מורשת יהדות מרוקו

כה״ר אֵלִיָּהוּ ן׳ וָאלִיד

אָתְיָא פְּקִידָה עיה״ק יְרוּשָׁלָיִם

מכתובת המצבה ניתן להבין שהמנוח, רבי אליהו בן וואליד היה ככל הנראה שד״ר מארץ ישראל שהשתקע בעיר מוגדור. בניו ייסדו בעיר בית דפוס ששירת את הקהילה בהדפסות שונות בעברית. במצבה החדשה נפלה טעות בשחזור שנת הפטירה.

צִיּוֹן לְנֶפֶשׁ אָתְיָא פְּקִידָה

עיה״ק יְרוּשָׁלַיִם תוב״ב

הֶחָכָם הַשָּׁלֵם וְהַכּוֹלֵל

כה״ר אֵלִיָּהוּ ן׳ וָאלִיד ז״ל

5. בַּר הֶחָכָם הַשָּׁלֵם וְהַכּוֹלֵל אוֹר גּוֹלֵל

כמוהר״ר חַיִּים אַבֶּן וָאלִיד זלה״ה

נִתְבַּקֵּשׁ בִּיְשִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה עש״ק

כ״ח לְח[וֹדֶשׁ] תִּשְׁרֵי ש[נַת] תרפ״ג

בָּא סִי [מָן] עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה.

1. 1. אתיא פקידה: פרפראזה עפ״י בבלי, ראש השנה יא/א. וכאן התכוון לומר שבאה פקידה (־זיכרון) לעיה״ק ירושלים שהמנוח הגיע ממנה למוגדור. גם נינו של המנוח ארמונד (עמרם) בן ווליד אישר שאבי סבו המנוח הגיע מירושלים והתיישב במרוקו. 4. ן': קיצור של ׳אבן׳ בערבית, בן של… 7. נתבקש… מעלה: עפ״י הנאמר בבבלי מסכת בבא מציעא דף פו/א ד״ה ׳נפל פתקא מרקיעא בפומבדיתא רבה בר נחמני נתבקש בישיבה של מעלה… ׳. והוא ביטוי של חשיבות המנוח שעולה הישר לישיבה של מעלה עם הצדיקים שם. ביטוי הנאמר על מי שהלך לעולמו. 8. שנת תרפ״ג: 1922 למניינם. 9. עלה אלהים בתרועה: על פי תהלים מז,ו. ׳בתרועה׳ עולה למנין תרפ״ג.

תמונת הרב אליהו בן וואליד שנמסרה לנו על ידי נינו מר עמרם בן ווליד

הלבוש אינו לבושם של יהודי מוגדור אלא של הרבנים שבאו מארץ ישראל

קמע לשמירת הבית המדבר על מערת אופראן(בית העלמין של אופראן) הקמע צוייר ונכתב על ידי רבי אליהו בן וואליד הכותב בתחתית הקמע:

״מעשה ידי אני הכותיב איש צעיר ע״ה ב׳׳ה (עבד ה׳ בעזרת ה׳) אליהו בן לא״א(לאדוני אבי)הרב כמוהר״ר ח״ם בן וואליד ס״ט (סופו טוב) יליד עיה״ק (עיר הקודש) תובב׳׳א (תבנה ותכונן בקרוב אמן) וכעת סופר סתם בעי״ת (בעיר תבנה) מוגאדור יע"א (׳עזרה האל) בש״א (בשבת א ) לחודש חשון שנת התרע״ד(1914) לפ״ק"

שירת האבנים-אשר כנפו-שלום אלדר-שירה מופלאה על מצבות בתי העלמין במוגדור-רַבָּנִים- כה״ר אֵלִיָּהוּ ן׳ וָאלִיד

עמוד 47

ה. כהר״ר אַבְרָהָם אֶלְקַבָּץ

לָמַד וְלִמַד מִתּוֹרָתוֹ

כתובת מצבת המנוח ר׳ אברהם אלקבץ, שהיה – לדברי בנו נסים אמנון אלקבץ – מלמד תשב״ר (תינוקות של בית רבן). הוא לא התפרנס מזה אלא החזיק חנות של תבלינים שממנה התפרנס. בין תלמידיו המפורסמים: פרופסור חיים זעפרני ז״ל; רבי מסעוד אלקבץ, רבה של טבריה; רבי ישראל אלקבץ, רבה של חצור. משפחתו העלתה את עצמותיו מבית העלמין של מוגדור במרוקו לעיר צפת, ביום כ״ג סיון התשנ״ח. (אך מצבת קברו נשארה במקומה במוגדור) על פי עדות בנו, רבי דוד אלקיים הוא מחבר הטקסט הזה.

חריזה: אא // בא // גג

אֶבֶן שַׁיִשׁ מְאִירָה

שֶׁתַּחְתֶּיהָ טָמוּן הַאי שׁוּפְרָא דְּבָלֵי בַּעַפְרָא

יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם

וְלָקְחָה מַחְמַד עֵינַיִם

5. יוֹדְעָיו וּמַכִּירָיו

עָלָיו יְקוֹנְנוּ בְּדֶמַע עֵינַיִם

זָכְרָה לוֹ אֶל עִלּוּם יִרְאָתוֹ וְצִדְקָתוֹ

מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ

לָמַד וְלִמַד מִתּוֹרָתוֹ

10. שְׁלֵמָה מַשְׂכֻּרְתּוֹ

תִּהְיֶה אִתְּךָ שְׁמוּרָה

וְשִׂים מְחִיצָתוֹ עִם יְשֵׁנֵי מְעָרָה

וְזֶה שְׁמוֹ הַטּוֹב

הֶחָכָם הַשָּׁלֵם וְהַוָּתִיק

15. כהר״ר ר׳ אַבְרָהָם אֶלְקַבָּץ זהצ״ל

ד' לְחֹדֵּשׁ מַר חֶשְׁוָן

שנת התרצ״ח לפ״ק

ת.נ.צ.ב.ה.

