מורשת יהדות מרוקו

שירת האבנים-אשר כנפו-שלום אלדר-שירה מופלאה על מצבות בתי העלמין במוגדור-רַבָּנִים-. כ. כמוה״ר מְסְעוּד קְדוֹשִׁים

כ. כמוה״ר מְסְעוּד קְדוֹשִׁים

לְנַפְשֵׁיהּ לֹא מַחֲזִיק טִבּוּתָא

מצבת קבורתו של רבי מסעוד קדושים. המנוח היה כל ימיו נוהג בקיום מצוות ומזכה את הרבים, זכה לשם טוב בקרב בני קהילתו, התנהג בענוותנות ולא החזיק טובה לעצמו, מזרע קדושים. בשלב מאוחר בחייו שימש מלמד תינוקות. ראה בהמשך מסמך אודותיו החתום על ידי שלושת חברי בית הדין הרבני של מוגדור רבי מסעוד כנאפו, רבי יוסף בן עטר ורבי דוד כנאפו.

חריזה: א/א // ב/ב // ב/ב // ג/ג

וְהַחָכְמָה מֵאֵין תִּמְצָא וְאֵיזֶה מְקוֹם בִּינָה

צִיּוֹן

וִי עַל הָאִי שׁוּפְרָא / דְּבָלֵי בֶּעַפְרָא

צִיּוּן לַנֶּפֶשׁ נַעֲנָה / נִגַשׂ וְגַם נֶהֱנֶה

5. מִזִּיו הַשְּׁכִינָה / מִמֶּנּוּ יָתֵד מִמֶּנּוּ פִּנָּה

בַּעַל מִצְווֹת טוֹבוֹת / מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת

וְעָנְתָה בּוֹ צִדְקָתוֹ / גַּם לְעֵת זִקְנָתוֹ / צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ

אֲשֶׁר בִּדְבָרוֹ מַעֲרִיב עֲרָבִים / כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים

זַיִת רַעֲנָן / רָחִים וּמוֹקִיר רַבָּנָן

10. 10. זָקֵן וּנְשׂוּא פָּנִים / מֵימָיו נֶאֱמָנִים

דָּחִיל חֲטָאִין וְכָיִף עִם בְּנֵי מָתָא / וּלְנַפְשֵׁיהּ לָא מַחֲזִיק טִיבוּתָא

הֶחַ[כם] הַמֻּפְלָא / וּכְבוֹד ה׳ מָלֵא / וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב עוֹלֶה

כמוה״ר רַבִּי מְסְעוּד קְדוֹשִׁים זלה״ה

והמ״כ יוֹם שִׁשִּׁי לַח[וֹדֶשׁ] אָב

15. 15. שְׁ[נַת] הִרְחַקְתָּ מִמֶּנִּי אֹהֵב וָרֵעַ

יְמֵי חַיָיו ע״ו שָׁ[נִים]

4. 4. לנפש נענה: ראה לעיל. נגש וגם נהנה: התקרב. לאחר מותו. פרפראזה על הקינה הנאמרת בט׳ באב ׳נגס וגם נענה׳ על פי הכתוב בישע׳ נג,ז ׳נגש והוא נענה׳. 5. ונם… השכינה: עתה שנשמתו בעולם הבא הוא זוכה ליהנות מזיו השכינה. ראה: עולם הבא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו השכינה. ממנו… פנה: על פי זב׳ י,ד. בשבח המנוח שהיה דומה לאבן הפנה בבנין והיתד שמחזיק את האהל, כך המנוח היה הראש לקהילתו, שהכל תלוי בו ועליו כולם סומכים. 6. מאליפות מדובבות: הלצה על פי תה׳ קמד,יג ׳ציאוננו מאליפות מרבבות'. וכוונתו המצוות שעשה המנוח היו לאלפים ולרבבות. 7. וענתה בו צדקתו: צדקתו תבוא ותעיר. גם לעת זקנתו צדיק באמונתו. גם שזקן נשאר נאמן לה׳ וצדיק כפי שהיה בצעירותו. 8. אשר… ערבים: על פי לשון ברכת קריאת שמע של ערבית ׳אשר בדברו מעריב ערבים׳ וכר. מלשון ערב וחשיבה. והמחבר הליץ לענין עריבות ומתיקות. דבריו – דרשותיו, היו ערבים על שומעי לקחו. 9. זית רענן. על פי ירמ^׳ יא,ז. המנוח היה כעץ הזית שעליו אינם נובלים לעולם, ותמיד נראה רענן,לח ורטוב. כר המנוח גם בעת זקנתו היה מתמיד בלימוד והרבצת תורה, וזריז למצוות כאדם צעיר ונמרץ. רחים ומוקיר רבנן. מארמית. אוהב חכמים ומכבדם. 10. זקן ונשוא פנים: ראה מצבת הרב יאודה סמאנא לעיל. מימיו נאמנים: על פי ישעיה לג, טז. דבריו ותורתו המשולים למים, לא יפסקו, וימשיכו גם לאחר מותו. 11. דחיל…בני מתא: מארמית, ירא חטא, ומכופף עצמו בפני בני עירו. ולנפשיה… טיבותא: מארמית, לא מחזיק טובה לעצמו. ראה בבלי, סנהדרין פח,ב. 12. וכבוד ה׳ מלא: ראה ביאור במצבת הרב יעקב הכהן. ובתר… עולה: ראה לעיל מצבת הרב אהרן הכהן. 13. מסעוד קדושים: המנוח מצאצאיו של המקובל האלוקי המלומד בניסים כמוהר״ר שלמה בן באהא קדושים מהעיר ׳תמנארת׳. 17.והמ״כ: והייתה מנוחתו כבוד. 15. שנת… ורע: המילה ׳הרחקת׳ עולה לשנת תשי״ג – 1953 למניינם. על פי תה׳ פח,יט.

עוד על רבי מסעוד קדושים:

באחד משני החדרים שבביתו גידל פרה שאת חלבה היה מוכר על מנת להשלים את הכנסותיו. (ראה La vie juive à Mogador עמ^׳ 117 (כתב העת ברית גיליון מיוחד- תשס״ט) מאת שלמה חי כנפו. בשלב מסוים בחייו כאשר נוכח לראות שהכנסותיו הולכות ופוחתות החליט לצאת ״לגלות״ כדי לאסוף כסף. לשם כך הצטייד בתעודת המלצה מרבני העיר (ראה מסמך) לעת זקנתו, כאשר כבר לא היה מסוגל ללמד, הוא התפרנס משחיטת עופות בשוק.

זכרון אישי: רבני מרוקו המכהנים כדיינים התבדלו מיתר הרבנים בלבושם. בין היתר הגלימה שלהם הייתה בצבע חום כהה ולא שחור. אני זוכר שרבי מסעוד קדושים לבש גלימה חומה כמו זו של הדיינים(א.כ.).

שירת האבנים-אשר כנפו-שלום אלדר-שירה מופלאה על מצבות בתי העלמין במוגדור-רַבָּנִים-. כ. כמוה״ר מְסְעוּד קְדוֹשִׁים

עמוד 81