מורשת יהדות מרוקו

מתוך הספר " חכמות ערב 1001 משלים אמרות ופתגמים ערביים "רחמים רג'ואן

פרק האדם והחברה

اتحدث في المجلس واللي يكرهك ينبان

אתחדת' פי אלמג'לס, ואללי יכרהק- ינבאן

דבר בעת פגישה, ויתגלו שונאיך

אם בדעתך לעמוד על טיבם של ידידיך, דבר בפומבי, כשאתה נמצא ביניהם. אז יתגלה לך, מתוך תגובתם והתייחסותם לדבריך, מי הוא ידידיך ומי שונאיך

احذر عدوك مرة واحذر صديقك الف مرة

אחד'ר עדואך מרה, ואחד'ר צדיקאכּ אלף מרה

הישמר מאויבך, ואלף מונים מידידיך

נהוג להיזהר מאוייבים, אך ידידים עשויים להיות מסוכנים מהם

16– اشقي الناس من عادى الناس

אשקא אלנאס, מן עאדא אלנאס

האומלל שבבריות, הוא שונא הבריות

אדם כזה רואה שחורות, וחושב שכל הבריות שונאים אותו

שנאת הבריות מוציאה את האדם מן העולם – אבות ב' – י"א

מן השנאה נולדה עצבות – ברוך שפינוזה

אלף פתגם ופתגם – משה ( מוסא ) בן-חיים

ألف المثل والمثل – موسى (موسى) بن – حاييم

44 – الرجل جلاب و المره دواب

א(ל)רג׳ל ג׳לאב ו(א)למרה דולאב.

הגבר מביא (את הכסף) והאשה ארון.

הגבר עובד, כדי להביא פרנסה וכסף למשפחתו והאישה מבזבזת אותו על בגדים.

45 – الرجل صناديق مقفلة

א(ל)רגיאל צנאדיק מקפלה.

הגברים תיבות נעולות.

הגבר נושא בתוכו סודות ותקוות.

46 – شو ما عملت عشن لجوزها بتعشى

שו מא עמלת עשא לגיוזהא בתעשא.

כל מה שתכין לארוחת הערב לבעלה, בעלה יאכל.

 נאמר על אשה השולטת בבעלה.

מי שאשתו מושלת עליו חייו אינם חיים״ (ביצה לב, עמי ב).

אלף פתגם ופתגם – משה ( מוסא ) בן-חיים

ألف المثل والمثل – موسى (موسى) بن – حاييم

47 – شاور مرتك وخالف رايها

שאור מראתק וחיאלפ לאיהא.

התיעץ עם האשה ועשה ההפך.

״שאל עצת אשה, ועשה הפכן״ (שמעון בן צמח).

48 – شاورهن وخالفهن

שאורהִן וח׳אלפהִן.

התיעצו אתן, אך עשו ההפך.

49 – اخر النهار اختيار

אאח׳ר (אל)נהאר (א)ח׳תיאר.

בסוף היום זקן.

נאמר על אישה, שאחרה להתחתן ובסופו של דבר התחתנה עם איש זקן.

50 – اللي بيدير دان للنسوان بتعب

אלי בדיר דאן ללנסואן בת^ב.

מי שמפנה אוזנו לנשים יתעייף.

 אזהרה לגברים מחברת נשים פטפטניות.

אלף פתגם ופתגם – משה ( מוסא ) בן-חיים

ألف المثل والمثل – موسى (موسى) بن – حاييم

======================================================

51 – ان كان القمر معي شو بهمني من لنجوم

אן כאן(א)לקמר מעי שו בהמני מן(אל)נג׳ום.

אם הירח עמי, מה אכפת לי מהכוכבים.

אומרת אישה, שיש הרמוניה בינה לבין בעלה – בעלה הוא הירח.

52 – بتبينش البضاعه الا بعد الحبل والرضاعه

בתבמש(א)לבציאעה אלא בעד(א)לחבל ו(אל)רציאעה.

לא תתגלה הסחורה, אלא אחר ההריון וההנקה.

