ר' דוד חסין – אנדרי אלבז וא.חזן


רבי דוד חסין – פייטנה של מרוקו-  אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא -מבואר ומנוקד

59 – אליכם אישים אקרא

 פיוט יסדתיו לכבוד שבת קודש.

  

אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא / אֶל בְּנֵי אָדָם קוֹלִי.

  אֶת דִּבְרִי זֹאת הַשִּׁירָה / הַאֲזִינוּ שִׁמְעוֹ לִי.
   מִנְחָה / שִׁבָחָהּ /אֶקָּחָה / לִכְבוֹד שַׁבָּת נִבְחֶרֶת.

   לִקְדוּשָּׁה וְלִמְנוּחָה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.

 

   5 – נְתָנָהּ צוּר חֶלְקֵנוּ / גָּדוֹל קָדוֹשׁ וְנוֹרָא.
אֵל קְהַל עָדַתְנוּ / עִם הַדִּינִים בְּמָרָה
רַבַּת / חִבַּת / שָׁבַּת / לְשׁוֹנִי מְסַפֶּרֶת
לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.

 

  יְסוֹד תֵּבֵל בָּהּ נִשְׁלָם / אֶרֶץ וְגַם שָׁמָיְמָה.
מִבְּרִיאַת הָעוֹלָם / מְקַדְשָׁא הִיא וּקְיָמָא.
10 – אֻמָּהּ /תָּמַה / רָמָה / מִמְּלָאכָה נִשְׁמֶרֶת 
לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.

 

דִּבְרֵי חֹל הַם מְבֻדָּלִים / מְרֻחָקִים מִמֶּנָּה.
אָכֵן קֹדֶשׁ הִלּוּלִים / נִתְנוֹ לָהּ לְמָנָה.
תּוֹרָה / בָּרָה / תִּקְרָא / וּשְׁפֹךְ שִׂיחַ עֲטֶרֶת 

   לִקְדוּשָּׁה וְלִמְנוּחָה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.

 

  וְהַזָּהִיר בִּכְבוֹדָהּ / שָׁלוֹם לוֹ כִּנְהָרִים.
15 – יִזְכֶּה יִנְחַל עַל יָדָהּ / נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים.
צֶמַח / יִצְמַח / יִשְׂמַח / בַּנֶּפֶשׁ הַיּוֹתֶרֶת 

 לִקְדוּשָּׁה וְלִמְנוּחָה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.

 

  יָחִיד שׁוֹכֵן מֵעוֹנַי / בְּמַעֲמַד הַנּוֹרָא.
צִוָּנוּ עַל הַר סִינַי / זְכִירָה גַּם שְׁמִירָה.
זָכוֹר / שָׁמוֹר / אָמוֹר / שֶׁאֵין לָשׁוֹן דּוֹבֶרֶת 

   לִקְדוּשָּׁה וְלִמְנוּחָה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.

 

   20 – דְּגוּלָה הִיא שְׁקוּלָה / כְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
וּמִיתָתוֹ בִּסְקִילָה / אִישׁ אֲשֶׁר מְחַלְּלָהּ.
דִּרְשׁוּ / עָנְשׁוּ / נַפְשׁוֹ / הִיא הִכָּרֵת תִּכָּרֵת  

לִקְדוּשָּׁה וְלִמְנוּחָה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.

 

  בִּכְנִיסָה קָדֵשׁ אוֹתוֹ / עַל יַיִן גְּפָנֶךָ.
מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ / מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ.
25 בָּהִיר / מָהִיר / זָהִיר / תַּעֲשֶׂה לוֹ מִשְׁמֶרֶת  

לִקְדוּשָּׁה וְלִמְנוּחָה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.

 

  נַפְשָׁךְ עַנֵּג הַשְׂבִּיעַ / בִּמְטַעֲמִים עֲרֵבִים.
וּמִטָּתֵךְ תַּסִּיעַ / בִּמְרַבְּדִים חֲשׁוּבִים.
תֶּחְדֶּה / תַּעְדֶּה / בִּגְדֵי / לָבָן הוֹד וַעֲטֶרֶת

לִקְדוּשָּׁה וְלִמְנוּחָה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.

 

חָסִין יָהּ מִי כָמוֹכָה / בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבַּת.
– 30 כַּנָּה נָטְעָה יְמִינְךָ / אֹם נְצוּרָה כְּבָבַת.
קַלָּה / דַּלָּה / גּוֹלֶה / בֵּין הָעַמִּים שְׁחַרְחֹרֶת.
תִּתְעַנֵּג עַל ה' כְּאָז תִּהְיֶה גְּבֶרֶת.

   לִקְדוּשָּׁה וְלִמְנוּחָה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.

  1. 1. אליכם… קולי: על-פי מש׳ ח, ד. הזמנה לשמוע דברי שירתו. 2. את… לי: על־פי דב׳ לא, סד; לב, מד. 3. מנחה… נבחרת: דברי שירתי יהיו כמנחה. 4. לקדושה… ולתפארת: על-פי ברכת השבת בברכות שלאחר ההפטרה. 5. גדול קדוש ונורא: על-פי תה׳ צט, ג. 6. עם הדינים במרה: על-פי סנהדרין נו ע״ב, מצוות שבת וענייני משפט ודין נתנו לישראל במרה (שמי טו, כה). 7. רבת… מספרם: גדולת שבת וחיבתה אני מספר בשירי. 8. יסוד.. שמימה: שמלאכת הבריאה נשלמה בשבת, על־פי בר׳ ב, א-ג. 9. מבריאת… וקיימא: קדושת שבת קבועה ועומדת כנגד קדושת יום טוב הנקבעת על-פי הלוח וקידוש החודש. 11. דברי… מובדלים: על-פי שבת קיג ע״ב: ׳שלא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול׳. 12. קודש הלולים: על -פי וי׳ יט, כד. כאן כינוי לתורה. נתנו לה' למנה: התורה היא חלקה של השבת. ׳שלא ניתנה שבת אלא לתלמוד תורה׳ על-פי פס״ר כג, ט. 13. תקרא: תורה. ושפוד שיח עטרת: תתפלל לקב״ה, וצ״ל כנראה, עתרת. 14. שלום לו כנהרים: על-פי יש׳ סו, יב. 15. יזכה… מיצרים: ׳שכל המענג את השבת נותנים לו נחלה בלי מיצרים׳, על-פי שבת קיח ע״א. 16. בנפש חיותרת: היא הנשמה היתרה, ראה: ביצה טז ע״א. 17. שוכן מעוני: כינוי לקב״ה על־פי דב׳ לג, כז. במעמד הנורא: מעמד הר סיני. 19-18. זכור… דוברת: ׳זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו׳, על-פי שבועות כ ע״ב. 20. דגולה… כולה: על-פי ירושלמי נדרים ג, ט ועוד. 21. מיתתו… מחללה: על־פי במ׳ טו, לו. 23. בכניטה… גפניד: שמצוה לקדש את השבת על היין, על-פי פסחים קו ע״א. 24. מכובד… דרכיך: על-פי יש׳ נח, יג. 25. משמרת: סייגים, שלא תבוא לידי חילול שבת, על-פי מ״ק ה ע״א. 27. תסיע: בשל חילופי מבטא ס/צ נכתב כך במקום: תציע. 29. הטין… כמון: על־פי תה׳ פט, ט. בסוד קדושים רבת: על-פי תה׳ פט, ח. 30. כנה נטעה ימינך: כינוי לישראל, על־פי תה׳ פ, טז. 31. קלה.. שחרחורת: תיאור מצבה של כנסת ישראל. שחרחורת: על־פי שה״ש א,ו. 32. תתענג…כאז: על פי יש' נח, יד.

רבי דוד חסין-אנדרי אלבז ואפרים חזן פייטנה של מרוקו-מַאן בָּעֵי חַיֵּי-מבואר ומנוקד

198 – מַאן בָּעֵי חַיֵּי

לח. מאן בעי חיי

תוכחה. שיר מעין אזור ובו מדריך בן שני טורים דו-צלעיים וכל טור מחולק לשתי צלעיות. בשיר עשרים ושתיים מחרוזות. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור אזור אחד.

כתובת: תוכחת מעולה על ס׳ [דר] אלף בית. נועם ׳שובו נא שובר. מקור: א־ יג ע״א; ק-א ע״ב.

מַאן בָּעֵי חַיֵּי / סָמָא דְּכָלָא 
שׁוֹמֵעַ יִהְיֶה / תּוֹכַחַת מְגֻלָּה

 

אָדָם יְלוּד אִשָּׁה זְכֹר זֹאת וְהִתְאוֹשֵׁשׁ 
לְהָכִין לְךָ צֵדָה לְנַפְשָׁךְ תְּהִי חוֹשֵׁשׁ
5 – עַד אָן תִּהְיֶה נִרְדָּם בַּחֹשֵׂךְ תְּגַשֵּׁשׁ 
כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הָעִוֵּר בָּאֲפֵלָה

 

ביאור: מאן… דכולא: מי מבקש סם חיים לכול, על-פי ע״ז יט ע״ב. סמא דכולא: תרופה לכל, על-פי מגילה יח ע״א ׳סמא דכולה ־ משתקה…׳. 2. תוכחת מגולה: על-פי משלי כז, ה. 3. אדם… אשה: על-פי איוב יד, א. 4. להכין… צדה: על-פי יהו׳ א׳, יא ועניינו התורה ומצוותיה שהם כצידה לעולם הבא. והשווה ריה״ל: ׳האורח רב קחי לך ארוחה׳ (שובי נפשי… יקרה, ירדן, ריה״ל עמ׳ 372), על-פי כתובות סז ע״ב. 5. עד… נרדם: על־פי יונה א, ו. 6. כאשר… באפלה: על-פי דב׳ כח, כט.

בְּנִידַּע אֱלֹהֵי אָבִיךְ וְעָבְדֵהוּ 
וּבְכָל לֵב וָנֶפֶשׁ וּמְאֹד אֱהָבֵהוּ
לִגְדֻלָּתוֹ אֵין קֵץ וְאֵין חֵקֶר כִּי הוּא 
10 – סִבַּת כָּל הֲסִבּוֹת וְעִלַּת כָּל עִלָּה

 

גְּמֹל דַּלִּיםכָּבֵד המֵהוֹנֶךָ 
פָּתוֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לַעֲנִיֶּיךָ
אִם לֹא תָּבֹא אַתָּהבָּא בִנְךָבֶּן בִּנְךָ 
גַּלְגַּל הוּא הַסּוֹבֵב וְחוֹזֵר חָלִילָה

 

15 – דַּע מֵאֵין בָּאתָ וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ 
לִפְנֵי מִי תִּתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל פָּעֳלֵךְ
לִפְנֵי רָם וְנִשָּׂא אֱלֹהִים חַי מֶלֶךְ 
אֲשֶׁר אֵין לְפָנָיו לֹא שִׁכְחָה וְלֹא עַוְלָה

 

הֲוֵי קָבֵל וְקָיֵים שָׁיֵיף נָפֵיק וְעָיֵיל 

20 – פֶּתַח פֻּמָּךְ קְרֵי יְמָמָא וְלֵיל
קַל כָּרוֹזָא קְרֵי וְאָמַר בְּחֵיל 
שִׁנָּנָא הָאִי עָלְמָא דָּמַי לַבִּי הִלּוּלָא

וְכָל מַעֲשֶׂיךָ לְשֵׁם רַב עֲלִילִיָּה 
בַּל יִתְעָרֵב בָּהֶם מַחְשָׁבָה נָכְרִיָּה

 -25 פֶּן יֹאמְרוּ נִשְׂרְפוּ חִטֶּיךָ בְּעֲלִיָּה 
מֵימַךְ מֵי מְעָרָה וְאֶפְרָךְ אֵפֶר מִקְלָה

  1. 7. בני… ועבדהו: על־פי דה״א כח, ט. 8. ובכל… אהבהו: על-פי דב׳ ו, ה. 9. לגדולתו… חקר: על-פי תה׳ קמה, ג. 10. סבת… עלות: על-פי לשונה של ספרות העיון בימי הביניים וראה חוה״ל, שער היחוד ועוד. 11. גמל דלים: על-פי שבת קד ע״ב. כבד… מהונן: על-פי מש׳ ג, ט. 12. פתח… לעניין: על-פי דב׳ טו, יא. 13. אם… בנך: הגלגל עלול להתהפך ואתה או צאצאיך תהפכו לעניים. 14. גלגל… חלילה: על-פי שבת קנא ע״ב: ׳גלגל הוא שחוזר בעולם׳ 16-15. דע… פעלך: על-פי אבות ג, יא. 16. פעלך: סיומת נקבית לתקנת החרוז. 17. רם ונישא: על-פי יש׳ נז, טו. אלהים חי: על-פי מל״ב יט, ד, ט״ז ועוד. 18. אין… עולה: על-פי אבות ד, כב. 19. הוי קבל וקיים: על־פי סנהדרין יד ע״א. שייף נפיק ועייל: הווה כופף (עצמך) יוצא ונכנס, השווה ב״ב ז ע״א. 20. פתח… וליל: פתח פיך וקרא יומם ולילה. השווה עירובין נד ע״א. 21. קל… בחיל: קול כרוז קורא ואומר בקול: על-פי דס ג, ד. 22. שיננא… הלולא: על-פי עירובין נד ע״א: ׳שנון! זה העולם דומה לבית המשתה׳. 23. וכל מעשיך: על-פי אבות ב, ז. רב עליליה: כינוי לקב״ה, על-פי יר׳ לב, יט. 24. בל… נכריה: לפי שמחשבה זרה פוגמת במעשה המצוה. 26-25. פן… מקלה: על-פי ב״מ מז ע״ב. כלומר מצוותיך אינן ראויות לשמן, שכן מעורבת בהן מחשבה זרה

זֵד יָהִיר לֵץ שְׁמוֹ עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדוֹן 
יֵצֶר לֵב הָאָדָם אִישׁ חֵמָה וְאִישׁ מָדוֹן
תְּחִלָּתוֹ הוּא רָשׁ, אַחֲרִיתוֹ אָדוֹן 
30- מִתְנַכֵּל לַהֲרֹג בְּעֵצָה וְתַחְבּוּלָה

 

חָרֵד יִהְיֶה אָדָם עוֹרֵךְ מִלְחָמָה נֶגְדּוֹ 
יִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי לְבַל יִפֹּל בְּיָדוֹ
מְשֹׁךְ יִמְשְׁכֵהוּ בֵּית מִדְרַשׁ תַּלְמוּדוֹ 
וּבְתוֹרָתוֹ יַהֲגֶה יוֹמָם וְלַיְלָה

 

35- טוֹב הלַכֹּלמִי כָּמוֹהוּ בָּאֵלִים 
בָּרָא יֵצֶר הָרָעבָּרָא תּוֹרָה תְּבָלִים 
אִמְרוֹת המִטֻּמְאָה מַעֲלִים 
אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה

 

יֶלֶד מִסְכֵּןחָכָם טוֹב לִשְׁמֹעַ דְּבָרָיו 
40- מִשְּׁמֹעַ עֲצַת מֶלֶךְ זָקֵן וּשְׁקָרָיו
אַךְ הֶבֶל נָחֲלוּ הַזּוֹנִים אַחֲרָיו 
יֹאבְדוּ וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאוֹלָה

 

