אעירה שחר כרך א'-הרב חיים רפאל שושנה זצוק"ל-פרשת וירא-פיוט לשבת

פרשת וירא / סדרה ד'
דודי ירד לגנו — חגאז משרקי
ידיד נפש — נועם ״אם קמי עלו על ראשי״
בקשה — קוראי עונג. נועם ״בוא יבוא נא״
(80) — בקשה — סי׳ פרג׳י
קוֹרְאֵי עֹנֶג שִׁירוּ יַחְדָּו / שִׁיר מְנוּחַת חַי הָעוֹלָמִים
יוֹם אֲשֶׁר כֻּלּוֹ מַעְבָּדָיו / בָּרְכוּ מִכָּל־הַיָּמִים:
פַּאֲרוּ, עַמִּי, יוֹם שַׁבָּת / הַמְּפֹאָר לִפְנֵי עֶלְיוֹן
חָק־שְׁמִירָתוֹ בַּל יֻשְׁבַּת / לַעֲשׂוֹתוֹ בִּלְתִּי רִפְיוֹן
אִם יְדַעְתֶּם אַנְשֵׁי חִבַּת / לֹא נָתְנוּ שׁוֹכֵן חֶבְיוֹן —
לֹא לְזָרִים עוֹבְדֵי בִּלְעָדָיו / הוֹלְכִים עַל דֶּרֶךְ לֹא־תָּמִים
רַק אֲלֵיכֶם זֶרַע דּוֹדָיו / עַם בְּחוֹתָמוֹ נֶחְתָּמִים:
רָם בְּקָרְאוֹ לִיקוּתִיאֵל / לַעֲלוֹת אֵלָיו הָהָרָה
אָז בְּעָמְדוֹ שָׁם לִפְנֵי אֵ-ל / שָׁת בְּרֹאשׁוֹ צִיץ וַעְטָרָה
וּלְעַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל / מִלְּפָנָיו הוֹרִיד תּוֹרָה —
הַיְּקָרָה מִכָּל־מֵחֲמָרָיו / מִפְּנִינִים מִפָּז וּכְתָמִים
מִשְׁפְּטֵי שַׁבָּת עִם סוֹדָיו / עַל סְפָרֶיהָ נִרְשָׁמִים:
גַּם יְקוּתִיאֵל חָשׁ _וַיְצַ- / -וֶה לְעַם מִדְבָּר הִנְהִיגָם
תִּשְׁמְרוּ, עַמִּי, יוֹם נִרְצָה / מֵעֲשׂוֹת בּוֹ דֹפִי וּפְגָם
הֵן מְקוֹשֵׁשׁ עֵת בּוֹ נִמְצָא / בַּאֲבָנִים רָגוֹם נִרְגַּם
כֵּן לְכָל־עוֹבְרִים עַל פְּקוּדָיו / בַּאֲבָנִים יִהְיוּ נִרְגָּמִים
רַק אֲשֶׁר יִשְׁמֹר מִצְעָדָיו / יִשְׁמְרֵהוּ רָם עַל רָמִים:
יִמְצְאוּ מַרְגּוֹעַ הַיּוֹם / הָעֲמֵלִים קִצְרֵי רוּחַ
לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אֵ־ל אָיֹם / מִשְׁפְּטֵי יוֹם הַמָּנוֹחַ
עַד יְמַהֵר לָכֶם פִּדְיוֹם / גַּם דְּרוֹרִים יִפְקַח קוֹחַ
רַחֲמָיו לֹא כָלוּ וַחֲסָדָיו / לֹא לְעוֹלָם יִטּוֹר לָאֲשֵׁמִים
יֶאֱסֹף עַמּוֹ צֹאן יָדָיו / אֶל דְּבִירוֹ מִבֵּין עַמִּים:
כנפי שחר
(80) הנושא: שבת.
מעבדיו — מעשיו. פארו — כבדו. דודיו — ידידיו. בחותמו — אות ברית קודש. ליקותיאל — משמותיו של משה רבינו. ובתמים — זהב נבחר. מצעדיו — דרכיו של הי. מרגוע — מנוחה. יפקח קוח — עד ימהר…עד יפקח קוח, יתיר הכבל, ישחרר.