 אם האישה יפה, יופיה ישאר גם אחרי ההריון וההנקה.

53 – بتدفي الضجيع وبتروي الرضيع

בתדפי(אל)צג׳יע ובתרוי(אל)רצייע.

מחממת את בעלה הישן ומרווה את בנה היונק.

 נאמר על אישה טובה לבעלה ולילדיה.

54 – البدر ان شافها بستحي منها

אלבדר אן שאפוהא בסתחי מנהא

הירח אם יראה אותה יתביש ממנה.

 נאמר על אישה יפה מאוד.

1 – ايلا أنت بحرأنـا حوتـة فيك ويلا أنت جنان أنا وردة فيك وايلا أنت تحبني أنا نموت عليك

ila anta abhar ana houta fik wa il anta adjnen ana warda fik wa ila anta athabni ana anmout aâlik

Si tu es la mer, moi je suis un poisson qui nage dans ton eau, et si tu es un jardin, moi je suis une fleur plantée dans ta terre et si tu m’aimes, moi je meurs d’amour pour toi

לפני שאגע בנושא, ברצוני להדגיש החשיבות של אוסף פתגמים זה ־ פרי עבודתו של חנניה דהן ־ הכולל 1532 פתגמים בכרך ראשון זה, וכמות דומה בכרך השני שיבוא אחריו, מן הספרות היקרה הזאת.

באיזו צורה שהיא יש כאן התחדשות בממד בלתי נודע ומקורי של חיי היהודים במרוקו. עולם הפתגמים, הגדוש חכמה ומשחק, נותן מיקצב לכל רגעי הקיום, ומציין נסיבות החיים של החברה היהודית, היחס בין הורים לבנים, בין בעל לאשתו, היחיד בקרב המשפחה ובתוך החברה. הפתגם מתאר את גוף האדם, תכונותיו הטובות ופגמיו, הנשמה ומעלותיה, הפעילות המקצועית, העיסוקים והדאגות של הפרט ושל החברה.

202- בל־כּדבאת, כא יתזווג׳ו אל־עזבאת.

בדברי-שקר, הבחורות לוקחות להן גבר.

بلكذبات كإتزوزو العذبات

באגמון תצוד דגה, ובחונף ־ לב גבר. (אוצר הלשון לבהנובסקי)

לצוד דגים ־ חכה, ולקחת לבבות ־ חלקות לשון. (משלי אגור)

203 – תכּבר ותנסא, ותעבי כ׳יארת א־נסא.

 תגדל ותשכח, ובחירת הנשים תקח.

تكبر وتنسا وتعبي خيارت انصا

בחורה זקנה מובטח לה שלא תמות צעירה. (פתגם אידי)

לבלב רע יפול לפעמים נתח שמן ומבחר עצמים.(אוסם בושם)

בתולה זקנה.

204 אלי בארת, עלא סעדה אדארת,

 וכ'יאר א־רג׳אל כ׳תאדת.

בתולה זקנה, את מזלה היא מחפשת,

ובחיר הגברים היא תופשת.

205 – זווז׳נא, באש מא יקולו: באגראת,          

וולדנא, באש מא יקולו: עאגדאת.

התחתנו, כדי שלא יקראו לנו בתולות זקנות,

הולדנו בנים, כדי שלא יקראו לנו עקרות

206 – באיירא אידא טלבת עזרי,

 ת־תסנא חתא יקום אל-מיית יז׳רי.

בתולה זקנה אם רווק תדרוש,

 תחכה עד שהמת יקום לרוץ.

המשך…..

[anti-both]

מתוך הספר " חכמות ערב 1001 משלים אמרות ופתגמים ערביים "רחמים רג'ואן

פרק האדם והחברה

اقطع لسان عدوك بالسلام عليكم

אקטאע ליסאן עדואכ באלסלאמ עליכום

חתוך לשון אויבך ( באמירת ) שלום עליך

כדי שאויביך לא יתקוף אותך, קדמהו בברכת שלום.דהיינו עליך להסוות את שנאתך לאויביך באמירת השלום המרגיעה

מענה רך ישיב חימה – משלי ט"ו, א.