כָּבוֹד אֵיךְ יִתְאַוֶּה אֱנוֹשׁ נוֹצַר מִמַּיִם 
וְעָבַר מַעֲבָר הַשֶּׁתֶן פְּעָמִים
45- לֹא יָדַע אֶת עִתּוֹ אִם יוֹם אוֹ יוֹמַיִם 
כְּדָגִים נִתְפָּשִׂים בִּמְצוֹדָה בַּמְּצוּלָה

 

. 27. זד… זדון: על-פי מש׳ כא, כד, ועל-פי קידושין ל ע״ב. 28 יצר… האדם: על-פי בר׳ ח, כא. איש חמה: על-פי מש׳ טו, יח. איש מדון: על־פי יר׳ טו, י. 31. נגד: נגד יצר הרע. 32. יתגבר כארי: על-פי שולחן ערוך, אורח חיים, א, א. 33. משוך… תלמודו: על-פי קידושין ל ע״ב: ׳אם פגע בך מנוול זה, משכהו לבית המדרש׳. 34. ובתורתו… ולילה: על-פי תה׳ א, ב. 35. טוב… לכל: על־פי תה׳ קמה, נט. מי באלים: על-פי שמ׳ טו, יא. 36. ברא… תבלים: על-פי קידושין שם: ׳בראתי יצר הרע, ובראתי לו תורה תבלין׳. 37. אמרות ה׳: על־פי תה׳ יב, ז. 38. אל… הצהלה: על-פי דב׳ יט, ט. 39. ילד… חכם: על־פי קה׳ ד, יג. הוא יצר הטוב. 40. עצת מלך זקן: הוא יצר הרע. 41. חזונים אחריו: על-פי וי׳ כ, ה. 42. וירדו… שאולה: על-פי במי טז, ל;

לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן 
גְּבַהּ רוּחַ יָרוּם כָּאֵלָה וְאַלּוֹן
וְהוּא חֵמֶת מָלֵא צוֹאָה וְקִיא וְקָלוֹן 
50- יְתּוּשׁ קָטָן בִּרְיָהקַלָּה כַנְמָלָה

 

מִי זֶה וְאֵיזֶה הוּא יָשִׁית לְנֶגֶד עֵינָיו 
עֵת לָמוּת יְתָמוֹ יִכְלוּ יָמָיו וְשָׁנָיו
לֹא יוֹעִיל לוֹ הוֹנוֹ וְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו 
אָכַף עָלָיו פִּיהוּ נֶפֶשׁעָמֵל לֹא עַמְלָה

 

55- נֶפֶשׁ הַיְּקָרָה עָלָיו תִּבְכֶּה תֶּאֱבַל 
אֵיךְ הוּמַר כְּבוֹדוֹוְהוּא לְקִבְרוֹת יוּבָלְּ

תְּיֵילִיל וְתִזְעַק עַל דְּאָבְדִין חֲבָל 
וַי לָהּ לְאָזִילָא, וַי לַהּ לַחֲבִילָא

 

סוֹבֶלֶת רֹב צַעַר וְלוֹבֶשֶׁת חֲרָדָה 
60- מְמַעֶטֶת עַל יָד מִפְּקִידָה לִפְקִידָה
וְהִיא מָרַת נֶפֶשׁ מִקְנָהּ נָדְדָה 
לֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ

עִתִּים הַם יְדוּעִים הוֹלֶכֶת בְּלִי כֹּחַ 
עַד אֲשֶׁר תִּטְהַר וְתִשְׁקֹט וְתָנוּחַ
65- תָּגֵל, תָּשִׂישׂ, תִּשְׂמַח – מִי יוֹדֵעַ רוּחַ 
בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה

 

45-46 לא… במצולה: על פי קה׳ ט, יב. 47־48. לפני… רוח: על-פי מש׳ טז, יח. כאלות וכאלון: על־פי יש׳ ו, יג. 49. והוא… צואה: על-פי שבת קנב ע״א: ׳חמת מלא צואה׳. וקיא קלון: על-פי חב ב׳, טז. 50. יתוש קטן: על-פי אס׳ ז, ה. ישית… עיניו: על-פי תה׳ קא, ג. יראה לנגד עיניו. 52. עת למות: על-פי קה׳ ג, ב. 53. לא… הינו: על־פי מש׳ יא, ד. 54. אכף… עמלה: על-פי מש׳ טז, כו. 55. נפש היקרה: זו אשתו. על-פי מש׳ ו, כו בשינוי. 56. אין… כבודו: על-פי יר׳ ב, יא. והוא… יובל: על-פי יר׳ כא, לב. 57. תיליל… חבל: תילל ותזעק. על שאבד חבל: על־פי סנהדרין קיא ע״א. 58. וי… לחבילא: על-פי מ״ק כח ע״ב: ׳אוי לחבלים׳, =למצטערים. 59. סובלת… חרדה: על דרך תיאור סבל האשה, על-פי ויק״ר יט ה: ׳צער גדול נתן הקב״ה לאשה…׳ במחרוזות הבאות מושווה סבל הנפש לסבל האשה. 60. ממעטת… לפקידה: על-פי נידה צ ע״ב: ׳ומפקידה לפקידה ממעטת על יד׳. 61. והיא… נפש: על-פי שמ״א א, ו. מקנה נדדה: הנפש הנפרדת מהגוף. 62. לא… רגלה: על-פי בר׳ ח, ט׳ והיונה היא הנשמה. 63. הולכת… כח: על-פי איכה א, ו. 64. עד… ותנוח: על-פי איוב ג, כו. 66-65. מי… למעלה: על-פי קה׳ ג, כא.

 

פִּיהָ בְּיוֹם הַדִּין פָּתַחְתְּ בְּחָכְמָה 
מִיּוֹם פְּרִידָתָהּ עוֹף תָּעוּף הַשָּׁמַיְמָה
וְהַגּוּף כֵּן יֶהְגֶּה : אֲנִי אֶבֶן דּוּמִיָּה 
70- לֹא אוֹכַל לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה

צוּר תָּמִים פָּעֲלוּ, יִקְרָא אֵל הַשָּׁמַיִם 
וְגַם אֵל הָאָרֶץ לָדִין אוֹתָם בִּשְׁנָיִם
כְּמִקְרֶה אִישׁ סוֹמֵא עִם נְכֵה רַגְלַיִם 
תַּחַת יַד שְׁנֵיהֶם הָיְתָה הַמַּכְשֵׁלָה

 

75- קַבֵּל יְקַבְּלוּ יַחַד עָנְשָׁם וְדִינָם
בְּחִבּוּט הַקֶּבֶר וּבְדִינָהּ שֶׁל גֵּהִנָּם
עַד מְלֹאת הַיָּמִים יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם 
וּמִכָּל חַטֹּאתָם תִּהְיֶה לָהֶם מְחִילָה

 

רוֹכֵב בַּעֲרָבוֹתשׁוֹמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו 
80- מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו
וּמְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לְשׁוֹמְרֵי פִּקּוּדָיו 
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה טוֹבָה כְּפוּלָה

 

שְׁמַע אַתָּה בְּנִילְדַעְתִּי הַט אָזְנֶיךָ 
אַל תַּפֵּל דָּבָר מִכֹּל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךְ
85- דַּע כִּי נֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתֶּךָ
שֶׁיְּשַׁלֵּם לְךָ שְׂכַר הַפְּעֻלָּה

 

  1. 67. פיה… בחכמה: על-פי מש׳ לא, כו. 69. והגוף… דומה: הגוף טוען כי בלעדי הנשמה לא היה יכול לעשות שום מעשה חטא. אבן דומה: על-פי חב׳ ב, יט: ׳אבן דומם׳. 70. לא… גדולה: על-פי במ׳ כב, יח. צור… פעלו: על-פי דב׳ לב, ד. 72-71. יקרא… לדין: על-פי תה׳ נ, ד. לדין… בשנים: הכוונה לדון את הנשמה והגוף כאחד. 73. סומא… רגלים: משל לתלות ההדדית, על־פי סנהדרין צא ע״ב וכן ויק״ר ד, ה, וראה חילופי נוסח במהדורת מרגליות, עמי פח. 74. תחת… המכשלה: על-פי יש׳ ג, ו. הגוף והנשמה אחראים במשותף למעשי האדם. 76. ובדינה… גיהנם: על־פי שבת קיח ע״א ועוד. 77. עד… הימים: על-פי במ׳ ו, ה. ירצו… עוונם: על-פי וי׳ כו, מג. 79. רוכב בערבות: כינוי לקב״ה, על-פי תה׳ סח, ה. שומר… חסידיו: על-פי תה׳ צז, י. 80. מחיה… ברחמים: על-פי הברכה השנייה בתפילת העמידה. 81. ומשלם… פיקודיו: על-פי דב׳ ז, ט. 82. על… כפולה: על-פי סדר הגדה של פסח ׳על אחת כמה וכמה טובה ומכופלת׳. 83. שמע… בני: על-פי מש׳ כג, יט. לדעתי… אזניך: על-פי מש׳ ה, א..

 

תּוֹכַחְתִּי הַקְשִׁיבוּשִׁמְעוּ זֹאת כׇּל הָעַמִּים 
לְמַעַן תִּחְיוּ וְטוֹב לָכֶם כָּל הַיָּמִים
כְּקָרְבָּן שְׁלָמִים וְכִקְטֹרֶת סַמִּים 
90- תֵּרָצֶה תֵּחָשֵׁב זֹאת הַתּוֹרָה לָעוֹלָה

 

84 אל… צויתיך: על-פי אס׳ ו, י. 86-85. דע… הפעולה: אבות, ב, יט: כא. 87. תוכחתי הקשיבו: על-פי איוב יג, ו. שמעו… העמים: על-פי תה׳ מט, ב. 88. למען… הימים: על-פי דב׳ ה, ל: אם תנהגו על-פי דברי תוכחתי. 90-89. כקרבן… לעולה: שירתי תתקבל על-ידי הקב״ה ותירצה בעיניו כקרבן עולה וכקטורת, על פי נוסח התפילה הנאמרת לפני פרק ׳איזהו מקומן׳ בתפילות השחר. 90. זאת… לעולה: על-פי וי׳ ז, לז.

רבי דוד חסין – אנדרי אלבז ואפרים חזן-לָרִיב נִצָּב ה'-מבואר ומנוקד

 – לריב ניצב ה'

תחינה. שיר מעין אזור בעל מחרוזת פתיחה הכוללת רפרין ושבע מחרוזות, בכל מחרוזת שלושה
טורי סטרופה וטור אזור אחד.
משקל: ארבע עשרה הברות בטור.

כתובת: תחינות לימים נוראים לר׳׳ה וליוה״כ, וזו יצאת ראשונה לאומרה קודם, ה׳ מלך והיא
נועם. ׳אל רם על כל אל׳, סימן: לדויד בן חסין.

מקור: ק – ב ע״ב.

 

לָרִיב נִצָּב ה' וְעוֹמֵד לָדִין יְצוּרִים 
מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל כִּבְנֵי מֵרוֹם הֵם עוֹבְרִים
בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת בִּסְקִירָה אַחַת נִסְקָרִים 
אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים.

 

5- דְּעוּ אֵפוֹא לִפְנֵי מִי לַמִּשְׁפָּט אַתֶּם עוֹמְדִים 
לִפְנֵי מֶלֶךְ מְלָכִים מַעֲשֵׂיכֶם נִפְקָדִים.
הִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים בָּכֶם עוֹלִים וְיוֹרְדִים 
בְּיוֹם זֶה נִפְתָּחִים שְׁלוֹשָׁה סְפָרִים
אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים.

וִיהִי מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם וּפָחֲדוּ 
10- גָּדוֹל יוֹם ה' מִי יַעֲמֹד בְּסוֹדוֹ.
כְּעֶבֶד דָּנוֹ רַבּוֹ וּמְמַהֵר לַהֲעִידוֹ 
הֲיוּכַל עֲמֹד אִם יְסַתֵּר בַּמִּסְתָּרִים
אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים                           

 

יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי ה' חֲבִיבִין
נָאֶה לֵאלָהָא רַבָּא לְמִשְׁבַּק חוֹבִין רַבְרְבִין
15- אִם יִהְיוּ כַשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג אוֹתָם יַלְבִּין 
אַשְׁרֵינוּ לִפְנֵי מִי מִטַּהֲרִים
אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים

דִּרְשׁוּ אֶת ה' בְּהִמָּצְאוֹ לָכֶם 
יִרְצֶה תְּפִלַּתְכֶם יְקַבֵּל תְּשׁוּבַתְכֶם
בְּיָמִים נוֹרָאִים הַבָּאִים לִקְרַאתְכֶם 
20- מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים
אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים

                            

בַּחֹדֶשׁ תִּקְעוּ שׁוֹפָר תְּבַעֵת אֶתְכֶם שֵׂאתוֹ 
הַמְלִיכוּ אַל עֲלֵיכֶם יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ
בְּרִית יִצְחָק הַנֶּעְקָד וּבָא אַיִל תְּמוּרָתוֹ 
שׁוּבוֹ אֶל ה' קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים.
אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים.

25- נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֱלֹהִים מַלְכֵּנוּ 
עֵינֵינוּ אֵלָיו תְּלוּיוֹת יוֹצִיא לְאוֹר דִּינֵנוּ
וְיַחְתֹּם פִּי שָׂטָן וְאַל יַשְׂטִין עָלֵינוּ 
נִכָּתֵב לְחַיִּים אֲרֻכִּים וְלֹא קְצָרִים
אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים.

חָסִין קָדוֹשׁ וְנוֹרָא הָרָאוּי בְּמַהֲלָלָיו 
30- יִשְׁמַע קוֹל הָעָם בְּרֵעוֹ יַלּוֹלֵי יַלֵּל יְלָלָיו 
כִּי תְּרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ בָּעַמִּים אֵין דּוֹמֶה אֵלָיו 
הֵיטִיבָה ה לַטּוֹבִים וְלַיְּשָׁרִים.
אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים

                            

  1. 1. לריב נצב: על-פי תה׳ פב, א. ועומד… יצורים: מתוך חזרת הש״ץ במוסף של ר״ה: ׳היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים׳. 2. מקטן… גדול: על-פי בר׳ ט, יא ועוד. כבני… עוברים: על-פי ר״ה א, ב, והשווה ׳ונתנה תוקף׳: ׳וכל באי עולם יעברון לפניך כבני מרון׳. 3. במאזנים לעלות: על-פי תה׳ סב, י. ורמז למזלו של חודש תשרי. בסקירה… נסקרים: על-פי ר״ה יח ע״א: ׳א״ר יוחע: וכולן נסקרין בסקירה אחת׳. 4. אלוקים… ירים: על-פי תה׳ עה, ח. 5. דעו… עומדים: על-פי אבות ג, א. 7. הנה… ויורדים: על-פי בר׳ כח. ב. 8. ביום… ספרים: על-פי ר״ה טז ע״ב: ׳א״ר יוחנן: שלשה ספרים נפתחין בר״ה׳. 9. ויהי… עליכם: על-פי אבות א, ג. 10. גדול יום ה׳: על־פי יואל ב, יא. מי… בסודו: על-פי יר׳ כג, יח. 11. כעגד דנו רגו: עומדים למשפט כעבד לפני רבו, והשווה אבות א, ג. 12. אם יסתר במסתרים: על־פי יר׳ כג, כד. 13. ישראל… חביגין: על־פי אבות ג, יח. 14. נאה… רברגין: נאה לאל הגדול לסלוח חטאים גדולים. 15. אם… ילבין: על-פי יש׳ א, יח. 16. אשרינו… מיטהרים: יומא ח, ט: ׳לפני מי אתם מיטהרין? אביכם שבשמים׳. 17. דרשו… בהימצאו: על־פי יש׳ נה, ו. 21. בחודש… שופר: על-פי דב׳ לב, לב. 26. עינינו… דננו: על-פי תפילת ׳היום הרת עולם׳ שלאחר תקיעת השופר במוסף של ר״ה. והשווה יומא כ ע״א. 27. ויחתם… עלינו: על־פי הסליחה ׳תמהנו מרעות׳ ׳חתום פי שטן ואל יסטין עלינו׳. 29. חסין קדוש: כינויים לקב״ה, על־פי ׳אנא בכוח׳. 30. ישמע… בריעו: על-פי שמי לב, יז. ילולי יליל: קולות השופר, על־פי ראש-השנה, לד ע״א. 31. תרועת… בעמים: על-פי במ׳ כג, כב. 32. היטיבה… ולישרים: על-פי תה׳ קכג, ד.

