שירת האבנים-אשר כנפו-שלום אלדר-שירה מופלאה על מצבות בתי העלמין במוגדור-רַבָּנִים- יג. יד. כמוהר״ר מְסְעוֹד כְנָאפוֹ-קוֹלֵעַ אֶל הַשְּׂעָרָה

יד. כמוהר״ר מְסְעוֹד כְנָאפוֹ

קוֹלֵעַ אֶל הַשְּׂעָרָה

כתובת מצבתו של הרב הדיין רבי מסעוד כנאפו. בכתובת מתואר המנוח כאדם ישר שהקפיד להוציא מתחת ידיו פסקי דין הגונים וראויים ללא כל חשש. המנוח היה בעל כשרון כתיבה ואחז בעט סופר מהיר, היה חובש בית המדרש וזכה לאהדה ציבורית רחבה שהביאה לו את הכינוי ׳רבנו הגדול קדוש יאמר לו' מעורבותו בין הבריות הייתה לשם דבר וכך מצאנו את שמו מופיע כעד בכתובות לא מעטות (ראה ׳חתונה במוגדור׳ מאת א. כנפו ודוד בן שושן). כמו כן, קיימים שו״תים הנושאים את חתימתו מעירו ומחוצה לה, ראה ׳מעט מים׳ עמ׳ 41 להרה״ג יוסף כנאפו זצ״ל. La rue du Rabbin Knafo במוגדור היא על שמו.

נִצְּחוּ אֶרְאֶלִּים מְצוּקִים לָן יָאוֹת לְמִסְפֵּד

עַל הָאִי מַרְגָּנִיתָא יַקִּירְתָא

רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ

אֶת מִי יוֹרֶה דֵעָה וְאֶת מִי יָבִין שְׁמוּעָה

5. קוֹלֵעַ אֶל הַשְּׂעָרָה

גִּבּוֹר תּוֹפֵס בְּקֶסֶת בְּעֵטוֹ

דַּיָּנָא הוּא וְיוֹרֵד לְעֻמְקָא דְּדִינָא

קָשֶׁה הִלְכְתָא אֲהִילַכְתָא

קָרָא וְשָׁנָה וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה׳

10. יָבוֹא וְיִשְׁאַל וְתֵשֵׁב בְּאֵיתָן קַסְתּוֹ

יָדָיו לֹא אֲסוּרוֹת לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה מְעַלְּיָא

לְהוֹרוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ

וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִצְבֹּר וְכֹתְלֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ יוֹכִיחוּ

וְאֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְּעֵטוֹ

15. וְלֹא חָשׁ לְדוֹחֲקוֹ וָה׳ הוֹשִׁיעוֹ

וּמִן שְׁמַיָּא יַהֲבֵי לֵהּ הוֹן וְעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ

וְנִתְקַיֵּם בּוֹ סוֹפוֹ לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹשֶׁר

תּוֹרָה וּגְדֻלָּה וְיִרְאָה וַעֲנָוָה בְּמָקוֹם אֶחָד

הַיָּשִׁישׁ הַנִּכְבָּד הֲלֹא הוּא הָרַב הַמֻּפְלָא

20. וּכְבוֹד ה׳ מָלֵא

כמוהר״ר מְסְעוֹד כְנָאפוֹ זצוק״ל וזיע״א

נִתְבַּקֵּשׁ בִּיְשִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה

נָסַע הוּא לִמְנוּחוֹת וְעָזַב אוֹתָנוּ לַאֲנָחוֹת

לֵיל בּוֹ לָקָה הַמָּאוֹר לֵיל רְבִיעִי בְּשַׁבָּת

עֶשְׂרִים לְח[וְדַשׁ] כִּסְלֵו ש[נת] תרפ״ב.