כשתהיו הולכים לעשות מלחמה, אל תהיו פותחין אלא בשלום – דברים רבה ה'.

امشي دوغري يحتار عدوك فيك

אמשי דוע'רי, יחתאר עדואכ פיך

לך נכוחה, והבך את אויביך

אויביך מצפה שהתנהגותך אליו תצדיק את תחושת הנקמה שיש לך כלפיו.אם תאיר פניך אליו, תביך אותו ותרפה את ידיו.

اول النار ـ شرارة

אוואל אלנאר – שרארה

מקורה של האש בניצוץ אחד

ריב גדול, ואפילו מלחמות, מתחילות מחילוקי דעות על דברים של מה בכך

פוטר מים, ראשית מדון ( משלי י"ז, י"ד ) 

[anti-both]

לפני שאגע בנושא, ברצוני להדגיש החשיבות של אוסף פתגמים זה ־ פרי עבודתו של חנניה דהן ־ הכולל 1532 פתגמים בכרך ראשון זה, וכמות דומה בברך השני שיבוא אחריו, מן הספרות היקרה הזאת.

באיזו צורה שהיא יש כאן התחדשות בממד בלתי נודע ומקורי של חיי היהודים במרוקו. עולם הפתגמים, הגדוש חכמה ומשחק, נותן מיקצב לכל רגעי הקיום, ומציין נסיבות החיים של החברה היהודית, היחס בין הורים לבנים, בין בעל לאשתו, היחיד בקרב המשפחה ובתוך החברה. הפתגם מתאר את גוף האדם, תכונותיו הטובות ופגמיו, הנשמה ומעלותיה, הפעילות המקצועית, העיסוקים והדאגות של הפרט ושל החברה.

214/1 –  אלי קאל בלי א־זוואג׳ סאהל, יג׳ררב עלא ראסו.

 האומר שהנישואין הם קלים, ינסה-נא על עצמו.

214/2 – האומר שהנישואים קלים, ינסה לספק רק המים.

215 –  אלי חב ערוסא יכ׳טב,יסקי אל־מא, ול־עוואדיחטב.

הרוצה לבקש כלה, ישאב מים ויחטוב עצים.

לשאת אשה דבר נקל, רק מה קשה בית לכלכל. (אוצר פתגמים מקבילים ע׳ 326)

נישואין מוצלחים הם בגדר בנין, שיש לשוב ולבנותו מדי יום ביומו. (אלפיים אומר ואומר)

 אם קלה בעיניך (לזווג זיווגים) קשה היא לפני המקום. (בראשית רבה סח׳)

דרך האהבה אינה סוגה בשושנים. (אוצר פתגמים מקבילים ע׳ 316)

הרוצה להיות שדכן זקוק לפרצוף של עץ, ולנעליים של ברזל(פניני ספרד קזי)

לפני שתתחתן, הכן בית להשתכן.(91 j. pineaux)

.

216 –  שוף ביתו, וכ׳טב בבתו.

ראה ביתה ובקש בתו.

אבני ביתו וקורות ביתו של אדם מעידין בו. (תענית יא׳, חגיגה טז׳)

אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. (ירושלמי, תענית ד/גי)

הבית מעיד על בעליו(זה לעומת זה עמי 178) אריג קח מחוט משובח, ובת ממשפחה טובה.(פניני ספרד)

217 – אל־בלגא ול־מרא, מא פיהום שרכא.

באשה ובסנדלים, אין שותפות בעלים.

218 – אל־עזרי מקללק ול־מזווג׳ ־ מעללק.

 הרווק בשעמום שרוי, והנשוי בחבל תלוי.