פיוט סליחה מאת רבי יהודה הלוי

פיוט סליחה מאת רבי יהודה הלוי, מתוך הספר – השירה העברית בספרד ובפרובאנס

שירמן.

סליחה 200

יָהּ לְמָתַי צָפַנְתָּ / חֶזְיוֹן תַּנְחוּמֶיךָ ?

עַד מָתַי מֵאַנְתָּ / לְהַשְׁקִיט שְׁאוֹן קָמֶיךָ ?

עַד מָתַי הִשְׁכַּנְתָּ / עָלַי עָנָן זַעְמֶךָ ?

עַד מָתַי עָשַׁנְתָּ / בִּתְפִלַּת עַמֶּךָ ?

 

ביאורים לשיר.

 

4 – עשנת – מרוב כעס

 

5 – הִתְיָאֲשׁוּ מַחְשְׁבוֹתַי / אֶת פָּנֶיךָ לִרְאוֹת

כִּי אֶחֱרוֹ עִתּוֹתַי / וְכָל הָעִתּוֹת בָּאוֹת

קוֹל מַר צָלֲלוֹ שְׂפָתַי / לְךָ, אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת

אֲדֹנָי עַד מָתַי / קֵץ הַפְּלָאוֹת

כָּמוּס בַּאֲסָמֶיךָ / וְחָתוּם בְּחוֹתָמְךָ ?

 

6 – וכל העתות – אף על פי ששאר הנבואות מתמלאות

8 – קץ הפלאות – הקץ המסתורי

 

10 – וּבֵן שַׂמְתָּ מוֹשָׁבוֹ / מֵעַל כּוֹכְבֵי נְגֹהִים

אֵיךְ נָפַל כּוֹכָבוֹ / וּמְאוּרוֹתָיו כֵּהִים

וּמִתּוֹךְ נְוֵה אֶשְׁנַבּוֹ / נִכְסַף לְבֵיתְךָ וְיָהִים

מָתַי צוּרִי אָבוֹא / וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים

לִשְׁקֹד בְּאוּלַמֶּיךָ / וְלַחְזוֹת בְּמַנְעַמֶּיךָ ?

 

10 – נגוהים – אורות

11 – נפל – כאן מוסב על ישראל

12 – מתוך נוה אשנבו – שיעורו : ומתוך האשנב שבננווהו

 

15 – דַּלּוּתִי אֵיךְ אֶכְסֶה / אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִגְלֵיתִי ?

מַלְכוּת אֲגַג תִּנָּשֵׂא /  וְתִשָׁפֵל מַלְכוּתִי

וְשֵׂעִיר חַיִל עוֹשֶׂה / וְיִתְגַּבֵּר בֵּן אֲמָתִי

מָתַי צוּרִי, אֶעֱשֶׂה / גַּם אָנֹכִי לְבֵיתִי

בֵּית מִדְרָךְ פְּעָמֶיךָ / וְאָחוּז בִּמְרוֹמֶיךָ ?

 

15 – דלותי – איך אתגבר על דלותי לאחר שנגליתי מארצי ?

16 – מלכות אגג – העמלקים, לכאורה שם כולל לאויבי ישראל

17 – ושעיר – אדום, הנוצרים

בן אמתי – ישמעאל, המוסלמים

18 –  מתי – מוסב כאן על בית המקדש

19 – ואחוז במרומיך – בית קוד הקדשים של מעלן

 

20 – הֵן שׁוֹמְרִי לו יָנוּם / וַאֲנִי לֹא אֶנְשֶנוּ

אַךְ בְּחֶטְאִי הֶעָצוּם / כְּדֹב שַׁכּוּל אֶפְגְּשֶנוּ

מָתַי רֹאשִׁי יָרוּם / וְעֵת רָצוֹן אֶדְרְשֶנוּ ?

מָתַי צוּרִי, אָקוּם / אוֹסִיף עוֹד אֲבַקְשֶׁנוּ ?

בְּקַנֹּאתְךָ לִשְׁמֵךָ / וּלְעִירְךָ וּלְעַמֶּיךָ

21 – כדוב שכול – אך בגלל עוונותי הכבדים מתאכזר בי אלהים כדוב שכול

22 אדרשנו – שבה אוכל לדרשו

23 – אבקשנו – אלהים נזכר כאן בגוף שלישי ודם בגוף ראשון

רבי דוד חסין – אנדרי אלבז ואפרים חזן-ה' דּוּמִיָּה לְךָ תְּהִלָּה   תחינה יסדתיה לראש השנה-מבואר ומנוקד

הדּוּמִיָּה לְךָ תְּהִלָּה 

תחינה. פיוט בן חמש מחרוזות במספר טורים משתנה ובחריזה מתחלפת במתכונת ׳ה׳ יום לך אערוך׳(ראה: חזן, תורת השיר, עמי 79, 297). מספר הטורים בשלוש המחרוזות הראשונות הוא על־פי הערך המספרי של אות הסימן, ושתי המחרוזות האחרות משלימות את הסימן. בראש כל טור ובסופו באה מילת קבע ׳ה״. כל טור מתחלק לשתי צלעיות שוות החורזות ביניהן.

משקל: שמונה הברות בצלע.

כתובת: תחינה יסדתיה לר״ה. נועם: ׳ה׳ יום לך אערוך׳ ׳סימן: דוד בן חסין חזק.

הדּוּמִיָּה לְךָ תְּהִלָּה / לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה ה'
הדָּר שְׁחָקִים וַאֲרָקִים / קְרָאתִיךָ מִמַּעֲמַקִּים ה'
הדָּן יָדִין הַיּוֹם עוֹלָמוֹ / מִי יַעֲמֹד לִפְנֵי זַעְמוֹ ה'
הדְּרַשְׁתִּיךְ אֶל נֶאֱמָן / מִי כָּמוֹךְ אַב הֲרַחְמָן ה'

 

5- הוּבָאֵי עוֹלָם יַעַבְרוּן / לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן הַ
הוְאַתָּה לִבּוֹתָם חוֹקֵר / וּבִסְקִירָה אַחַת סוֹקֵר ה'
הוּבַרְיוּם יוֹם זֶה יִפָּקְדוּ / הַיּוּכְלוּ הַאִם יַעֲמֹדוּ ה'
הוְאֵיךְ יִצְדַּק יְלוּד אִשָּׁה / וּפָנָיו כִּסְּתָה בּוּשָׁה ה'
הוּמָה אֲדַבֵּר מָה אֹמַר ? / בְּשָׂרִי מְפַחֵדסָמַר ה'

10- וַאֲנִי עָנִי וְכוֹאֵב / סְלִיחָתָךְ לִבִּי תָּאֵב.

ה' דְּבָרִים קַחְתִּי נְדָבָה / הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה ה'
ה' דְּמָעַי לְךָ אֲנַסֵּךְ / חוּט שֶׁל חֶסֶד עָלַי הַמְשֵׁךְ ה'
ה' דָּפַקְתִּי עַל דְּלָתֶיךָ / כִּי הַסְּלִיחָה עִמֶּךָ ה'
ה' דַּלּוּתִי לִי תּוֹשִׁיעַ / וְקָמִים עָלַי תַּכְנִיעַ ה'

15- ה' בְּסִפְרָתְךָ נִכְתָּבִים / צַדִּיקִים וְגַם חַיָּבִים ה'
ה' נִשְׁאָרִים הֵם בֵּינוֹנִיִּים / עַד עָשׂוֹר עוֹמְדִים תְּלוּיִים ה'
ה' חָכָם לֵבָב אַמִּיץ כֹּחַ / רְאֵה עֹנִי שְׁפַל רוּחַ ה'
ה' סְלַח נָא אֲנִי אֲבַקֵּשׁ / הַסָּר מֶנִּי לֵבָב עִקֵּשׁ ה'
ה' יוֹם בְּדִינָךְ הֵן אֶעֱמֹד / כְּמִפְעֲלֵי לִי אַל תָּמֹד ה'

20- ה' נִגְזְלָה שֵׁנָה מֵעֵינַי / בְּזָכְרִי אֶת רֹב זְדוֹנִי ה'
ה' חַלֵּץ עַבְדֵּךְ מִקָּטֹב / כׇּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב ה'
ה' זֹאת נֶחָמָתִי בְּעָנְיִי / בְּשׁוּב רָשָׁע חָיֹה יִחְיֶה ה'
ה' קְרָאתִיךָ יָהּ חוֹשָׁה לִי / בַּקָּרָאִי לְךָ שֶׁמַע קוֹלִי ה'

1-דומיה… תהילה: על־פי יר׳ סה, ב. לך… לילה: על־פי תה׳ עד, טז. 2. דר שחקים: כינוי לקב״ה על-פי תה׳ יח, יב. קראתיך ממעמקים: על-פי תה׳ קל, א. 3. דן ידין: על-פי בר׳ מט, טז, ודן הוא כינוי לקב״ה, דיין העולם. מי… זעמו: על-פי נח׳ א, ו. 4. דרשתיך: על-פי תה׳ קיט, י. אל נאמן: על-פי דב׳ ז, ט, ועל-פי הברכה הראשונה שלאחר קריאת ההפטרה. ׳האל הנאמן בכל דברו׳. מי… הרחמן: מתוך התוספת לעשרת ימי תשובה בברכת ׳גבורות׳: ׳מי כמוך אב הרחמן זוכר יצוריו לחיים ברחמים׳. 5. ובאי… מרון: על־פי ר״ה יח ע״א: ׳בר״ה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון׳. כבני מרון: פירשוהו כבני צאן או כבני חיילות של מלך. 6. ובסקירה… טוקר: על-פי ר״ה יח ע״א: ׳וכולן נסקרים בסקירה אחת׳. בראייה אחת של הקב״ה. 7. ובריות… יפקדו: על-פי תפילת מוסף של ר״ה ויום הכיפורים: ׳ובריות בו יפקדו, להזכירם לחיים ולמוות׳. 8. ואיך… אישה: על-פי איוב טו, יד; כה, ד. 9. ומה   אומר: על־פי בר׳ מד, טז, ׳איזה פתחון־פה יש לי לפניך?׳ גשרי… טמר: על-פי תה׳ קיט, קב.

  1. 10. ואני… וכואב: על-פי תה׳ סט, ל. תאב: משתוקק ומקווה. 11. דברים… נדגה: על־פי הו׳ יד, ג; יד, השיבני ואשובה: על-פי איכה ה, כא. 12. חוט… המשך: על-פי חגיגה יב ע״ב: ׳כל העוסק בתורה בלילה הקב״ה מושך עליו חוט של חסד ביום׳. 13. דפקתי דלתיך: על-פי סדר הסליחות: ׳דלתיך דפקנו רחום וחנון׳. כי… עימך: על-פי תה׳ קל, ד.

. 14דלותי… תושיע: על-פי תה׳ קטז,וקמים עלי: על-פי תה׳ ג, ב. קמים: אויבים. תכניע: על-פי יש׳ כה, ה. 15־16. בטפרתך… תלוים: על־פי ר״ה טז, ע״ב: ׳שלושה ספרים נפתחים בר״ה: צדיקים גמורין – נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים. רשעים גמורין – נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה. בינוניים – תלויים ועומדים מר״ה ועד יוה״כי. 17. חכם… כח: כינויים לקב״ה, על-פי איוב ט, ד. שפל רוח: על־פי מש׳ טז, יט ועוד. 18. סלח נא: על-פי במ׳ יד, יט. הסר… עיקש: על-פי תה׳ קא, ד. 20. נגזלה שינה: על-פי מש׳ ד, טז. 21. קטוב: כריתה וכליון, על-פי יש׳ כח, ב ועוד. כל… טוב: על-פי הו׳ יד, ג. 22. זאת… בעניי: על-פי תה׳ קיט, נ. ובשוב… יחיה: על־פי יח׳ יח, כא, כז, שם לג, יא, יט. 23. קראתיך… לך: על-פי תה׳ קמא, א. שמע קולי: על-פי תה׳ כז, ז ומקומות רבים נוספים.

רבי דוד חסין – אנדרי אלבז ואפרים חזן-עֵת נַחֲלֵי דִּמְעָה מֵעֵינַי יוֹרְדִים-מנוקד ומבואר

 

225 – עֵת נַחֲלֵי דִּמְעָה מֵעֵינַי יוֹרְדִים

להוצאת ספר תורה ביוה״כ. שיר סיפורי על מיתת נדב ואביהוא. שיר מעין אזורי בן עשרים מחרוזות, ובסך הכול מאה טורים. בכל מחרוזת ארבעה טורים חורזים ביניהם, והטור החמישי סיומת מקראית המסתיימת במילה ׳הוא׳. חריזה: אאאאב גגגגב דדדדב וכו׳.

משקל: אחת עשרה הברות בטור.

 

  עֵת נַחֲלֵי דִּמְעָה מֵעֵינַי יוֹרְדִים
עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים
לְמַעַן שִׁמְךָ אֵל מוֹשִׁיב יְחִידִים
מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי וְגַם מִזֵּדִים
5- וְסָלַחְתָּ לָעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא.

אַזְכִּיר  מַעַבְדֵי  נוֹרָא עֲלִילָה
מֶלֶךְ וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה
לוֹ מָגִנֵּי אֶרֶץ מְאֹד נַעֲלָה
הֵן בְּמַלְאָכָיו הוּא יָשִׂים תָּהֳלָה
10- הִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדוֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא.

