מורשת יהדות מרוקו

אבר] libärim ,ibärim – איבר, חלק מן הגוף:

1) לאברים דייאלו כא ידארבו = האיברים שלו רבים [ביניהם] ואדרבא כא יבקאוו לאיברים דייאלו תקאל עליה = [אחרי ארוחה דשנה…] ואדרבא, נשארים האיברים שלו כבדים עליו / מ״ב, פתיחה ב,

עמי 15. [רמ״ח אברים]

אגב: 1) ואגב כא יטלעו חתא תפלות לוכרין די מא מזייאנינס ־ ואגב [התפילה שנאמרה בכוונה גדולה] עולות גם התפילות האחרות, שאינן טובות [שנאמרו שלא בכוונה]

• ואגב די יאכל ראה… ־ ואגב שהוא אוכל הריהו…

אגדה – 1 מדרש (בניגוד להלכה):

1) קדיש די אגדה… די כא נקולו עלא אגדה פחאל רבי חנניה בן עקשייא = קדיש של אגדה… שאנו אומרים על אגדה כמו ״רבי חנניה בן עקשיא״ / מ״ב כ, א.

2) זידנא… חדושים, אגדות ומשלים מדברי רז״ל ־ הוספנו [לספר ההיסטוריה] חידושים, אגדות ומשלים מדברי רז״ל / צ163, עמי 7. 3) זבדו מן תלמוד.

ומן הגדות= הוציא אותו [את הסיפור] מן התלמוד ומן האגדות

סיפור עם: כאיין ואחד לאגדה קדימא = יש אגדה עתיקה [המסמרת שעשרת השבטים…]

אגודה – צרור: כא נעמלוהום אגודה אחת = נעשה אותם [את ארבעת המינים] אגודה אחת

 האסוציאציה למקורות היא אחד הגורמים לשימוש ביסודות עבריים אחדים. כאן ״ויעשו כולם אגודה אחת״(תפילת עמידה לימים נוראים).

אגודה אחת – חבורה מלוכדת:

1) הומא קלב ואחד ואגודה אחת = הם לב אחד ואגודה אחת.

2) ירדד העם היהודי לאגודה אחת = יחזיר את העם היהודי [להיות] אגודה אחת [דהיינו מלוכדים] .

 אגרת שלומים – מכתב לידידים לשאול בשלומם: אגדת שלומים הייא די חלאל ע״י שינוי = [בחול המועד] איגרת שלומים היא שמותרת [בכתיבה] על ידי שינוי [אבל עניינים אחרים אסורים] .

אדון – 1 פניית כבוד: עלאס תכרז האד לכלאם מפמך אדוני יא חביבי¹⁵ = למה תוציא את הדיבור הזה מפיך, אדוני יקירי

שליט. {תחת ידי אדונים קשים]

תואר כבוד או חלק מתואר כבוד הבא לפני שם פרטי:

1) אדון לחכם שמעון עשור

2) אדוני רבי הראב = אדוני רבי הרב הקדוש [ר׳ ישראל בעל שם טוב] .

3) האגדא זרא לאדוננו בעל הנס מעא מראתו = כך קרה לאדוננו בעל הנס עם אשתו

4) זא לקבורה די [־בא לקבר של] אדוננו המלומד בנסים(ádóninu hámilummad binissim) (מ) רבי חנניה 5) יארצייאט די [=של] אדוננו ומ׳ [=ומורנו] המלומד בנסים הרב רבי עמרם בן דיוון ז״ל .

6)לאדמור עליו השלום  

7) אדוננו הרב הגדול adoninu harab hagadoí) (פ) רבינו האר״י ע״ה .

8) אדוננו הרב רבי חיים פינטו(adoninu rabbi hayyim pinto) / ש״ח 3. {זכות אדוננו תגן…, לכח די אדונינו רבי…, פיוט לכבוד אדוננו…, הרב אדוננו…, לחכם אדוננו…]

המרכיב העברי בערבית הכתובה של יהודי מרוקו-יעקב בהט

עמוד 100

חְנְכָּה, חנוכה – henka-hanukka חג החנוכה:

1) תְמְנִיָּיאם דִי חַנוּכָּה = שמונת ימי החנוכה .

