ר' דוד חסין – אנדרי אלבז וא.חזן


אגיל אשמח בישועתך – פיוט יסדתי לכבוד החנוכה-רבי דוד בן אהרן חסין

אָגִיל אֶשְׂמַח בִּישׁוּעָתֶךָ 

 שיר מעין אזור ובו מדריך דו-טורי ועשר מחרוזות. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור אזור. טור הענף השלישי קצוב לשניים. טורי המדריך מחולקים לשתי צלעות, והצלע הראשונה בטור ב קצובה לשניים כדוגמת טור ג בענף.

חריזה: א/ב א/א/ב גגג/ג ב דדד/ד ב.

משקל: שמונה הברות בטור ובמדריך שמונה הברות בצלע.

כתובת: פיוט לחנוכה. נועם ׳נשקה בי׳. סימן: אני דוד חסין חזק. מקור: ק- כא ע״ב.

 

אָגִיל אֶשְׂמַח בִּישׁוּעָתֶךָ / חַי, חַי הוּא יוֹדֶךָ כָּמוֹנִי
עַל חַסְדֶּךָ אֲרוֹמִמְךָ / ה' כִּי דִלִּיתָנִי

נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים / עַל יַדי כֹּהֲנִים קְדוֹשִׁים
עָשָׂה נִסִּים / לְעַם חוֹסִים / בִּימֵי מִקְדַּשׁ בַּיִת שֵׁנִי

 

5 – יוֹם יָוָן קָם לְעֻמָּתִי / לְהַשְׁחִית אֶת נַחֲלָתִי
וְשִׁוַּעְתִּי / וְקָרָאתִי / אֵלֶיךָ וָתַעֲנֵנִי

דָּמוּ וְגָזְרוּ לְחַדֵּשׁ / לְבַטֵּל מֵעַם הַקֹּדֶשׁ
שַׁבָּת קֹדֶשׁ / וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ / וּמִצְוַת מִילָה בִּשְׁמִינִי

וְהִפְלִיא חַסְדּוֹ ה' / עַל יְדֵי בְּנֵי חַשְׁמוֹנַאי
10 – הֵם כֹּהֲנֵי / נָצְחוּ מוֹנָי / עָלַץ לַבִּי רָמָה קַרְנִי

 

דִּשַּׁנְתָּ רֹאשִׁי בַּשֶּׁמֶן / אֹיְבַי לַטֶּבַח עוֹד הַזְמֵן
אָמֵן אָמֵן / יִהְיוּ דֹּמֶן / פָּרִים רַבִּים סִבְבוּנִי

חַלְּלוֹ זָרִים טִמְאוּ / כָּל כְּלִי מִקְדַּשׁ עֵת בָּאוּ
לוּלֵי מָצְאוּ / פַּךְ הֶחְבִּיאוּ / כֹּהֵן מְשַׁמֵּשׁ צוּר קוֹנִי

15- סִפּוּק לַיְלָה הָיָה בְּקִרְבּוֹ / עֲשׂוֹת שֶׁמֶן טָהוֹר חָשְׁבוּ
אַל בְּטוּבוֹ / נָס עָשָׂה בּוֹ / לְהַדְלִיק עַד לֵיל שְׁמִינִי

יָסְדוּ לָנוּ חֲכָמִים / לְהַדְלִיק שְׁמוֹנָה יָמִים
יָדְעוּ עַמִּים / כִּי צוּר תָּמִים / לְעָבְדוֹ לֹא עֲזָבָנִי

נֵרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם / אֵין מִשְׁתַּמְּשִׁים לְאוֹרֵיהֶם
20- מַעֲשֵׂיהֶן / נוֹדֶה בָּהֶן / לְאֶחָד וְאֵין לוֹ שֵׁנִי

חֲזֵקֵנִי וְאַמְּצֵנִי / צוּר מוֹשִׁיעִי וּמָגִנִּי
נָא אֲדוֹנִי / הַשְׁמָד מוֹנִי / קֵינִי קְנִזִּי קַדְמוֹנִי 

  1. 1. חי… כמוני: על-פי יש׳ לח, יט. 2. ארוממד״. דליתני: תה׳ ל, ב, והוא מזמור שיוחד לחנוכה במנהגי הספרדים ונאמר לאחר הדלקת הנרות ובתפילה. 3. נערץ בסוד קדושים: על-פי תה׳ פט, ח. על… קדושים: כנוסח ברכת הנרות. 4. לעם חוסים: לישראל החוסים בו. 5. יום… לעומתי: על-פי תפילת על הנסים ׳… כשעמדה מלכות יון׳. 6. ושועתי… ותענני: על דרך תה׳ ל, ג. 7. וגזרו לחדש: חידשו גזירות. 9. בני חשמונאי: ראה הרמב״ם משנה תורה, הלכות חנוכה א, א. 10. עלץ…קרני: על-פי שמ״א ב, א. 11. דשנת ראשי בשמן: על-פי תה׳ כג, ה, ורמז לנס השמן. עוד: כמו בימי החשמונאים. 12. יהיו דומן: על-פי תה׳ פג, יא. פרים רבים סבבוני: ציור לאויבים המקיפים את ישראל, על-פי תה׳ כב, יג. 14-13. חללו…קוני: על-פי שבת דא ע״ב. 15. סיפוק: כדי להספיק. 16-15. סיפוק… שמיני: על-פי הגמרא, שם. 17. יסדו לנו החכמים: ובנוסח הגמרא שם ׳לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים…׳. 17. ידעו עמים: מתוך החג ומפרסום הנס. 19. נרות… לאוריהם: על-פי נוסח ברכת הנרות, ובמהדורת קזבלנקה צוין ׳נ״א אין רשות לשמש בהן׳.20. נודה בהן: שימי החנוכה נקבעו ׳להלל והודאה׳(שבת, שם). 21. חזקני ואמצני: כמו בימי בית חשמונאי. 22. מוני: אויבי המציק לי. קיצי קנזי וקדמוני: כינויים לאויבי ישראל, על-פי בר׳ טו, יט.

13 – אודה שמך חסין מי כמוך – פיוט -רבי דוד בן אהרן חסין – פייטנה של מרוקו

בבקשת הגאולה. לנשמת. שיר מעין אזור ובו מדריך דו־טורי וחמש מחרוזות. בכל מחרוזת ארבעה טורי ענף וטור אזור אחד.

חריזה: אא בבבבא גגגגא וכר.

משקל: עשר הברות בטור.

כתובת: פיוט. נועם ׳לאלהיך תשיר במצלתים׳.

והסימן: לדוד בן אהרן חסין. מקוד: א- יח ע׳׳ב; ק־ יג ע״ב.

אוֹדֶה שְׁמֵךָ, חָסִין מִי כָּמוֹךָ 
עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ.

לְפָנֶיךָ אֶל אֱלֹהִים חַיִּים 
שִׁיר אֶעֱרֹךְ בְּפֶה וּשְׂפָתַיִם
5- אֶקֹד אָרֶץ וְאֶפְרֹשׁ כַּפַּיִם 
אֶשְׁתַטֵּחַ בְּפְשׁוּט יָדַיִם / אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ

דּוֹר, דּוֹר וְדוֹרְשָׁיו דּוֹר, דּוֹר וַחֲכָמָיו
עֲשִׂירִי עַם ְ וְנָשִׂיא  בְּעַמָּיו
כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל וּצְבָאוֹת מְרוֹמָים 
10- מְסַפְּרִים גֹּדֶל תַּעֲצוּמָיו / וְאוֹמְרִים : מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ

 

וְלִי נָאֶה לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל 
לְשַׁבֵּחַ וּלְפָאֵר יוֹם וָלֵיל
בְּפֶה מָלֵא אֲסַפֵּר  אֲמַלֵּל 
אֶת גָּדְלְךָ כַּבִּיר רָם מְחוֹלֵל / קָדוֹשׁ אַתָּה וְנוֹרָא שִׁמְךָ

 

15- דַּי, אַל שַׁדַּי. לְגַלּוּת זֶה אֱמֹר 
וְהַשְׁמֵד עַם הַדּוֹמֶה לַחֲמוֹר
גְּמָרָא גְמ"ר גַּם זְמוֹ"רְתָא זְמ"ר 
וּשְׁכִינָתְךָ תָּשִׁיב לְהַר הַמֹּר / תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ

 

בֶּן אַהֲרֹן יָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ 
20- וּבֶן לֵוִי יָשִׁיר עַל דּוּכָנוֹ
וְיִשְׂרָאֵל אִישׁ, אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ 
יִרְאוּ גּוֹיִים בְּפִיהֶם יַעֲנוּ / אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ

חָסִין קָדוֹשׁ בְּרֹב טוּבָךְ נַהֵל 
עֲדָתְךָ וְאוֹר שִׁמְשָׁהּ יָהֵל
25- כִּימֵי מוֹעֵד עוֹד תֵּשֵׁב בְּאֹהֶל 
פְּזוּ"רֶיהָ לְעִיר צִיּוֹן תַּקְהֵל  / נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ

 

  1. 1. חסין מי כמוך: על-פי תה׳ פט, ט. 2. על… אמתן: תה׳ קטו, א. 5. ואפרוש כפים: בתפילה. 6. בפישוט ידים: השתחוויה מוחלטת. אשתחוה… קדשך: תה׳ ה, ח. 7. דור… וחכמיו: על-פי סנהדרין לח, ועוד. 10. מה רכו מעשיך: תה׳ קד, כד, ומשולב בתפילת יוצר. 12-11. להודות… ולפאר: על־פי תפילת ׳נשמת׳. 14. קדוש… שמך: על-פי תפילת העמידה לימים נוראים. 15. די… אמור: אתה שאמרת לעולם די אמור די לגלות, על-פי בר״ר צב, ג. 16. עם הדומה לחמור: ישמעאל, שנאמר לו ׳שבו לכם פה עם החמור׳(בר׳ כב, ה) ועל־פי דרשתו ביבמות סב ע״א. 17. גמ״רא…זמו״ר: חידוד לשון חריף, על-פי שבת קיג ע״א ועוד, ועניינו גמור את האויב והכרת אותו. 18. הר המור: הוא הר המוריה, על-פי שהש״ר ד, יא. 19. בן אהרן: הוא הכוהן הגדול. לאיתנו: לכבודו הראשון. 20. ובס.. דוכנם: על-פי נוסח תפילת מוסף לרגלים. 21. וישראל… נפנו: כמו בימי הטובה, על-פי מל״א ה, ה. 22. אשריך… כמוך: דב׳ לג, כט. 24-23. חסין… עדתך: על-פי תפילת ׳אנא בכוח…׳. 24. יהל: יזרח ויאיר. 25. כימי… באהל: על-פי הו׳ יב, י, והוא סמל לגאולה ולנס. 26. נשמת… שמך: פתיחה לתפילת נשמת.