 

  נוֹרָא קָדוֹשׁ שְׁמוֹ נִקְדָּשׁ בִּקְרוֹבָיו
גַּם נִשְׂעֲרָה מְאוֹד הוּא אֶל סְבִיבָיו
אוֹתוֹ יִירְאוּ וְיֵחַתּוּ מְרִיבָיו
בַּאֲרָזָיו נוֹפֶלֶת אֵשׁ לְהָבָיו
15- אֵזוֹב מָה יַעֲשֶׂה בַּמֶּה נֶחְשַׁב הוּא

 

  1. 1. עת… יורדים: על-פי איכה ב, יח ׳הורידי כנחל דמעה׳. 2. על… החסידים: בוכה אני על מיתתם של הצדיקים. 3. מושיב יחידים: על-פי תה׳ סח, ז. 4. מנסתרות… מזדים: תה׳ יט, יג-יד. 5. וסלחת… הוא: תה׳ כה, יח, המשורר מבקש כי בעת זו שהוא בוכה על מיתת הצדיקים יסלח לו האל על חטאותיו. 6. מעבדי: מעשים ופעולות. נורא עלילה: כינוי לקב״ה, ׳נורא עלילה על פני אדם׳ (תה׳ סו, ה). 7. מלן… משלה: על־פי תפילת מלכיות במוסף של ר״ה, ומיוסד על הפסוק ׳ה׳ בשמים הכין כסאו ומלכותו בכל משלה׳(תה׳ קג, יט). 8. לו… נעלה: על-פי ׳לאלהים מגיני ארץ מאוד נעלה׳(תה׳ מז, י), והוא מזמור הנקרא בר״ה לפני תקיעת שופר. 9. הן… תהלה: על-פי איוב ד, יח. תהלה: דופי. 10. השתחוו… הוא: לשון הכתוב בתה׳ צט, ה. 11. נורא קדוש שמו: כינוי לקב״ה. נקדש בקרוביו: על-פי המסופר בעניין: ׳בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד׳(וי׳ ט, ג). 12. נשערה… סביביו: על־פי ׳וסביביו נשערה מאוד׳ (תה׳ נ, ג) שנדרש על מיתת בני אהרן ׳שהקב״ה מדקדק עם סביביו כחוט השערה׳(יבמות קכא ע״ב). 13. ויחתו מיריביו: על-פי ׳ה׳ יחתו מריבו׳(שמ״א ב, י). 14־15. בארזיו… הוא: על־פי ׳בארזים נפלה שלהבת, מה יעשו אזובי הקירז במים רבים נפלה חרבה, מה יעשו מי גבים? לויתן בחכה העלה, מה יעשו דגי רקק?׳(מ״ק כה ע״א), וזהו קל וחומר שנדרש על מיתת בני אהרן, אם הם נענשו – קל וחומר לרשעים(זבחים קטו ע״ב). 15. במה נחשב הוא: על-פי הפסוק ׳חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא׳(יש׳ ב, כב).

יוֹם שְׁמִינִי לִמְלוּאִים וְהָיָה
מֵתוּ כֹּהֲנִים מִבְּנֵי-עֲלִיָּה
דָּבָר גָּדוֹל כְּזֶה הַנִּשְׁמָע הֲנִהְיָה
מִכָּל בִּיאוֹת תּוֹרָה בִּיאָה זוֹ שָׁנְיָא
20- אֱנוֹשׁ כְּמוֹ צַעַר בְּנַפְשׁוֹ כֵּן הוּא.

דֻּבַּר בַּיוֹם הַהוּא עֶשֶׂר עֲטָרוֹת
כֻּלָּם נְכוֹחִים לְמֵבִין וִישָׁרוֹת
אֵיךְ נָפְלוּ גִּבּוֹרִים שְׁנֵי צַנְתָּרוֹת 
זָהָב טָהוֹר נָקִי וְאוֹר יְקָרוֹת
25- בְּנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא.

וְּדְבַר אֱלֹהֵינוּ בִּצַּע אֶמְרָתוֹ
אֲשֶׁר דִּבֵּר בְּיַד נֶאֱמָן בֵּיתוֹ
יוֹם בְּמִשְׁכַּן הִשְׁרָה זִיו שְׁכִינָתוֹ
בִּמְיֻדָּעָיו קֹדֶשׁ וְכֻבַּד בֵּיתוֹ
30- לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב הָדָר הוּא.

 

  1. 16. יום… והיה: על-פי לשונו של רש״י לויקרא ט, א.17. בני עליה: אנשים מעולים במעשים ובידיעות, ׳ראיתי בני עליה והן מועטין׳ (סוכה מה ע״ב). 18. דבר… הנהיה: על-פי ׳הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמוהו׳ (דב׳ ד, לב). 19. מכל… שגיא: שניא שונה. מכל מקום בתורה שנאמר שם ׳ויבוא׳, זה המקום השונה והמשונה, והלשון על-פי ספרי שלח, והשווה רש״י במ׳ טו, יח. 20. אנוש… הוא: על-פי ׳כי כמו שער בנפשו כן הוא׳(מש׳ כג, ז), ועניינו הצער שבלב האדם. 21. דבר… עטרות: ׳אותו יום (השמיני למילואים) נטל עשר עטרות: ראשון למעשה בראשית, ראשון לנשיאים, ראשון לכהונה, ראשון לעבודה…׳(שבת פז ע״ב). 22. כולם… וישרות: על-פי מש׳ ח, ט ׳כלם נכחים למבין וישרים למצאי דעת׳. 23. אין נפלו גבורים: על-פי ׳הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גבורים׳(שמ״ב א, כ). 24. שני צנתרות: כינוי של כבוד לנדב ואביהוא, על-פי ׳… שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב׳(זכ׳ ד, יב). 25. נדב ואביהוא: כמסופר בעניין בוי׳ י, א-ה. 26. ודבר… אמרתו: על-פי ׳עשה ה׳ אשר זמם בצע אמרתו׳ (איכה ב, יז). 27. אשר דיבר: דבר זה כבר נאמר מפי ה׳ למשה, ׳בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד׳(וי׳ י, ג) ובמיתת בני אהרן קידש ה׳ שמו(וי׳ יב, ב). נאמן ביתו: הוא משה, על-פי במי יב, ז. 28. יום… שכינתו: על־פי(פסיקתא ב, ב) הוא יום השמיני למילואים. 29. במיודעיו… ביתו: ראה לעיל טור 27. 30. לעשות… הוא: על-פי הפסוק ׳לעשות בהם משפט כתוב הדר הוא לכל חסידיו הללויה׳(תה׳ קמט, ט). 31. שוכן מעונה: כינוי לקב״ה, ׳מעונה אלהי קדם׳(דב׳ לג, כז).

  יוֹם בְּסִינַי נִגְלָה שׁוֹכֵן מֵעוֹנָה
לְרֹב חִבָּתָם לִרְאוֹת פְּנִי שְׁכִינָה
מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ עֵינֵיהֶם תֶּחֱזֶינָה
שָׁם נִגְזַר מִיתָתָם, הַדָּת נִתְּנָה
35- אוֹתוֹ יוֹם כִּי מִשְׁפָּט לֶאֱלֹהִים הוּא.

דִּינָם נִדְחָה לִשְׁמִינִי לְמִּלּוּאֹתָם
מְאַת ה' אֵשׁ שָׂרְפָה נִשְׁמָתָם
וּמִישָׁאֵל אֶלְצָפָן סַפִּיר גִּזְרָתָם
קָרְבוּ וַיִּשָּׂאוּם בְּכֻתָנוֹתָם
40- מֵאֵת פְּנֵי קֹדֶשׁ מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ הוּא 

 

  בַּת עַמִּינָדָב אֱלִישֶׁבַע כְּבוּדָּה
אֶת בַּעְלָהּ רָאֲתָה עוֹבֵד עֲבוֹדָה
נַחְשׁוֹן אָחִיהָ, נְשִׂיא שֵׁבֶט יְהוּדָה
וּסְגָנֵי כְּהוּנָה מִמֵּעֶיהָ יַלְדָּה
45- מֹשֶׁה מֶלֶךְ וּבֶן בְּנָהּ מָשׁוּחַ הוּא

נָשִׂים יְקָרוֹת לָהּ וְלָהֶם בְּכֶינָה
יְכוֹלָה הָיְתָה לָבוֹא בְּטַעֲנָה
אֲהָהּ, ה, אֵיךְ מַזָּלִי נִשְׁתַּנָּה
כָּל הָעָם שְׂמֵחִים וַאֲנִי אוֹנֵנָה
50- לְמִי עוֹלַלְתָּ כֹּה מִי הוּא זֶה אֵיזֶה הוּא

 

  1. לרב… שכינה: מתוך רצונם העז לראות פני שכינה נתקרבו יותר מן המורשה להם ומאז נתחייבו מיתה, כדברי המדרש (בויק״ר כ, י). 33. מלך… תחזינה: על-פי יש׳ לג, יז ׳מלך ביפיו תחזינה עיניך, והם ראו יותר מן המותר, כמסופר בשמ׳ כד, ט־יא. 34. שם… נתנה: שם בהר סיני, כשראו יותר מן המותר, כבר אז נגזרה עליהם מיתה. 35. כי… הוא: ׳כי המשפט לאלהים הוא׳(דב׳ א, יז). 36. דינם: עונשם. 37. מאת… נשמתם: שריפת נשמה וגוף קיים (סנהדרין נב ע״א). 38. ומישאל אלצפן: מישאל ואלצפן, בני עוזיאל דוד אהרון(וי׳ י, ד). ספיר גזרתם: בעלי מראה נאה, על-פי ׳אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם׳(איכה ד, ז). 39. קרבו יישאום ככתנותם: כמסופר ׳ויקרבו וישאום בכתנתם אל מחוץ למחנה כאשר דבר משה׳(וי׳ י, ה). 40. מאת פני קודש: מלפני המקדש. מלך הוא: על-פי עמוס ז, יג, ׳כי מקדש מלך הוא׳. 45-41. בת… הוא: על־פי זבחים קב ע״א; וי״ר כ, ב אלישבע ראתה חמש שמחות ביום אחד: יבמה (משה) מלך, אחיה (נחשון בן עמינדב) נשיא, בעלה כהן גדול, שני בניה סגני כהונה, פנחס בן בנה משוח למלחמה. 46. נשים בכינה: פונה לבנות ישראל להשתתף בצערה של אלישבע ולקונן על בניה, על דרך הכתוב ׳בנות ישראל אל שאול בכינה׳(שמ״ב א, כד). 51. אשת חיל: היא אלישבע אשת אהרן. פיה בחכמה פתחה: ׳פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׳ (מש׳ לא, כו).

  אֵשֶׁת חֵיל פִּיהָ בְּחָכְמָה פָּתְחָה
וְהִיא מָרַת נָפֶשׁ וַתִשְׁפֹּךְ שִׂיחָה
וּדְבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה לֹא הֵטִיחָה
לֹא נִצְרְכָה אֶלָּה קִבְּלָה בְּשִׂמְחָה
55- הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה הוּא.

אִישִׁי כֹּהֵן גָּדוֹל אַהֲרֹן רַב חוֹבֵל
אֶפְרוֹחָיו יְעַלְעוּ דָּם שָׁתַק קִבֵּל
גְּזַר דִּין, אֵל מַעֲשֶׂה יָדָיו חִבֵּל
שָׂמַח וְגַם הֵסִיר מִלִּבּוֹ אֵבֶל
60- וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר נָפְלוּ חֲלָלִים שָׁם הוּא

 

  הוֹלְלִים אַל תָּהֹלּוּ וְאַל תִּשְׂמָחוּ
בְּיוֹם טוֹבָה תִּהְיוּ רָעָה תַּשְׁגִּיחוּ
מִלְּבַבְכֶם אוֹתָהּ אַל נָא תַּשִּׂיחוּ
מֵחֲסִידֵי עֶלְיוֹן מוּסָר תִּקָּחוּ
65- לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ קַל וָחֹמֶר הוּא.

רָאוּ מִקְרֶה רַע זֶה, עֲדַת יְשׁוּרוּן
אֵירַע בַּיּוֹם הַהוּא לִבְנֵי אַהֲרֹן
כָּבֵד מְאֹד קָשֶׁה מִשְׁנֶה שִׁבָּרוֹן
בְּהִקְרִיבָם לִפְנֵי ה' דּוֹרוֹן
70- אָמַרְתִּי אַךְ הֶבֶל וְחֹלִי רָע הוּא

 

  1. 52. והיא… נפש: בצערה הרב על מות בניה, על-פי שמ״א א, י. ודברים… בשמחה: קיבלה בהכנעה את גזירת האל ולא הטיחה דברים, למרות צערה הגדול. 55. הטוב… הוא: כך מצדיקה היא את הדין, כלשון הפסוק ׳ה׳ הוא הטוב בעינו יעשה׳(שמ״א ג, יח). 56. אישי כהן גדול: ביטוי של חיבה והערכה כלפי אהרן, על-פי יומא א, ג. 57. אפרוחיו יעלעו דם: ׳ואפרוחו יעלעו דם׳ (איוב לט, ל); ומדבר הפייטן בבני אהרן. קיבל: את דין האל. ושתק: שנאמר ׳וידם אהרן׳(וי׳ י, ג). 58. גזר דין אל: גזר האל דין ומשפט. מעשה ידיו חיבל: על-פי קה׳ ה, ה ׳וחבל את מעשה ידיך׳. 59. שמח… מלבו: קיבל עליו את הדין ולא הרהר אחרי מידותיו של הקב״ה. 60. ובמקום… הוא: על-פי איוב לט, ל, וראה טור 57. 61. הוללים… תשמחו: על-פי ׳אמרתי להוללים אל תהלו׳(תה׳ עה, ה), בני אדם ההולכים אחרי תאוות לבם, והם עליזים ושמחים. 63-62. ביום… תשיחו: גם ביום טובה תנו דעתכם לרעה העלולה לבוא ואל תסיחו דעתכם ממנה. 64. מחטידי עליון: מנדב ואביהוא הצדיקים שכך קרה להם. 65. לעוברי הוא: ואם כך ענש לצדיקים, קל וחומר לרשעים העוברים על רצון האל; על-פי נדרים נ ע״ב. 68. משנה שברון: אסון כפול, על-פי יר׳ יז, יח.

  נַמְתִּי אֵל שְׂחוֹק מְהוֹלָל וּלְשִׂמְחָה
מַה זוֹ עוֹשָׂה אֲשֶׁר יֵשׁ בָּהּ אֲנָחָה
יוֹם שֶׁמֶשׁ צְדָקָה עָלֵינוּ זָרְחָה
מִדַּת הַדִּין עִמָּהּ הָיְתָה מְתוּחָה
75- וַעֲרָבָה כָּל שָׂמְחָה וְנַהֲפֹךְ הוּא.

חָרְדוּ רָגְזוּ יַחַד אֻסְּפוּ אֲסִיפָה
בֵּית יִשְׂרָאֵל תִּבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵיפָה
אֲשֶׁר שָׂרַף ה' קָצַף קְצִיפָה
בַּחֲמַת אֵל מֵתוּ, מִיתָה חֲטוּפָה
80- נְשָׁמָה אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ הוּא..

 

  סָאוֹן יִסְאַן מֵעִיר דְּבָרִים תּוֹפְלִים 
עַל יוֹם בַּנְּעִימִים נָפְלוּ חֲבָלִים
שְׁלֵמִים נִכְנְסוּ יָצְאוּ חֲלָלִים
אֵיךְ טִיטוּס הָרָשָׁע עוֹבֵד אֱלִילִים
85- יָצָא בְּשָׁלוֹם גַּם לִבּוֹ חָזָק הוּא.

יָדַעְתִּי כִּי כַּמָּה אֶרֶךְ אַפִּים
לְפָנָיו כָּל עוֹבְדֵי רוּחַ אֵשׁ וּמַיִם
עָתִיד לְהִפָּרַע מֵהֶם כִּפְלַיִם
וְחַסְּדוֹ עַל יְרֵאָיו מֵעַל שָׁמַיִם
90- תָּמִים פָּעֳלוֹ צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא.