אעירה שחר כרך א'-הרב חיים רפאל שושנה זצוק"ל-פרשת וירא-פיוט לשבת
עמוד צח
אעירה שחר כרך א'-הרב חיים רפאל שושנה זצוק"ל-פרשת חיי שרה-פיוט לשבת

שבת חיי שרה / סדרה ה׳
דודי ירד לגנו — רצד
ידיד נפש — נועם ״מצוק זמני״ <מס׳ 113)
בקשה — שירו בשיר חדש — נועם ״שער אשר נסגר״ (מס׳ 114)
(111) — בקשה — סי׳ שלמה ע״מ בת״י ב״ת בתי״ ת
שִׁירוּ בְּשִׁיר חָדָשׁ וּתְנוּ זְמִירִים
לָאֵ-ל אֲשֶׁר יָצַר כָּל־הַיְּצוּרִים:
לִפְנֵי גְּדֻלָּתְךָ אָשִׁיר בְּשִׁירָה
וָאֶתְּנָה אֶל מוּל כִּסְאָךְ עֲתִירָה
הָאֵ-ל וְהַגָּדוֹל, גִּבּוֹר וְנוֹרָא
גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ, מוֹצִיא אֲסִירִים:
מוֹשֵׁל בְּרוּם עוֹלָם, הָשֵׁב שְׁבוּתִי
וּרְאֵה בְּרֹב עָנְיִי אֹרֶךְ גָּלוּתִי
וּבְרַב חֲסָדֶיךָ הַחֵשׁ פְּדוּתִי
חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי, קַבֵּץ פְּזוּרִים:
הִתְבַּשְּׂרוּ, עַמִּי, עִמְדוּ לְפָנַי
וַאְנִי אֲקַבֶּצְכֶם אֶל בֵּית מְכוֹנִי
שָׁם תַּעֲנוּ יַחַד ״קָדוֹשׁ יְיָ״
תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה תִּשָּׂא וְתָרִים:
לִמְיֻחָלִים שִׁמְךָ, נִשָּׂא וְנֶעְלָם,
קָרֵב מְשִׁיחֶךָ, מַהֵר גְּאָלָם
וּנְשְׁלְּשָׁה יַחַד ״קָדוֹשׁ״ לְעוֹלָם
מִשְׁמָר לְמוּל מִשְׁמָר עוֹנִים וְאוֹמְרִים:
זָכְרָה בְּרִית אָבוֹת, וּבְנֵה מְהֵרָה
צִיּוֹן נְוֵה קָדְשְׁךָ, בֵּית הַבְּחִירָה
עֵת יֶחֱזוּ עֵינַי אוֹר הַמְּנוֹרָה
עִם כָּל־כְּלֵי מִקְדָּשׁ תֻּמִים וְאוּרִים:
כנפי שחר
(ווו) הנושא: תתלה, שיבת עיון, רשות ל״קדושה״.
ואתנה…עתירה — אסדר תפלה. התבשרו… — מחרוזת זו כולה דברי ה'
משמר — חבורה.
אעירה שחר כרך א'-הרב חיים רפאל שושנה זצוק"ל-פרשת חיי שרה-פיוט לשבת
עמוד קכט
אעירה שחר כרך א'-הרב חיים רפאל שושנה זצוק"ל-פרשת תולדות-סימן רבי רפאל משה אלבז-המוכנה הרמ"א מספרו

(151) — קצידה — סי׳ רפאל משה (אלבז)
ע״מ יב-ו|ז-יג הגאים
בשקל ״סללם תסללם רוח סאלם עקלך מרטאח״
שַׁלֵּם תְּשַׁלֵּם חוֹרְשֵׁי רַע, שָׂנֵא שַׁלַח / מֵסִית וּמַדִּיחַ
יִשְׁכֹּן אֶרֶץ מְלֵחָה / לֹא עָבַר בָּהּ אִישׁ, אֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה:
רְאֵה עֹנִי עַם דַּל, אֵ-ל רָם, טוֹ־ב וְסָלַח, / מוֹחֵל ו־סוֹלֵחַ
עִמְּךָ הַסְּלִיחָה / בִּימִין עֻזְּךָ תִּקְרַב, אִם שְׂמֹאל דּוֹחָה:
פְּאֵר תַּעֲדֶה לְעַם נִתְעָב וְנֶאֱלָח / מִלִּבּוֹ גּוֹנֵחַ
מִתּוֹךְ צָרָה רוּחָהּ / תָּשׁוּב תְּרַחֵם צוֹלְעָה וְהַנִּדָּחָה:
אַהֲבַת אָבוֹת תִּזְכֹּר, גַּם בְּרִית מֶלַח / בָּהּ אֲנִי בּוֹטֵחַ
כִּי גְּדוֹלָה הַבְטָחָה / דְּבַר הַנָּבִיא ״רָנוּ לְיַעֲקֹב שִׂמְחָה״:
לְבַשֵּׂר צִיּוֹן — שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח / יָרִיעַ יַצְרִיחַ
לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה / שׁוּבָה, עַד מָתַי דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צְלֵחָה?