3. 3. ירדה… השמים: על פי מל״ב א,יד ׳ הִנֵּה יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל אֶת שְׁנֵי שָׂרֵי הַחֲמִשִּׁים הָרִאשֹׁנִים וְאֶת חֲמִשֵּׁיהֶם וְעַתָּה תִּיקַר נַפְשִׁי בְּעֵינֶיךָ'. אל עילום:כינוי לקב״ה, שהוא אל עולם, אל נצח. על פי דבהי״ב לג,ז ׳אשים את שמי לעילום׳. 8. מלאכי השלום לקראתו: עפ״י כתובות קד,א ׳בשעה שהצדיק נפטר מן העולם שלש כיתות של מלאכי השרת יוצאות לקראתו… ׳. 10. שלמה משכורתו: על דרך הכתוב ברות ב,יב ׳ יְשַׁלֵּם י־הִוָּה פָּעֳלֵךְ וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ שְׁלֵמָה מֵעִם יְ-הֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׳. 11. תהיה אתך שמורה. שתעמוד לו למליץ יושר. 12. ושים… מערה: כוונתו לישיני מערת המכפלה, אבות העולם. 14. והותיק: תואר לתלמיד חכם הלומד בהתמדה ושקידה כל משך חייו. 15. זהצ״ל: כך חרות במצבה. זכר הצדיק לברכה. 17. שנת התרצ״ח: היא שנת 1937 למניינם. לפ״ק: כך נכתב, למרות המקובל, לכתוב ׳לפ״ג׳ כשמציינים את ה׳ האלפים.

שירת האבנים-אשר כנפו-שלום אלדר-שירה מופלאה על מצבות בתי העלמין במוגדור-רַבָּנִים-ה. כהר״ר אַבְרָהָם אֶלְקַבָּץ

עמוד 48

ו. כמוהר״ר אברהם בן סוסאן (בן שושן)

אוּרִים וְתוּמִּים אַבִּיר הָרוֹעִים

כתובת מצבתו של ר׳ אברהם בן סוסאן ״אביר הרועים״ שהיה רבה הראשי וראב״ד מוגדור. ר' אברהם הוא נצר לגאון הקדוש ר׳ יששכר בן סוסאן, יליד פאס שעלה לא״י במאה ה-16 ונתיישב בצפת שבה שימש כרבה של קהילת המערביים, היה בקי בחוכמת העיבור וכתב על כך ספר בשם ״תקון יששכר״ (שאלוניקי 1564, מהדורה נוספת יצאה בשנת 1578 בשם ״עיבור השנים״ בוונציה). ר' אברהם הוא נכדו הישיר של הגה״ק רבי יעקב בן סוסאן הנקרא ״בן כולילוף״, שהיה רבו של הקדוש מרן רבי יעקב אבוחצירא זיע״א (ראו ״גאוני משפחת אבוחצירא״ לשלמה מיארה, ערך ״בן סוסאן״). ר׳ אברהם שימש בקודש בעיר הולדתו דבדו ובעיר קזבלנקה. ר׳ אברהם נחשב לתלמיד חכם גדול, זכה להעמיד תלמידים הרבה שהפכו לדיינים ורבנים בערים ברחבי מרוקו. בנו רבי חיים בן שושן שימש אחריו כראב״ד במוגדור, מאוחר יותר בקזבלנקה ולאחר מכן כרבה של מרוקו. נכדו רבי אליהו בן שושן היה רבה של העיר ליון בצרפת. יש להניח שבנו רבי חיים בן שושן הוא שחיבר את הנוסח של המצבה(רמז לכך בטור 8).

חריזה: אא // בב // בב

מָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו

אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא

קָדוֹשׁ יֹאמַר לוֹ שֶׁבּוֹ נִגְנַז וְנִטְמַן כֶּתֶר

וַעֲטָרָה

אֲרוֹן הַתּוֹרָה אַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה

אוֹרָה זוֹ תּוֹרָה הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים

5. גָּדוֹל וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּכָל הַשְּׁעָרִים

הַמְּצֻיָּנִים לַהֲלָכָה וּבְמִשְׁפַּט הָאוּרִים

אוּרִים וְתוּמִּים אַבִּיר הָרוֹעִים

אָבִינוּ רוֹעֵנוּ רוֹעֵה צֹאן קָדָשִׁים מֵעוֹדוֹ

 בִּהְיוֹתוֹ בֶּן כ״ב שָׁנִים נִתְעָרֵב מֵהָרַבָּנִים

10. הַמֻּפְלָאִים חֶלְקָם בַּחַיִּים לְהוֹרוֹת וְלָדוּן

בְּכָל דְּבַר הַמִּשְׁפָּט וְהוּא שָׁפַט אֶת

יִשְׂרָאֵל

בְּעִיר הֻלַּדְתּוֹ הַמְּהֻלָּלָה בעי״ת דבדו יע״א

גַּם בעי״ת דָּאר אַלְבִּידָא יע״א

גַּם שִׁמֵּשׁ פֹּה קָרוֹב לְעֶשְׂרִים שָׁנָה

15. גַּם רִבָּה פְּעָלִים בַּתּוֹרָה מֵהֶם חֲכָמִים מְחוּכָמִים

וּמֵהֶם רַבָּנִים מוּבְהָקִים יוֹשְׁבֵי כִּסְאוֹת לְמִשְׁפָּט

בְּעָרֵי מַעֲרָב הַפְּנִימִי וְהַחִיצוֹן

הֲלֹא הוּא גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ עֹז תִּפְאַרְתֵּנוּ

ראב״ד מִקוּדֶשׁ שֶׁקִּדְּשׁוּהוּ שָׁמַיִם כקש״ת

20. כמוהר״ר אַבְרָהָם ן' סוֹסָאן זלה״ה וזיע״א

נוֹלַד שְׁבָט שְׁנַת תרי״ג נתבש״מ כ״ו אֱלוּל

סִ[מִן] כִּי תִּשָּׂא אֶת רֵאשׁ לפ״ק ת.נ.צ.ב.ה.