1. 1. נצחו אראלים מצוקים: על פי בבלי כתובות קד/א ד״ה ׳אמרו ליה רבנן לבר קפרא… פתח ואמר אראלים ומצוקים אחזו בארון הקדש נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקדש׳. 2. האי מרגינתא יקירתא: מארמית, על זו המרגנית (=אבן טובה) היקרה. 3. קדוש יאמר לו: המנוח היה איש שנהג בקדושה ופרישות גם מהדברים המותרים. על פי ישע׳ ד,ג ׳ןה;ה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו׳.. 4. את… שמועה: על פי ישע׳ כח,ט. 5. קולע אל השערה: ביאוריו בתלמוד ובהלכה היו מתייקים ואמתיים ומעולם לא סטו מן האמת. על פי שופ׳ כ,טז ׳קלע אל השעךה ולא וחטא' 6. גבור: בתורה. תופס בקסת םעטו: פרפראזה על ׳ותפש הקשת׳(עמוס ב, טו). וכאן המובן הוא על כלי קיבול הדיו. לפי הכתוב כאן, המנוח השאיר כתבי יד, כנראה תשובות בענייני חושן משפט ופסקי דין, ואולי גם בתחומים אחרים. 7. דיינא… דדינא: מארמית, דיין שיורד לעומק הדין. הצטיין בחקירה ודרישה לרדת לפרטי פרטים. 8. קשה הילכתא אהילבתא: מארמית, יש קושיא מהלכה הנוגדת הלכה אחרת באותו נושא. וזו הייתה דרך לימודו של המנוח, בכדי לדון דין אמת לאמיתו, היה מקשה מהלכה על הלכה אחרת, עד שהיה מגיע להלכה הצרופה. 10. ותשב באיתן קסתו: כתיבת התשובה נעשתה על פי אמות מידה איתנות ומוכחות. פראפראזה על פי הכתוב בבר׳

מט,כד ;ותשב באיתן קשתו/ קסתו: קסת הדיו שבה כתב את תשובותיו ופסקי דיניו. קסתו/קשתו. 11. ידיו לא אסורות: על דרך הכתוב בשמ״ב ג,לד: ׳ידך לא אסדות׳. המנוח היה חופשי בדעותיו ולא חשש להביע את דעתו גם אם ידע שאינה נוחה לחכמים אחרים, אם ראה שמבחינתו זו האמת הצרופה. מעליא: מעולה. 13. ויט שכמו לצבור: פרפראזה על הכתוב בבראשית מט, טו ויט שכמו לסבל׳. לצבור/לסבול. המנוח הקדיש את עצמו לסבול את עול הציבור. ובתלי… יוכיחו: על פי בבא מציעא נט,ב. אם הלכה כמותי כותלי בית המדרש יוכיחו׳. וכאן, כביכול כותלי בית המדרש שבו למד וקיבל את הציבור הרב שבא לשואלו דבר, יעידו על כך. 14. עשה יפה בעטו: פרפראזה על הכתוב בקה׳ ג,יא ׳את הכל עשה יפה בעתו׳. ומוסב על הקב״ה. וכאן מוסב על המנוח שאת כל תשובותיו ופסקיו כתב באופן יפה, ברור ומנומק היטב. 15. ולא חש לדוחקו: מרוב חשקו בתורה, לא רצה לשלוח ידו בעסק אחר שיוכל להתפרנס ממנו ברווח, ולא חשש לחיות במצב של דוחק הפרנסה. 16. ומן… ליה: מארמית, ומן השמים שלחו לו באורח פלאי עושר והון. 17. ונתקיים בו: מה שאמרו רז״ל (אבות ד, ט): ׳כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר. 18. תורה… אחד: שבח נדיר ביותר. וראה גיטין נט, א שרק יחידים במהלך הדורות כמשה רבינו ורבי יהודה הנשיא זכו לכך. וביאורו הוא, שכמעט ולא קיים מצב שיימצא בארם אחד שתי מעלות: שיהיה גם החכם הגדול ביותר בדורו, וגם שיהיה העשיר ביותר בדורו, אלא רק יחידים. ולפי הכתוב כאן גם המנוח נמנה עם אותם יחידים. 20. וכבוד ה׳ מלא: ראה מצבת הרב יעקב הכהן לעיל. 24. ליל… בשבת: משמעות דואלית: בליל רביעי של בריאת עולם כשנברא הירח, לפי חז״ל(חולין) כשנבראו השמש והירח היו שווים בגודלם ובמהותם. אך לאחר שקטרגה הלבנה(=הירח) ואמרה לפני הקב״ה אי אפשר לשני מלכים שמשתמשין בכתר אחד, אמר לה הקב״ה לכי ומעטי את עצמך. אם כן, לקתה ונענשה ונעשתה קטנה בגודלה וגם במהותה שהתבטל האור העצמי שלה, ומעתה אינה מאירה מעצמה אלא רק מחזירה את האור של קרני השמש המאירות אותה. והמשמעות השנייה ׳לקה המאור׳ רומז לפטירת המנוח שהיה המאור שהאיר לכל הדור באור תורתו. 25. תרפ״ב: 1921 למניינם.

שירת האבנים-אשר כנפו-שלום אלדר-שירה מופלאה על מצבות בתי העלמין במוגדור-רַבָּנִים- יג. יד. כמוהר״ר מְסְעוֹד כְנָאפוֹ-קוֹלֵעַ אֶל הַשְּׂעָרָה

עמוד 71