מורשת יהדות מרוקו

יז. כמוהר״ר אַבְרָהָם צַבָּאח

מָגֵן עֹז נֶאְדָּר

כתובת מצבת קבורתו של רבי אברהם צבאה אשר שימש כדיין במוגדור. כנראה היה שד״ר מארץ ישראל שהגיע למרוקו והשתקע שם. בכתובת מרובים דברי השבח על המנוח ועל מיומנותו וידיעותיו המופלגות בתורה. לשון הכתובת עשירה במובאות מהמקרא וממקורות חז״ל וכלולים בה גם מילות שבח בארמית. אקרוסטיכון: אַבְרָהָם צַבָּאח ז"ל

חריזה: אב // אב

אֶרֶץ צְבִי גִּדְּלָה שַׁעֲשׁוּעֶיהָ

אוֹי צְעָקָה רָקַת אָבַד כְּלִי חֶמְדָּתָהּ

בָּא הַשֶּׁמֶשׁ לְאֶחָד מִבָּנֶיהָ

בע״ש בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת עָרְבָה שִׂמְחָתָהּ

5. רָחַק מִמֶּנָּה פְּרִי עֵץ הָדָר

אֵי חָסִיד אֵי עָנָו אוֹר גּוֹלֵל

הָרַב הַמּוּבְהָק מָגֵן עֹז נֶאְדָּר

אֵיתָן הָיָה אַבְרָהָם עָלָיו נְיַלֵּל

מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם דָּן דִּין אֱמֶת

10. יָדִין יָדִין יוֹרֶה יוֹרֶה אַבְרָהָם תִּקֵּן

צוּר נֶעְתַּק מִמְּקוֹמוֹ חַיָּתוֹ יַצְמִית

עָלָה הַשַּׁעַר לְטַהֵר בְּקֵ״ן

בַּתּוֹרָה לוֹ שֵׁם וַהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ

וַי לְאָזְלָא חָשַׁךְ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ

15 .אֲסַלְּדָה בְּחִילָה עַל סָפְרָא רַבָּה בַּעֲדָתוֹ

וִי לָחַבָּלָא הִכָּה בֵּין הַשִׁרִיֹן וְהַחוֹמֶּשׁ

חֲבָל עַל דְּאָבְדִין חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ

בְּצֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ

זֶרֶם דֶּמַע יְדִידוֹ נוֹשְׂאֵי עַרְשׂוֹ

20. וְקוֹל תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה בִּבְכִיָּה יִנְאֲקוּ

לָן יָאוֹת לְמִסְפֵּד עַל הָאִי מַרְגָּנִיתָא

דְּלֵית בָּהּ טִימִי טוֹבִּיָאנָא דְּחַכִּימֵי

הָרַב הַמּוּפְלָא וּכְבוֹד ה׳ מָלֵא

כמוהר״ר אַבְרָהָם צַבַּאח זצ״ל זיע״א

בָּא שִׁמְשׁוֹ וְהָיְתָה מְנוּחָתוֹ כָּבוֹד

בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת

עֲשָׂרָה יָמִים לְחֹדֶשׁ סִיוָן בִּשְׁנַת תרס״ג

בֹּא סִי [מָן] פְּעָמַי הָכֵן בְּאִמְרָתֶךָ וְאַל תַּשְׁלֶט בִּי.