מִקְדַּשׁ כּוֹנֵן, יַזְהִיר כְּעֵין הַבְּדֹלַח / מֵאוֹרוֹ יַזְרִיחַ
שֶׁמֶשׁ צְדָקָה זָרְחָה / יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה:
שֵׁבֶט מוֹשְׁלִים יָרִים וּבְיָדוֹ יִצְלַח / יְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ
אֵלָיו יוֹבִילוּ מִנְחָה / מַלְכֵי תַּרְשִׁישׁ וְאִיִּים עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה:
הַנִּדָּחִים יָשִׁיב צִיר בַּגּוֹיִם שֻׁלַּח / כָּל צוֹרְרָיו יָפִיחַ
אוֹיְבָיו שָׁכְנוּ צְחִיחָה / אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל יָרֹן בְּשִׁיר וּשְׁבָחָה:
שִׁירֵי יֶעְרַב כְּמוֹ קְטֹרֶת מִמֻּלַח / מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ
וְכַעֲלוּת הַמִּנְחָה / וּכְאִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ בְּהַר הַמִּשְׁחָה:
כנפי שחר
(ו5ו) הנושא: כמיהה לגאולה.
חורשי — חושבי. שנא שלח — ה׳ שונא ה״משולחים״, כנוי לשליחי המסיון. ערבה ושוחה — שוממה ומלאה שיחין ובורות. תעדה — תעטה, תקשט. ונאלח — מרוחק כחלאה וזוהמה. גונח — נאנח. צולעה והנדחה — הנחלשת והפזורה. ברית מלח — קיימת כמלח שאינו מסריח לעולם. יריע יצריח — יבשר הגאולה בתרועה ובקול רם. יצלח — ״שבט מושלים״. יובילו — יביאו. ציר — שליח, כאן: המשיח. צורריו יפיח — יפיל אויביו בנפיחת פיו. צחיחה — אדמה צמאה ויבשה. יערב — יקובל. ממולח — מעורב ומפוטם היטב. בהר המשחה — כאן: הר הגדולה והכבוד.
אעירה שחר כרך א'-הרב חיים רפאל שושנה זצוק"ל-פרשת תולדות-סימן רבי רפאל משה אלבז-המוכנה הרמ"א מספרו
עמוד קע
פיוט פרשת וישב-אעירה שחר-הרב חיים רפאל שושנה זצוק"ל

(219) — פיוט — סי׳ משה, ע״מ ח-ח הגאים
צוּרַת עֹפֶר וְלֵבָב נָמֵר
הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אוֹמֵר?
מִי יִתֵּן לִי לִשְׁאֹב יַיִן / עִם אֲהוּבִי יְפֵה עַיִן
מִנֹּאד אֲהוּבִי הַשְׁקוּנִי / עִם הַכִּנּוֹר בִּנְעִים זֶמֶר:
שִׁירָה נִשְׁמָע מִבֵּין הָרִים / עַיִן תִּדְמַע עַל הַיְּקָרִים
עַל כֵּן צָעֲקוּ הַשּׁוֹמְרִים / אָתָא בֹּקֶר אָמַר שׁוֹמֵר:
הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ / רֵיחַ כָּל־עֲצֵי בְּשָׂמִים
גַּם שֶׁמֶשׁ וְגַם יָרֵחַ / יִזְרַח אוֹרָם לְעוֹלָמִים:
הוּא אַחְוָתִי הוּא מַאֲוַיַּי / כֶּתֶר רֹאשִׁי תּוֹר לְחָיָי
בִּשְׁמוֹ אֶקְרָא מִדֵּי חַיַּי/ וּבְמַהֲלָלָיו אַגִּיד זֶמֶר:
הִנְנִי אֶשְׁמַע לְקוֹלְכֶם / אָזִין אֶת תְּחִנּוֹתֵיכֶם
הַשְׁקוּנִי יַיִן עֲסִיסֵיכֶם / עִם שׁוֹשַׁנִּים בְּנָעִים זֶמֶר:
כנפי שחר
(219) הנושא: שאיפה לגאולה.