 

  1. 69. דורון: שי ומנחה; תוספת משלהם, היא האש הזרה 70. הבל… הוא: על-פי קה׳ ו, ב. 71. נמתי: אמרתי. אל שחוק; על השחוק. 71־72. שחוק… עושה: על־פי קה׳ ב, ב.72. אנחה: בתוך שמחת חנוכת המשכן באה האנחה על מיתת נדב ואביהוא. 73. יום שמש זרחה: ׳וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה׳(מל׳ ג, כ), ודימה יום חנוכת המשכן לזריחת השמש. 74. מידת… מתוחה: לאור ולשמחה נלוותה מידת הדין שפגעה בשני בני אהרן. 75. וערבה כל שמחה: השמחה שקעה ונעלמה, על-פי יש׳ כד, יא. ונהפוך הוא: על-פי אס׳ ט, א. 76. חרדו… אסיפה: חרדו אל משה ונתאספו סביבו. 77. בית … השריפה: על-פי וי׳ י, ו. 78. קציפה: קצף ורוגז. 79. מיתה חטופה: מיתה שלא בזמנה. 80. נשמה… הוא: רק נשמתם נשרפה, וגופם נשתמר (סנהדרין נב ע״א). 81. סאון יסאן: על-פי ׳כי כל סאון סאן ברעש׳(יש׳ ט, ד) לאמר רעש וצער על מה שקרה. דברים תופלים: הדברים הרעים שקרו, והביטוי על דרך ׳ועם עקש תתפל׳(שמ״ב כב, כז). 82. על… חבלים: יום שהיה אמור להיות יום של נעימות ושמחה, חלו בו מעשי חבלה. 83. נכנסו: נדב ואביהוא, חללים שנפלו ומתו. 85-84. איך… הוא: והנה טיטוס הרשע נכנס לפניי ולפנים ולא ניזוק כלל, ראה גיטין נו ע״ב. 86־87. ידעתי… ומים: כאן מסביר הפייטן מדוע האריך ד׳ לטיטוס ולא פגע בו

  נוֹדִי תִּסְפֹּר אֵל בְּסִפְרָתֵךָ
אֶת דָּמַעְתִּי הַיּוֹם שִׂים בְּנֹאדְךָ
וּמְחֵה וְהַעֲבֵר חַטַּאת עַמְּךָ
נָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם, נָתְנוּ לִבָּם אֵלֶיךָ
95- לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא.

חֶלְקָם בַּחַיִּים וּצְפוּנְךָ מָלֵא נָא
זֶרַע כֹּהֲנִים מִשְׁפְּחוֹת כְּהוּנָה
קַרְנָם תְּרוֹמֵם וְתִשָּׂא, אֵל אֱמוּנָה
הִנֵּה כֹּהֲנִים שְׁלוּחֵי רַחֲמָנָא
100- שֵׁבֶט מִישׁוֹר מְשָׁחֵהוּ כִּי זֶה הוּא.

 

. 88. עתיד … כפלים: כדברי חז״ל, ׳עתיד הקב״ה להשקות כוס תרעלה לאומות העולם לעתיד לבוא׳(וי״ ר יג, ה). 89. וחסדו… שמים: ועל כן נפרע מהם מיד, כדי שלא ייפגעו בעולם האמת. 90. תמים… הוא: כלשון הכתוב ׳הצור תמים פעלו… צדיק וישר הוא׳ (דב׳ לב, ד). 91־92. נודי… נאדך: על-פי ׳נדי ספרתה אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך׳(תה׳ נו, ט). 95. חק לישראל הוא: תה׳ פא, ה. 96. חלקם… נא: ברכה לישראל, על-פי ׳ממתים מחלד חלקם בחיים וצפונך תמלא בטנם׳(תה׳ יז, יד).98-97. זרע… ותשא: ברכה לכוהנים, וממילא ברכה לישראל, שכן שיבת הכוהנים לבית המקדש היא שיאה של הגאולה. 98. אל אמונה: פנייה לקב׳׳ה, על-פי דב׳ לב, ד. 99. שלוחי דרחמנא: הכוהנים הם שליחי השם להורות וללמד את העם. 100. שבט מישור: שבט הכוהנים שבטם של הישרים והשלמים עם ה׳. משחהו… הוא: את השבט, על-פי שמ׳׳א טז, יב.

רבי דוד חסין – אנדרי אלבז ואפרים חזן-אֵל נַעֲרַץ בִּקְדֻשָּׁה

אֵל נַעֲרַץ בַּקְּדֻשָּׁה

בהלכות החג. שיר מעין אזור בן שבע מחרוזות דו־טוריות. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור אזור. כל הטורים דו-צלעיים.

חריזה: א/בא/בא/בג/דג/ד ה/ו ה/ו ה/ו ו/ז ז/ח ז/ח ז/ח ז/ד וכו׳.

משקל: שבע הברות בצלע.

כתובת: פיוט לסוכה. נועם ׳אפתח פי בשיר ומזמור׳.

סימן: אני דוד בן חסין חזק.

מקור: א־ לח ע״א; ק־ מד ע״ב; ב״צ 2144 ־ 72 ע״א.

 אֵל נַעֲרַץ בִּקְדֻשָּׁה / אֵלָיו תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ

גָּאַל אֻמָּה קְדוֹשָׁה / מִתַּחַת עֲבוֹדַת פֶּרֶך

עֲנָנִים כַּמְּחִצָּה / הִקִּיף אוֹתָם בַּדֶּרֶךְ

לְעָבְדוֹ וּלְדִבְקָה בוֹ / בָּחַר בָּם מִכָּל הָעַמִּים

5- כְּעֵין תָּדוּרוּ תֵּשְׁבוּ / בַּסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים

 

נְבוֹנֵי דַּעַת שִׁמְעוֹ נָא / הִלְכוֹת בֶּחָג בְּחִבָּה

אֲשֶׁר צִוָּה דָּר מֵעוֹנָה / לְמֹשֶׁה עַל הַר חָרְבָּה

עָשׂוּ סֻכָּה נְכוֹנָה / צִלָּתָהּ תִּהְיֶה מְרֻבָּה

וְלֹא כַּבַּיִת מְעֻבָּה / לִרְאוֹת בָּהּ כּוֹכְבֵי מְרוֹמִים   

כְּעֵין תָּדוּרוּ תִּשְׁבּוּ / בַּסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים

 

10- יַ"ד סְעוּדוֹת כַּהֲלָכָה / שָׂם נֹאכַל בְּאַהֲבָה

לַיְלָה רִאשׁוֹנָה צְרִיכָה / שְׁאָר יָמִים אֵינָהּ חוֹבָה

הַמַּחְמִיר יִשָּׂא בְּרָכָה / מַיִם לֹא יִשְׁתֶּה כִּי אִם בָּהּ

שָׁמָּה גִּרְסָה וּשְׁכִיבָה / בַּלֵּילוֹת וּבַיָּמִים     

כְּעֵין תָּדוּרוּ תִּשְׁבּוּ / בַּסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים

 

דּוּמִיָּה לְךָ תְּהִלָּה / מִלְּבָרֵךְ עֵת עֲשִׂיָּה

15- עַד שְׁעַת הָאֲכִילָה / אֲזַי בִּרְכָּתְךָ רְצוּיָה

קָדוֹשׁ הַיּוֹם בַּתְּחִלָּה / אַחֲרָיו סֻכָּה שְׁנִיָּה

בִּרְכַּת זְמַן שְׁלִישִׁיָּה / עַל שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו תָּמִים

1.אל נערץ בקדושה: עדה״כ תה׳ פט, ה. תכרע כל ברד: על־פי יש׳ מה, כג. 2. עבודת פרד: של מצרים על־פי ש״ר ה, טז. 3. ענגים… בדרך: על־פי תדבא״ר יג, ג וכמתואר בשמי יג, כא-כב כמחיצה: לסוכך ולהגן. 4. לעבדו ולדבקה בו: על-פי יה׳ כב, ה וזו מטרת הבחירה. בחר… עמים: על-פי דב׳ ז, ז. 5. כעין… ימים: על-פי סוכה כח ע״ב: ״בסכות תשבו שבעת ימים״ (ויק׳ כג, מב) תשבו כעין תדורו. 6. הלכות חג בחג: הלכות הקשורות לחג הסוכות, על-פי מגילה ד ע״א: ׳הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת והלכות חג בחג׳. 8. סוכה נכונה: כשרה על-פי מידותיה והלכותיה. צלתה תהיה מרובה: מחמתה, על-פי משנה סוכה ב, ב. 9. ולא … מרומים: על-פי סוכה כב ע״ב וראה שו״ע או״ח הלכות סוכה, סימן תרלא, סעיף ג ׳דרך הסיכוך להיות קל כדי שייראו ממנו הכוכבים הגדולים. היתה מעובה כמין בית, אף־על-פי שאין הכוכבים נראים מתוכה כשרה׳. 10. י״ד סעודות: על-פי שם כז ע״א: ׳ר׳ אליעזר אומר: ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה, אחת ביום ואחת בלילה. וחכמים אומרים: אין לדבר קצבה חוץ מלילי יום טוב ראשון של חג בלבד׳. והלכה כחכמים, וראה שו״ע או״ח שם סימן תרלט סעיף ג׳. 11. לילה… חובה: כדעת חכמים, וראה: שו״ע או״ח ׳אכילה בסוכה ליל יו״ט הראשון חובה… מכאן ואילך רשות׳. 12. המחמיר… בה: ראה: שו״ע או״ח שם סעיף ב׳: ׳ומותר לשתות מים… חוץ לסוכה ומי שיחמיר על עצמו ולא ישתה חוץ לסוכה הרי זה משובח׳. 13. שמה גירסה ושכיבה: בסוכה לומד בסוכה ושוכב, על-פי שו״ע או״ח שם סעיף ב׳ וסעיף ד׳. 15-14. דומיה… רצויה: שאין לברך ברכת שהחיינו על עשיית הסוכה לפי שאנו סומכין על ברכת שהחיינו על הכוס של קידוש המכוונת למצות הסוכה וגם לחג, ראה: שו״ע או״ח שם, סימן תרמא סעיף א׳. דומיה לך תהילה: על-פי תה׳ סה, ב כאן: טוב לשתוק ולא לברך. 16. קידוש… שלישיה: סדר הברכות בליל א׳ של סוכות הוא כך: ברכה ראשונה ־ קידוש, ברכה שניה ׳לישב בסוכה׳ וברכה שלישית ׳שהחיינו׳, על-פי שו״ע או״ח שם, תרמג, סעיף א׳. 17. על… תמים: זהו הטעם לברכת שהחיינו בסוף, לפי שהיא כוללת שני דברים: שהחיינו על החג ועל עשיית הסוכה. יחדיו תמים: על-פי שמי לו, כט. וכתרגום אונקולוס ׳יהוו מכוניו׳ כאן: ברכת שהחיינו מכוונת לחג ולסוכה.

כְּעֵין תָּדוּרוּ תִּשְׁבּוּ / בַּסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים

 

וּלְקַחְתֶּם בָּרִאשׁוֹן לָכֶם / לוּלָב מִכַּפּוֹת תְּמָרִים

גָּזוּל שָׂנֵא אֱלֹהֵיכֶם / גַּם שָׁאוּל מֵאֲחֵרִים

20- מִלְּבַד מַתְּנוֹתֵיכֶם / אַף אִם לָכֶם יִהְיוּ חוֹזְרִים

לְהַלֵּל אֶל יוֹצֵר הָרִים / עַל גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים

כְּעֵין תָּדוּרוּ תִּשְׁבּוּ / בַּסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים

 

דְּבוּקִים לוֹ בִּפְתִיל צָמִיד / שְׁלוֹשָׁה בַּדֵּי עֵץ עָבוֹת

וְהוּא בֵּין הֲדַסִּים תַּעֲמִיד / לְפָנָיו שְׁתֵּי עֲרָבוֹת

אֶתְרֹג דָּר בָּאִילָן תָּמִיד / אַרְבַּעְתָּם יִהְיוּ נִקְרָבוֹת

25- דֶּרֶךְ שֶׁפָּרוֹת וְרַבּוֹת / תִּקְּחוּ אוֹתָם שִׁבְעַת יָמִים

כְּעֵין תָּדוּרוּ תִּשְׁבּוּ / בַּסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים

 

בֵּן חָסִין בְּמִצְוָתְךָ / חֲזֵק בַּעַל הַיְּכֹלֶת

יָגֹל יִשְׂמַח בִּבְנוֹתְךָ / סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת

נָפְשׁוּ תָּמִיד לִישׁוּעָתְךָ / מְצַפָּה מְיַחֶלֶת

לִהְיוֹת מְהַלֶּלֶת / לְפָנֶיךָ בְּלֵב תָּמִים

30- נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ שִׁמְךָ / אָדוֹן הָעוֹלָמִים.

  1. 18. ולקחתם… תמרים: מצות לקיחת לולב ביום הראשון מן התורה, על-פי וי׳ כג, מ סוכה כז ע״ב ושו״ע או״ח שם, תרמד. 19. גזול שנא אלהיכם: דבעינן ׳לכם׳ משלכם, על פי סוכה שם כט עב ׳לולב הגזול פסול׳ ושו״ע או״ח שם, סימן תרמט, סעיף א. גם שאול מאחרים: גם לולב שאול אין יוצא בו ידי חובתו ביו״ט ראשון של חג דבעינן ׳לכם׳ משלכם. על פי סוכה ל ע״א ושו״ע או״ח הלכות לולב, סימן תרנח, סעיף ג. 20. מלבר… חוזרים: הלוקח לולב במתנה, אף על-פי שלקחו על מנת להחזירו יוצא ידי חובתו דמתנה על מנת להחזיר שמה מתנה, על-פי סוכה מא ע״ב, ושו״ע או״ח שם, סעיף ד׳. 21. להלל… גשמים: זהו אחד הטעמים ללקיחת לולב ומיניו כדי להלל בהם את ה׳ ולבקש ממנו שיתן גשמי ברכה בעולם, ורמז גם לאמירת ההלל, שנוטלים בו את הלולב ומנענעים. 22. דבוקים לו: קשורים ואגודים ללולב. בפתיל צמיר: בחוט מחובר, הלשון על־פי במי יט, טו והעניין על-פי סוכה לו ע״ב, שמותר לאגוד את המימן אפי׳ בשאינו מינו, משום נוי, וראה שו״ע שם, סימן תרנ״א, סעיף א׳. שלשה… עבות: הם שלושת ההדסים על-פי או״ח שם. 23. והוא… תעמיד: על-פי זכ׳ א,ח. והוא… ערבות: והוא יהיה בין הדסים מצד ימין לבין הערבות מצד שמאל. 24. אתרוג… תמיד: האתרוג קרוי ׳פרי עץ הדר׳ והטעם על-פי סוכה לה ע״א ׳אל תקרי הדר אלא דבר שדר באילנו משנה לשנה׳. 25. ארבעתם… ימים: את ארבעת המינים צריך ליטול דרך גידולן ראשיהם למעלה ושרשיהם למטה. ראה שם מה ע״ב ושו״ע או״ח שם סימן תרנא סעיף ב. 26. בן חסין: כינוי לישראל רמז לשם המשורר. במצותן חזק: חזק אותו לקיים מצות סוכה וד׳ מימן. בעל היכולת: כינוי לה׳. 27. יגל ישמח בבנותד: בקשה לשמחת הגאולה הנרמזת במצות סוכה המסמלת את סוכת הגאולה. סוכת דוד הנופלת: היא מלכות בית דוד, על פי עמוס ט, יא. 28. נשמת… שמך: רמז ליעוד הפיוט להיות נאמר סמוך לנשמת.