2) חְנְכָּה דָאזְתְ הָאד לְעָאם כִ'יר… = [חג ה]חנוכה עבר [מילולית עברה] השנה יותר טוב [משנים עברו] .

3) פְחַנוּכָּה חְרָאם יִצוּם ־ ב[~. ה]חנוכה אסור לצום .

א. (דינים די חנוכה, הלכות חנוכה, לכבוד חג החנוב־ לכבוד חנוכה, נס די חנוכה]

ְ

חנוכייה, נרות חנוכה:

• הָאגְדָאך לוּלַב וּצִיצִית וּחְנְכָּה וּגִ'ירוֹ = כך לולב, ציצית וחנכה [=חנוכייה] ודומהו / מ״ב לד, טז. 2
• ) פְדָאר לְפְרִיזִידָאן… סְעְלוֹ חַנוּכָּה בְּפְרְחָא כְּתִירָא ־ בבית הנשיא… הדליקו [נרות] חנוכה בשמחה רבה / ע׳ 157.
• (להדלקה די חנוכה, מד־ חנוכה, למנורות די חנוכה, נר די חנוכה]

מצוות הדלקת נרות חנוכה: חְתָא הִיָּיא חַיְיבת בְּחַנוּכֵּה = גם היא [האישה] חייבת ב[הדלקת נרות] חנוכה / ק׳׳מ ס, ט.

בערבית נכתב אחרת אם נווה אות באות :
حَانُوكا- חַאנוּכַּא

המרכיב העברי בערבית הכתובה של יהודי מרוקו-יעקב בהט

אדונים יקרים adonim yi'arim

פניית כבוד לציבור: אדונים יקרים

אדוס הסים, אדוס השים – ראה קדוש השם.

קדוש השם qaddus hassim (מ), iddus hassim

מסירות נפש כדי שלא לעבור על מצוות התורה: 1) בְּזָזאף מֵן יִשְׂרָאֵל דִּי מָאתּוּ עְלָּא קִדוּשׁ ה'= הרבה מ[בני] ישראל [בימי החשמונאים] מתו על קידוש ה׳

מָאתֵּת עְלָּא "קִדוּשׁ הַשֵּׁם'= [סוליכא צדיקה] מתה על קידוש ה׳

נְרְמִי רוּחִי עְלָּא קְדוּס הַשִּׂים = אשליך את נפשי על קידוש השם

וּרַבָּנִים דִּי נְפְטְרוּ עְלָּא אִדוּס הַשִּׂים = והרבנים שמתו [מילולית: נפטרו] על קידוש ה׳…

עְטָאוְו רוֹסְהוּם עְלָּא אִדוּס הַסִם ־ נתנו את נפשם על קידוש השם . [למצוה די קידוש ה׳, על קידוש ה׳}

מעשה חריג המראה את גדולתו של ה׳:

 עְמֵל קִדּוּשׁ ה' בָּאיִן יִעָארְף הָאד רָשָׁע בָּאיְן… = [פנייה לה׳]: עשה קידוש ה׳ כדי שידע הרשע הזה ש[אתה יחיד בעולמך]

ותעמאל ואחד קדוש ה׳ ברוך הוא ־ [הבעש״ט הצליח לרפא את בתו של השליט,] ו[על ידי כך] נעשה קידוש ה׳ ברוך הוא

אדם: כאן [=היה] אדם נכבד

המילה אדם מופיעה תמיד בצירוף עברי; שלא בצירוף עברי אנו מוצאים רק את המילה בנאדם, ההגויה על דרך הערבית bnadm.