1. 1. מה… הוא: על פי שמו׳ ג,ה. ראה גם יהו׳ ה,טו ׳כי המקום… קדש הוא/ קשה לדעת אם במכוון שונה מהמקור, או שזו טעות חורט המצבה. מקום קבורתו הפך לאתר קדוש. (רבי אברהם היה הראשון שבנו בשבילו חדר בבית העלמין החדש של מוגדור – עוד לפני שבנו את הציון של רבי חיים פינטו (בבית העלמין הישן). 2. קדוש יאמר לו: למקום זה. על פי ישע׳ ד,ג. נגנז ונטמן: בשבח הנפטר שהיה גופו קדוש כקדושת ספר תורה הטעון גניזה בקרקע. בתר ועטרה: המנוח היה ככתר ועטרה לבני קהילתו. 3. ארון התורה: המנוח היה אדם גדול בתורה עד שדימוהו לארון הברית שבתוכו הלוחות וספר התורה שכתב משה. אספקליא המאירה: מארמית, דימוי המנוח לראי מלוטש ובהיר שהאיר לכל הסובבים אותו. 4. אורה זו תורה: על פי הכתוב בבבלי, מגילה, טז,ב ד״ה ׳אמר רב יהודה אורה זו תורה׳. המאיר לארץ ולדרים: על פי סדר היוצר בתפילת שחרית. המנוח האיר את עיני תלמידיו ושומעי לקחו. 6-5. בכל… להלכה: מפורסם ומהולל מאוד בכל בתי הדין ובתי המדרש העוסקים בלימוד הלכה למעשה. אביר הרועים: כינוי כבוד והערכה לגדול בתורה. על-פי שמו״א כא,ח. 7-6. ובמשפט… ותומים: משפטיו ופסקי דינו היו כהוראה שניתנה מן האורים והתומים שעל הכהן הגדול. אביר הרועים: תואר כבוד וכינוי לאב בית דין. על פי שמו״א כא,ח. 8. אבינו רוענו: כינויי כבוד למי שהנהיג את הקהילה והיה להם כאב. רועה… מעודו: צאן קדשים, על דרך הכתוב ביחז׳ לו,לח. עדתו הקדושה שהנהיג. מאז היותו צעיר ועול ימים נשא בעול הרבנות וההנהגה הרוחנית של הקהילות ביישובים בהם גר. 10-9. נתערב מהרבנים המופלאים: בגיל כ״ב שנים החל שמו להתפרסם ולהיות מעורב בקרב רבנים גדולים. 10. חלקם בחיים. כינוי לנפטרים הצדיקים שאין הם מתים, אלא חלקם ושכרם בעולם הבא הנצחי ששם הם חיים. 12. עי״ת: עיר תהילה. 13: דאר אלבידא: שמה הערבי של העיר קזבלנקה. 14. שימש פה: בעיר מוגדור. 16. יושבי בפאות למשפט: כלומר שמונו להיות שופטים. על דרך

הכתוב בתה׳ קכב,ה ׳כי שמה ישבו כסאות למשפט׳. 19. ראב״ד מקודש: כינוי ייחודי ורם מעלה לראש אב בית דין, על פי המשנה במסכת ראש השנה ב,ז'ראש בית דין אומר מקודש, וכל העם עונים אחריו מקודש מקודש׳. שקדשוהו שמים: נתקבל בכבוד רב בשמים. תואר שניתן לנוהגים בקדושה ובטהרה מראשית טל ילדותם. כקש״ת: כבוד קדושת שם תפארתו. 20. אברהם ן׳ סוסאן: למד בפאס ונתמנה למו״צ בעירו דבדו, ואח״ב בעיר תאזה, וכשזו חרבה נתיישב בפאס, ואח״ב נתמנה מטעם הממשלה לאב״ד בעיר מוגדור. חיבר פסקי דינים וגם ליקוטי דינים וגיליוני חשן משפט עם חידושים משלו. ראה מלכי רבנן, עט׳ יח,ב. 21. נולד… תרי״ג.: ינואר 1853 למניינם. 22. בי… ראש: על-פי בט׳ כא,כו. לרמוז על המנוח שהיה נשיא וראש קהילתו. שנת תש״א, 1941 למניינם.

רבי אברהם בן סוסאן הוא נצר לרבי יששכר בן סוסאן בעל "תקון יששכר". ראה: איל דורסו!, "חכמי צפת בין השנים 1540-1615, מעמדם הדתי והחברתי", חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, תש״ע. (עמ^׳ 20, שם מסופר על הגעתו של ר' יששכר בן סוסאן לצפת מאה ה-16)

שירת האבנים-אשר כנפו-שלום אלדר-שירה מופלאה על מצבות בתי העלמין במוגדור-רַבָּנִים-ו. כמוהר״ר אברהם בן סוסאן (בן שושן)