רבי דוד חסין – אֲסַדֵּר תֻּשְׁבְּחָתָּא  לכבוד האושפיזין.מבואר ומנוקד

78 – מו. אֲסַדֵּר תֻּשְׁבְּחָתָּא 

לכבוד האושפיזין. שיר מעין אזור (ארמי) בן ארבע עשרה מחרוזות ומדריך דו-טורי. בכל מחרוזת שני טורי ענף וטור אזור. כל הטורים דו-צלעיים. צלע האזור הראשונה חורזת בחריזת הענף. הצלע האחרונה של המדריך משמשת פתיחת קבע בכל מחרוזת.

חריזה: א/בא/ב ב/גד/גג/ב ב/הו/הה/ב וכר.

משקל: שש הברות בכל צלע.

כתובת: שירים לחג הסוכות מיוסדים על הלכות סוכה ועל ד׳(= ארבעה) מינים שבלולב. וזה יצא ראשונה על ז׳(= שבעת) אושפיזין קדישין. נועם ׳אל ארץ עזובה׳. סימן: אני דוד בר אהרן חזק נר״ו(= נטריה רחמנא ופרקיה).

מקור: א- לז ע״ב; ק- מד ע״א.

אֲסַדֵּר תֻּשְׁבְּחָתָּא / בְּמִלִּין וְרַחְשִׁין
לִיקָר אֲבָהָתָא / אֻשְׁפִּזִין קַדִּישִׁין

אֻשְׁפִּזִין קַדִּישִׁין / אִילָנִין תַּקִּיפִין
קָיְמִין דְּעַלְמָא / אֲחִידֵי שַׁיְּפִין
5- וּמָארֵי דְּגַדְפִין / עֲלֵינָא מְכַסִּין

  1. 1. אשדר תושבחתא: אערוך שבחים. במלין ורחשין: במילים ובקולות לפי שהפיוט נועד להיות מושר בסוכה. 2. ליקר אבחתא: לכבוד האבות, הפוקדים את הסוכה והם האושפיזין הקדישין על-פי זוהר ח״ג קג ע״ב. אושפיזין קדישין: האורחים הקדושים. 3. אילנין תקיפין: אילנות חזקים והוא כינוי לאושפיזין המגנים על העולם כאילן. 4. קיימין דעלמא: מקיימי העולם, בזכותם העולם קיים. על דרך ר״ה יא ע״א. אחידי שייפין: אוחזים חרבות (להגן על ישראל). 5. ומארי דגדפין: ובעלי כנפיים – בדמותם של מלאכים. עלינא מכסין: עלינו הם מכסים מגינים.

אֻשְׁפִּזִין קַדִּישִׁין / נְזַמֵּן לְהוֹן הַשְׁתָּא
יַעֲלוֹן יִתְּבוּן יֵיכְלוּן / נַהְמָא דְּאוֹרָיְתָא
בְּהָדֵין מְטַלַּלְתָּא /יִתְאַמְרוּן חִדּוּשִׁין

אֻשְׁפִּזִין קַדִּישִׁין / יוֹמִין שִׁבְעָא נִינֵהוּ
10-מַגְּנָא וּמַצְּלָא / תְּהִי זְכוּתַיְהוּ
בְּאַכְסַנְיָא כֻּלְּהוּ / יְהוֹן מִתְכַּנְּשִׁין

 

אֻשְׁפִּזִין קַדִּישִׁין / דְּרוֹעָא יַמִּינָא
רַב חִסְדָּ"א רַב חִנָּ"א / אַבְרָהָם אֲבוּנָא
מָארֵיֵהּ דְּרֻחְצָנָא / וּבְדִיק בְּנִסִין

 

15- אֻשְׁפִּזִין קַדִּישִׁין  / וְתֵמָּן נְיָחָא

לְיִצְחָק דְאִעֲקַד / עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא

וֶאֱלָהּ כָּל רוָּחא / רַחֲמוֹי נְפִישִׁין

 

אֻשְׁפִּזִין קַדִּישִׁין  / דַּן הֲדַר יִתְקְרֵי

יַעֲקֹב שְׁלִימָא / אָחִד בִּתְרֵין סִטְרֵי

20- אִתְגַּבַּר עַל גִּבָּרֵי / וְעִירִין קַדִישִׁין

 

אֻשְׁפִּזִין קַדִּישִׁין  / בַּר-עַמְרָם לְוִיָּא

מֹשֶׁה רִבּוֹנֵנָה / רֵישׁ כָּל נְבִיאַיָּא
הוּא מְהֵימָנָא רָעְיָא / אוֹרָיְתָא לָן אַחְסֵן

  1. 6. נזמין להון השתא: נזמין אותם עכשיו. 7. יעלון יתבון יכלין: ייכנסו, ישבו יאכלו. נהמא דאורייתא: לחם התורה. על-פיקה׳ ט, ה וכפי שנדרש בבר״ר נד, א. 8. בהדין מטללתא: בתוך הסוכה הזאת. יתאמרון חידושין: ייאמרו חידושי תורה 9. יומין שבעא נינהו: שבעה ימים וכנגדם שבעת האושפיזין. 10. מגנא ומצלא: מגינה ומצילה. תהי זכותייהו: תהא זכותם.
  • באכסנייא כלהו: זו הסוכה המשמשת מקום אכסניא לאושפיזין. יהון מתכנשין: יתכנסו.

דרועא ימינא: זרוע ימין המסמלת את החסד והוא הכינוי לספירה הרביעית מי׳ הספירות על-פי פתיחת אליהו ׳חסד דרועא ימינא׳. 13. רב חסד״א רב חנ״א: רב החסד ורב החן והם חידודי לשון לציון מדת החסד של אברהם אבינו. האושפיז של יום א׳ של סוכות. 14. מאריה דרוחצנא: בעל מידת הבטחון. ובריק בנסין: ומנוסה בנסיונות, על-פי אבות ה, ג׳ ׳בעשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום ועמד בכולן׳. 15. ותמן נייחא: ושם מנוחה. 16. ליצחק… מדבחא: ליצחק אבינו, שנעקד על גבי המזבח (בר׳ כב, ט־י), והוא האושפיז של היום השני של סוכות.17. ואלה כל רוחא: ואלהי כל הרוחות. רחמוי נפישין: רחמיו מרובים – ואמר לאברהם ׳אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה׳(שם, שם ב). 18. דין הדר יתקרי: זה (יעקב) הדר יקרא. 19. יעקב שלימא: יעקב השלם – ׳ויעקב איש תם׳ וראה ת״א לבר׳ כה, כז, והוא האושפיז של יום ג׳ של סוכות. אחיד בתרין סטרי: אחוז ונתמך בשני הצדדים הם האבות שלפניו אברהם ויצחק. 20. אתגבר… קדישין: גבר (ניצח) על אנשים ומלאכים קדושים, על-פי בר׳ לב, כט ועל-פי ב״ר עז,ג.

אֻשְׁפִּזִין קַדִּישִׁין / אַהֲרֹן כָּהֲנָא
25- בְּמִדְבְּרָא הֲוָה / בִּזְכוּתֵיהּ עֲנָנָא
וַעֲלֵי חוֹבַנָא / קֻרְבָּנוֹי מְרַצִּין

 

30- אֻשְׁפִּזִין קַדִּישִׁין  / חֲסִידָא פְּרִישָׂא

יוֹסֵף צַדִּיק נַטֵר / קְיָמָא קַדִּישָׁא

כַּד עֲרַק טָשׁ טִישָׁא / וְאָנַח לְבוּשִׁין

 

אֻשְׁפִּזִין קַדִּישִׁין  / זַכָּאָה אַחְסַנְתֵיהּ

דְּדָוִד מְשִׁיחָא / בַּת שֶׁבַע אִנְתְּתֵהּ

עַל כֻּרְסֵי מַלְכוּתֵיהּ / יְתִיב וְלֵית אַוְשִׁן

 

אֻשְׁפִּזִין קַדִּישִׁין  / קֳדָם רִבּוֹן עָלְמִין

יְקוּמוּן לָקֳבֵל / רֵישֵׁי שִׁבְעִין אֻמִּין

35- יָתַן יִטַּר יַטְמִין / מִכָּל עָקְתִין בִּישִׁין

 

22-21. גר… ריגוננא: משה רבינו בן עמרם הלוי, והוא האושפיז של יום רביעי של סוכות. ריש כל נביאייא: ׳משה רבן של כל הנביאים׳ (שמ״ר כא, ד). 23. הוא מהימנא רעיא: הוא הרועה הנאמן, הביטוי מצוי באיכ״ר פתיחתא, כה ואליו מיוחסים קטעי זוהר הקרויים ׳רעיא מהימנא׳. אורייתא לן אחסין: את התורה הוריש לנו, על-פי דב׳ לג, ד. 24. אהרן כהנא: אהרן הכהן, והוא האושפיז של יום חמישי של סוכות. 25. כמדגרא… עננא: הענן במדבר היה בזכותו, על-פי זוהר ח״ג שם שם. 26. ועלי… מרצין: ועל עונותינו קרבנותיו מרצין ומכפרין כמתואר בשמי ל, י. 27. חסידא פרישא: החסיד הפרוש, הוא כינוי ליוסף, שפרש מאשת פוטיפר ושמר על ברית קודש. 28. יוסף… קדישא: יוסף הצדיק שמר ברית הקדש, ולפיכך קרוי צדיק, על-פי זוהר ח״א נט ע״ב והוא האושפיז ליום ו׳ של סוכות. 29. כד ערק: כשברח (מאשת פוטיפר) כמתואר בבר׳ לט, יב ׳וינס ויצא החוצה׳. טש טישה: כמו טס טיסה. ואנח לגושין: והניח בגדיו אצל אשת פוטיפר. כמתואר שם שם ׳ויעזב בגדו אצלה׳. 30. זכאה אחסנתיה: אשרי חלקו. 31. דדוד משיחא: של דוד המשיח. בת שבע אנתתיה: בת שבע (היא) אשתו. זהו אישור לחוקיותה שלבת שבע כאשת דוד, ועל-פי סנהדרין קז ע״א ׳ראויה היתה בת שבע בת אליעם לדוד מששת ימי בראשית אלא שבאה אליו במכאוב׳. 32. על כורסי מלכותיה: על כסא מלכותו. יתיב ולית אוושין: יישב ואין מערער וזו גם הוכחה לחוקיותה של בת שבע כאשתו. שלא נתערערה מלכותו בשל כך. 33. קדם רבון עלמין: לפני רבון העולמים. 34. יקומון: יעמדו האושפיזין להגן על ישראל. לקבל… אומין: כנגד ראשי שבעים אומות, שכנגדן אנו מקריבין שבעים פרים על-פי סוכה נה ע״ב ׳הני שבעים פרים כנגד מיי כנגד שבעים אומות׳, וראה גם זהר ח״ג רנח ע״ב. 35. יתן יטיר יטמין: ישמור ויסתיר אותנו. מכל עקתין בישין: מכל צרות רעות על-פי זהר שם, שם

אֻשְׁפִּזִין קַדִּישִׁין  / נְעַטֵּר מוֹתַבְהוֹן

כָּל יוֹמָא בְרִישָׁא חַד מִנְּהוֹן

וּלְעֵילָא מִכֻּלְּהוֹן / רֵישָׁא דְּכָל רֵישִׁין

 

אֻשְׁפִּזִין קַדִּישִׁין  / רַב הַמְנוֹנָא סָבָא

40- כַּד עָיֵל לְגַוַּה / אָמַר מִלָּה טָבָא

עוּלוּ לְאוֹתָבָא / אֻשְׁפִזִין קַדִּישִׁין

 

אֻשְׁפִּזִין קַדִּישִׁין  / וְגֻבְרִין גִּבָּרִין

זַכַּאי חוּלָקַנָא / דְּעָלוּ לְאַתְרִין

עֲלַן יְהוֹן שְׁרִין / בִּרְכָאן דִּי נְפִישִׁין עֲלַן

  1. 36. נעטר מותביהון: נעטר ונקשט את מושבם. 37. כל… מנתון: כל יום אחד מהם יהיה בראש. 38. ולעילא… רישין: ולמעלה מכולם – יהיה ראש של כל הראשים, והוא הקב״ה. 39. רב המנונא סבא: כמובא בזוהר, להלן. 40. כד עייל לגווה: כאשר היה נכנס לתוך הסוכה. אמר מלה טכא: היה אומר מלה טובה, ומה היה אומר? 41.עולו… קדישין: היכנסו לשבת, אורחים קדושים… (על־פי זוהר ח״ג קג ע״ב) הנוסח שם הוא ׳תיבו אושפיזין עילאין תיבו תיבו אושפיזין מהימנותא תיבו׳.42. וגוברין גכרין: ואנשים גבורים, על-פי תרגום אונקלוס לבר׳ מט, ה..43. זכאי חולקנא: אשרי חלקנו. דעלו לאתרין: שנכנסו האושפיזין למקומנו ולסוכתנו. 44. עלן יהון שרין: עלינו תהיינה שורות. כרכאן די נפישין: ברכות מרובות.

רבי דוד חסין – אנדרי אלבז ואפרים חזן-לוּלָב וּמִינָיו לְעָם אֱמוּנִים

לוּלָב וּמִינָיו לָעָם אֱמוּנִים

    לארבעת המינים. שיר מעין אזור בן יג מחרוזות ומדריך דו-טורי. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור מעין אזור. חריזה: אא בבבא גגגא וכו׳.

משקל: עשר הברות בטור.

כתובת: פיוט בנוי ומשוכלל על טעמי הלולב ומיניו כפי הטעמים שנאמרו בהם, מהם – נעלמים, ומהם ־ מפורסמים. ונרמז בו מה שנאמר ב׳תיקוני הזוהר׳: אמרתי אעלה בתמר ־ ראשי תיבות – א׳תרוג ע׳רבה ל׳ולב ה׳דס.

 נועם: ׳סוכה ולולב׳.

מקור: א-לח ע״ב; ק-מה ע״א.                