פיוט סימן אני דוד חסין. יָהּ לְךָ רוּחִי כָּלְתָה-פייטנה של מרוקו

יָהּ לְךָ רוּחִי כָּלְתָה

בתהילת ה׳ ובסיפור יציאת מצרים. לנשמת. שיר בתבנית מיוחדת בעל טור מדריך וטור מסיים ועוד שתי מחרוזות בנות שלושה טורים בחריזה פנימית מתחלפת ובחריזה סופית מתואמת לחריזת המדריך. כל הטורים משולשים.

משקל: חמש הברות בצלעיות א, ג. שמונה הברות בצלע ב.

 כתובת: פיוט נועם ׳לך נפשי׳ [נ״י לנשמת] סימן: אני דוד חסין. מקור: א- לד ע״ב; ק־ לו ע״ב; נ״י 5350 – 23 ע״ב (נ״י 1); נ״י 3097 ־ 20 ע״ב (נ״י 3).

 

יָהּ לְךָ רוּחִי / כָּלְתָה לַחְזוֹת פִּלְאֶךָ / יוֹם זֶה חַג פִּסְחִי

אֵל גְּדוֹל דֵּעָה / הִצַּלְתָּ עֵינִי מִדִּמְעָה / רַגְלִי מִדְּחִי

נִפְלָאוֹתֶיךָ / וְנוֹרָאוֹתֶיךָ / בְּרָב עֻזֶּךָ

יָהּ נַעֲלֵיתָ / כָּל בְּכוֹר הִכִּיתָ שַׁמְתָּ / מָאוֹס גַּם סְחִי

5- דִּכִּיתָ רַהַב / וְהוֹצֵאתָ יַלְדֵי אַהַב / מִבֵּית כַּסְלוּחִי

וְּבתוֹךְ עֲדָתְךָ / אַגִּיד גָּדְלְךָ / אֲנִי עַבְדְּךָ

דַּרְכִּי הִסְכַּנְתָּ / לְרֵעִי בַּנְתָ זֵרִיתָ / רִבְעִי וְאָרְחִי

חָסִיןָ יּה מִי-כָמוֹכָה / נִשְׁמָתִי תְבָרֵךְ שִׁמְךָ / נַפְשִׁי וְרוּחִי

  1. 1. יה… רוחי: על-פי תה׳ קמג, ז. לחזות פלאן: לזכות לראות בנפלאותיך בעת הגאולה. 2. אל גדול דעה: כינוי לקב״ה, על-פי ברכת ׳היוצר׳. הצלת… מדחי: תה׳ קטז, ח. 3. נפלאותיך… עזך: על-פי תה׳ סו, ג. 4. כל בכור הכית: על-פי שמ׳ יב, ל; מאוס גם סחי: על־פי איכה ג, מה. 5. דכית רהב: על-פי תה׳ פט, יא, ופירש״י ׳רהב – מצרים׳. מבית כסלוחי: כינוי לארץ מצרים, על-פי בר׳ י, יד. 6. ובתוך עדתך: בנ״י 3 הגרסה ׳וברב חסדך׳. ובתוך… גדלך: על־פי תה׳ קיא, א. דרכי… וארחי: על-פי תה׳ קלט, ב-ג. הסכנת: השגחת על דרכי כסוכן וממונה. רבעי וארחי: דרכי ומרבצי, לכתי וחנותי, בכל מקום היותי. זרית: מדדת בזרת. 8. חסין… כמוך: על-פי תה׳ פט, ט. נשמתי… ורוחי: על-פי ׳נשמת כל חי׳, ורמז לייעוד הפיוט.

לאֵל עוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לְבַדּוֹ – רבי דוד בן אהרן חסין זצ"ל-אנדרי אלבז וא.חזן-כולל ביאור

166 – לְאֵל עוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לְבַדּוֹ– טזתהלה לדוד 001

 לברכת המזון. פיוט בן עשר מחרוזות דו-טוריות בחריזה אחידה. הטור השני במחרוזת הפתיחה משמש רפרין. בסוף הטור הראשון משולבות מילות הקבע ׳צדקתו הגידו׳.

משקל: יג הברות בטור א, יב הברות בטור ב (חוץ ממילות הקבע).

כתובת: פיוט. נעם ׳ידיד נפשי אהובי׳.

סימן: לדוד בן חסין. מקור: ק- ח ע״ב.

לְאֵל עוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לְבַדּוֹ / צִדְקָתוֹ הַגִּידוּ

הַזָּן אוֹתָנוּ וְאֶת הָעוֹלָם כֻּלוֹ / הַזָּן :

דָּר שְׁחָקִים מַפְתֵּחַ פַּרְנָסָה בְיָדוֹ / צִדְקָתוֹ הַגִּידוּ

צְבָא מָרוֹם בַּמָּרוֹם בּוֹ לֹא יִמְשֹׁלוּ / הַזָּן :

5-וּמַשְׂבִיעַ לְכָל חַי בְּעַצְמוֹ וּכְבוֹדוֹ / צִדְקָתוֹ הַגִּידוּ

לְכָל אִישׁ דֵּי מַחְסוֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ / הַזָּן:

דַלּוּ עֵינֵי כֹל אֵלָיו כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ / צִדְקָתוֹ הַגִּידוּ

מִי יִדְמֶה אֵלָיו יְשַׁלֵּם גְּמוּלוֹ / הַזָּן :

בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ / צִדְקָתוֹ הַגִּידוּ

10-נְבָרֵךְ שְׁמוֹ שֶאָכַלְנוּ מִשֶׁלוֹ / הַזָּן :

נוֹתֵן שָׂכָר לִירֵאָיו וּרְשָׁעִים יֹאבֵדוּ / צִדְקָתוֹ הַגִּידוּ

לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִרְפִי מַעֲלָלָיו / הַזָּן :

חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַךְ בַּה' אַל תִּמְרֹדוּ / צִדְקָתוֹ הַגִּידוּ

תִּתְעַנְּגוּ וְטוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ / הַזָּן :

15-סֹלו סלו לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוִת הוֹדוּ / צִדְקָתוֹ הַגִּידוּ

לְיִרְאָה אוֹתוֹ וְלִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ / הַזָּן :

יֹשָּׂא פָנָיו אֲלֵיכֶם אוֹתוֹ תַּעֲבֹדוּ / צִדְקָתוֹ הַגִּידוּ

יַמְצִיא לָכֶם מְזוֹנְכֶם אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ / הַזָּן :

נִין לְיִשַׁי מָשִׁיחַ בֶּן דָוִד נְגִידוֹ / צִדְקָתוֹ הַגִּידוּ

20-תִּתְנַשֵּׂא מַלְכוּתוֹ וְיִתְרוֹמֵם דִּגְלוֹ / הַזָּן :

  1. 1. לאל… לבדו: על-פי תה׳ קלו, ד. צדקתו הגידו: על-פי תה׳ כב, לב. 2. הזן… כולו: כנגד ברכת הזן בברכת המזון, וראה ע״ז ג ע״ב: ׳הקב״ה יושב וזן את כל העולם כולו׳. 3. דר שחקים: כינוי לקב״ה, על-פי דב׳ לג, כו. מפתח… בידו: על־פי תענית ב ע״ב: יד׳ מפתחות בידו של הקב״ה ־ אף מפתח של פרנסה׳. 5. ומשביע… חי: מתוך ברכת המזון, ועל-פי תה׳ קמה, טז. 6. די… לו: על-פי דב׳ טו, ח. 7. דלו… אליו: על-פי יש׳ לח, יא. כי… חסדו: על־פי תה׳ קו, א¡ קז, א ועוד. 8. מי… אליו: על-פי תה׳ פט, ז. 9. אין… מלבדו: על-פי דב׳ ד, לט ועוד. 10. נברך… משלו: על-פי סדר הזימון לברכת המזון והשווה משנה ברכות ז, ג. 11. נותן… ליראיו: העניין על־פי אבות ה, א: ׳וליתן שכר טוב לצדיקים׳. ורשעים יאבדו: על-פי תה׳ א, ו ועוד. והשווה משנה, סנהדרין י, ו. 12. לאיש… מעלליו: על-פי יר׳ לב, יט; יז, יח. 13. חזקו ואמצו: על-פי דב׳ לא, ו; יה׳ י, כה; דה״ב לב, ז. אל… תמרודו: על-פי במ׳ יד, ט; יה׳ כב, יט. 14. טוב… תאכלו: על-פי יש׳ א, יט; עיז׳ ט, יב. 15. סולו… בערבות: על-פי תה׳ סח, ה ועניינו לשון שבח והלל לה׳. 16. ליראה… בקולו: על-פי דב׳ כו, ו; יר׳ לב, לט ועוד. 17. ישא… אליכם: על-פי ברכת כוהנים. אותו תעבודו: על-פי דב׳ יג, ה. 18. איש… אכלו: על-פי שמ׳ יב, ד ועוד. 19. נין… נגידו: המשיח שהוא מזרע דוד. וסיים שירו בבקשת הגאולה. 20. תתנשא… דגלו: על־פי יר׳ נב, לא; דה״א יד, ב.

זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' כָּבוֹד לוֹ הָבוּ- פיוט לכבוד יום טוב מקרא קודש. סימן אני דוד חזק – רבי דוד בן אהרן חסין

זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' כָּבוֹד לוֹ הָבוּ

 בשמחת יום טוב. שיר מעין אזור בן תשע מחרוזות ומדריך דו-טורי. בכל מחרוזת שלושר ר.— ענף וטור אזור.

חריזה: אא בבבא גגגב וכוי.

משקל : שלוש עשרה הברות בטורי הענף ושמונה הברות בטורי האזור.

כתובת: פיוט לכבוד יום טוב מקרא קודש. והוא נועם ׳נפוצותינו כנס׳.

סימן: אני דוד חזק

מקור : א־לט ע״א; ק־ מה ע״ב; נ״י 3097 – 23 ע״ב.

 

זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' כָּבוֹד לוֹ הָבוּ
נָגִילָהּ וְנִשְׂמְחָה בּוֹ

אֱלֹהֵי עוֹלַם ה' יָהּ צוּר עוֹלָמִים
בָּחַר וְגַם רָצָה בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים
5- נָתַן לָנוּ יוֹם מְכֻבָּד מִכָּל הַיָּמִים
מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בוֹ

נָאוֹר וְאַדִּיר וּמְפֹאָר נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ
זִכְרוּ שְׁמוֹ וְקַדְּשׁוּ בְּלֵיל הִתְקַדֵּשׁ
אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ד' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ
10- עַל יַיִן עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ

 

יְמֵי מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים
שְׁתוּ מַמְתַּקִּים וְאִכְלוּ בָּהֶם מַשְׁמַנִּים
כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לָה' שׁוֹכֵן מְעוֹנִים
אֵלִי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ

15- דִּין וְהָלְכָה פָּסְקוּ חַכְמֵי הַגְּמָרָא
חֲצִי הַיּוֹם לָכֶם יִהְיֶה שִׂמְחָה כַּשּׁוּרָה
וְחֶצְיוֹ לַשֵּׁם לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה
מִפִּיךְ וְהָגִיתָ בּוֹ

וְשָׁלְחוּ לְאֵין נָכוֹן לוֹ מָנוֹת הֲגוּנוֹת
20- וּשְׂמַחְתֶּם אַתֶּם וּבֵיתְכֶם בָּנִים וּבָנוֹת
לְוִיִּים גֵּרִים וִיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת
וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ

 

  1. 1. זה… ה׳: על־פי תה׳ קיח, כד וכיוון לשמחת יום טוב. כבוד לו הבו: על־פי תה׳ כט, א. 3. אלהי עולם ה׳: על פי יש׳ מ, כח. יה צור עולמים: על-פי יש׳ כו, ד. 4. בחר… עמים: מנוסח ברכת התורה. 6. מלאכה… בו: יום טוב אסור בעשיית מלאכה. 7. נאור ואדיר: על-פי תה׳ עו, ה. נאדר בקודש: על-פי שמ׳ טו, יא. 8. זכרו שמו וקדשו: על-ידי ברכת הקידוש. בליל התקדש: בהיכנס החג. 9. אלה… קודש: מנוסח פתיחת הקידוש ליו״ט, על-פי וי׳ כג, ד. 10. על… בו: שהוא יין ראוי. 13-12. שתו… לד׳: על-פי נחמ׳ ח, י. ממתקים: משקאות מתוקים. משמנים: מאכלים שמנים. שוכן מעונים: כינוי לה׳. 14. אלי… בו: על-פי תה׳ יח, ג. 15. דין… הגמרא: על-פי פסחים סח ע׳׳ב. 17-16. חצי… לשם: ׳ר׳ יהושע אומר: חלקהו (ליו״ט) חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש…׳ 18. לא… גו: לעסוק בתורה ביום טוב, על-פי יה׳ א, ח. 19. ושלחו… מנות: על־פי נחמיה ח, י.

 

דִּרְשׁוּ ה' וְעֻזּוֹ פָּנָיו בַּקְּשׁוּ
שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה שִׁכְנוֹ תִּדְרְשׁוּ
25- שָׂמָה תַּקְרִיבוּ זִבְחֲכֶם עַל יְדֵי קְדוֹשׁוֹ
אַהֲרֹן אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ

חֶדְוַת ה 'מָעֻזְּכֶם מְאֹד נִשְׂגָּבָה
וְהַרְחֵק הַרְחִיקוּ מִכֶּם מַסָּה וּמְרִיבָה
טוֹב לָכֶם אֲגֻדַּת יָרָק וּבָהּ אַהֲבָה
30- מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה בוֹ

 

זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם צִוָּה לַעֲשׂוֹת
חַג הַשָּבוּעוֹת וְסֻכּוֹת וְחַג הַמַּצּוֹת
וּשְׁאָר זְמַנֵּי ה' גְּדוֹל הָעֵצוֹת
צוּרִי וְלֹא – עַוְלָתָה בּוֹ

35- קִרְיַת דָּוִד חַנָה כַּנֵּס נְפוּצוֹתֵינוּ
שָׁם נַקְרִיב לְפָנֶיךָ קָרְבְּנוֹתֵינוּ
תּוֹךְ נְוֵה בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ
הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּי בּוֹ

 

  1. 24. שלוש פעמים בשנה: על-פי שמי כג, יז. שכנו תדרשו: על-פי דב׳ יב, ה. 25. שמח… זבחכם: שם בירושלים תקריבו את קרבנכם, והוא קרבן חגיגה. על יד קדושו: על-ידי הכוהן. 26. אהרן… בו: על־פי תה׳ קה, כו. 27. חדות ד׳ מעזכם: שמחת יו״ט תתן לכם עוז ותעצומות, על פי נח׳ ח, י. 28. והרחק… מריבה: הימנעו מכל מחלוקת. מסה ומריבה: על פי שמ׳ יז, ז. 29־30. טוב… בו: על-פי מש׳ טו, יז ׳טוב ארוחת ירק ואהבה בה משור אבוס ושנאה בו׳. אגודת ירק: רמז לארבעה מינים המסמלים אחדות, על-פי ויק״ר ל, יב. 32. ושאר זמני ה׳: כמו ראש השנה ויום הכפורים. 34. צורי… בו: על-פי תה׳ צב, טז. 34. קרית דוד חנה: ירושלים בה שכן דוד, על-פי יש׳ כט, א. כנם נפוצותינו: קבץ גלויותינו. 37. נוח בית: הוא בית המקדש, על-פי שמ׳ טו, יג. בית מקדשנו ותפארתינו: על-פי יש׳ סד, י. 38. הר… גו: הוא הר הבית, שבנוי בו ביהמ״ק, על-פי תה׳ עד, ב.

 



 

 

 אַל אָדוֹן מִי אֵל כָּמוֹךָ-  פיוט יסדתי לכבוד המילה – רבי דוד בן אהרן חסין

אל אדון מי כמוך

לישתבח. שיר מעין אזור. בשיר שבע מחרוזות דו־טוריות דו-צלעיות. הטור השני במחרוזת הראשונה משמש כרפרין. המחרוזת השנייה ׳חורגת׳ בחריזתה.

חריזה: א/בא/ב ג/גד/ד/ה ו/וו/בז/זז/ב.

משקל: בצלעות הארוכות – בין שבע לעשר הברות ובקצרות בין ארבע לשש הברות.

כתובת: פיוט למילה. נועם ׳יה אדון על כל אדון׳

והסימן: אני דוד.

מקור: א- כט ע״א¡ ק- ל ע״א; נ״י 5350 ־ 7 ע׳׳א; נ״י 3097 12 ע״ב.

אַל אָדוֹן מִי אֵל כָּמוֹךָ / תְּהִלָּתְךָ יְמַלֵּא פִּנּוּ
עַל חַסְדֶּךָ וְעַל בְּרִיתְךָ / שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ

אָנָּא אֵל רָם / בִּזְכוּת אָב רָם
חוּס וְחָמוֹל עַם צֻוָּה לִמּוֹל / בְּשַׂר עָרְלָתוֹ

5- נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ / אֶת גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ
אֵין קָדוֹשׁ כַּה' כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ / וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ
עַל חַסְדֶּךָ וְעַל בְּרִיתְךָ / שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ

יָחִיד נִקְרָא אָב הֲמוֹן / נֵטַע טוֹב נִטְעַת קִנָּמוֹן
בְּרִיתְךָ שָׁמַר כְּמוֹ דַּת אָמוֹן / חֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם גַּם בָּנוּ
עַל חַסְדֶּךָ וְעַל בְּרִיתְךָ / שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ

דֻּבָּר בַּמִּילָה נִכְבָּדוֹת / בִּזְכוּתָהּ יָצָאנוּ מֵעַבְדוּת
10- מִשַּׁחַת יַצִּיל אֶל חַי יְדִידוּת / זֶרַע קָדֵשׁ שְׁאֵרֵנוּ
עַל חַסְדֶּךָ וְעַל בְּרִיתְךָ / שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ

וּמֵאָז קִבַּלְנוּ זֹאת / אוֹת הַבְּרִית בְּעַלִּיזוּת
בְּשִׂמְחָה וּבְגִיל עַל כֵּן בִּשְׂכַר זֹאת / אֶל חַי חָלַקְנוּ צוּרֵנוּ
עַל חַסְדֶּךָ וְעַל בְּרִיתְךָ / שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ

דָּמָהּ יֵרָצֶה כְזֶבַח / אוֹיְבֵינוּ תַּגִּישׁ לַטֶּבַח
אֲזַי יִתְרוֹמֵם וְגַם יִשְׁתַּבַּח / שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ
שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ

 