1-ארץ… שעשועיה: ראה מצבת יוסף שמואל אבולאלעפיא. 3. בא השמש: שקעה השמש, כינוי למוות. לאחד מבניה: מן החשובים והיקרים שבארץ ישראל. 4. בע״ש: בערב שבת. ערבה שמחתה. על פי ישע׳ כד,יא. ערבה מלשון עו־ב, החשיכה שמחתה, משום שבשעה זו נפטר המנוח. 5. רחק ממנה: ביטוי מעודן למילה מוות. על דרך הכתוב באיכה א,טז: ׳כי רחק ממני מנחם משיב נפשי׳. פדי עץ הדר: כינוי כבוד למנוח, רומז לאתרוג שיש בו טעם וריח וכך דימו חז״ל את הצדיקים. על פי ויק׳ כג,מ. ראה גם מדרש הקושר את הדימוי של שם המנוח לאברהם אבינו, ויק״ר – פרשה ל פסקה י ד״ה ׳ד״א פרי עץ הדר זה אברהם וכר. 6. אי חסיד אי עניו: איה חסיד איה עניו. על פי בבלי ברכות ו,ב ׳כל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברהם בעזרו וכשמת אומרים לו אי עניו אי חסיד מתלמידיו של אברהם אבינו׳. אור גולל. על דרך הנאמר בתפילת ערבית (ומקורו בברכות יא,ב) ׳גולל אור מפני חושך׳. וכאן, בהשאלה, המנוח היה מגלגל ומסבב את האור על ידי נוכחותו, היה מפיץ אור ושמחה על סביבתו. 7. מגן עוז נאדר: כינויי כבוד למגן על התורה. 8. איתן היה אפרהם. המנוח היה חזק ויציב בדעתו ודרכו. אברהם אבינו כונה איתן, ראה בבלי בבא בתרא טו,א: ׳איתן האזרחי זה הוא אברהם… ׳. ומשום ששמו של המנוח כשם אברהם אבינו, בחר המחבר בביטוי זה. עליו נילל: עליו נקונן. 9. מי מלל לאברהם: מי יאמר ויאמין שאברהם המנוח נפטר מן העולם. על פי בר׳ כא,ז ׳מי מלל לאברהם׳. 10. אברהם תיקן: על דרך מה שאמרו חז״ל בברכות כו,ב אברהם תיקן תפילת

שחרית. וכאן הכוונה על המנוח שגם כן תיקן תקנות. 11. צור נעתק ממקומו: על דרך הכתוב באיוב יד,יה ׳וצור ןעתק ממקמו׳. 'צור' דימוי של כבוד למנוח שהיה כמו סלע איתן וחזק שעליו סמכו כולם, אבל המוות גבר עליו, העתיקו והזיזו ממקומו. חיתו יצמית: לשון מוות, חייו נפסקו. על דרך הכתוב באיכה ג,נג ׳צמתו בבור חך. 12.עלה השער: ביטוי על פי רות ד,א ׳ובעז עלה השער'. שער, הוא כינוי למקום ישיבת בית הדין. לטהר בק״ן: על דרך מה שאמרו בבלי, עירובין יג,ב ׳תלמיד ותיק היה ביבנה שהיה מטהר את השרץ בק״ן(=מאה וחמישים) טעמים׳. כלומר, היה מפולפל וחריף מאור, ובכה פלפולו יכול היה לתת(על דרך גוזמא) ק״ן טעמים לטהר את השרץ. ובהשאלה, המנוח דרכו הייתה לחפש שערי היתר, ובכה חריפותו ופלפולו היה ומצא הרבה טעמים לכך.14. וי לאזלא: מארמית, אוי על ההולך, חלופה למילה מיתה. 15. אסלדח בחילה: אדאג ברעדה. על ררך הכתוב באיוב ו,י'ואסלו־ה בחילה'. על ספרא רבה: מארמית, הסופר הגדול(=החכם הגדול).16די לחבלא: מארמית, אוי לו למחבל והמשחית. הכה… והחומש: שילוב של שני מקורות ׳דכה את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרץ׳ מל״א כב,לד, וכן שמו״ב ב,כג ׳דכהו אבנר באחרי החנית אל חמש׳. וכוונתו, שאף שהמנוח היה כביכול מוגן עם שריון, ותורתו מגן לו, לא הועיל, וחנית המוות חררה את השריון והכתה אותו אל החומש. 17. חבל על דאבוין: מארמית, חבל על האובדים. על פי סנהדרין קיא,א ׳חבל על דאברין ולא משתכחין׳. הפסד גרול יש לאומה על גדולים שאבדו ואין בנמצא גדולים כמותם. חסד… נשקו: תכונות המאפיינות את המנוח והיו נר לרגליו בעת שעסק בדיינות. על דרך הכתוב בתה׳ פה,יא ׳חסד ואמת נפגשו צךק ושלום נשקו׳. 19. נושאי ערשו: מוליכי ארונו. 20. וקול תאניה ואניח: בכי וצער רב. על פי ישע׳ כט,ב. בבכיה ינאקו: בוכים בקול. 21. לן… מרגינתא: ראה לעיל.22 דלית בה טימי: מארמית, מרגלית שאין בה פגם. טוביאנא דחבימי: המאושר שבחכמים. ראה כתובות מ,א. 28. פעמי הכן באמרתך: תהלים קיט, קלג. באמרתך. מניין ׳באמרתך׳ עולה תרס״ג. 1903 למניינם.