צורת עופר — סמל לסלחנות. מדת רחמים. ולבב נמר – סמל לקשיחות, מדת הדין. לשאוב יין – יינה של תורה. יפה עין – משיח. מנאד אהובי מתכונותיו: חכמה ובינה, עצה וגבורה, דעת ויראת הי (ישעי יא, ב). נאד חמת. שירה נשמע…עין תדמע… — רגשות מעורבים. צעקו השומרים… -בישרו המחכים לבוקרה של הגאולה. אתא – בא, הגיע. אמר שומר — אמר ה'. הדודאים… אלי בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא (עירובין בא:). גם שמש… — כמ"ש (ישעי ס, כ) לא יבוא עוד שמשך וירחף לא יאסף. הוא אחוותי -־- סיפורי ודיבורי. מאוויי הוא משאלות נפשי. תור לחיי — תכשיט בצורת משולש המושם על הלחיים. מדי חיי — כל זמן שאני חי. הנני… — דברי הי. אזין — אאזין. יין עסיסיכם — תורת צעיריכם.
פיוט פרשת וישב-אעירה שחר-הרב חיים רפאל שושנה זצוק"ל
אעירה שחר כרך ב'-הרב חיים רפאל שושנה זצוק"ל-פרשת שמות-סימן משה חלואה-עתירה לגאולה

אעירה שחר כרך ב'-הרב חיים רפאל שושנה זצוק"ל-פרשת שמות-סימן משה חלואה-עתירה לגאולה
אעירה שחר
(312) — אסתכבאר — סי׳ משה חלואה
ע״מ ז-ה-ה | ג-ג-ג | ז-ז-ז הגאים במחרוזת
שִׁירָה פָּצוֹ שְׂפָתַי / לָאֵ-ל הַנֶּהְדָּר / בַּמְּרוֹמִים דָּר
שִׁירָתִי / רַנָּתִי / זִמְרָתִי —
לְפָנֶיךָ יִיטָבוֹ / מִנֹּפֶת־מָן יֶעֶרָבוּ/ כְּקָרְבָּן יֵחָשְׁבוּ:
מַלְכִּי, עֵינְךָ אַל תַּעֲלִים / שְׁמַע קוֹל דַּלִּים / לְךָ מְיַחֲלִים
נוֹאֲקִים / צוֹעֲקִים / עֲשׁוּקִים
בְּבוֹר גָּלוּת דְּחוּקִים / עַמְּךָ כֻּלָּם צַדִּיקִים / יְשׁוּעָתְךָ יִתְאָבוֹ:
שַׂמְּחֵם יָ-הּ מֵעָצְבָּם / דַּבֵּר עַל לִבָּם / רִיבָה אֶת רִיבָם
קַבְּצָם / כָּנְּסָם / לְאַרְצָם
שִׂים לְמִישׁוֹר הֶעָקֹב / שַׂמֵחַ בֶּן יַעֲקֹב / בַּאֲהָלָיו מַה־טֹבוּ:
הָאֵר נָא לַאֲסוּרִים / הַמְּפֻזָּרִים / בְּאַרְצוֹת זָרִים
מְדֻכִּים / וּמֻכֵּם / וּמְחַכִּים —
לִישׁוּעָתְךָ כָּל־הַיּוֹם / הַחִישָׁה לָהֶם פִּדְיוֹם / יִרְאוּ עַמִּים יִדְאָבוּ:
חַנּוּן גָּדוֹל וּמְהֻלָּל / לֵךָ אֶתְפַּלֵּל / עַל עַם מְחֻלָּל
יִתְנַשֵּׂא / גַּם יֵצֵא / לַחָפְשִׁי
בַּחֲצוֹצְרוֹת תְּרוּעָה / מִמַּעַיְנֵי הַיְּשׁוּעָה / מִימֵי שָׂשׂוֹן יִשְׁאֲבוּ:
לֵךְ קֵץ פְּדוּת אֲקָרֵב / אֶבְנֶה הֶחָרֵב / כִּי קוֹלְךָ עָרֵב
יוֹנָתִי / יָפָתִי / תַּמָּתִי
יוֹנָה, קוֹלֵךְ שָׁמַעְתִּי / עָנְיֵךְ, בִּתִּי, רָאִיתִי / בֶּן־יִשַׁי לְךָ בּוֹא יָבוֹא:
וְעַד מָתַי, יְיָ / אַפָּךְ בִּי יֶעְשַׁן? / עוּרָה, לֹא־יִישָׁן,
הַשְׁמֵד זָר / הַנֶּעֱזָר / בְּאֵל זָר
שִׂים אֶת אַרְצוֹ שְׁמָמָה / גַּם בּוֹ עֲשֵׂה נְקָמָה / בְּקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ:
אָשִׂים שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ / אַרְחִיב גְּבוּלֵךְ / יוֹנָה בַּת־מֶלֶךְ
אֶגְאָלֵךְ / אֲצִילֵךְ / אֲעַלֵּךְ
אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה / בְּאֶלֶף גַּם רְבָבָה / עַמִּים אֶשְׁכָּר יַקְרִיבוּ:
הָרֵם דִּגְלִי, צוּר חֵילִי / בְּנֵה הֵיכָלִי / מִשְׁכַּן זְבוּלֵי
סֻכָּתִי / תְּקוֹמֵם / תְּרוֹמֵם —
אֲשֶׁר שָׂחָה לֶעָפָר / יוֹם יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר / נָגִילָה נִשְׂמְחָה בּוֹ:
(חִישׁ יִשְׂמַח צַדִּיק בַּיְיָ וְחָסָה בוֹ)
כנפי שחר
2ו3 — הנושא: עתירה לגאולה.