  1. 1. אל אדון: על-פי תפלת יוצר לשבת: ׳אל אדון על כל המעשים׳. מי אל כמוך: על־פי מי׳ ז, יח. תהלתך…פינו: על-פי תה׳ עא, ח. 2. על חסדך: על-פי תה׳ קטו, א. ועל… בבשרנו: מתוך ברכת המזון, ברכת הארץ ׳ועל בריתך שחתמת בבשרנו׳. 3. אל רם: על-פי יש׳ נז, טו. בזכות אבדם: שהוא ראשון לנימולים, והשוה זהר ח״ג, צא עא (תשבי, משנת הזהר ב, תם). 4. עם… ערלתו: על־פי בר׳ יז, ט-יד; וי׳ יב, ג. ובנ״י: וערלתנו 5. נפלאים מעשיך: על-פי תהי קלט, יד. גלמי… עיניך: תה׳ קלט, טז, טרם הושלמה תבנית צורתי, ראו אותי עיניך. 6. אין… כאלהינו: שמ״א ב, ב. 7. יחיד… המון: אברהם אבינו, על-פי בר׳ יז, ד-ה. נטע טוב: שהנימולים נקראים ׳נצר מטעי׳ וראה זוהר, שם. קנמון: צמח של בשמים. דת אמון: כינוי לתורה, על-פי מש׳ ח, ל. חק… שם: מתוך הברכה שלאחר המילה ׳וחק בשארו שם׳. 9. דובר… נכבדות: על־פי תה׳ פז, ג. בזכותה… מעבדות: על-פי פדר״א כט: ׳בזכות דם ברית מילה גאלתי אתכם ממצרים, ובזכותו אתם עתידין ליגאל בסוף מלכות רביעית׳. והשווה פס״ז שמות ו, ו. 10. משחת… שארנו: על-פי הברכה שלאחר המילה. ׳אל חי חלקנו צורנו ציוה להציל ידידות שארנו משחת׳, והשווה תנחומא לבראשית יט. זרע קדש: על־פי יש׳ ו, יג; עז׳ ט, ב. 12-11. אות… ובגיל: על-פי מגילה טז ע״ב: ׳ששון זה מילה׳, ועוד. על… צורנו: מתוך הברכה שלאחר המילה: ׳על כן בשכר זאת, אל חי חלקנו׳. 13. דמה ירצה בזבח: על-פי תנחומא וירא ו, ועוד. ׳טיפה אחת של דם (מילה) חביבה לפני הקב״ה כקרבנות׳. 14. אזי… מלבנו: על-פי ברכת ישתבח ועל-פי תה׳ לד, ד.

 

 

 לכו שמעו ואספרה  לְכוּ שִׁמְעוּ וַאֲסַפְּרָה –  פיוט על מצוות התורה – סימן לדויד-מבואר ומנוקד

לחברינו, הסבא המאושר רפאל אוחיון הי"ו, חוגג היום את בר המצווה של נכדו, ולכבוד מאורע זה, הרי האתר מורשת מרוקו מקדיש פיוט של "פייטנה של מרוקו" רבי דוד בן אהרן חסין…
נאחל לו שיזכה לראות בשמחתם של כל ילדיו, נכדיו וניניו בע"ה….

רשות לאזהרות ׳איזוהי דרך ישרה׳ על הלכות ציצית ותפילין. גם הרשות וגם האזהרות כתובות לנועם הרשות והאזהרות של ר״י אלברצלוני. פיוט מעין אזור בן מחרוזת פתיחה ועוד ארבע מחרוזות נוספות. בכל מחרוזת ארבעה טורי ענף וטור מעין אזור. טורי הענף מתחלקים לשתי צלעות והטור המעין אזורי מתחלק לשלוש.

חריזה: א/בא/בא/בא/בג/ג/ב ד/הד/הד/הד/הו/ו/ב.

משקל: שבע הברות בצלע. בטור המעין אזור חמש הברות בצלעיות א-ב, שבע בצלע ג.

כתובת: נועם ׳יום זה הוריד׳. סימן: לדויד.

מקור: כת״י בימ״ל 3089 דף ע״א.

188 – לכו שמעו ואספרה – קד

 פיוט על מצוות התורה – סימן לדויד

לְכוּ שִׁמְעוּ וַאֲסַפְּרָה / קְהַל עֲדַת יְשֻׁרוּן
מַצּוֹת ה' בָּרָה / עֵינַיִם בָּהּ יְאִירוּן
עִטְּרָנוּ בְּתִפְאָרָה / צִיצִית וּתְפַלִּין לְזִכָּרוֹן
כְּכָל מִצְוֹת הַתּוֹרָה / לָהֶם שְׂאֵת וְיִתְרוֹן
5- בָּם הִזָּהֲרוּ / יַעַן תִּזְכְּרוּ / אֶת מִצְווֹתַי תִּשְׁמְרוּן
אֲשֶׁר צִוָּה ה' בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן

דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת / צִוָּה שׁוֹכֵן מֵעוֹנַי
לְקָשְּׁרָם בְּעַלִּיזוּת / עַל יָד וּלְאוֹת בֵּין עֵינָי
בַּחֲרִיצוּת וּזְרִיזוּת / אָשִׂים בָּם כָּל מַעְיָנָי
10- עֵת יָבוֹאוּ לַחֲזוֹת / בָּהֶם שׂוֹטְנַי וּמוֹנָי
יִרְאוּ יִפְחָדוּ / וְגַם יִרְעָדוּ / מִשֵּׁם קָדְשׁוּ יְגוּרוּן
אֲשֶׁר צִוָּה ה בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן

וּמֶה עָצְמוּ רָאשֵׁיהֶם / שׁוֹמְרִים אוֹתָם בִּקְדֻשָּׁה
יִשְׂרָאֵל חֲבִיבִים הֵם / הֵמָּה אֶבֶן הָרֹאשָׁה
15- יַדְרִיכוּ בָּם בְּנֵיהֶם / בֶּן עֶשֶׂר שָׁנִים וּשְׁלֹשָׁה
יִחְיוּ הַשֵּׁם עֲלֵיהֶם / פָּנָיו אֲלֵיהֶם יִשָּׂא
לִרְאוֹת טוֹטָפוֹת / לֶאֱחֹז בִּכְנָפוֹת / וּרְשָׁעִים יְנַעֲרוּן
אֲשֶׁר צִוָּה ה' בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן

דִּרְשׁוּ ה' וְעֻזּוֹ / תָּמִיד פָּנָיו בַּקְּשׁוּ
בַּמִּצְוֹת הִזְדָּרְזוּ / זִכְרוּ זֹאת הִתְאוֹשְׁשׁוּ
כֶּסֶף וְזָהָב בֹּזּוּ / עֲלֵיהֶם, אַל תָּחוּסוּ
עַל הַמִּדָּה הַפְרִיזוּ / בְּצִיצִית בָּהּ תְּכַסּוּ
בַּקֹּדֶשׁ מַעֲלִין / בְּאוֹת תְּפִלִּין / תָּשׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן
אֲשֶׁר צִוָּה ה' בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן

יָדִיד, יָפֶה אַף נָעִים / קוּם קְרָא לְנַצֵּחַ
לִפְנֵי אֵל תְּמִים דֵּעִים / בִּפְקוּדָיו תָּשִׂיחַ
דְּבָרָיו הַנִּשְׁמָעִים / לָהֶם טַעַם וָרֵיחַ
בִּקְהַל עָם, אַחִים רֵעִים / תְּפָאֵר וּתְשַׁבֵּחַ
אֶת גְּדֻלָּתָן / גַּם מַעֲלָתָן / תִּדְרֹשׁ, תִּקְרָא בְּגָרוֹן
אֲשֶׁר צִוָּה ה' בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן

לכו שמעו ואספרה: תה׳ סו, טז. קהל עדת ישורון: הזמנה לקהל לשמוע דבריו שייאמרו בפיוט האזהרות. 2. מצות… יאירון: על-פי תה׳ יט, י. 3. עטרנו בתפארה: על-פי לשון הברכה ׳עוטר ישראל בתפארה׳. והשווה ברכות ס ע״ב וכן זוהר ויקרא פא. ציצית ותפילין לזכרון: בציצית נאמר ׳למען תזכרו׳ (במי טו, מ) ובתפילין נאמר ׳ולזכרון בין עיניך׳ (שמ׳ יג, ט). 4. להם: למצוות ציצית ותפילין. שאת ויתרון: גדולה וחשיבות מיוחדת, והשווה מכות יא ע״ב: ׳איתקש כל התורה כלה לתפילין׳. 6. אשר… ואהרן: שמ׳ יב, כח. 7. שוכן מעוני: כינוי לקב״ה, על-פי דב׳ לג, כז. 8. לקשרם: את התפילין על-פי ׳וקשרתם׳ (דב׳ י, ח). בעליזות: בשמחה. על… עיני: על-פי שמי יג, ט. 9. בחריצות ובזריזות: לפי ש׳זריזים מקדימין למצוות׳, פסחים ד ע״א. כל מעייני: כל מחשבותי, לפי שאסור להסיח דעתו מן התפילין שעליו. 11-10. עת… יגורון: על־פי ׳ויראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך ויראו ממך׳ (דב׳ כח, י) ובברכות ו ע״א למדו מכאן ׳שהתפילין עוז הם לישראל׳. 12. ומה עצמו ראשיהם: על-פי תה׳ קלט, יז, מה רבות ההקפדות הקשורות במצוות תפילין. 14. אבן הראשה: על-פי זכ׳ ד, ז, גולת הכותרת.