אהבה ושלטון שונאים שותפים. (בנימין פרנקלין)

אפשר להראות אשה וחרב, אבל לא להשאילם. (זה לעומת זה 2336)

הנישואין משולים לעיר נצורה, אלה שבחוץ רוצים להיכנס פנימה, ואלה שבפנים רוצים להימלט החועה. (פתגם יווני)

הנישואין כבגד חדש שלובשים ביום חג, מבלי לנסות אותו קודם.(89

 rousset) לא הנשוי ברווחה, ולא הרווק במנוחה. (יהודה ערהבי, משלי תימן)

המשך……

[anti-both]

אלף פתגם ופתגם – משה ( מוסא ) בן-חיים

ألف المثل والمثل – موسى (موسى) بن – حاييم

55 – بسالها شو جبت ؟ وما بسالها وين كنت ؟
באסאלהא שו גיבתי ומא בסאלהא וין פנתי ן
ישאל אותה מה הבאת? ולא ישאל אותה היכן היית?

56 – بالشغل طهبوبه ، بالاكل لهبوبه
ג(אל)שע׳ל טהבובה וב(א)לאכל להבובה.
בעבודה עצלה ובאוכל זריזה.

57 – البنت صوفه ملفوفه
אלבנת צופה מלפופה.
הבת צמר מלופף.
האישה חידה לבעלה לפני חתונתה, את תכונותיה ניתן להכיר אחר נשואיה.

מתוך ספרו של חנניה דהן – " אוצר הפתגמים של יהודי מרוקו

בצירוף השוואות ומקבילות ממקורות יהודיים ואחרים – כרך א'

219 – זוואג׳ אל־קוק, וטלאק אל־־ברקוק.

א.   חתונה בעונת הארטישוק,

וגירושין בעונת השזיפים.

חתונה בימי העוני, וגירושין בימי העושר.

220 – זוואג׳ א־סגיר-טלאק אוו א־נכּיר.

חתונה בגיל צעיר, או גירושין או ניכור.

הנחפז להתחתן, עד מהרה יתחרט

הוא עדיין ילד-חן, וכבר רוצה להתחתן. (פניני ספרד נאי)

[anti-both]

הנישואין והחרטה באים בזה אחר זה (שם סח׳)

221/1 לוכּאן מא כּאן אל־ברד די לילת־סבת,

 ול־קנט די לילת אל־חד,מא יתזווג׳ חד.

לולא הקור של ליל־שבת, והשעמום של מוצאי־שבת,

איש לא היה מתחתן.

221/2 חתא קדרא מא בקאת בלא ב׳טא.

 אף סיר לא נשאר ללא מכסה.

לכל אלפס ־ כיסוי. (זה לעומת זה 767 ו)

 כל יעקב מוצא לו רחל. (שם

) סוף בשר לאכילה, סוף בתולה לנישואין.

(שם 1-431) אין פסח ללא מצה, ואין בת שחתן לא תמצא. (פניני ספרד קנוי)

אף סיר לא נשאר ללא מכסה.(383 REFRANERO)

מתוך ספרו של חנניה דהן – " אוצר הפתגמים של יהודי מרוקו

בצירוף השוואות ומקבילות ממקורות יהודיים ואחרים – כרך א'

222 –  אל־ערוסא פל־כּרכסי, ומא תערף! לי־מן תמשי.

הכלה תחת החופה עומדת, ולא תדע למי היא מיועדת.

אדם נכנס לחופה ואינו יודע מה יבוא עליו קודם שיכנס. (סן-סירא)

223 –  רפדהא ב־דין, וסמאהא מזגובא.

לקח אותה בחובות, וקרא לה רעת מזל.

224 –  וואחד עבא מרא, ו־וואחד – ד׳רבא על אל־ענגרא.

 אחד לקח אשה, ואחד – מכה קשה.

בחלקו של זה נפלה פרה, ובחלקו של זה ־ צרה. (זה לעומת זה)

להינשא ־ זה להיכנס באומץ להגרלה, בה לא תמיד לוקחים הכרטיס הטוב. (מקור צרפתי)

גורל טוב ־ אשה משכלת. (משלי אגור פר׳ מאי)

 מזלו הטוב ביותר או הרע ביותר של האדם, היא אשתו.(אלפיים אומר ואומר ע׳ 173)

225 –  אלי שופתהא ב־סעדהא – נוץ מן ענדהא.