עוד אודות רבי אברהם צאבח       

כנראה עלה ממרוקו לישראל וחזר משם כשליח טבריה והתיישב בעיר מוגדור. היה חבר בית הדין של מוגדור יחד עם רבי יהודה בן מויאל(מחבר ״שבט מיהודה״) ורבי מסעוד כנאפו. דומה שהיה ויכוח בקהילה במי לבחור לבית הדין, אותו או את רבי יהודה בן מויאל, כפשרה בחרו בשניהם. יש הסכמה ממנו לספר'נחלת אבות׳ של רבי יצחק קוריאט. ראה הקדמת רבי משה עמאר לספר ׳מעט מים׳ של רבי יוסף כנאפו.עמ 40

שירת האבנים-אשר כנפו-שלום אלדר-שירה מופלאה על מצבות בתי העלמין במוגדור-רַבָּנִים-יז. כמוהר״ר אַבְרָהָם צַבָּאח-מָגֵן עֹז נֶאְדָּר

שירת האבנים-אשר כנפו-שלום אלדר-שירה מופלאה על מצבות בתי העלמין במוגדור-רַבָּנִים-יח. הַר' דָּוִד צָרְפָתִי-פָּנָיו כִּפְנֵי חַמָּה
יח. הַר' דָּוִד צָרְפָתִי

פָּנָיו כִּפְנֵי חַמָּה

כתובת מצבתו של ר דוד צרפתי מתארת דמות של אדם תלמיד חכם סבלן ולמדן שהיה מוכר וידוע בקהילתו, חוקר ובקי בפירוש רש״י. הוא היה בעל ידע בזוהר ופניו כפני חמה בדומה לנאמר על משה רבינו. אקרוסטיכון: דוד צרפתי ז״ל.

חריזה: אב // אב // אב

אַשְׁרֵי אִישׁ בְּעוֹדוֹ אִישׁ

דִּיֵאָמְרוּ לְדָוִד שֶׁבַח וּתְהִלָּה / נוֹסָף עַל צִדְקָתוֹ וְעַנְוָתוֹ

וְהוּא אֶחָד בְּקֶרֶב עַם סְגֻלָּה / דַּי לוֹ אֲשֶׁר מֵעוֹדוֹ בִּתְקוּפָתוֹ

דָּרַךְ כּוֹכָב נִשְׂגָּב בְּכָל מַעֲלָה / עַד זִקְנָה עַד שֵׂיבָה בְּטָהֳרָתוֹ

5. צוּרוֹ צִוָּהוּ לְבֵית הַתְּפִלָּה/ לָרוּץ יוֹם יוֹם וְלִשְׁקֹד דַּלְתּוֹ

רַחְמָן נֶאֱמָן בְּלִי קֵץ וְתִכְלָה / בְּלֵב נִשְׁבָּר בְּלִי עֶצֶב שִׂמְחָתוֹ

פָּנָיו כִּפְנֵי חַמָּה מִכֵּס אֲצֻלָּה / סַבְלָן לַמְדָן בְּזֹהַר הַר יִפְעָתוֹ

תּוֹרַת חָכָם לוֹ כְּאֹרַח סְלוּלָה / פֵּרוּשׁ רָשִׁ״י חוֹקֵר בּוֹ כִּתְבוּנָתוֹ

יַחַד לַכֹּל תְּהִלָּתוֹ מְגוּלָּה     / זִכְרוֹ לִבְרָכָה בְּצֵל שַׁדַּי נִשְׁמָתוֹ

10 . קְטַנָּה אֶבֶן שַׁיִשׁ מֵהָכִיל שִׁבְחֵי הָאִישׁ הַצַּדִּיק הַזֶּה

זֶה שְׁמוֹ הַטּוֹב הַר דָּוִד צָרְפָתִי ז״ל

שנלב״ע יוֹם חֲמִישִׁי בַּשָּׁבוּעַ

שְׁמֹנָה יָמִים לְח[וֹדֶשׁ] נִיסָן הַמְלֻמָּד בְּנִסִּים

בִּשְׁ[נת] פְּטִּרַת בָּא סִי[מִן] רוֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ תנצב״ה.

1. 1. דיאמרו… ותחלה: בשבח המנוח. על ררך הכתוב בפיוט ׳לדוד שיר ומזמור…׳. 2. והוא אחד: מיוחד בקהילתו. די… בתקופתו: ביטוי לכבוד הרב שרחשו לו. 4. דיד כוכב: על פי במד׳ כד,יז. 5. צורו… דלתו: מתמיד ומקפיד להתפלל כל התפילות. 7. פניו כפני חמה: דימוי נכבד. במקור נאמר על משה רבנו. ראה ילקו״ש במד׳ כז ־ רמז תשעו ד״ה ׳נמצינו למדין פני משה כפני חמה ופני יהושע כלבנה׳. מכם אצלח: ממשפחה נכבדת. 10. האיש הצדיק הזה: מעטים כונו כך. 14. פטרת: היא שנת תרפ״ט. שמים בעזרד: עולה למניין תרפ״ט 1929 למניינם.