  1. 15. בם: במצוות תפילין. בן… ושלושה: שבן ׳בן שלוש עשרה למצוות (אבות ה, כא). 16. יחיו השם עליהם: על-פי יש׳ לח, טז. פניו אליהם ישא: על-פי ברכת כהנים, במ׳ ו, כו. 17. טוטפות: הן התפילין. בכנפות: כנפות הציצית. לאחוז… ינערון: על-פי איוב לח, יג. 18. דרשו… בקשו: על-פי תה׳ קה, ד. 20. בוזו עליהם: הוציאו הוצאות רבות על מצוות אלה, על-פי נחום ב, י. 21. על המידה הפריזו: הוסיפו ושלמו כדי לקיים המצוה בהידור. 22. בקודש מעלין: תפילין כנגד ציצית זו עלייה בקודש. תשובו לבצרון: על-פי זכי ט, יב, ועניינו שבזכות התפילין יזכו לשוב למבצר, לירושלים. 24. ידיד… קרא: הזמנה לקורא שיקרא את האזהרות בציבור. לנצח: בנעימה נאה כשיר למנצח. 25. בפקודיו: במצוותיו. 26. דבריו… וריח: דברי המצוות הם דברים של טעם. 27. גדולתן: של מצוות ציצית ותפילין. 28. תקרא בגרון: בקול רם וברור על-פי יש׳ נח, א.

 

אליך צורי שוכן עליה-רבי דוד בן אהרן חסין-כולל ביאור לפיוט-אפרים חזן ודוד אליהו(אנדרה)אלבאז-תהלה לדוד

 

58 – אליך צורי שוכן עליה

 שירים מפוארים יסדתי לכבוד יקרת הלת האדון אשר אנחנו מצפים, משיח צדקנו שיגלה במהרה בימינו. וזה יצא ראשונה יסודתו על מאי דאיתא החלק מחלוקת שנויה בשמו של שמיח. בי רבי חנינא אמרי : חנניה שמו, שנאמר : אשר לא אתן לכם חנינה.

רבי ינאי אמר : ינום שמו, שנאמר ולפני שמש ינון שמו.

בי רבי שילא : שילה, שנאמר : " עד כי יבוא שילה

בי רבי מנחם אמרי : מנחם שמו, שנאמר : אין להם מנחם

ויש אומרים חוורא דבי רבי אשר על פי זה נראה לעניות דעתי רמז נכון בשמו של משיח, שהוא ראשי תיבות של בני אמוראי " מנחם, שילה, ינון, חנינא.

וגם החי״ת רומזת ג״כ דבריי״א חוורא דבי רבי. והוא רמז נכון. וד׳ שמות אלו כולם נזכרו בשיר זה: ובסוף השיר בניתי בית א׳ המתחלת חשבון זמני וכו׳ ונרמז בה רמז אחר בשם משיח שהוא רומז ג״כ לענ״ד מאי דאיתא בחלק: כמה שנותיו של משיחי י״א מ׳ שנה, וי״א שבעים שנה, וי״א ג׳ דורות, שר: ׳ולפני ירח דור דורים׳(תה׳ עב ה). הלל אומר: אין להם משיח לישראל, שכבר אכלוהו בימי חזקיה: והענין עם מה שאמר בעל ׳יושר לבב׳, שהמכוון לרז״ל באומ׳ כמה שנותיו הכוונה כמה שנים יהיו ישראל מרגישים בטובתו ואח״כ כיון דדשו דשו ונחלקו אמוראים בזה. והלל אמי אין להם הרגשה בו,שכבר אכלו כיוצא בו בימי חזקיה ואבותיהם יספרו להם. ועל-פי מחלוקתם נלע״ד רמז אחר בשם משי״ח, שרומז ד׳ מחלוקות הנז׳; כי המ״ם היא רמז למ״ד ארבעים שנה. ושי״ן הוא רמז למ״ד שבעים. יו״ד הוא רמז למ״ד ג׳ דורות, דיליף לה מפ׳ ׳יראוך עם שמש׳ וכר, ותהיה היו״ד רומזת לתחילת הפ׳ יראוך וכו׳.

והחי״ת הוא רומז לס׳ הלל שאמר: ׳אכלוהו בימי חזקיה׳, והיינו חי״ת רומז לחזקיה:

וכל זה רמזתיו בבית המתחלת: ׳חשבון זמני׳ וכו׳ כאשר עיני הקורא תחזינה מישרים. וקראתי לחלק זה מן הספר בשם אהבת דוד, שע״י שירים אלו תהיה נתקעת בלב בני עמנו, אהבת דוד משיח צדקנו, שיגלה בב״א: פיוט נועם ׳נורא אל נדרש׳.

סימן: אני דוד בן אהרן בן חסין חזק.

מקור: א- כב ע״ב; ק־ יט ע״א.

אֵלֶיךָ צוּרִי שׁוֹכֵן עֲלִיָּה אָשִׁיר שִׁיר מִכְתָּם וְשִׁגָּיוֹן 
עֵינִי צוֹפִיָּה לְךָ דּוּמִיָּה תְּהִלָּה לֵאלֹהִים בְּצִיּוֹן 
וּפְקֹד גֶּפֶן סוֹעֲרָה עֲנִיָּה הוֹמִיָּה יוֹשֶׁבֶת בְּצָיוֹן 
קַבֵּץ נְפוּצַי גַּם מְגֹרָשַׁי אֵל עֶלְיוֹן מֵרֹאשׁ דּוֹרוֹת קֹרֵא 
וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה 

{נַחֵם תְּנַחֵם וְגַם תְּרַחֵם} {בָּנִים יוֹשְׁבִים בְּחֹשֶׁךְ אִישׁוֹן} 
{בְּבִיאַת גּוֹאֵל שְׁמוֹ מְנַחֵם} {נִכְתַּר נִמְשַׁח בְּשֶׁמֶן שָׂשׂוֹן} 
{לָנוּ יֹאמַר ה' יִלָּחֵם} {לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן} 
{כְּנָהָר שָׁלוֹם וּכְמֵימֵי פִישׁוֹן} {רוּחַ מִמָּרוֹם עָלָיו יֵעָרֶה} 
{וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי} {וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה} 

{יָהּ זְכוֹר בְּרִית דָּוִד וְהַבֵּט} {חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ תֵּן לוֹ} 
{וְקַיֵּם דְּבַר לֹא יָסוּר שֵׁבֶט} {מִיהוּדָה עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה} 
{וְאוֹיֵב מַכֶּה אוֹתִי וְחוֹבֵט} {מֵעַל צַוָּארִי אֶפְרֹק עֻלּוֹ} 
{חָיֹה לֹא יִחְיֶה אַחֲרֵי נִפְלוֹ} {גָּפְרִית עַל נָוֵהוּ יְזֹרֶה} 
{וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי} {וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה} 

{דֶּגֶל מַחֲנֶה יְהוּדָה יֵרוֹם} {וּתְהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ} 
{בְּבוֹא רוֹכֵב עַל עָב קַל בָּמָּרוֹם} {וְלִפְנֵי שֶׁמֶש יִנּוֹן שְׁמוֹ} 
{מִזְרָח וּמַעֲרָב צָפוֹן וְדָרוֹם} {מִפָּנָיו יִרְגְּזוּ יִדָּמּוּ} 
{אָז נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ} {זַעַם וְעֶבְרָה בָּם יֶחֱרֶה} 
{וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי} {וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה} 

{וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה'} {רוּחַ חָכְמָה וְרוּחַ בִּינָה} 
{רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה עַל מוֹנָי} {וּלְעַמּוֹ חֶמְלָה וַחֲנִינָה} 
{רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה'} {וְיָפְיוֹ עֵינַי תֶּחֱזֶינָה} 
{עַמִּים בְּצֶדֶק גַּם בֶּאֱמוּנָה} {יָדִין יָדִין וְיוֹרֶה יוֹרֶה} 
{וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי} {וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה} 

{דַּכֵּא יְדַכֵּא עוֹשֵׁק וְיָחוּס} {עַל דַּלִּים עֲנִיִּים אֶבְיוֹנִים} 
{וְחֶלְאַת צוֹאַת בַּת צִיּוֹן יִרְחֹץ} {וְעָצְמָה יַרְבֶּה לְאֵין אוֹנִים} 
{וּבֵית מִקְדָּשׁ מִבַּיִת וּמִחוּץ} {יְצַפֶּה בְּזָהָב וּפְנִינִים} 
{חִישׁ יְחַיֵּינוּ בְּקֶרֶב שָׁנִים} {כְּגֶּשֶׁם וּכְמַלְקוֹשׁ יוֹרֶה} 
{וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי} {וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה} 

{בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנַעֲלֶה} {אֶל הַר צִיּוֹן בֵּית הַבְּחִירָה} 
{לֹא יַעֲרֹךְ גַם לֹא יְסֻלֶּה} {בְּפָז וְכָל אֶבֶן יְקָרָה} 
{אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה כָל אֵלֶּה} {מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם יוֹם בְּשׂוֹרָה} 
{לַיְּהוּדִים בּוֹ הָיְתָה אוֹרָה} {וְגַם בְּרָכוֹת יַעְטֶה מוֹרֶה} 
{וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי} {וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה} 

{נְקָמָה חֲגֹר וְקִנְאָה שַׁנֵּס}} {שְׁפֹךְ עַל גּוֹיִם חֲמָתְךָ} 
{וְכִימֵי צֵאתִי מֵאֶרֶץ חָנֵס } {חֵרְפוּ עִקְּבוֹת מְשִׁיחֶךָ} 
{חִיש כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶך} {וְכַאֲשֶׁר יִרְדֹּף הַקּוֹרֵא} 
{וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי} {וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה} 

{אַהֲרֹן קְדוֹשׁ ה' יָשִׂישׂ} {וְיִשְׂמַח בְּכֶתֶר כְּהֻנָּה} 
{מַטֵּהוּ יִפְרַח וְגַם יָצִיץ צִיץ} {יְשַׁמֵּשׁ בִּבְגָדִים שְׁמוֹנָה} 
{יָשִׁית לְרֹאשׁוֹ נֵזֶר זָהָב צִיץ} {העַל לִבּוֹ כָּל אֶבֶן בְּחוּנָה} 
{עַל שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵנָּה} {האַבְנֵי זִכָּרוֹן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה} 
{וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי} {וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה} 

