מורשת יהדות מרוקו

 (5) — בקשה — ע׳׳ס א״ב

אַדִּיר לֹא יָנוּם, בָּרוּךְ לֹא יִישָׁן, גָּדוֹל לֹא יָנוּם,

דָּגוּל לֹא יִישָׁן / ; הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן.

הָדוּר לֹא יָנוּם, וָתִיק לֹא יִישָׁן, זַכַּאי לֹא יָנוּם,

חָנוּן לֹא יִישָׁן, הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן.

טָהוֹר לֹא יָנוּם, יָחִיד לֹא יִישָׁן, כַּבִּיר לֹא יָנוּם,

לָעַד לֹא יִישַׁן, הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן.

מֶלֶךְ לֹא יָנוּם, נוֹרָא לֹא יִישָׁן, סוֹמֵךְ לֹא יָנוּם,

עוֹזֵר לֹא יִישַׁן, הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן.

פּוֹדֶה לֹא יָנוּם, צַדִּיק לֹא יִישָׁן, קָדוֹשׁ לֹא יָנוּם,

רַחוּם לֹא יִישָׁן, הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן.

שַׁדַּי לֹא יָנוּם, שׁוֹמֵר לֹא יִישָׁן, תָּמִים לֹא יָנוּם,

תּוֹמֵךְ לֹא יִישָׁן, הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן.

כנפי שחר

עניו — מתיחס לברואיו בחביבות וענוה. פודה — מציל מצר. צדיקיו — יראיו ומקיימי מצותיו, ״ישראל״. קדוש — נעלה, נשגב. רחום — רחמן, מלא רחמים. שנאניו — שנונים, או: נאים ושאננים, ״מלאכים״. תמים — תמים רעים, סמל השלמות. תומך — סומך, עוזר. תמימיו — הולכים בתמים, ישרים ונאמנים, ״ישראל״.

אדיר… — כל מלות התואר בוארו לעיל מס־ 4. לא ינום — אף תנומה קלה. גם לא יישן — וכל־שכן שלא יישן שינה עמוקה.