אוּרִים וְתוּמִּים אַבִּיר הָרוֹעִים

עמוד 51

ז. כמוהר״ר דָּוִד בֶּן עָטָר

מזרק טהור

רבי דוד בן עטר(בן רבי שמעון ן׳ עטאר) נולד בשנת תרנ״א 1891 במרקש ונפטר במוגדור והוא רק בן 57. חי חיי סיגוף, ישן מעט ובכל אשמורת הבוקר היה קם להתפלל ולהתייחד עם קונו. כל היום עסק בהוראה. לפני תפילת הבוקר נתן שיעור למשכימים, ולאחר התפילה לימד בישיבה שלו. לאחר שאכל ארוחה צנועה ויחידה בהפסקת צהרים, היה שב להמשיך להרביץ תורה. ר׳ דוד העמיד עשרות תלמידים שנפוצו בכל מרוקו(ואחר כך בישראל) והיו לרבני ערים ולראשי ישיבות. ר' דוד לא הותיר אחריו ספרים או חיבורים כלשהם (מלבד כתב יד המצוי בידי רבי משה הכהן). כאשר נשאל על ידי תלמידיו, מדוע אינו מחבר ספרים? נהג להשיב: ״אני מלמד את התלמידים מה שהם יכתבו אחר כך בספריהם.״ רבי דוד לימד תחילה בעיר ספרו. לאחר מכן עבר למוגדור. בספר ״הליכות שבא״ מאת רבי שמעון אוחיון, (לפנים ראש ישיבת ״כתר תורה״ בקזבלנקה, מרוקו, ובארץ רבה של יפו) מנה המחבר אחדים מתלמידיו של רבי דוד: ״ממבחר תלמידיו ושהיו חברים לי בישיבה ה״ה הרה״ג כמוהר״ר משה ויזגאן, המכהן כעת כרב ראשי בעירנו הנ״ל. הרה״ג שמעון וענונו שליט״א, המכהן כעת בעיר מראכש יע״א. הרה״ג כמוהר״ר דוד עובדיה שליט״א חבר מועצת הרבנות הראשית ירושת״ו. הרה״ג ידידי ועמיתי כמוהר״ר יהושע ממן שליט״א, חבר לשכת הרבנות חדרה (השניים הטובי״ם האחרונים יצקו מים על ידי רבנו זצ״ל) לאחר שעזב עיר צוירא ונתמנה בישיבה הגדולה בעיר ספרו יע״א מש׳ תרצ״ו עד תרצ״ט ועוד הרבה רבנים שאיני יודע מקום כבודם היע״א". אפשר להוסיף לרשימה הזאת את רבי מסעוד אלקבץ מבאר שבע, רבי יצחק הרוש מנתניה ורבי משה מלכא ראב״ד פתח תקוה. על פי מאמר שכתב בנו נסים עטר בכתב העת ״ברית״, גיליון מס׳ 12, נמצא כתוב שהוא למד מדי לילה עם אליהו הנביא.

אנשי מוגדור רחשו לו כבוד גדול וכשהוא נפטר, קברו אותו בתוך חדר שנבנה במיוחד עבורו. משום מה, הכתובת שעל קברו לקונית מאוד. כאשר נשאל בנו רבי נסים על כך, ענה שזאת הייתה דרישתו של הרב המנוח שהיה צנוע מאוד.

חוברת ״ברית – כתב העת של יהודי מרוקו״ מספר 12 הוקדשה לו ברובה. ראו ספרם של אשר כנפו ודוד בן שושן ״חתונה במוגדור״. בהקדמה של הספר שכתב פרופ׳ ח. זערפני, הוא מונה בין מוריו גם את שמו של המנוח.

[1] מזרק טהור: מזר״ק, ראשי תבות ״מזרע קרושים״ – כינוי בשבח המנוח שהיה מלא בתורה. כלי קיבול ששימש לקבלת הדם בעבודת הקורבנות(ראה להלן ראשי תמות וקיצורים בעמוד 700)

שירת האבנים-אשר כנפו-שלום אלדר-שירה מופלאה על מצבות בתי העלמין במוגדור-רַבָּנִים-כמוהר״ר דָּוִד בֶּן עָטָר

עמוד 53

ח. כה״ר אַהֲרֹן הַכֹּהֵן

נִצָּב דִּגְלוֹ וְלִבּוֹ עֵר

כתובת המצבה כשיר הלל, בלשון ציורית ועשירת דימויים, לאדם בעל אישיות מיוחדת, איש חסד רב פעלים איש משפחה אהוב ואוהב. אקרוסטיכון (במאונך ובמאוזן): אהרן תכהן.

חריזה אב // אב

אֱנוֹשׁ אָנוּשׁ כְּיָם סוֹעֵר

בִּנְשׂוֹא גַּלָּיו נִפְרַד נִשְׁבַּר

הָיָה כְּרֹאשׁ לֶהָבָה בּוֹעֵר

וּבְמַעֲבָדָיו כְּנֵס מִדְבָּר

5. רָם וְנִשָּׂא גַּם יִשְׁתַּעֵר

פִּרְיוֹ פָּרַח חַסְדּוֹ גָּבַר

נִצָּב דִּגְלוֹ וְלִבּוֹ עֵר

וּבְקִרְבּוֹ עָבַר הִתְעַבָּר

הָיָה כְּמוֹ הַזְּמַן נֹעֵר

10. חָלַף עָבַר הַיּוֹם נִקְבַּר

זֹאת הַמַּצֵּבָה לִמְנוּחַת

אִישׁ חַיִל רַב פְּעָלִים

יְרֵא אֱלֹקִים וְסָר מֵרָע

גּוֹמֵל חֲסָדִים לְעַמּוֹ וְעִם חֲבֵרָיו

15. 15. אָב יָקָר לְבָנָיו וְלִבְנֵי בֵּיתוֹ

אַהֲרֹן קְדוֹשׁ ה׳ נִכְתַּר בְּכֶתֶר כְּהוּנָּה

וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶם

עוֹד לֹא בָּא בִּגְבוּרוֹת קְרָאוֹ רַבּוֹ אַלּוּפוֹ וּמְיֻדָּעוֹ

הַגֶּבֶר הַמְּרוֹמָם וְנַעֲלָה

20. 20. רוֹדֵף צְדָקָה וְחֶסֶד

כה״ר אַהֲרֹן הַכֹּהֵן זצ״ל

יָמָיו חֻצָּצוּ כֵּן חָנוּ לְדִגְלֵיהֶם וְכֵן נָסָעוּ

יוֹם ג׳ בְּשַׁ[בַּת] שִׁשָּׁה לְחֹדֶשׁ אֲדָר א׳ שְׁ[נת] תרפ״ז

תנצב״ה.