ראית אשה מאושרת, מחצית האושר בא ממנה.

ראית שני שותפים מצליחים, דע כי הנטל על אחד מהם. (באוסף זה, פרק שותפות)

 המאושרת מהנישואין, רואים זאת על פניה.(14 refranero)

226 –  עלא־מא וולפתי אל־ערוסא

 לילא אל־־אוולא, ת־תוואלף.

על מה שתרגיל הכלה בלילה הראשון, לכן היא תתרגל.

מתוך ספרו של חנניה דהן – " אוצר הפתגמים של יהודי מרוקו

בצירוף השוואות ומקבילות ממקורות יהודיים ואחרים – כרך א'

227 –  כ'׳ללא כ׳בזי וזיתוני, וזיא ינעם פ־סוני.

אינו דואג ללחם חוקי, אך בא לשכב בחיקי.

 228 – בעיר ובצירא תזווג׳ו עלא חידורא.

(נוסח אחר: עלא חצירא).

עיוור ועיוורת התחתנו על מחצלת.

לא נשא הארור את הארורה אלא מפני שהיא בת מינו. (הזז, היושבת בגנים)

 גרעין בר בגל פרש תמצא גם תרעולת עיוורת. (ט״ף שפירא בחי 3)

הרגיל לחצי ביבר לחם, גם בחתונה לא יתנו לו יותר מזה.(ראה בפרקים הבאים, מדור ״עוני״)

 גרגיר חיטה רקוב ימצא לו תרנגולת עיוורת (שם)

 בעל חרש ואשה עיוורת, יוצרים יחדיו זוג מאושר. (פתגם צרפתי)

הגינות וניצול אינם שוכבים במיטה

אחת.(264 refranero)

229– ד׳רב א־לוסא, תפהם אל־ערוסא.

הכה חמותך, תבין כלתך (אשתף).

230– ד׳רב אל־חאמא, תסח א אל־ערוסא.

 הכה החמות, תתפבח הבלה.

הרוצה להוכיח בתו, מוכיח כלתו. (י.אבן-שועיב, דרשות, וריא)

מקללים המשרתת, ומתכוונים לכלה. (ח.נ. ביאליק, אגרות)

מי שאינו יכול להכות החמור, מכה האוכף. (תנחומא, פר׳ פקודי)

מתוך ספרו של חנניה דהן – " אוצר הפתגמים של יהודי מרוקו

בצירוף השוואות ומקבילות ממקורות יהודיים ואחרים – כרך א'

ברירה והעדפה בנישואין

229–  אידא חבתך אל בידא, לא תחבהא, ולא תכ׳סר

מאל בוךּ עליהא – פחאל אל־ביאר

אירא טאח פל־עין, יעמיהא.

אם חשקה בן לבנת־עור אל תחשוק בה, ואל תוציא הון אביך עליה, היא כזפת שבנופלו בעין יעוור אותה.

השור השחור מצטיין בטיב עורו, האדום ־ בטיב בשרו, והלבן ־ בכוחו לחרישה. (נזיר לא׳)

230–אדא חבתך אל-כחלא לא תחבחא

 ולא תכ׳סר מאל בוךּ עליהא־פחאל

אל-גראב אירא טאח על אל־כ׳ימא יכ׳ליהא.

אם חשקה בך שחורת־העור אל תחשוק בה

 ואל תוציא הון אביר עליה

. היא כעורב אשר בנופלו על האוהל הוא הורס אותו.

231– אידא חבתאךּ אל־חמרא,חבהא וכ׳סר

 מאל בוךּ עליהא – פחאל אל־עסל אידא טאח על ג׳רחא יבריהא.

אם חשקה בך ארומת־העור, חשוק בה

 והוציא הון אביך עליה כמו דבש שבבואו על הפצע הוא מרפא אותו.

232–  מרא מכ׳מלא, ולא מעא לחיא מקמלא.

אשה פנויה, ולא עם זקן מלא כנים.

אישה אוהבת בחור מסכן מזקן עשיר. (מדרש רות

anti-both