 

לוּלָב וּמִינָיו לְעָם אֱמוּנִים

אָבוֹא בָּם אוֹדֶה שׁוֹכֵן מְעוֹנִים

 

אַזְכִּיר חַסְדֵי אֶל וְנִפְלְאוֹתָיו

אשר שָׂם בְּמִצְרַיִם אוֹתוֹתָיו

5- וְגַם קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו

וְצִוָּנוּ עַל אַרְבָּעָה מִינִים

 

נוֹדַעַת לָנוּ חִבָּה יְתֵרָה

כַּאֲשֶׁר נִשְׁמֹר מִצְווֹת הַתּוֹרָה

כְּדִבְרֵי אֶל חַי נֶאֱזָר בִּגְבוּרָה

10- אֶל הָאִישׁ מֹשֶׁה פָּנִים בְּפָנִים

 

יִקַּח אִישׁ לוּלָב בַּיָּד יְמִינוֹ

פְּרִי עֵץ הָדָר בִּשְׂמֹאל דִּינוֹ

עֲצֵי יַעַר אָז יְרַנְּנוּ

מִלִּפְנֵי אָדוֹן כָּל הָאֲדוֹנִים

 

15- דְּעוּ לָכֶם יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים

דִּין אַיֵּהוּ הָדָר מְחֻבָּרִים

נֵר מִצְוָה וְאוֹר תּוֹרָה מְאִירִים

טַעַם וְרֵיחַ שְׁנֵיהֶם חוֹנִים

 

וּלְעֻמַּת לוֹמְדֵי דָּת יקותיאל

20- כַּפּוֹת תְּמָרִים חֹק לְיִשְׂרָאֵל

עֲנַף עֵץ עָבוֹת שׁוֹמְרֵי מִצְוַת אֶל

עַרְבֵי נַחַל אֲנָשִׁים רֵיקָנִים

 

  1. 1. עם אמונים: כינוי לישראל, על-פי ׳שלמי אמוני ישראל׳ (שמ״ב כ, יט). 2. שוכן מעונים: כינוי לה׳, על-פי דב׳ לג, כז. 4. אשר… אותותיו: תה׳ עח, מג. 6-5. וגם… וצונו: על-פי מטבע הברכה המקובל. 7. נודעת… יתרה: על-פי מסכת אבות ג, יד: ׳חביביך ישראל שנקראו בנים למקום, חבה יתרה נודעת להם…׳. 10. אל משה… בפנים: על-פי דב׳ לד, י. 11. יקח: רומז אל ׳ולקחתם לכם ביום הראשון׳ (וי׳ כג, מ). לולב… בשמאל: הוא סדר נטילת לולב. הלולב בימין והאתרוג בשמאל. 12-11. ימינו… דינו: על-פי ההסבר בזוהר, שהאתרוג ניטל בשמאל כנגד הלב והלולב – בימין. ימין מציין חסד ושמאל מציין דין, ועל כן השתמש בלשון ׳בשמאל דינו׳. 13. עצי… ירנגו: על־פי תה׳ צו, יב. 16. דין איהו הדר: זה הוא הדר, וכוונתו לאתרוג. 17. נר… ואור: על-פי מש׳ ו, כג. 18. טעם וריח: שהאתרוג יש בו טעם ויש בו ריח, והוא כנגד אלה שיש בהם נר מצווה, כלומר מעשים טובים וגס תורה, אור תורה, והוא על-פי המדרש בויק״ר ל, יא. 19. לומדי דת יקותיאל: יקותיאל הוא כינוי למשה, על-פי ויק״ר א, ג, ודת יקותיאל כינוי לתורת משה. 20. כפות… לישראל: כפות התמרים שיש בהם טעם, הם כנגד לומדי התורה. 21. ענף עץ עבות: ההדס הוא משל לשומרי המצוות. 22. ערבי נחל: בדי הערבה הם משל לאנשים ריקים שאין בהם לא טעם תורה ולא ריח מצוות.

 

דּוֹמֶה הַהֲדַס אֶל הָעֵינַיִם

וְהָעֲרָבָה לַשְּׂפָתַיִם

25- לוּלָב צְלָעוֹת וְשִׁדְרָה בֵּינְתַיִם

וְאֶתְרוֹג כַּלֵּב בְּתוֹךְ מַצְפּוּנִים

 

בַּדֵּי הַהֲדַס הֵם לְזִכָּרוֹן

שְׁלוֹשָׁה אָבוֹת יַשְּׁנִי חֶבְרוֹן

עֲרָבִי נַחַל הֵם מֹשֶׁה אַהֲרֹן

30- נְבִיאֵי אֱמֶת צִירִים אֱמוּנִים

 

נִרְמַז בָּהֶם עוֹד שְׁמוֹ יִתְעַלֶּה

שֵׁם הַמְּיֻחָד בההי"ן מָלֵא

בָּם נֶאֱמָר, אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה

בְּתָמָר אוֹחֲזָהּ בְּסַנְסַנִּים

 

35- חָכְמַת שְׁלֹמֹה בְּאֶתְרוֹג נִקְבַּע

מַלְכוּת בֵּית דָּוִד נִקְרֵאת בַּת שֶׁבַע

הֵ"א אַחֲרוֹנָה מִשֵּׁם בֵּן אַרְבַּע

וְזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל מִלְּפָנִים

 

23 דומה … חעינים: כאן מציג המשורר טעם אחר לארבעת המינים, על-פי ויק״ר ל, יג, ועל-פי מדרש תנחומא אמור, יט, שהמשילו את ארבעת המינים לאיבריו של אדם, והוא על-פי צורתם של המינים. עלי ההדס דומים לעינים, עלי הערבה – לשפתים, הלולב – לצלעות ולשדרה, והאתרוג ללב. 26. מצפונים: במקום נסתר. 30-27: בדי ההדס… אמונים: משל נוסף. שלושת בדי ההדס ־ כנגד שלושת האבות, שני בדי ערבה – כנגד משה ואהרון, והוא על דרך הזוהר, ויסודו בויק״ר ל, י. 31. נרמז… יתעלה: נרמז הקב״ה בארבעת המינים, והוא על-פי המדרש הנזכר (ויק״ר ל, ט) ׳פרי עץ הדר – זה הקב״ה שכתוב בו ׳הוד והדר לבשת׳ (תה׳ קד, א), כפות תמרים ־ זה הקב״ה שכתוב בו ׳צדיק כתמר יפרח׳ (שם, צב, יג)׳ וכר. 32. שם המיוחד בההי״ן: שבשם ארבע אותיות כנגד ארבעת המינים. 33. בם נאמר: בשה״ש ז, ט. אעלה; ודרשו אנשי הקבלה ראשי תיבות – א׳תרוג ע׳רבה ל׳ולב ה׳דס. 35. חכמת… נקבע: את האתרוג מחזיקים על-פי הדין ביד שמאל המסמלת בזוהר את מידת המלכות ואת מידת הגבורה. יוצא שהאתרוג כנגד הלב ־ מושב החכמה. הביטוי ׳חכמת שלמה׳ מציין את התורה שבעל-פה. 36. נקראת בת־שבע: שמלכות ספירה שביעית היא במניין הספירות התחתונות (חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות), ויש כאן רמז קבלי לקשר בין דוד לבת שבע. 37. ה״א אחרונה: כל המידות והספירות אחוזים ורמוזים בשם הוי״ה ברוך הוא, ושם הוי״ה מיוחס למידת תפארת, שהיא המידה המרכזית. ספירת מלכות העומדת כנגד דוד ושלמה, מלכי ישראל, ומידה זו רמוזה בה״א האחרונה שבשם בן ארבע אותיות יהו״ה. 38. וזאת בישראל מלפנים: על-פי רות ד, ז, ורמז לקשר בין השם למידותיו.

 

סוֹדוֹת עֲצוּמִים וְגַם גְּדוֹלִים

40- בְּאַרְבַּע מִינִים הֵמָּה כְּלוּלִים

וְאֶל יוֹדְעֵי חֵן הֵמָּה מְגֻלִּים

שִׂפְתוֹתֵיהֶם שׁוֹשַׁנִּים – שְׂשׂוֹנִים

 

יַעֲשֶׂה בָּהֶם אָדָם בִּתְבוּנָה

נִעְנוּעִים מִסְפָּר עֶשֶׂר וּשְׁמוֹנָה

45- בִּקְרִיאַת הַלֵּל, הוֹדוּ וְאָנָּא

לְשֵׁשׁ קְצָווֹת הָעוֹלָם פּוֹנִים

 

נוֹדֶה וּנְהַלֵּל יָהּ צוּר עוֹלָמִים

אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִן הָעַמִּים

לִשְׁמֹר אֶת מִצְווֹתָיו כָּל הַיָּמִים

50- לְחַיּוֹתֵנוּ בְּקֶרֶב שָׁנִים

 

חַי דָּר שָׁמַיִם צוּר מָגִנֵּנוּ

זְכֹר לָנוּ בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ

קַבֵּל בְּרָצוֹן תְּפִלּוֹתֵינוּ

יִתְגַּדֵּל שִׁמְךָ בְּשִׁיר וּרְנָנִים

 

 

39. סודות עצומים: כפי שהביא המשורר בשירו, רמזי קבלה וסודותיה. 41. יודעי ח״ן: אלה היודעים את חכמת הנסתר. 42. שפתותיהם שושנים: על-פי שה״ש ה, יג. ששונים: אל תקרי שושנים אלא ששונים, שדברי תורת הסוד יוצאים שמחים ומשמחים מפי לומדיהם. 43. בהם: בארבעת המינים. 44. נענועים: מנענעים את הלולב שלוש פעמים לששה צדדים – לארבע רוחות השמים ולמעלה למטה. סך כל הנענועים שמונה עשר, והם כנגד י״ח ברכות בתפילת עמידה וכנגד י״ח חוליות בשדרה, שהיא רמוזה בלולב המשול לשדרה, וכנגד י״ח אזכרות, שנזכר שם שמים בקריאת שמע ובמזמור כט בתהלים. הודו ואנא: אלה פסוקי ההלל שבהם מנענעים את הלולב, וראה סוכה ג, ט. 46. לשש… פונים: ששת הכיוונים בנענועי הלולב כנגד שש קצות העולם – ד׳ לרוחות, מטה ומעלה. והם שש קצות שבהם מסודרות הספירות על-פי הזוהר. 48. אשר בחר בנו: על-פי הנוסח בברכת התורה. 50. לחיותנו בקרב שנים: על-פי חב׳ ג, ב. 54. יתגדל שמך: רמז לקדיש

רבי דוד חסין – אנדרי אלבז ואפרים חזן-אֶל מוּל הַדְרַת אַפִּרְיון

אֶל מוּל הַדְרַת אַפִּרְיון

לשמחת תורה. שיר סטרופי בן עשרים ושניים בתים דו־טוריים בחריזה כפולה משתנה.

חריזה: אא בב גג וכו'.

משקל: שלוש עשרה הברות בכל טור.

כתובת: פיוט מפואר ע״ס (= על סדר) אלף בית. נאה לאומרו ביום שמחת-תורה לפני ס־ ר (= ספר־תורה) ומסיים בעשרה הלולים. נועם ׳יה שים גיל׳.

מקור: א-לט ע״א; ק־ מו ע״א.

 

אֶל מוּל הַדְרַת אַפִּרְיוֹן אֶקֹּד אֶשְׁתַּחֲוֶה

לִפְנֵי אֵל רָם וְעֶלְיוֹן יוֹם זֶה קִדָּה אַחֲוֶה

 

בְּנוֹת צִיּוּן צְאֶינָה בַּמֶּלֶךְ שלמה

בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ

 

5- גַּם אֲפַזֵּז אֲכַרְכֵּר בְּכֹחִי וְאוֹנִי

וּנְקַלּוּתִי עוֹד מִזֹּאת לִפְנֵי יוֹצְרִי קוֹנִי

 

דָּוד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מִי גָּדוֹל כָּמוֹהוּ

לֹא הִבִּיט אֶל כְּבוֹדוֹ כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא

 

הֵן שְׂפָתַי לֹא אֶכְלֶה בְּעֶשֶׂר הִלּוּלִים

10- אֲבָרֵךְ אֶת ה' בְּמַקְהֵלִים

 

וּמִסְפָּרָם כְּמִסְפָּר הַסְּפִירוֹת

וְדִבְּרוֹת וְעֶשֶׂר מֵאֲמָרוֹת

 

זֶרַע קֹדֶשׁ זַמְּרוּ לָאֵל אַל תֶּחֱשׁוּ

הַלְלוּיָהּ הַלְּלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ

 

  1. 1. אפריון: ארון הקדש שמונחים בו ספרי התורה. על-פי במ״ר ד, כ ויב, ד. 2. יום זה: הוא יום שמחת־תורה. קידה אחוה: אשתחוה לכבוד התורה, על דרך יומא יט ע״ב. 4-3. בנות… אמו: על-פי שה״ש ג, יא ונדרש על יום מתן תורה ובניין בית המקדש (איכ״ר פתיחתא, לד). כאן: על יום שמחת תורה המעוטר בספרי תורה. 5. אפזז אכרכר: ארקד על-פי שמ״ב ו, טז. 6. ונקלותי עוד מזאת: על-פי שמ׳׳ב ו, כב. לפני יוצרי וקוני: לכבוד ה׳. 7־8. דוד… הוא: על-פי שמ״ב ו, יד-טז; כ-כב. כי… הוא: על פי יש׳ ב, כב, והשוה לשמ״ב ו, כב. 9. הן… אכלה: על־פי תה׳ מ, י. הן… הלולים: עשר פעמים ׳הללוהו׳ שבמזמור האחרון(קו) שבתהלים ועל-פי שו״ט תה׳ יח. 10. אברך… כמקהלים: על-פי תה׳ כו, יב. 11. ומספרם כמספר התפירות: עשר כמספר ספירות. 12. ועשר מאמרות: ועשרה מאמרות בהם נברא העולם, על־פי אבות ה, א. 13. זרע קדש: כינוי לישראל, על-פי יש׳ ו, יג. אל תחשו: אל תמנעו. 14. הללו… כקדשו: על־פי תה׳ קנ, א. וזה ההלל הראשון.

 

15- חֶדְוַת הָאֵל מָעֻזְּכֶם כֶּסֶף זָהָב בֹּזוּ

שַׁבְּחוּ הַלְּלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ

 

טוֹב וְיָשָׁר ה' עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו

שַׁבְּחוּ הַלְּלוּהוּ בִּגְבוּרוֹתָיו

 

יִשְׂרָאֵל עַם קְרוֹבוֹ בָּחַר נַחֲלָה לוֹ

20- שַׁבְּחוּ הַלְּלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ

 

כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל וְכָל שׁוֹכְנֵי עָפָר

שַׁבְּחוּ הַלְּלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר

 

לְפָנָיו נָגֵד נַפֵק נְהַר דִּי נוּר

שַׁבְּחוּ הַלְּלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר

 

25- מַבְדִּיל בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ וּבֵין קֹדֶשׁ לְחוֹל

שַׁבְּחוּ הַלְּלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל

 

  1. 15. חדות האל מעזכם: על-פי נחמ׳ ח, י. כסף וזהב בוזו: להרבות שמחה, על-פי נחום ב, י. 16. הללוהו ברקיע עוזו: על-פי תה׳ שם, שם, וזה ההלל השני. 17. טוב וישר ה׳: על-פי תה׳ כה, ח. עמקו מחשבותיו: על-פי תה׳ צב, ו. 18. הללוהו בגבורותיו: בסיפור גבורותיו, על-פי תה׳ קנ, ב. וזה ההלל השלישי. 19. ישראל עם קרובו: על-פי תה׳ קמח, יד. 20. הללוהו כרב גדלו: על-פי תה׳ קג, שם. וזה ההלל הרביעי. 21. כל… עפר: על-פי יש׳ יח. ג. 22. הללוהו בתקע שופר: על-פי תה׳ קנ, ג, וזה ההלל החמישי. 23. לפניו: לפני ה׳. נגיד… די-נור: מושך ויוצא נהר של אש,על-פי דד ז, י. 24. הללוהו בנגל וכנור: על־פי תה׳ שם, שם, וזה ההלל הששי. 25. מבדיל… לחול: על-פי נוסח ההבדלה. 26. הללוהו בתוף ומחול: על־פי תה׳ קנ, ד וזה ההלל השביעי.