ביאור

1. 1. אנוש אנוש: האנוש – האדם, אנושה מכתו, מכת מוות הוא מוכה. 2-1. בים… נשבר: דימוי, האדם בתוך העולם כים סוער, הנושא את גליו עד החוף ושם הוא נפרד מהם, עד להתנפצותם והשתכרותם אל החוף. 3. היה… בוער: דימוי נוסף המכוון למנוח עצמו, שהיה כמו לפיד בוער ההולך לפני המחנה. 4. ובמעבדיו בנס מדבר: ובמעשיו ובפעולותיו, פעל במרץ ובהתלהבות וללא ליאות, כעמוד האש שהלך לפני ישראל במדבר. 5. רם… ישתער: המנוח היה בעל מעמד גבוה ומכובד, והיה זריז ומהיר כרוח סערה לפעול פעולות. 6. פריו פרח: פעולותיו עשו פרי. חסדו גבר: המנוח היה בעל שם ומפורסם במידת החסד הרבה שלו. 7. נצב… ער: ניצב על משמרתו תמיד ללא ליאות, ולבו ער לכל המתרחש בקהילתו. 8. ובקרבו עבר התעבר: דימוי לאישה בהריון, וכוונתו שהמנוח נושא בקרבו את כל תלאות הקהילה. 9. היה… נוער: דימוי,לשון ערות, כמו ׳התעוררי׳. ראה בבלי ברכות ג/א׳"ה ׳דתניא רבי אליעזר אומר שלש משמרות הוי הלילה… משמרת ראשונה חמור נוער שניה כלבים צועקים שלישי. תינוק יונק משדי אמו…׳. הכה״ן: המנוח היה כמו הזמן מטלטל. נוער: לשון טלטול ונענוע. כמו ׳וינער ה׳ את מצרים בתוך הים׳ שמו׳ יד,כז. 16. וכתר… גביהם: כמשנה אבות שלושה כתרים הם כתר כהונה כתר תורה כתר מלכות ושם טוב עולה על גביהן. 18. עוד… בגבורות: טרם מלאו לו שמונים שנה. קראו… ומיודעו. על פי אבות. קראו להיות במחיצתו בגן עדנו, הקב״ה שהוא רבו וכו׳ – כינויים לקב״ה. 22. ימיו חצצו: לשון מחצית. הגיעו רק למחצית ה-120 שהוקצו לאדם על ידי הבורא. רומז לכך שהגיעו ימיו לגיל שישים. על סמך הכתוב באיוב כא,כא ׳כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו׳. ראה אבן עזרא שם,שם ׳חצצו – כמו לא יחצו ימיהם׳. 22. בן חנו לדגליהם: ביטוי ציורי לימיו של המנוח שעם פטירתו כל ימיו באים אתו וחונים לדגליהם בסדר מופתי, ופטירתו של המנוח היא רק נסיעה ומעבר מהעולם הזה לעולם הבא. 23. תרפ״ז: 1927 למניינם.

׳"ה ׳דתניא רבי אליעזר אומר שלש משמרות

שירת האבנים-אשר כנפו-שלום אלדר-שירה מופלאה על מצבות בתי העלמין במוגדור-רַבָּנִים-כמוהר״ר ח. כה״ר אַהֲרֹן הַכֹּהֵן-נִצָּב דִּגְלוֹ וְלִבּוֹ עֵר.

עמוד 55

ט. כמוהר״ר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן

הַמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה

רבי אלעזר הכהן מרבני מוגדור. אביו, רבי משה, היה רב חשוב והוא מכונה כאן: ״אישי כהן גדול״. רבי משה הכהן, היה חתנו של אחד מגדולי רבני מוגדור, רבי דוד חזן(או רבי דוד בן לחזאן), המכונה כאן ״המלך״, אשר ישב בדין עם רבי חיים פינטו הגדול, עליו נאמר ״שלא נהנה מימיו אלא מיגיע כפיו״. רבי דוד בן לחזאן כיהן ארבעים שנה בבית הדין הנ״ל ובאחת מנסיעותיו למראכש נפטר פתאום בט״ז באב תקצ״ג(1833) ונקבר שם ליד רבי אברהם אזולאי(ראה מ. עמאר, ׳מעט מים׳ לר' יוסף כנאפו, עמ׳ 35-34). רבי משה הכהן היה חוטר מגזע רבי חיים בן עטר הזקן, סבו של רבי חיים בן עטר מחבר ׳אור החיים׳(ראה מלכי רבנן עמ^׳ לד׳ ב׳).

הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד קַלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא

צִיּוֹן לְנֶפֶשׁ הַמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה כֶּתֶר כְּהוּנָּה וְכֶתֶר תּוֹרָה

אוֹהֵב צְדָקוֹת וְרוֹדֵף חֲסָדִים רַחֵם רַחֲמָתַיִם

גֶּזַע אֶרְאֶלִּים וְתוּ־שִׁשִּׁים רַב סַבָּא

5. הֶחָכָם הַשָּׁלֵם בְּמִדּוֹת וּבְדֵעוֹת

כמוהר״ר אֶלְעָזָר זַ״ל

בֶּן לאו״ץ הָרַב הַגָּדוֹל מִבְצַר עֹז וּמִגְדּוֹל

חָתָן הַמֶּלֶךְ הרה״ג מעו״מ

10 .הַמְּקוּבָּל הָאֱלֹקִי הַמְּלוּמָּד בְּנִסִּים

כמוהר״ר דָּוִד בֶּן חַזָּן זלה״ה

לֹא קָם בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ

חֹטֶר מִגֶּזַע הַגָּאוֹן הַמְּפֻרְסָם מָאוֹר הַגּוֹלָה

רַבֵּנוּ חַיִּים בֶּן עָטָר הַזָּקֵן זיע״א(מעי״ת סָאלִי)

15. שָׁבָה רוּחוֹ אֶל אֵל

יוֹם א' בש״ק וְהָיְתָה מ״ך

מָחֳרָתוֹ יוֹם ר״ח אִיָּר שְׁנַת תרצ״ח לפ״ק

ת.נ.צ.ב.ה.