{בֶּן דָּוִד בָּא לְרַחֵק וּלְקָרֵב} {קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו} 
{בְּיָמָיו חָכְמַת הַתּוֹרָה תֵּרֶב} {בְּכָל הָאָרֶץ שְׁמוּעוֹתָיו} 
{וְגַם לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב} {הֵן נוֹרְאוֹתָיו הֵן גְּבוּרוֹתָיו} 
{רָשָׁע יָמִית בְּרוּחַ שְׂפָתָיו} {כְּאֶזְרָח רַעֲנָן מִתְעָרֶה} 
{וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי} {וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה} 

{חֶשְׁבּוֹן זְמַנֵּי צֶמַח צִדְקֵנוּ} {{עַד כַּמָּה נִרְגָּשִׁים נוֹדָעִים} 
{סוֹפְרִים בְּמִסְפָּרָם הִתְבּוֹנָנוּ} {{מִמִּקְרָאֵי קֹדֶשׁ נִשְׁמָעִים} 
{יֵשׁ מֵהֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה מָנוּ} {וְדוֹר דּוֹרִים וְשָׁנִים שִׁבְעִים} 
{נוֹדְעוּ עוֹד בִּימֵי אַבִּיר רֹעִים} {מֶלֶךְ חִזְקִיָּהוּ צֶדֶק מוֹרֶה} 
{וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי} {וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה} 

{חִישׁ תָּחִישׁ תָּבִיא לִפְנֵי זְמַנּוֹ} {וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע אֶת גּוֹאֲלָם} 
{זְכוּת אַב הֲמוֹן וְיִצְחָק בְּנוֹ} {וְיַעֲקֹב תָּם חָזָה סֻלָּם} 
{לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם} {צִוָּה חֶסֶד אוֹמֵר יִבָּרֵא} 
{כָּל הַנְּשָׁמָה תְהַלֵּל בּוֹרֵא} {הָעוֹלָם מִי כָמוֹהוּ מוֹרֶה} 
{וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי} {וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה} 

ביאורים לפיוט:

  1. צורי: כינוי לקב״ה, על־פי שמ״ב כב, ג. שוכן עליה: כינוי לקב״ה. שיר מכתם: אחת מצורות המזמורים לדוד, על־פי תה׳ ס, א ועוד. שגיון: על-פי תה׳ ז, א ועוד. 2. דומיה… כציון: השתיקה היא תהילתו של הקב״ה, על-פי תה׳ סה, ב. 3. גפן: כינוי לישראל, על-פי תה׳ פ, טו. סוערה עניה: על-פי יש׳ נד, יא. 4. אל עליון: על-פי תה׳ עח, לה. מראש דורות קורא: הקב״ה קובע את המאורעות מראש, על-פי יש׳ מא, ד. 5. ויצא… יפרה: על-פי יש׳ יא, א.
  2. 6. וגם תרחם: על-פי תה׳ קב, יד. יושבים בחושך אישון: יושבים בגלות הדומה לחושך. 7. בביאת גואל: על-פי יש׳ נט, כ. שמו מנחם: אחד משמותיו של המלך המשיח, על־פי סנהדרין צח ע״א. בשמן ששון: על־פי תה׳ מה, ח. 8. ה׳… תחרישון: על־פי שמי יד, יג־יד. 9. כנהר שלום: על-פי יש׳ סו, יב. וכמימי פישון: כאחד מארבעת הנהרות שיצאו מעדן, על־פי בר׳ ב, יא. רוח… יערה: רוח מהשמים תשרה עליו, על־פי יש׳ לב, טו.

10 חיים… לו: על-פי תה׳ יא, ה. 11. לא יסור… שילה: על-פי בר׳ מט, י, ורמז למלך המשיח כדברי ר׳ שילא בסנהדרין צח ע״א. 12. מעל… עולו: על-פי בר׳ כז, מ. 13. גפרית… יזורה: על-פי איוב יח, טו. 14. דגל מחנה יהודה: על-פי במ' ב, ג. ותהי… שכמו: על-פי יש׳ ט, ה.

  1. 15. רוכב… קל: על-פי יש׳ יט, א. לפני… שמו: על-פי תה׳ עב, יז. 16. מזרח… ודרום: על-פי תה׳ קז, ג. מפניו ירגזו: על-פי יש׳ סד, א. 17. ננתקה את מוסרותימו: על-פי תה׳ ב, ג. עברה… יחרה: על-פי תה׳ עח, מט. 19-18. ונחה… וגבורה: על-פי יש׳ יא, ב. וחנינה: רמז לשמו של משיח, על-פי סנהדרין, שם.
  2. 20. רוח… ה׳: על־פי יש׳ יא, ב. ויופיו עיני תחזינה: על-פי יש׳ לג, יז. 21. ידין… יורה: על-פי נוסח ההסמכה לרבנות, וראה סנהדרין ה ע״א. 22. דלים אביונים: על-פי עמ׳ ד, א, ותיאר מעשיו של המשיח. 23. ועצמה… אונים: על-פי יש׳ מ, כט. 24. מבית… מזהב: על־פי שמ׳ כה, יא.

25 חיש… שנים: על-פי חב׳ ג, ב. כגשם… יורה: על-פי יר׳ ה, כד. 26. בית יעקב לכו: על-פי יש׳ ב, ה. לכו… ציון: על-פי יש׳, ב, ג. 27. לא יסולה בפז: על-פי איוב כח, טז. 28. היום בשורה: על-פי מל״ב ז, ט, ותיאר בזה יום בוא המשיח. מה נכבד היום: על-פי שמ״ב ו, כ. 29. ליהודים… אורה: על-פי אס׳ ח, טז. וגם… מורא: על־פי תה׳ פד, ז.

30 שפוך… חמתך: על-פי יר׳ ו, כה. 31. וכימי… חנם: על-פי מי׳ ז, טו. חנם: כינוי למצרים. 32. אשא נם: על-פי יש׳ יא, יב. חרפו עקבות משיחין: הם האויבים שאינם מאמינים בבוא המשיח, על־פי תה׳ פט, נב. 33. כןתרדפם כסערן: על-פי תה׳ פג, טז. וכאשר ירדוף הקורא: על־פי שמ״א כו, כ. 34. אהרן… כהונה: בני אהרון ישובו לכהונתם והלשון, על-פי במ׳ יז, יז־כד.

  1. . מטהו… ציץ: על-פי במי יז, כב. ישמש בבגדים שמונה: כפי שנדרש לעשות הכוהן הגדול, וראה יומא עא ע״ב. 36. ישית… ציץ: על-פי וי׳ ח, ט. 37. על… ישראל: על-פי שמ׳ כח, יא. הנה… עשרה: על-פי שמי כח, יב; וכן שם, שם, כא ועוד. 38. בן… ולקרב: על-פי קידושין עא ע״א. בן דוד: כינוי למלך המשיח. קודש ישראל ממשלותיו: על־פי תה׳ קיד, ב. 39. בימיו… שמועותיו: ירבה לימוד התורה, ויאמרו דברי תורה מפיו.
  2. 40. וגם… חרב: על-פי יש׳ ב, ד. 41. רשע… שפתיו: על-פי יש׳ יא, ד. כאזרח רענן מתערה: על־פי תה׳ לז, לה. 43. ממקראי קודש: על-פי וי׳ כג, ד. 44. יש… מנו: יש שמנו את הזמן לקץ הגלות כארבעים שנה. ודור… שבעים: ויש שמנו שבעים שנה, על-פי דג׳ ט, ב.
  3. 45. אביר רועים: על-פי שמ״א כא, ח. מלך חזקיה: שבימיו הייתה תשועה גדולה לישראל מידי סנחריב, על-פי מל״ב יט, לה. ורמז לדברי הגמרא בסנהדרין צט ע״א. 46. לשבי פשע: על-פי יש׳ נט, כ. 47. זכות אב המון: הוא אברהם, על-פי בר׳ יז, ה. ויעקב תם: על-פי בר׳ כה, כז. חזה טולם: על־פי בר׳ כח, יב. 48. וישובו בנים לגבולם: על־פי יר׳ לא, טז. 49. לדוד… עולם: על־פי תה׳ יח, נא. 50. כל… בורא: על־פי תה׳ קנ, ו. בורא העולם: כינוי לקב״ה. מי כמוהו מורה: על-פי איוב לר, כב. 51. ויצא… יפרה: על-פי יש׳ יא, א

אֵל גְּדוֹל עֵצוֹת פיוט על עשר המכות במצרים-רבי דוד בן אהרן חסין

 

פח. אל גדול עצות

על עשר המכות. לקדיש. שיר מרובע בן שלושה עשר טורים.

חריזה: א/א/א/ב ג/ג/ג/ב.

משקל: חמש הברות בצלעית.

כתובת: פיוט. נעם ׳יחיד בארבע׳, על עשר מכות. סימן: אני דוד בן חסין חזק. מקור:          א- לג ע״ב; ק־ לה ע״ב; נ״י 5350 – 24 ע״א; נ״י 3097 ־ 20 ע״ב.