פצו — הביעו. מנופת מן יערבו — יותר מדבש ומן ינעמו, יקובלו. עשוקים — גזולים ורצוצים. יתאבו — ישאפו, יקוו. מעוצבם — מיגונם. דבר על לבם — דברי נחמה. ריבה את ריבם — תבע במקומם את דינם. העקוב — העקום, הרם כל מכשול שיעמוד בדרכם לארצם. מה טובו — הטובים מאד. מרובים — מושפלים. ומחכים — מייחלים. החישה… — הבא להם מהר את הגאולה. ידאבו — ימוגו מרוב יגון, יצטערו. בחצוצרות תרועה — בקול שמחה וצהלה, בפרסום. ממעיני… — יהנו מישועה תמידית כמעיין שאינו פוסק. מחולל — מושפל. כי קולך ערב — תפלתך מקובלת. עונייך — מצוקתך. ועד מתי, ה׳… — תהיה בכעס עלי? עורה… — אתה ה׳ המתואר ״לא-יישך, הראה גבורתך וידעו הכל שאתה מודע לעוול הנעשה לנו. זר — אויב. הנעזר… — הבוטח באלילים. שממה — הריבה. בקרבו… — המסתיר את איבתו. בחילך — בחומתך, בגבולך. באלף גם… — אעלך לארצך באלפים ורבבות; או: עמים באלפיהם ורבבותיהם יקריבו לך אשכר, שי ומנחה. תרומם… — כ׳׳י אשר הושפלה עד לעפר. יום יתקע… — נגיל באותו היום אשר יותן האות לקיבוץ גלויות. וחסה בו — ויוסיף לבטוח
אעירה שחר כרך ב'-הרב חיים רפאל שושנה זצוק"ל-פרשת שמות-סימן משה חלואה-עתירה לגאולה
אעירה שחר חלק ג'- הרב חיים רפאל שושנה זצוק"ל

(443) — ע״ס א״ב
אָנָּא, עָלַי צָרִים גָּבֵרוּ / הַצְמִיתֵם, הַכְחִידֵם וְאַל תַּחְמֹל, אֵ־לִי!