• 30 Avril 1938

1המקום… הוא: הפתיחה של הכתובת מיועדת לפוקדים את ציון הקבר, שינהגו כבוד בזמן שהותם ליד הקבר של המנוח. על פי שמו׳ ג,ה. 2. המנורה הטהורה: דימוי המנוח למנורה שהייתה בבית המקדש שכולה זהב טהור, כר המנוח היה מלא חוכמה ותורה, זד וטהור ומאיר באור תורתו. כתר… תורה: המנוח היה כוהן וגם היה גדול בתורה, ולכן זכה לשני כתרים. 3. רחם רחמתיים: על פי שופטים ה,ל. וכאן הליץ במובן רחמנות. פעולותיו אלו היו שלא כמקובל, אלא במידה כפולה ומכופלת, וזאת מרוב רחמנותו ואהבתו 4. גזע אראלים ותרשישים: נצר למשפחה בעלת ייחוס רם והשפעה רבה בעולם התורני. רם סבא: המנוח היה זקן מופלג 7. בן… ומגדול: אביו של המנוח, ר משה כהן, אף הוא היה מעמודי התווך בקהילה בתחום הרוחני והדתי וזכה לכבוד גדול. 8. אישי כהן גדול: בלשון זו פנו אחיו הכהנים אל הכהן הגדול ביום הכיפורים, כמוזכר במשנה יומא א,מ״ג ועוד. וכאן הליץ זאת על רבי משה הכהן משום הכבוד הרב שרחשו לו. 9. חתן המלך: גם בכינוי זה יש בו משום הערכה וכבוד לאביו של המנוח שהיה חתנו של ר׳ דוד בן חזן המכונה כאן'מלך׳. מעו״מ: מעוז ומגדול. 10. המקובל… כנסים: המנוח היה מקובל גדול, קדוש ובעל מופת, וניטים נעשו על ידו תדיר. 11. כמוהר״ר דוד בן חזן: רב ודיין בעיר מוגדור, מוכר גם בשם ר׳ דוד בל-חזן, חי ופעל בתקופה של ר' חיים פינטו ואף חתום על כמה פסקי דין אתו (ראה בן נאים, מלכי רבנן, עמ^׳ כה,א). מסופר עליו שהיה לומד לאחר חצות עם אליהו הנביא והיה ממית עצמו באהלה של תורה(ראה י. בן עמי, הערצת קדושים עמ^׳ 51). 12. לא… במשה: ציטוט מהפיוט יגדל אלהים חי. ביטוי כבוד והערצה לאבי המנוח שהיה גדול שלא קם כמותו. אשרי יולדתו: ביטוי המבקש להאדיר ולשבח את אמו של הילוד הזה שהגיע למה שהגיע, ובעבורו תזכה לשכר גדול מאת ה׳ האם והילוד שזכה לגדולה. ראה משנה אבות ב,ח ;רבי יהושע בן חנניה, אשרי יולךתו׳. 13. חוטר: ענף חזק. עפ״י ישע׳ יא,א. 15. שבה רוחו: ביטוי להסתלקות הנשמה ורוח הנפטר הצדיק שתשוב רוחו אל האלהים אשר נתנה. 17. שנת תרצ״ח: היא שנת 1938 למניינם.

שירת האבנים-אשר כנפו-שלום אלדר-שירה מופלאה על מצבות בתי העלמין במוגדור-רַבָּנִים-ט. כמוהר״ר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן -הַמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה

עמוד 57

י. כמוה״ר יוםף הכהן

שמים קדרות שמו לבושם

המנוח זוכה כאן לתואר ׳החכם השלם והכולל׳ שהיה שמור לרבנים חשובים. הוא היה מלמד וחזן בבית הכנסת. התארים המרובים: ארון האלקים, דרך כוכב מיעקב, ענוותן ושפל ברך שבהם נתכנה, מצביעים על אישיותו הגדולה.

חריזה: אב //גב // דב

יוֹם הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹקִים

עֵינֵי בַּת-עַמִּי בִּבְכִי נִדְמְעוּ

וְשָׂמִים קַדְרוּת שָׂמוּ לְבוּשָׁם

לֵיל" שַׁבָּת שַׁעֲרֵי דִּמְעָה נִבְקְעוּ

5. סַף וְנֶאֱסַף אָבִינוּ רוֹעֵנוּ

קוֹל הַיְּלָדִים נִשְׁמַע לֵבָב קָרְעוּ

פְּאֵרֵנוּ מַלְבִּישֶׁנּוּ אוֹי לָנוּ

שְׁנֵי וַעֲדָנִים מִמֶּנּוּ נִמְנְעוּ

דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב

10. הָאִי כַּהֲנָא רַבָּא וְיֵקִּירָא

 נִכְתַּר בִּשְׁנֵי כְּתָרִים

כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהֻנָּה

מַרְבִּיץ תּוֹרָה בָּרַבִּים

נָאֶה דּוֹרֵשׁ וְנָאֶה מְקַיֵּם

15. נִין אַהֲרֹן בְּעוֹבָרָא דְּאֲהַרֹן

אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם

בְּנָן שֶׁל קְדוֹשִׁים

עַנְוְתָן וּשְׁפַל בֶּרֶךְ שַׁיֵף עַיִל שַׁיֵף

נָפִיק גָּרִיס בֵּינִי עַמּוּדֵי

20. עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה וּמַרְבֶּה יְשִׁיבָה

זָקֵן שֶׁקָּנָה חָכְמָה הַכָּשֵׁר בְּיִרְאַת קוֹנוֹ

הֶחָכָם הַשָּׁלֵם וְהַכּוֹלֵל

אוֹר גּוֹלֵל נו״ע

כמוה״ר יוֹסֵף הַכֹּהֵן זלה״ה

25. נָח נַפְשֵׁיהּ דֶּרְבִּי בְּלֵיל שַׁבַּת קֹדֶשׁ

י״א לֵחוֹ[דַּשׁ] סִיוָן תרס״ג

לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתְךָ לפ״ק.

ביאור

1. 1. הלקח ארון האלקים: פרפראזה של הכתוב בשמו״א ד,יט. משום שספר תורה היה מונח בתוך ארון האלוהים, כמו כן נפטר זה שלמד תורה הרבה, משול לארון האלוהים.

3-ושמים… לבושם: גם הטבע משתתף בצער מות המנוח, וכביכול גם השמים לבשו שחורים כאות אבל. על דרך הכתוב ביש׳ נ,ג: ׳אלביש שמים קךרות ושק אשים כסותם׳.

4-ליל… נבקעו: ביטוי לכאב הגדול, שעל אף שבכי והבעת צער אסורים בשבת, בכל זאת בהסתלקות נפטר גדול זה שערי דמעה שהיו סגורים מחמת השבת, נבקעו והזילו דמעות. 5. סף ונאסף: מצלול, הגיע לסופו, עלתה נשמתו ונאסף אל עמיו. 7־8. פארנו… ועדנים: על דרך הנאמר בשמו״ב א,כד: ׳בנות ישראל אל שאול בכינה המלבישכן עדנים׳.

