מורשת יהדות מרוקו

מתוך ספרו של חנניה דהן – " אוצר הפתגמים של יהודי מרוקו "

בצירוף השוואות ומקבילות ממקורות יהודיים ואחרים – כרך א'

פרק א' – אבות ובנים

אב ואם

6 – אל אום מא תבדל בלכ'אלא

דודה, אינה תחליף לאם 

7 – פחאל לי בדל בוה, בכ'שבא

כמחליף אביו בבול עץ

8 – אל אום הייא אלחנינא

האם היא הרחמנית

אמרות אחרות 

הכל ניתן להחליף, אבל להחליף זהב בכסף, שטות – פתגם ערבי

יש רק אהבת אם, כל היתר הבל – פניני ספרד

האם זו אם, והיתר זה רוח – פתגמי יהודי מרוקו הספרדית 

מאמרותיה של אמא

אמא באל-כסואה אל כבירא

כל שבת בבוקר בין השעות שמונה ועשר, נוהג אני לבלות עם אמי בשיחות חולין בעיקר עי העבר

כיוון שאני הבן הבכור שלה, יחסית עליתי ארצה בגיל די גדול, ואני זוכר הרבה דברים מהתקופה בה שהינו במרוקו

לכן יש לנו שפה משותפת בהעלאת זיכרונות העבר.

לאחר תקופה של מחלה קשה תודה לאל החלה אט אט לחזור לעצמה, ומנצל אני כל הזדמנות להביא בפניכם חלק מאמרותיה

של אמא. וככה זה הולך…אנו מדברים על נושא מסוים ואז…היא אומרת :

אימא, ללאה ירחמא, כאן תקול : ואז בא הפתגם

להלן שני פתגמים ששמעתי ממנה היום בבוקר

1 – " קאלת לבנת לאומהה, אי אימא, אזי נפכ'מו

אואזבתהה אומהא, תסינא יא בנתי חתא ימותו האדוך די תאי-ערפונא

תרגום מילולי :

אומרת הבת לאימה, אימה הבא נשוויץ  ( במה שיש לנו )

אימה עונה לה – חכי בתי, עד שימותו אלה שמכירים אותנו

דהיינו – אין נביא בעירו – אם אתה רוצה להלל את עצמך, עשה זאת במקום שאיש אינו מכיר אותך

2 – אלי פיה יקפיה – אילא תזידלו ימות

תרגום : מה שיש לו זה מספיק אם תוסיף לו הוא ימות

דהיינו – אל תוסיף לבן אדם עם צרות עוד צרה, שאולי זו האחרונה תמוטט אותו

מפיה של אמי שתחיה ימימה פילו

אמרות בערבית 

כיתוב באותיות לועזיות ותרגום לצרפתית

ايلا أنت بحرأنـا حوتـة فيك ويلا أنت جنان أنا وردة فيك وايلا أنت تحبني أنا نموت عليك

ila anti abhar ana houta fik wa il anti adjnen ana warda fik wa ila anta athabni ana anmout aâlik 

Si tu es la mer, moi je suis un poisson qui nage dans ton eau, et si tu est un jardin, moi je suis une fleur plantée dans ta terre et si tu m’aimes, moi je meurs d’amour pour toi

אם את ים, הרי שאני כמו דג בתוך מימיך, 

אם את גינת פרחים, הרי שאני כמו פרח השתול באדמתך

ואם תאהבי אותי   אזי אמות מאהבתי אליך

الشمش ما تتغطاش بالكف

אלשמס מא תתע'טאש באלכף

את השמש לא ניתן להסתיר בכף היד

השמש גדולה ומפיצה אור רב, ואין שום אפשרות להסתירה..

.דבר ברור וגלוי ( טוב או רע ) לא ניתן להסתירו ולטשטשו

עוף השמים יוליך את הקול – קהלת י', 20

12 – המּ והמּ, פ-דאר בוי ולא

אם רק צרות וצרות, מוטב לי בבית אבי

14 – אל מרא בלא אולאד – כ'ימא בלא אותאד

אישה בלי ולדות, כאוהל בלי יתדות

15 – דאר בלא אולאד – כ'מא בלט אותאד

בית בלי ולדות – כאוהל בלי יתדות

16 – אל אולאד – הומא אל  אותאד

הבנים הם היתדות ( של הבית )

17 – דאר אסלאהם, כ'יר מן דאר אדראהם

בית מלא מעילים טוב מבית  מלא נכסים

18 – דאר רזאל, כ'יר מן כ'זין אל מאל

בית שיש בו גברים, טוב מטאוצר הון

19 – דאר בשוואשי, ולא דאר בל-כ'נאשי

בית הכובעים, ולא בית מלא שקים ( של כסף )

20 – אלמרא באולאדהא

מא תוואלמהא גיר בלאדהא

אישה עם בנים, רק העיק שלה מתאימה לה.

21 – תאזר אידא טלב לאולאד, יזיה אלמאל

אל מסכין אידא טלב אלמאל, יזיווה לאולאד

עשיר כי יבקש בנים – יבוא לו הון

עני כי יבקש הון – יבואו לו בנים

22 -כלאם אל־בבאר, תציבו ענד א־סגאר.

 דברי הגדולים, תמצא אצל הקטנים.

23 – כ׳באר א־דאר,יעטיווה א־סגאר.

 סוד הבית, יגלוהו הקטנים.

24 -אידא חבתי כ׳באר א־דאר, סוול א־סגאר.

 בית שסודו נעלם ממן, שאל הילדים ויגידו לן

25 – א־נאגא ג׳אבת א־זראע – וולדהא אש ג׳א יעמל?

הנאקא הביאה את החיטה, בנה מה בא לעשות?

26 אל־אולאד כּא יכ׳וולו.

הבנים דומים לאחי-אימם.

27 פיצנעת בוך,מא יגלבוך.

במקצוע אבין, איש לא ינצח אותך

32 – וולדנא אולאד בוייד/ קולתו – ״אולאד אל־יהוד״,

 וולדנאהום בוחל, קולתו – ״אולאד אל־עביד״.

כשאנו מולידים בנים לבנים קוראים להם ״בני יהודים״,

וכשהם שחורים קוראים להם ״בני עבדים״.

 33 – א־קלב אל־קדרא עלא פומהא,

תסבהּ אל־בנת ל־אומּהא.

כמכסה לקדרה ישווה, כן הבת לאמה תדמה.

34 אל־וויל על דאר, אלי פיהא אל־בגאת.

אוי לבית שיש בו בנות.