אדם פשוט [בהמה בצורת אדם, כבוד אדם לבושו, כבוד אדם רצונו, מציאות חן בעיני אלוהים ואדם] [חייב אדם, כפי כח האדם, לטובת האדם]

אדם בינוני adam binoni – לא עני ולא עשיר: אדם בינוני כא יעטי 2 פל % ־ אדם בינוני נותן שני אחוזים

אדם גדול adam gadol – אדם חשוב: בַּעְדְ כָּא יִזִי לְעְנְדְּהוֹם סִי אָדָם גָּדוֹל = כאשר בא אליהם אדם גדול [=חשוב; הם מניפים דגלים]

אדם המעלה – אדם חשוב; תואר כבוד לפני שם פרטי:

 די הווא אדם המעלה = [אנו מצטערים על פלוני שנפטר]

 אדם המעלה דוקטור נחום גולדמאן

אדם כשר adam kasir – אדם דתי(צדיק, טהור, הגון, ישר, תמים):

יִסְרִי מֵן עְנְד וּאָחֵד אָדָם כָּשֵׁר דִּי קָּאבְד דִּין = יקנה [יין] אצל אדם כשר השומר את הדת

המרכיב העברי בערבית הכתובה של יהודי מרוקו-יעקב בהט

עמוד 101

מזל — גורל:

1- לְמְזַל דִי בְּנְאָדָם… = המזל של הבן אדם… / ש״ח 58. 2

2-כיף למאזל [דקדוק 59] די המן בדא יטיח… = כשמזלו של המן החל ליפול… / כ״י 2836, דף 109א.

3-כיף מה נתנהד עלא האד למזאל [דקדוק 58] דייאלי = איך לא איאנח על המזל הזה שליי / ש״צ ב 17.

4-למאזאל [דקדוק 58, 59] דליהוד = מזל היהודים / כ״י 2837, עמי 11.

5-למזזל [דקדוק 84] דייאלהא… = המזל שלה… / ע׳ 99.

6-מזאלו [דקדוק 58] ־ מזלו / ש״צ ב 1.

7-כאן מזלהום טאייח = [תרגום חופשי:] לא נתמזל מזלם [מילולית: היה מזלם נפול] / כ״י 2837, עמ׳ 15.

8-למזלות דייאלהום כאנו מבדדלין = המזלות שלהם היו שונים / צ163.

9-די ענדו למזל גרוע… = מי שיש לו מזל גרוע [דהיינו מי שאין לו מזל]… / מ״ב, פתיחה א, עמ׳ 11.

10-פהאד צהר למזל די ישראל טאלע = בחודש הזה המזל של ישראל עולה [כלומר יש להם מזל] / ק״מ טז, א.

11-כלאק פלמזל דלעניות = נולד במזל עניות / ש״ח 32.

המרכיב העברי בערבית הכתובה של יהודי מרוקו-יעקב בהט

עמוד 288

תשעה ts'a – תשעה באב:

1) פכרוז תשעה יעמל להבדלה ־ במוצאי תשעה [באב] יעשה הבדלה / ק״מ ט, יג.

2) דוואז תשעה ־ מוצאי תשעה [באב]

3) חתא תדוז תשעה = [אסור לעשות שמחות] עד שיעבור [מילולית: תעבור] תשעה [באב]

~ תשעה באב (ts'bab, ts'a biab)

תשעה באב אוקעו נית 5 דצרות = בתשעה באב קרו גם 5 צרות [אחרות]

2) לפלוס די תשעה באב ־ הכסף של תשעה באב

3) תאריך תשעבאב

 4) ונהאר לארבע 9 אב ־ וביום רביעי תשעה באב. [ט׳ באב] [דינים די תשעה באב, הלכות תשעה באב}

נהגו לתת דמי תשעה באב (כדי להעסיק את הילדים) כמו בפורים, ומכאן הביטוי. בפאס אמרו: עטיני פורים, עטיני תסעה ־ תן לי פורים [דמי פורים], או תן לי תשעה [דמי תשעה באב]; במראכש קראו לזה לקראדה די פורים, לקראדה דתשעה.

המרכיב העברי בערבית הכתובה של יהודי מרוקו-יעקב בהט