שירת האבנים-אשר כנפו-שלום אלדר-שירה מופלאה על מצבות בתי העלמין במוגדור-רַבָּנִים-יח. הַר' דָּוִד צָרְפָתִי-פָּנָיו כִּפְנֵי חַמָּה

עמוד 78

יט. כה״ר מָרְדְּכַי צָרְפָתִי זַ״ל

דִּבְרֵי תּוֹרָה הָיוּ שַׁעֲשׁוּעָיו

כתובת מצבת המנוח הרב מרדכי צרפתי שהתורה הייתה שעשועיו יומם ולילה. התפרנס בדוחק והסתפק במועט. רבי מרדכי זכה לכינוי ׳בבליוטק׳ הן בשל חיבתו הרבה לספרים והן בשל היותו ׳ספריה מהלכת׳ כפשוטו, משום שהיה נוהג להלך שבכיסי מעילו נשא ספרים למכירה או לשם עיון. אקרוסטיכון: מרדכי צרפתי נ״ע.

חריזה: אב // אב // גג // גג

אַשְׁרֵי מִי שֶׁעָמְלוּ בַּתּוֹרָה וְנִפְטַר בְּשֵׁם טוֹב

מַצֶּבֶת קְבוּרַת אִישׁ תָּם, חֵטְא לֹא טָעַם

לֹא יָדַע יְרֵא אֱלֹקִים וְסָר מֵרָע

דִּבְרֵי תּוֹרָה הָיוּ שַׁעֲשׁוּעָיו לֹא זוּלָתָם

כָּל־יָמָיו חָפֵץ בַּתּוֹרָה לָהּ יִקָּרֵא רֵעַ

יַעַן נַפְשׁוֹ בְּתוֹרַת ה׳ חָשְׁקָה לַיְלָה וְיוֹמָם

צָעֲדוּ רַגְלָיו וּמֵחַיִל אֶל חַיִל הָלַךְ

רָץ לְכָל מִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה

פַּת בְּמֶלַח אָכַל וְשָׁתָה מַיִם בִּמְשׂוּרָה

10. תָּרַם כָּל מִרְצוֹ וְכֹחוֹ בָּאֲפֵלָה כָּאוֹרָה

יָדוּעַ לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ יְדִיעָה בְּרוּרָה

עִם נַפְשׁוֹת הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים קְשׁוּרָה

זש״ה כה״ר מָרְדְּכַי צָרְפָתִי זַ״ל

15. מ״כ בְּיוֹם י״ד לֵחוֹ[וְדַשׁ] סִיוָן שְׁנַת התשכ״א.
16. 2. חטא לא טעם: ראה שפתי כהן על ויק׳ א,יא ד״ה ׳שעונג הצדיק הוא ללכת בשליחותו של מקום… לפי שאינו מתיירא מן המקטרגים, שמעולם לא טעם טעם חטא ולא נתלכלכו בגדיו ואינם צריכים לא כיבוס ולא ליבון׳. 4. דברי… שעשועיו: על סמך הכתוב בתה׳ קיט,צב ׳לולי תורתך שעשעי אז אמרתי בעניי'. 5. לה יקרא רע: ביטוי ייחודי, בשבח המנוח שהפך את התורה לרע. 8. קלה כבחמורה: על פי בבלי נדרים לט/ב ד״ה ׳אמר ליה אביי וכל מצות מי יש שיעור למתן שכרן והא תנן הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות׳. 9. פת… במשורה: כמאמר המשנה באבות פרק ו,ד 'כַּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, פַּת בְּמֶלַח תֹּאכַל וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה וְעַל הָאָרֶץ תִּישַׁן וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל... ׳. 10. באפלה כאורה: ביטוי מושאל, שכוונתו בימיו הטובים בבריאות תקינה וגם בימים שחש ברע. ראה ספר אבודרהם ־ תפלת ערבית של מוצאי שבת ד״ה ׳תוציאנו מאפילה לאורה שעל ידו נצא מזה הגלות שהוא כאפלה לימות המשיח שיהיה לנו כאורה במהרה בימינו׳. 11. ידיעה ברורה: שמו הטוב, צדקותיו שקדנותו בלימוד התורה ומעשיו הטובים, הולכים לפניו.