פיוט נעם "יחיד בארבע", על עשר מכות

סימן:אני דוד בן חסין חזק

אֵל גָּדוֹל עֵצוֹת / רוֹקֵעַ אֲרָצוֹת / צִוָּה לַעֲשׂוֹת / אֶת חַג הַמַּצּוֹת
נוֹאֲקִים בַּצָּר / עַם בִּשְׁבִי נֶעְצַר / גָּאַל מִיָּד צַר / מֵאֲרָצוֹת

יָהּ נִשָּׂא וָרָם / עַל יָדַי בֶּן עַמְרָם / הִזְרִיחַ אוֹרָם / כְּאוֹר שְׁמָשׁוֹת
דָּבָר לֹא יַבַּע / גְּאֻלּוֹת אַרְבַּע / כְּנֶגְדָּם נִקְבַּע / אַרְבָּעָה כּוֹסוֹת

וּמִצְרַיִם רָדוּ / בָּם שָׁנִים רְד"וּ / וְגַם הִכְבִּידוּ / גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת
דָּם וּצְפַרְדְּעִים / מִתְּמִים דֵּעִים / וְכִנִּים רוֹעִים / בָּהֶם רוֹחֲשׁוֹת

בֶּעָרֹב דָּנָם / הִשְׁפִּיל גְּאוֹנָם / נָגַף אֶת מִקְנָם / דַּקּוֹת וְגַסּוֹת 
נָגַף עַם מָרָד / בִּשְׁחִין וּבָרָד / גַּם אַרְבֶּה יָרָד / כִּסָּה אֲרָצוֹת

חֹשֶׁךְ בּוֹ תָּעוּ / מַצְפּוּנָם נִבְעוּ / וְהֵמָּה נָעוּ  – עִוְרִים בַּחוּצוֹת
סוֹף עָנְשֵׁיהֶם / אֶת בְּכוֹרֵיהֶם / גַּם גְּדוֹלֵיהֶם / הָרַג בַּחֲצוֹת

יָחִיד וְנוֹרָא / פּוֹדֶה מִצָּרָה / קַבֵּץ מְהֵרָה / צֹאן הַנְּפוֹצוֹת 
נְקָמָה עוֹרֵר / עַל צַר הַצּוֹרֵר / וּלְךָ אֲשׁוֹרֵר / שִׁירִים חֲדָשׁוֹת
חַזֵּק עַמְּךָ / צוּר אֵין בִּלְתְּךָ / יִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ / עֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת

  1. 1. גדול עצות: כינוי לקב״ה על-פי יר׳ לב, יט. רוקע ארצות: על-פי יש׳ מב, ה, והשווה נוסח ברכות השחר. 2. נואקים: על-פי שמ׳ ו, ה. גאל… ומארצות: על־פי תה׳ קז, ב. וקטע השיבוץ לתקנת החרוז. 3. הזריח אורם: ציור לגאולה. 4. דבר לו יבע: בדברו הביע ואמר. גאלות ארבע: הן ארבע לשונות של גאולה וכנגדן ארבע כוסות בליל הסדר, על-פי ירושלמי פסחים י, א; שמו״ר ו, ד. 5. שנים… קשות: השווה רש״י לבר׳ מב, ב: ׳רמז למאתיים ועשר שנים שנשתעבדו במצרים כמנין רד״ו׳, על-פי ברר צא, ב. 6. מתמים דעים: כינוי לקב״ה, על-פי איוב לז, יז. 7. דקות וגסות: בהמות דקות ובהמות גסות, על-פי שמ׳ ט, ב. 9. נעו כעורים: שנאמר ׳וימש חשך׳(שמ׳ י, כא). 10. סוף ענשיהם: היא המכה האחרונה. 11. צאן: כינוי לישראל על-פי יר׳ כ, לג. הנפוצות: עתה בגלות. 12. על צר הצורר: על-פי במ׳ י, ט. שירים חדשות: אשיר שירה חדשה בעת הגאלה. ואמר ׳חדשות׳ לתקנת החרוז. 13. יתקדש שמך: רמז לייעוד הפיוט כרשות לקדיש. עשר קדושות: לשון ריבוי, שעם הגאולה יתקדש מאוד שמו יתברך, והל• על-פי כלים א, א.

אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה חֲדָשָׁה   פיוט יסדתי לשביעי של פסח, רבי דוד בן אהרן חסין, מבואר ומנוקד

אשורר שירה חדשה כולל ביאור השיר

96 – אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה חֲדָשָׁה

 

לשביעי של פסח. לקדיש. שיר מעין אזור ובו מדריך בן טור אחד, המחולק לשלוש צלעות. הצלע השלישית משמשת כרפרין. בשיר שמונה מחרוזות, בכל מחרוזת שלושה טורים דו-צלעיים בחריזה סטרופית אחידה, והצלע האחרונה בחריזה מעין אזורית. בבית האחרון משתנה הרפרין.

חריזה: א/א/א ב/ג ב/ג ג/א ד/ה ד/ה ה/א ופו׳.

משקל: שמונה הברות בצלעית א, שבע הברות בצלעית ב.

כתובת: פיוט לז׳ של פסח. נועם ׳אני לדודי ובלבי׳. סימן: אני דוד חזק.

מקור: א- לה ע״ב; ק- לח ע״ב; נ״י 3097 – 23 ע״ב.

 

אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה חֲדָשָׁה / לְאֵל נַעֲרָץ בִּקְדֻשָּׁה / הָפַךְ יָם לְיַבָּשָׁה 
נָאוֹר
 אַדִּיר וּמְפֹאָר / הַגִּבּוֹר הַנּוֹרָא
אֵין
 לוֹ דְּמוּת וְלֹא תֹּאַר / גָּאַל אֻמָּה טְהוֹרָה
מִמְּצָרִים
 הָעֲכוּרָה מֵעֲבוֹדָה קָשָׁה
הָפַךְ
 יָם לְיַבָּשָׁה נָאוֹר אַדִּיר וּמְפֹאָר / הַגִּבּוֹר הַנּוֹרָא

5- יָעַץ
 תַּחְבּוּלוֹת בְּלִבּוֹ / פַּרְעֹה זָד יָהִיר לֵץ שְׁמוֹ
וַיֶאֱסֹר
 כָּל רִכְבּוֹ / וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ
וְיִרְדֹּף
 אַחֲרִימוֹ / בִּמְהֵרָה וּבִמְרוּצָה
הָפַךְ
 יָם לְיַבָּשָׁה נָאוֹר אַדִּיר וּמְפֹאָר / הַגִּבּוֹר הַנּוֹרָא

 

דָּבָר אֲשֶׁר בּוֹ הוּא זָדָה / שִׁלֵּם לוֹ צוּר נַעֲלָה
כִּי
 מִדָּה נֶגֶד מִדָּה / עוֹדָהּ לֹא נִתְבַּטְּלָה

 -10 רָמָה וְהִשְׁלִיךְ תּוֹךְ נַחֲלָה / תִּינוֹקוֹת מֵעֲרִיסָה
הָפַךְ
 יָם לְיַבָּשָׁה נָאוֹר אַדִּיר וּמְפֹאָר / הַגִּבּוֹר הַנּוֹרָא

וּפַרְעֹה
 הִקְרִיב אֶת עַמּוֹ / לָקַח אוֹתָם בִּדְבָרִים
עַמִּי
 רָעַד אֶחְזְמוֹ / וְגַם רְתֵת וּשְׁבָרִים
חָלוּ
 פְּנֵי יוֹצֵר הָרִים / בְּתִפְלָה וּבַקָּשָׁה
הָפַךְ
 יָם לְיַבָּשָׁה נָאוֹר אַדִּיר וּמְפֹאָר / הַגִּבּוֹר הַנּוֹרָא

 

דִּבֵּר בֶּן עַמְרָם נֶחָמוֹת / עַל לִבָּם : אַל תִּפְחֲדוּ
 -15 ה
' יַעֲשֶׂה מִלְחָמוֹת / לָכֶם וְאַתֶּם עִמְדוּ
אַךְ
 בַּה' אֵל תִּמְרֹדוּ / בְּעֵת יֶשַׁע יָחִישָׁה
הָפַךְ
 יָם לְיַבָּשָׁה נָאוֹר אַדִּיר וּמְפֹאָר / הַגִּבּוֹר הַנּוֹרָא

חֵיל
 פַּרְעֹה וְכָל מֶרְכַּבְתּוֹ / בְּתוֹךְ יַם סוּף נִטְבָּעוֹ
הֱקִיאָם
 יָם עַל שְׂפָתוֹ / אָז הִכִּירוּ וְיָדְעוּ
עַם
 בַּה' נוֹשְׁעוּ / וּזְכוּת אָבוֹת שְׁלֹשָׁה
הָפַךְ
 יָם לְיַבָּשָׁה נָאוֹר אַדִּיר וּמְפֹאָר / הַגִּבּוֹר הַנּוֹרָא

 

20 – זָהָב וָכֶסֶף בָּזָזוּ / בִּזָּה רַבָּה וּגְדוֹלָה
שָׁמְעוּ
 עַמִּים וְרָגָזוּ / אֲחָזָתַם חַלְחָלָה
מִיִּשְׂרָאֵל
 עַם סְגֻלָּה / הֵמָּה, אֶבֶן הָרֹאשָׁה
הָפַךְ
 יָם לְיַבָּשָׁה נָאוֹר אַדִּיר וּמְפֹאָר / הַגִּבּוֹר הַנּוֹרָא

קוֹלִי
 רְצֵה, אֲדוֹן עוֹלָם / כְּעוֹלָם וְכִשְׁלָמִים
הַשָּׁב
 מִשְׁמָרוֹת עַל תִּלָּם / כְּיָמִים הַקְּדוּמִים
25 – יִתְגַּדַּל
 שִׁמְךָ בָּרָמִים / תּוֹךְ אֶרֶץ הַקְדוֹשָׁה / אֶל נַעֲרָץ בִּקְדֻשָּׁה