9-דרך כובב מיעקב: על פי במ׳ כד,יז. ביטוי של גדולה על המנוח שהיה ככוכב מזהיר.

10-האי… ויקירא: מארמית, זה הכהן הגדול והיקר. 14. נאה… מקיים: מקיים בעצמו את           מה שהיה דורש מציבור שומעי לקחו ומוסריו לקיים, שלא כדרשנים ומגידים אחרים. 18. שייף… נפיק: ביטוי בארמית: כפוף נכנס וכפוף יוצא. 19. גרים ביני עמודי: מארמית, עפ״י שבת י,א. ביטוי לענוותנותו של המנוח שלא רצה להתבלט ולהתכבד בתורתו, אלא היה גורם ולומד תורה בבית המדרש במקום צדדי ולא מרכזי. 20. עובר לפני התיבה: שליח ציבור, חזן. ומרבה ישיבה: היה מתמיד גדול בלימוד התורה. 23. אור גולל: על דרך ׳גולל אור מפני חושך׳, שבאור תורתו והסבריו הבהירים, היה מאיר את החושך הרוחני שהיו שרויים בו לומדי הסוגיא. נו״ע. נוחו עדן: 26. תרס״ג: 1903 למניינם. 27. באמרתך: עולה למניין תרס״ג.

שירת האבנים-אשר כנפו-שלום אלדר-שירה מופלאה על מצבות בתי העלמין במוגדור-רַבָּנִים-י. כמוה״ר יוסף הכהן

עמוד 59

יא. כמוהר"ר יַעֲקֹב הַכֹּהֵן

מַרְגְּלִיתָא דְּשַׁפִּיר

כתובת מצבתו של רבי יעקב הכהן המכונה ״איש כהן גדול״. כתובת המצבה מלאה הלל ותשבחות לדמותו המיוחדת של רבי יעקב שזכה בשלושה כתרים, והיה אדם חכם וחריף וצלל לעומקה של תורה וידיו רב לו בתלמוד ובפוסקים.

המשורר רבי דוד אלקיים כתב עליו בשיר ׳הילולה׳ (שירי דודים עמ^׳ 242) כך: ׳קול יעקב ים סואן, תורה ושיר בשתיהן, בשתי כותרות יהין, רבי עכאן הכהן׳ (בכינוי 'עכאן׳ כשם חיבה, כונו מי ששמם יעקב). רבי יעקב, מלבד היותו תלמיד חכם עצום, היה ברוך כשרונות ובעל קול נעים (זמיריו עלו בשיר המעלות 9). רבי יעקב היה גם סופר ומשורר וכתב שני ספרים ׳יזכור לעולם׳ ו׳זכר עשה׳. חלק משיריו מופיעים בקובץ ׳שיר ידידות׳. אקרוסטיכון: יעקב זצ״ל.

חריזה: א/א // ב/ב // א/א(בדילוג).

יִלְאוּ נְבוֹנִים לְתָאֵר בְּמִלִּים

שִׁבְחֵי אִישׁ חַי צַדִּיק רָם וְנַעֲלֶה

עַל רֹחַב שִׂכְלוֹ בְּצֹלְלוֹ בִּמְצוּלוֹת

מַיִם אַדִּירִים בְּאֵין קֵץ וְתִכְלֶה

5. קוֹנוֹ יִזָּכֹּר לְעוֹלָם לוֹ אֱיָלוּת

זֵכֶר עָשָׂה אֵלָיו כֶּתֶר נִפְלָה

כְּהונָה תּוֹרָה לִמְלוּכָה נִמְשְׁלָה

זְמִירָיו עָלוּ בְּשִׁיר הַמַּעֲלוֹת

10. וּבְמִדּוֹתָיו קָנָה שֵׁם טוֹב וּתְהִלָּה

צִנְצֶנֶת מָן מְלֵאָה חָכְמָה בִּכְלָלוּת

עָצוּם וָרָב בַּתּוֹרָה יָדוֹ חוֹלְלָה

לֹא נָטָה לִבּוֹ לְבַקֵּשׁ גְּדוֹלוֹת

אָכֵן יְדִיד הָאֵל וְעָבְדּוֹ סֶלָה

15. 15. נִצְּחוּ אֶרְאֶלִּים מְצוּקִים

שְׁכִינָה אוֹמֶרֶת אִמְרוּ לְצַדִּיק כִּי טוֹב

מַרְגְּלִיתָא דְּשַׁפִיר חָזֵי

יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתֶאֱבַל הָאָרֶץ

עַל אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל בֵּית יַעֲקֹב

20. 20. אִישׁ תָּם מַה טוֹבוּ אֹהָלָיו

רַב כַּהֲנָא וְרַב חִסְדָּא וְרַב

תַּנָּאִיתָא בָּבַת מְאִירָא בְּבָתֵּי

בָּרָאי יִזְכֹּר לְעוֹלָם

אַגַּב חוּרְפֵיהּ דָּק וְאַשְׁכַּח

25. 25. צָלַל בְּמַיִם אַדִּירִים בְּתַלְמוּד שָׁ״ס וּפוֹסְקִים

זֵכֶר עָשָׂה קְרָא וּסְבָרָא אַלִּבָּא דְּגְמָרָא

לָן יָאוֹת לְמִסְפֵּד אִישִׁי כֹּהֵן גָּדוֹל

אִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בּוֹ אָן פָּנָה אָן הָלַךְ

תּוֹרָה יְבַקְּשׁוּ מִפִּיהוּ

30. 30. תּוֹפֵשׂ מַגָּל גִּבּוֹר בַּתּוֹרָה

נִכְתַּר בג׳ כְּתָרִים מָאן מַלְכֵי רַבָּנָן

הָרַב הַמֻּפְלָא וּכְבוֹד ה׳ מָלֵא צָנִעַ וּמַעָלֵי

הַיָּשִׁישׁ וְנִכְבָּד אֵי חָסִיד אֵי עָנָו מַר נִיהוּ

כש״ת כמוהר״ר יַעֲקֹב הַכֹּהֵן זלה״ה

35. 35. וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ נָסַע לִמְנוּחוֹת

אוֹתָנוּ עָזַב לַאֲנָחוֹת

וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאָכֵי אֱלֹקִים

לֵיל ב׳ בְּשַׁבָּת כ׳ לְחֹדֶשׁ תַּמּוּז

שְׁנַת תרע״ב לפ״ק זצוק״ל.