עמוד 79

19/03/2026

יט. כה״ר מָרְדְּכַי צָרְפָתִי זַ״ל

דִּבְרֵי תּוֹרָה הָיוּ שַׁעֲשׁוּעָיו

כתובת מצבת המנוח הרב מרדכי צרפתי שהתורה הייתה שעשועיו יומם ולילה. התפרנס בדוחק והסתפק במועט. רבי מרדכי זכה לכינוי ׳בבליוטק׳ הן בשל חיבתו הרבה לספרים והן בשל היותו ׳ספריה מהלכת׳ כפשוטו, משום שהיה נוהג להלך שבכיסי מעילו נשא ספרים למכירה או לשם עיון. אקרוסטיכון: מרדכי צרפתי נ״ע.

חריזה: אב // אב // גג // גג

אַשְׁרֵי מִי שֶׁעָמְלוּ בַּתּוֹרָה וְנִפְטַר בְּשֵׁם טוֹב

מַצֶּבֶת קְבוּרַת אִישׁ תָּם, חֵטְא לֹא טָעַם

לֹא יָדַע יְרֵא אֱלֹקִים וְסָר מֵרָע

דִּבְרֵי תּוֹרָה הָיוּ שַׁעֲשׁוּעָיו לֹא זוּלָתָם

כָּל־יָמָיו חָפֵץ בַּתּוֹרָה לָהּ יִקָּרֵא רֵעַ

יַעַן נַפְשׁוֹ בְּתוֹרַת ה׳ חָשְׁקָה לַיְלָה וְיוֹמָם

צָעֲדוּ רַגְלָיו וּמֵחַיִל אֶל חַיִל הָלַךְ

רָץ לְכָל מִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה

פַּת בְּמֶלַח אָכַל וְשָׁתָה מַיִם בִּמְשׂוּרָה

10. תָּרַם כָּל מִרְצוֹ וְכֹחוֹ בָּאֲפֵלָה כָּאוֹרָה

יָדוּעַ לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ יְדִיעָה בְּרוּרָה

עִם נַפְשׁוֹת הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים קְשׁוּרָה

זש״ה כה״ר מָרְדְּכַי צָרְפָתִי זַ״ל

15. מ״כ בְּיוֹם י״ד לֵחוֹ[וְדַשׁ] סִיוָן שְׁנַת התשכ״א.
16. 2. חטא לא טעם: ראה שפתי כהן על ויק׳ א,יא ד״ה ׳שעונג הצדיק הוא ללכת בשליחותו של מקום… לפי שאינו מתיירא מן המקטרגים, שמעולם לא טעם טעם חטא ולא נתלכלכו בגדיו ואינם צריכים לא כיבוס ולא ליבון׳. 4. דברי… שעשועיו: על סמך הכתוב בתה׳ קיט,צב ׳לולי תורתך שעשעי אז אמרתי בעניי'. 5. לה יקרא רע: ביטוי ייחודי, בשבח המנוח שהפך את התורה לרע. 8. קלה כבחמורה: על פי בבלי נדרים לט/ב ד״ה ׳אמר ליה אביי וכל מצות מי יש שיעור למתן שכרן והא תנן הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות׳. 9. פת… במשורה: כמאמר המשנה באבות פרק ו,ד 'כַּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, פַּת בְּמֶלַח תֹּאכַל וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה וְעַל הָאָרֶץ תִּישַׁן וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל... ׳. 10. באפלה כאורה: ביטוי מושאל, שכוונתו בימיו הטובים בבריאות תקינה וגם בימים שחש ברע. ראה ספר אבודרהם ־ תפלת ערבית של מוצאי שבת ד״ה ׳תוציאנו מאפילה לאורה שעל ידו נצא מזה הגלות שהוא כאפלה לימות המשיח שיהיה לנו כאורה במהרה בימינו׳. 11. ידיעה ברורה: שמו הטוב, צדקותיו שקדנותו בלימוד התורה ומעשיו הטובים, הולכים לפניו.

שירת האבנים-אשר כנפו-שלום אלדר-שירה מופלאה על מצבות בתי העלמין במוגדור-רַבָּנִים-. יט. כה״ר מָרְדְּכַי צָרְפָתִי זַ״ל- דִּבְרֵי תּוֹרָה הָיוּ שַׁעֲשׁוּעָיו