שבת לך־לך-שַׁדַּי קְדוֹשֵׁי וְשִׂמְחַת גִּילִי-חרטה וגאולה

שבת לך־לך / סדרה ג׳

דודי ירד לגנו — רמל־למאיא

ידיד נפש — נועם ״אהוב ונחמד״ (מס׳ 68)

בקשה — ״שדי קדושי״

(52) — בקשה — סי׳ מאיר, ע״מ ב״ת י״ת יג״ת

שַׁדַּי קְדוֹשֵׁי וְשִׂמְחַת גִּילִי / אִם לֹא תְּהִי לִי יְיָ מִי לִי?

אָנָּא אֱ-לֹהִים יְיָ חֵילִי / אִם לֹא תְּהִי לִי יְיָ מִי לִי?

מַלְכִּי, קְרָבַי כְּחָלִיל יֶהְמוּ / עַל רֹב פְּשָׁעַי כָּחֹל יָם עָצְמוּ

צוּר, אִם חֲטָאַי כְּשָׁנִים אָדְמוּ / יִהְיוּ כְּצֶמֶר לְנֶגְדְּךָ אֶ-לִי: אָנָּא:

אַדִּיר, רְאֵה כִּי מְשַׂנְּאִים עוֹרְרוּ / עֲלֵי חֲמָסִים, וּפִיהֶם פָּעֲרוּ —

סָבִיב, וְחֶסֶד עֲשׂוֹת לֹא זָכְרוּ / עוֹרְרָה יְמִינְךָ שְׁבֹר אֶת עֻלִּי: אָנָּא:

יָשָׁר, אֲשֶׁר כָּל פְּעָלָיו צָדְקוּ / הוֹשַׁע עֲשׁוּקִים בְּמַר יִזְעֲקוּ

מִיָּד אֲדוֹנִים יְדֵיהֶם חָזְקוּ / אֶזְעַק בְּיוֹמִי לְךָ וּבְלֵילִי: אָנָּא:

רַחֵם עֲנִיָּה בְּלֶב־יָם טָבְעָה / מִיּוֹם גְּלוֹתָהּ וְלֹא הִרְגִּיעָה

שָׁחָה לְעָפָר, שְׁאוֹל הִגִּיעָה / מָה תֶּהֱמִי לִי וּמָה תָּחִילִי: אָנָּא:

וַחְבוֹשׁ מְזוֹרִי וְרָפֵּא שִׁבְרִי

צַפִּי לְיוֹצְרֵךְ וְגַם הוֹחִילִי:

אסתכבאר — בייתאין

כנפי שחר

(52) הנושא: חרטה וגאולה.

חילי — כוחי. קרבי… — משמיעים אנחת עצב. עוררו עלי… — טוענים עלי טענות שוא. ופיהם… — פתחו לספר בגנותי. עוררה… — הראה גבורתך. ולא הרגיעה — לא שקטה. מה תהמי… — נחמנה ואמור לה: כמה לך להיות עצובה ונכאבת? תחילי — ל׳ חיל כיולדה (מיכה ד, ט). וחבוש מזורי — רפא מכתי. צפי… — קוי, ואם יתמהמה חכי לו.