2-איש חי: המנוח נקרא חי גם אחרי מותו, כמו שאמרו חז״ל: צדיקים במיתתם קרויים חיים. 4-3. בצללו… אדירים: העיון וההעמקה בסוגיות התלמודיות מדומים לאדם הצולל במעמקי מים אדירים, ושולה מתוכם פנינים. 4. באין קץ ותכלה. התלמוד, משול לים רחב ואדיר ממדים שאין לו סוף וגבול, וככל שמעמיקים בו מוצאים עוד ועוד פירושים והסברים. 5. קונו… איילות: האל יזכור למנוח לעולם, איילות – את מבטחו בו ומידת הביטחון החזקה שהייתה למנוח בהשי״ת, גם במצבים הקשים ביותר. 6. זכר… נפלה: בביטוי זה רמוז גם ספרו של המנוח ׳יזכור לעולם׳, ולכן נכתב במצבה באותיות גדולות. הקב״ה עשה למנוח דבר שהפלה אותו מאחרים והם: 8-7. בשלשה… נמשלה: המנוח היה גם כהן וגם גדול בתורה, וגדולתו בתורה זיכתה אותו ממילא גם בכתר מלכות, מכיוון שחכמי התורה נקראים מלכים כמו שדרשו חז״ל בגיטין סב,א על פסוק ״בי מלכים ימלוכו״. כותב המצבה גם כאן רמז את ספרו של המנוח ׳זכר עשה׳ ולכן כתבו באותיות גדולות. 9. זמיריו… המעלות: שיריו זכו להיכנס לספר השירים והפיוטים המעולים ׳שיר ידידות׳. ר׳ יעקב שהיה משורר, כתב קצידות ופיוטים, שחלקם מופיעים בקובץ הפיוטים ׳שיר ידידות׳. ד״ר א. אמזלג-עילם בחיבורו על ה״קצידה״ מונה אותו עם המשוררים של מוגדור שעסקו בשיר קצירה, הלוא הם: ׳ר׳ שלמה אביטבול, ר׳ חיים פינטו, ר׳ אברהם קוריאט ר׳ דוד קיים ור׳ יעקב הכהן׳. 11. צנצנת מן: ביטוי למי שהוא מלא וגדוש בתורה המתוקה מדבש ונופת צופים, כמו צנצנת המן שהייתה מונחת ליד ארון הברית בקודש הקודשים, והמן טעמו כצפיחית בדבש. 12. בתורה ידו חוללה. מתור הפיוט ״לכבוד תורה ההדורה״ (לר׳ יעקב דהאן). ושם המובן הוא שהקב״ה ברא את העולם על פי צירופי אותיות התורה, וכאן הכוונה לשבח את המנוח שגם ברא (=חידש) חידושים בתורה. 14. סלה: לנצח, לעולם ועד. 15. נצחו אראלים מצוקים: ניצחו אראלים,.שהם המלאכים, את המצוקים, הם בני האדם הנמצאים בצרה וצוקה ובמלחמה שיישאר עוד חי כאן, אבל לבסוף המלאכים גברו ולקחו את הנשמה למעלה.17. מרגליתא דשפיר חזי: מארמית, מרגלית שרואה היטב, כלומר רואה ומבין היטב את התורה. 18. ישמחו… הארץ: הקב״ה שמח שבאה אליו נפש נקייה וצדיקה, ומאידך, כאן בארץ אבלים על הילקח הצדיק מהם. פרפראזה על הכתוב בתה׳ צו,יא ׳ישמחו השמים ותגל הארץ׳. 19. על אריאל אריאל: על דרך ׳הוי אריאל אריאל', ישעיהו כט, א. והוא כינוי למזבח, ומדמים את המנוח למזבח כפרה לישראל. 20. מה טובו אוהליו: ביטוי הערכה למקומות שבהם בילה את ימותיו, ביתו, ביהכ״ס ובית מדרשו. על דרך הכתוב בבמד׳ כד,ה ׳מה טיבו אהליך יעקיב…׳.

21. 21. רב… חסדא: מליצות על פי שמות חכמים תלמודיים. כלומר, המנוח היה כהן רב מעלה ורב חסד. 22. ורב תנאיתא: המנוח היה בקי גדול במקורות התנאיים. 23-24. בבת… בראי: היה מאיר את העיניים בלימודו שהיה מלמד לרבים בבתי מדרשות, ולא היה לומד רק לעצמו בביתו. יזכור… חורפיה: מחבר המצבה מתייחם עתה לתוכן הספרים של המנוח. ספר ׳יזכור לעולם׳ העוסק בפלפולים ודקדוקים שמצא המנוח המחבר אגב לימודו החריף. דק ואשכח: מארמית, בדוק ותיוכח. 26. זכר… דגמרא: והספר ׳זכר עשה׳ עוסק בדקדוקי מקראות וסברות אמיתיות שהעלה המנוח בעיונו בגמרא. 27. לן יאות למספד: מארמית, לנו ראוי להספיד. 31. מאן מלכי רבנן: על פי הגמרא גיטין. מי הם הנקראים מלכים? חכמי התורה. 32. וכבוד ה׳ מלא: בשבח המנוח ששכינת ה׳ הייתה חופפת עליו. צניע ומעלי: מארמית, צנוע ומעולה. 33. אי חסיד אי עניו: איה חסיד איה עניו. מר ניהו: הוא האדון. 37. ויפגעו… אלוקים: ביטוי מעודן להסתלקותו מהעולם. 39. שנת תרע״ב. 1912 למניינם.

שירת האבנים-אשר כנפו-שלום אלדר-שירה מופלאה על מצבות בתי העלמין במוגדור-רַבָּנִים-יא. כמוהר"ר יַעֲקֹב הַכֹּהֵן- מַרְגְּלִיתָא דְּשַׁפִּיר

עמוד 62