בְּזָכְרִי מַעֲלוֹת זְמַנִּים עָבָרוּ / שַׁבָּת מְשׂוֹשׂ לִבִּי וְגִילִי
גָרי בֵּיתִי וּמְיֻדָּעִי נִחֲרוּ / בִּי, וּמֵתֵי סוֹדִי וְכָל־רֵעַ לִי
דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמִי סָפוּ נֶעְדָּרוּ / בָּגְדוּ בִּי אוֹהֲבַי לְמוּלִי —
הִרְבּוּ צִירַי, וּמוֹנַי עָרוּ / סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים חָשְׂפוּ אָהֳלִי
וְאִם אֹמַר יָמִים יֻצָּרוּ / וְאֵין אֶחָד בָּהֶם מִשְׁעָן לִי
זַלְעֲפוֹת רָעָב, וּשְׁעָרִים יָקָרוּ / גַּם מַיִם מָרִים [וּכְמַר] מִדְּלִי
חָשְׁכוּ פָּנַי, וּמֵאוֹרַי קָדָרוּ / עַצְמִי חָרָה, לִבִּי וְשִׂכְלִי
טַרְחָא אַתְנָח, עֵינַי נִגְּרוּ־ / מַיִם כַּיְּאוֹרִים וּכְמַזַּל דְּלִי
יְתוֹמִים לְמַלְקוֹשׁ פִּיהֶם פָּעֲרוּ / אָנָּא, רְאֵה, יְיָ, כִּי צַר לִי
כָּלוּ יָמַי בְּיָגוֹן, מַחֲנָק בָּחָרוּ / שַׁעֲשׁוּעַי כַּצַּר נֶחְשְׁבוּ לִי
לַיְלָה כַיוֹם שַׁאֲגֹתָי יִסְעֲרוּ / כְּנֶחָמַת יָמִים וְנַחֲלֵי
מֵעֵת לְעֵת עַצְמִי נִקֵרוּ / יָ־הּ יְיָ אֱ־לֹ-הַיִם, חָדֵּשׁ גִּילִי:
כנפי שחר
443 — הנושא: את כל התלאה אשר מצאתו למשורר ז״ל כתוצאה מרדיפת צרים, בגידת חברים ועצירת מטרים,
אנא. עלי… — שיעורו: אנא, א־לי, צרים אשר עלי גברו. הכחידם הצמיתם — הכריתם השמידם, פעלים נרדפים. ואל תחמול, א־לי — כצ״ל, ראה מעשה חרש. בזוכרי… — כשזוכר אני גדולתי בעבר ומצבי הירוד עתה אז כל שמחתי בטלה וחולפת. גרי ביתי — שכני הדרים עמי בבית, נחרו בי — כעסו עלי. ומתי סודי — אנשים המקורבים אלי ויודעים כל סתרי לבי. ספו נעדרו — פעלים נרדפים, תמו והלכו לעולמם. בגדו בי… — ואותם אוהבים שנשארו בחיים התנכרו והתכחשו אלי. למולי — בפני, בצורה מחוצפת. צירי — מכאובי, יסורי. ומוני ערו… חשפו אהלי — ואויבי גילו אהלי, כלומר, בזזו ולקחו כל רכושי; ערו חשפו — כצ״ל, והם פעלים נרדפים. ראה מעשה חרש. סבוני — הקיפוני מכל עברי. ואם אמר… — ואפילו אם אבוא לנחם עצמי לומר עוד יבואו ימים ושוב יהיו לי אוהבים, אבל לא יהיה לי בהם אף אחד שיתמוך בי. ו״ו־ואם, מובנה ואפילו אם. ו״ו־ואין, מובנה אבל אין. זלעפות רעב — חום חזק המתחולל בגוף מחוסר תזונה. ושערים יקרו — המחירים האמירו, עלו. גם מים… — גם אם אמצא מים לשתיה, הרי מרים הם וגם מעטים ״כמר״ מדלי, כטיפה הנופלת מדלי. וכמר, כצ״ל; מרים וכמר, לשון נוע״ל. חשכו… קדרו — החשיכו, פעלים נרדפים. ומאורי — מאור עיני. חרה — יבש ללא מוח. שורה זו כוללת חשכת הפנים, כהות העינים, יובש העצמות ויובש הלב והשכל, שאינם מתפקדים. טרחא אתנח — כאן: יגיעה ואנחה, עמל ויגון. עיני נגרו… — הזילו דמעות כמימי נהרות. ובמזל דלי — מזלו של חודש שבט, סמל לריבוי המים, כאן: הדמעות. יתומים למלקוש פערו פיהם — למלקוש, כצ״ל, והוא הגשם האחרון היורד בניסן. מכאן שעצירת הגשמים המשיכה עד חודש ניסן. פערו, פתחו פיהם; כאן: התפללו וצעקו לירידת הגשם. מחנק — מיתת חנק. שעשועי כצר נחשבו — לפי המקור(ישע׳ ה, כח) שפירוש ״כצר״ כמו צור וסלע, יש לפרש: הדברים שהיו משעשעים אותי רואה אני אותם היום כאבן, כלומר כדבר שאין כל ערך וחשיבות. ואם פירוש ״כצר״ כאן ל׳ צר ואויב, יש לפרש: אנשי שעשועי, שהייתי משתעשע בחברתם הפכו להיות לי לאויבים. והבוחר יבחר. לילה כיום… — בלילה כמו ביום אנחותי ניתכים ונשפכים כשאון גלי ימים ונחלים. ונחלי, ריבוי ארמי לצוה״ח. מעת לעת… — כלומר, תמיד, הלילה והיום נקרו, דקרו וניקבו את עצמותי. חדש גילי — ימי משושי.