 

נוֹרָא שְׁמוֹ בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב

שַׁבְּחוּ הַלְּלוּהוּ בְּמִינִים וְעֻגָב

 

סְגֻלָּה מִכָּל עַמִּים צַעֲקַתְכֶם יִשְׁמַע

30- שַׁבְּחוּ הַלְּלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי שָׁמַע

 

עוֹד תִּשְׁאֲבוּ מַיִם מִמַּעַיְנֵי הַיְּשׁוּעָה

שַׁבְּחוּ הַלְּלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְּרוּעָה

 

פִּי אֶפְצַח בְּחַצְרוֹת מִקְדָּשׁ מֶלֶךְ

שָׂמַחְתִּי בָּאוֹמְרִים לִי בַּיִת ה' נֵלֵךְ

 

35- צוּר יִשְׂרָאֵל נָגִילָה בָּךְ בְּתוֹרָתֶךָ

בְּךָ בְּיִרְאָתְךָ בְּךָ בִּישׁוּעָתֶךָ

 

קוֹל רִנָּה וְקוֹל תּוֹדָה אָשִׁיר אֲשַׁבֵּחַ

יַפִּי לָךְ אַפִּרְיוֹן יֹפִי לָךְ מִזְבֵּחַ

 

רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוּן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ

40- עוֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרָיִךְ

 

שׂוֹש אָשִׂישׂ בָּהּ אֶעֱשֶׂה סְעוּדָה

בִּמְקוֹם גִּילָה שָׁם תְּהִי רְעָדָה

 

תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה בִּנְעִים זֶמֶר

קוֹל מְבַשֵּׂר מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר

 

27. נורא שמו: על-פי תה׳ קיא, ט. בו… ונשגב: על-פי מש׳ יח, י. 28. הללוהו במנים ועוגב: על-פי תה׳ קנ, שם, וזה ההלל השמיני. 29. סגולה מכל עמים: כינויים לעם ישראל, על פי שמ׳ יט, ה. 30. הללוהו בצלצלי שמע: על-פי תה׳ קנ, ה, וזה ההלל התשיעי. 31. תשאבו… הישועה: על פי יש׳ יב, ג. 32. הללוהו בצלצלי תרועה: על-פי תה׳ קנ, שם, וזה ההלל העשירי. 33. פי אפצחה: אפתח פי לשיר. מקדש מלך: כינוי לירושלים, על-פי ׳לכה דודי׳ ועמוס ז, יג. 34. שמחתי… נלך: על-פי תה׳ קכב, א. 36-35. צור ישראל: כינוי לה׳, על-פי שמ״ב כג, ג. נגילה… בישועתך: על-פי שהש״ר א, לא. 37. קול… תודה: על-פי תה׳ מב, ה. 38. יפי… מזבח: על-פי סוכה מה ע״א. 39. רני… ציון: על-פי זכ׳ ב, טו. מלך אלהיך: על-פי יש׳ נב, ז. 40. עומדות… בשעריך: על-פי תה׳ קכב, ב. 41.שוש אשיש בד׳: על-פי יש׳ סא, י. 42. במקום… רעדה: על-פי ברכות ל ע״ב ׳מאי־ וגילו ברעדה (תה׳ ב, יא)… אמר רבה במקום גילה שם תהא רעדה׳.43. תבענה שפתי תהלה: על־פי תה׳ קיט, קעא. בנעים זמר: בזמר נעים. 44. קול… ואומר: מנוסח ההקפות ליום השביעי ויום ש״ת

רבי דוד חסין – אנדרי אלבז ואפרים חזן

רבי דוד חסין – אנדרי אלבז ואפרים חזן-אֶחָי, בְּשִׁירָה רוֹמֵמוּ

אֶחָי, בְּשִׁירָה רוֹמֵמוּ

לידידים ורעים. לחתונת ר׳ אליעזר בן יעקב דילויה. שיר מרובע, ובו מדריך ושנים עשר טורים. כל טור מתחלק לארבע צלעיות. הצלעית הרביעית מפרטת אותיות ובסופן האות רי״ש.

חריזה: א/ב א/(ב) ג/ג/ג/(ב) ד/ד/ד/(ב)(ב)= מילה קבועה ׳רי״ש׳.

משקל: חמש הברות בצלעית.

כתובת: פיוט יסדתי בחתונת כהה״ר אליעזר דילויה בכהה״ר יעקב ס״ט. נועם ׳יחיד בארבע׳.

סימן: אני דוד בן חסין.

מקור: א־ מב ע״ב; ק- נ ע״ב.

 

אֶחָי, בְּשִׁירָה רוֹמֵמוּ
חָתָן, אֳמָרָיו נָעֵמוּ
מָה טוֹב טַעֲמוֹ / וּנְאוּמוֹ
שְׁמוּאֵל בְּקוֹרְאֵי שְׁמוֹ

5- נִפְלְאוֹת אֶל חַי הַגִּידוּ
שֶׁהַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ
וְעַל עַבְדּוֹ / גָּבַר חַסְדּוֹ
יָצַר אָדָם בְּצַלְמוֹ

 

יָחִיד נֶאְזָר בִּגְבוּרָה
10- מִצַּלְעוֹ בָּנָה לוֹ עֶזְרָה
אָחִיו שׁוֹמְרָה / גַּם מְאִירָה
עֵינָיו, וְאוֹפָה לָחְמוֹ

דָּבָר טוֹב רָחַשׁ לְבָבִי 
לִכְבוֹד חָתָן דּוֹמֶה לִצְבִי
15- אַקְרִיב אָבִיא / מַהֲלַל נִיבִי
כְּצַפִּיחִית בִּדְבַשׁ טַעְמוֹ

וְעוֹד אָשִׁיר שִׁיר תְּהִלָּה
לִכְבוֹד כַּלָּה מְהֻלָּלָה
גַּם מְעֻלָּה / אִישׁ בִּגְלָלָהּ
20- יַעֲזֹב אָבִיו וְאִמּוֹ

 

  1. 2. חתן אמריו נעמו: חתן אשר דבריו נעימים. 3. מה… ונאומו: דבריו ונימוקיו טובים ונכוחים. 4. שמואל בקוראי שמו: על־פי תה׳ צט, ו, ורמז לחתן ששמו שמואל. 5. נפלאות… הגידו: שבחו את נפלאות הבריאה. 6. שהבל ברא לכבודו: מתוך נוסח שבע הברכות. 7. עבדו: האדם. 8. יצר אדם בצלמו: מתוך ׳שבע ברכות׳ לחתן. 9. יחיד נאזר בגבורה: כינוי לקב״ה. 10. מצלעו… עזרה: זו בריאת האשה מצלע האדם (בר׳ ב, כא). עזרה: עזר כנגדו(שם, יח). 11. אליו שומרה: שמשמרתו מן החטא (יבמות סג, ע״א). 12-10. עזרה… לחמו: על-פי בבלי שם, שם ׳במה עוזרתו?… נמצאת מאירה עיניו…׳. 13. דבר… לבי: על-פי תה׳ מה, ב. 15. מהלל ניבי: שירתי לכבודו. 16. כצפיחית בדבש טעמו: על-פי שמ׳ טז, לא. 20-19. איש… ואמו: על-פי בר׳ ב, כד.

 

יְקַר רוּחַ אִישׁ תְּבוּנָה
נָתַן לְךָ הָאֵל לְמָנָה
בַּת הֲגוּנָה / כַּלְּבָנָה
יָרֵחַ יָקָר בֶּן יוֹמוֹ

25- דִּגְלָךְ וּמַזָּלָךְ יָרִים
אֱלֹהִים יוֹצֵר מְאוֹרִים
וְכָל צָרִים / בְּךָ נֶחֱרִים
הֵן יֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ

חֶסֶד וֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם
30- וְכֶתֶר תּוֹרָה עַל גַּבֵּיהֶם
תִּדְבַּק בָּהֶם / כִּי עֲלֵיהֶם
הֶעֱמִיד שַׁדַּי עוֹלָמוֹ

 

זֶבַח מִשְׁפָּחָה אֵלֶיךָ
יוֹם נִכְנַסְתָּ לְחֻפָּתְךָ
35- אֵל יִרְצֶךָ / וְעָלֶיךָ
יִפְרֹס סֻכַּת שְׁלוֹמוֹ

קוּם, יְפֵה מַרְאֶה וְצוּרָה
לִקְרֹא בְּסֵפֶר תּוֹרָה
קַח תְּשׁוּרָה / שַׁי לַמּוֹרָא
40- בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ

 

  1. 21. יקר… תבונה: כינויים של שבח לחתן, על-פי מש׳ יז, כז. 22. למנה: מנת חלקך. 24. ירח… יומו: ציור ליופיה של הכלה, על-פי איוב לא, כו ובהשפעת ר׳ פרג׳י שוואט (ראה: חזן, פרג׳י, עמ׳ 229). 28-27. בך… ויכלמו: על-פי יש׳ מא, יא. 32-29. חסד… עולמו: על דרך ׳על שלושה דברים העולם עומד׳, אבות א, ב, ז. 30. וכתר… גביהם: על־פי אבות ד, יג. 33. זבח משפחה: זו סעודת הנישואין, על-פי שמ״א כ,כט. 36. יפרוס סוכת שלומו: על-פי נוסח הברכה ׳הפורס סוכת שלום׳ הנאמרת בערבית של שבת ויו״ט. 40-37. קום… שמו: מחרוזת המקשרת את הפיוט עם ייעודו, עלייה לתורה. 39. תשורה: היא ברכת התורה.

רבי דוד חסין – אנדרי אלבז ואפרים חזן-לְגוֹזֵר יַם סוּף כָּבוֹד הָבוּ 

לְגוֹזֵר יַם סוּף כָּבוֹד הָבוּ 

לשביעי של פסח. לנשמת. שיר בן ארבעה עשר בתים דו-טוריים בחריזה מברחת בדלת ובסוגר.

חריזה: אא אא וכר.

משקל: תשע הברות בטור א ושלוש עשרה הברות בטור ב.

כתובת: לז׳(= שביעי) של פסח. נועם ׳ישקוט ישראל׳. סימן: לדויד בן אהרן חזק.

מקור: א־ לה ע״ב; ק־ לט ע״א.

לְגוֹזֵר יַם סוּף כָּבוֹד הָבוּ 

לְגוֹזֵר יַם סוּף כָּבוֹד הָבוּ 

 בַּנָהָר יַעַבְרוּ בְרָגֶל שָׁם נִשְׂמְחָה בּוֹ

דָּרַךְ בְּתוֹךְ יָם סוּס וְרוֹכְבוֹ 

 וּפְתָיִים עָבְרוּ, נֶעֶנְשׁוּ, נִתְחַיָּבוּ

5- וּבְקִיעוֹת בָּקַע שַׂם בְּקִרְבּוֹ 

 בְּרוּחוֹ מַיִם נֶעֶרְמוּ כְּמוֹ נֵד נִצְבּוּ

יִשְׂרָאֵל פָּדָה עַם קְרוֹבוֹ 

 בֶּן הַצְּנוּעָה הַבְּכוֹר לֹא זָז מְחַבְּבוֹ

דְּגָלִים עָבְרוּ לֹא עִכְּבוּ 

-10וַיַאֲמִינוּ בַה' צוּר חָסָיוּ בּוֹ

בְּפִיהֶם אָמְרוּ שִׁיר נוֹבְבוּ 

 מַה-גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' וּמַה-רַבּוּ

נָפְלוּ אוֹיְבֵיהֶם נַפְשָׁם אָרְבוּ 
נִלְכְּדוּ וְנִתְפְּשׂוּ בִּמְזִמּוֹת זוֹ חָשְׁבוּ

15- אַלּוּפֵי אָדֹם אֶרֶץ שָׁכְבוּ 
נִבְהֲלוּ נָמוֹגוּ וּמִדַּעְתָּם נִתְעַרְבְּבוּ

  1. 1. לגוזר… הבו: תנו כבוד לה׳ שהפך ים ליבשה. לגוזר ים סוף: על-פי תה׳ קלו, ג. כבוד הבו: על- פי תה׳ כט, א. 2. בנהר… בו: על-פי תה׳ סו, ו. 3. טוט ורוכבו: על-פי שמי טו, א. 4. ופמיים עברו נענשו: הם המצרים שטבעו בים. 5. ובקיעות… בקרבו: היא בקיעת ים סוף לשנים, הלשון על-פי ב״ר נה, ח. 6. ברוחו… נצבו: מי הים נעמדו, על-פי שמי טו, ח. 7. פדה: מוסב על ה׳. ישראל עם קרובו: על־פי תה׳ קמח, יד. 8. בן הצנוע״ה הבכור: חידוד לשוני שונה אות, על-פי דב׳ כא, טז, ומכוון על ישראל שיצאו משרה אמנו המכונה ׳צנועה׳, על-פי ב״מ פז ע״א. לא זז מחבבו: ה׳ מחבב תמיד את ישראל. 9. רגלים… עכבו: השבטים עברו עם דגליהם בים. 10. ויאמינו בר׳: על-פי שמ׳ יד, יא. צור חטיו בו: בטח ו בה׳, על-פי דב׳ לב, לז. 11. נובבו: שרו. 12. מח… ח׳: על-פי תה׳ דב, ו. 13. נפלו… חשבו: נענשו על תכניתם לשעבד את ישראל. 14. במזימות זו חשבו: במחשבות שחשבו, על־פי תה׳ י, ב. 15. אלופי… נמוגו: על פי שמי טו, טו. ארץ שכבו: נפלו ומתו. 16. ומרעתם נתערבבו: נתבלבלו.הֶן עָם לְבָדָד שָׁכְנוּ יָשְׁבוּ 
    לֹא יִתְעָרְבוּ בַּגּוֹיִם וְלֹא יִתְחַשְּׁבוּ

רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל צוּר מִשְׂגָּבּוֹ
20- הוּא נִלְחַם בָּם בְּמִצְרַיִם הֵרִיק חַרְבּוֹ

נָחָם נִהֲגָם אֶל מְסִבּוֹ 
מַיִם עַזִּים רַבִּים אַהֲבָתָם לֹא יְכַבּוּ

חִישׁ יִשְׁלַח עֹפֶר שֶׁהַכֹּל בּוֹ 
רוֹכֵב עַל עָב קַל כַּגֶשֶׁם לָנוּ יָבוֹא

25- זְכוּת אִישׁ קָבוּר בְּהַר נְבוֹ 
אֲשֶׁר אָמַר : לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא

קוֹל שִׁיר וְזִמְרָה יֶעֱרָבוּ 
נִשְׁמַת כׇּל חָי וְרוּחַ כׇּל בָּשָׂר שִׁיר יִתְאָבוּ

הן… יתחשבו: מוסב על ישראל, על-פי במ׳ כג, ט. 19. רועה… משגבו: כינויים לה׳, על-פי תה׳ פ, ב; שמ״ב כב, ג. הריק חרבו: על-פי שמי ט, ט. 21. נחם… מסבו: הנהיגם והביאם להר סיני לקבל את התורה והכניסם לארץ הבחירה. 22. מים… יכבו: על-פי שה״ש ח, ז, שנדרש על אהבת ה׳ לישראל. 23. עופר שהכל בו: על-פי שה״ש א, יד ׳אשכל הכפר׳ ומדרשו בשהש״ר א, סא. והוא כאן: כינוי למשיח. 24. רוכב… קל: על-פי יש׳ יט, א ׳הנה ד׳ רוכב על עב קל׳. כגשם לנו יבא: על-פי הו׳ ו, ג. 25. זכות… נבו: הוא משה רבינו. 26. לא… ולבוא: על-פי דב׳ לא, ב. 28. נשמת… יתאבו: כל אחד יתאוה לשיר לכבוד הגאולה ורמז בכך לייעוד הפיוט המשמש רשות לנשמת.

Recent Posts


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
מרץ 2024
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

רשימת הנושאים באתר