ביאור לשיר

  1. 1. אשורר… חדשה: על־פי ברכת הגאולה. לאל… בקדושה: על-פי תה׳ פט, ח. הפך… ליבשה: תה׳ סו, ו. קריעת ים סוף, שהיא עיקר עניינו של יום שביעי של פסח. 2. נאור… הנורא: כינויים לקב״ה, על-פי תה׳ עו, ה, י, יז. 3. אין… תואר: על-פי הפיוט ׳יגדל׳ הבנוי על י״ג העיקרים לרמב״ם. אומה טהורה: ישראל שנשארו טהורים. ויק״ר, לב, ה: ׳ולא מצא ביניהם אחד מהן פרוץ בערוה׳. 4. מצרים העכורה: על-פי הזוהר: ׳אומה זו של מצרים מזוהמת ומטונפת׳(זהר א, קיז). והשווה תנחומא לך לך ה: ׳מצרים שטופים בזנות הן׳ וראה רש״י לבראשית יב, יט. 5. פרעה… שמו: כינויים לפרעה, על-פי משי כא, כד. 6. ויאסור… עמו: שמי יד, ו. 7. וירדוף אחרימו: שמ׳ יד, ח. במהרה וכמרוצה: על-פי תה׳ קמז, טו. 8. דבר… זדה: על-פי שמ׳ יח, יא. דבר… נעלה: על־פי מכילתא בשלח פ״ו: ׳שבדבר שחשבו מצרים לאבד את ישראל בו בדבר נפרע מהם שנאמר: ׳כי בדבר אשר זדו עליהם׳, וראה רש״י בפירושו לשמ׳ יח, יא. 9. כי… נתבטלה: הכלל של ׳מידה כנגד מידה׳ קיים ועומד, ולכן שילם הקב״ה לפרעה במידה שבה נקט והטביעו בים סוף. על-פי המכילתא לפרשת בשלח מסכתא דשירתא פ״ד: ׳במידה שאדם מודד בה מודדין לו. במידה שמדדו בה מדדת להם׳. וכן במדרש במדב״ר פרשה י, ב. 10. רמה… מעריסה: על-פי שמ׳ א, כב. 11. ופרעה… עמו: על־פי שמ׳ יד, י. לקח… בדברים: פרעה שכנע את עמו על-פי מכילתא לשמות יד, ו: ׳… אמר להם דרך מלכים להיות מנהגין בסוף וחילותיהם מקדמין לפניהם. אבל אני אקדם לפניכם…׳. 12. עמי… שברים: בני ישראל נתקפו בפחד ורעדה. רעד אחזמו: על-פי שמי טו, טו. 13. חלו… ובקשה: על-פי שמו״ר א, ה: ׳ומה ופרעה הקריב? אלא שהקריב את ישראל לתשובה שעשו… תלו עיניהם למרום ועשו תשובה והתפללו…׳. 14. דבר… תפחדו: על-פי שמי יד, יד. בן עמרם: כינוי למשה. 15. ה׳… לכם: על־פי שמי יד, יד. עמדו: שם, שם, יג. 16. אך… תמרודו: כפי שמתואר בשמי יד׳ יא-יב. והלשון על-פי במי יד, ט. 17. חיל… נטבעו: על-פי שמ׳ טו, ד. 18. הקיאם… שפתו: על-פי פסחים קיח, ע״ב: ׳… מלמד שהמרו ישראל באותה שעה ואמרו: כשם שאנו עולים מצד אחד, כך מצרים עולים מצד אחר. אמר לו הקב״ה לשר של ים פלוט אותן ליבשה׳, והשווה רש״י לשמי יד, ל. אז הכירו וידעו: על־פי תפילת ׳עלינו לשבח׳. 19. עם… נושעו: ע ל-פי דב׳ לג, כט. וזכות אבות שלושה: על-פי שמו״ר כא, ח: ׳בזכות אברהם אני בוקע להם את הים… בזכות יעקב אני בוקע להם את הים…׳. 20. זהב… גדולה: על-פי מכילתא לשמות יד, ל: ׳… וכדי שיקחו ישראל את הביזה, שהיו המצרים טעונים כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות….׳. 21. שמעו… חלחלה: על-פי שמי טו, יד. 22. עם סגולה: כינוי לישראל על-פי שמי יט, ה. אבן הראשה: על־פי זכי ד, ז. 23־24. קולי… וכשלמים: המשורר מבקש שה׳ יקבל את תפילותיו במקום הקורבנות. השב… תלם: על דרך תפילת מוסף לשלשת הרגלים: ׳והשב כהנים לעבודתם ולויים לשירם ולזמרם׳. כימים הקדומים: על-פי מל׳ ג, ד. 25. יתגדל… ברמים: על-פי תה׳ עח, סט. והכוונה ששמו של הקב״ה יתגדל בבית המקדש ובארץ ישראל. תוך ארץ הקדושה: באמצע ארץ ישראל, בבית המקדש. על-פי תנחומא קדושים י.

תהלה לדוד-אפרים חזן ודו אליהו (אנדרה) אלבאז-אָבֹוא בֵיתְךָ אֵל בְּרֹב חַסְדֶּךָ.כולל ביאור

רבי דודו בן אהרן חסין – פיוטיו ברצף עם ביאורים.

1 – אָבֹוא בֵיתְךָ אֵל בְּרֹב חַסְדֶּךָ.

בקשה. שיר מעין אזור בן יז מחרוזות ומדריך דו-טורי. בכל מחרוזת ג טורים. הטור השלישי מתחלק לשתי צלעיות: צלעית א חורזת בסטרופה וצלעית ב מהווה חרוז אזור. הטור השני של המדריך משמש רפרין.

חריזה: אא בבב/א גגג/א דדד/א.

משקל: עשר הברות בטור. בטורי האזור אחת עשרה הברות. כתובת: בקשה. נועם ׳יוצר בחכמה׳. סימן: אני דוד בן חסין חזק נר״ו. מקור: ק- ה ע״א.

אָבֹוא בֵיתְךָ אֵל בְּרֹב חַסְדֶּךָ

אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ.

 

אָעִירָה שַּׁחַר אַפִּיל תְחִנָה

וּמְעַפְעַפַּי אֲנַדֵּד שֵׁנָה

5-שְׂפָתַי תַּבַּעְנָה / תְּהִלָתֶךָ

אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ.

                        

נַפְשִׁי וְרוּחִי קִרְבָתְךָ דּוֹרְשִׁים

כָּל עַצְמוֹתַי תּאֹמַרְנָה רוֹחֲשִׁים

מֵאַהֲבַת נָשִׁים / נִפְלָאת אַהֲבָתֶךָ

אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ.

 

יוֹמָם וָלַיְלָה בְּךָ מַחֲשַבְתִי

10-כָּל מַעֲיָניַ בְּךָ שָׂמְתִּי

בְּשָׁכְבִי נִשְׁמָתִי / אַפְקִיד בְּיָדֶךָ

אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ.

אבוא… קודשך: תה׳ ה, ח. הפסוק משולב בפסוקי הכניסה לבית הכנסת ׳מה טובו׳ ורומז לייעוד הפיוט כמכין לתפילה. 3. אעירה שחר: תה׳ נז, ט, אשכים קום לפני עלות השחר. אפיל תחנה: כדי להביא תחינתי לפני ה׳. הלשון על-פי יר׳ לז, כ. 4. ומעפעפי אנדד שינה: על-פי בר׳ לא, מ: ׳ותדד שנתי מעיני׳, כלומר, אסלק מעיני שינה ואעורר עצמי. 5. שפתי תבענה תהילתך: על-פי תה׳ קיט, קעא: ׳תבענה שפתי תהלה׳. 6. נפשי… דורשים: על-פי החלוקה הידועה לנפש רוח נשמה, ור״ל שנפשו שואפת אל האל, ודורשת קרבתו, על דרך ׳ואני קרבת אלקים לי טוב׳ (תה׳ עג, כח). 7. כל עצמותי תאמרנה: על-פי תפילת ׳נשמת׳, והפסוק משובץ מתה׳ לה, י. רוחשים: נפשי ורוחי מכריזים תהילת ה׳. 8. מאהבת… אהבתך: על-פי שמ״ב א, כו: ׳נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים׳. 9. יומם… מחשבתי: על דרך ׳והגית בו יומם ולילה׳, יה׳ א, ח. 10. כל… שמתיך: כל מחשבותי ורעיונותי הוגים בך, על־פי תה׳ פז, ז. 11. בשכבי… בידך: על־פי תה׳ לא, ו, ׳בידך אפקיד רוחי׳, והלשון משולב בפיוט ׳אדון עולם׳. 12. דבקה לעפר נפשי: תה׳ קיט, כה, ועניינו הבעת צער רב.

דָּבְקָה לֶעָפָר נַפְשִׁי בְּזָכְרִי
אֶת
 אֲשֶׁר הָלַכְתִּי אַחֲרֵי יִצְרֵי 
אֵיךְ
 אוּכַל יוֹצֵר, / לָבוֹא עָדֶיךָ

אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ.             

 

15- וַאֲנִי הַיּוֹם אָנָה אֲנִי בָא
לֹא
 תּוֹרָה וְלֹא מִצְוָה וְלֹא מִדָּה טוֹבָה 
אָכֵן
 קְרוֹבָה / יְשׁוּעָתְךָ

אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ.

 

דָּמִי בְּרֹאשִׁי, נַפְשִׁי בְּכַפַּי 
אֵיךְ
 אוּכַל אֶשָּׂא עֲווֹנִי עַל פִּי 
20-הִקְשֵׁיתִי
 עָרְפִי / מְאוֹד נֶגְדְּךָ

אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ.

 

בּוֹשְׁתִּי נִכְלַמְתִּי מִמָּוֶת לִי מַר 
מָה
 נְדַבֵּר מָה נִצְטַדֵּק מָה נֶאֱמַר
בְּשָׂרִי
 סָמָר / מֵרַב פַּחְדְּךָ 

אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ.

 

נָתוּן בִּי יִצְרִי מִיּוֹם נוֹצַרְתִּי 
25-עִוֵּת
 דְּרָכַי הֶחֱטִיא אוֹתִי 
אַךְ
 לֹא כִּוַּנְתִּי / לְהַכְעִיסְךָ

אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ.

 

חִשַּׁבְתִּי דְּרָכַי יוֹמִי וְלֵילַי
לָשׁוּב
 אֵלֶיךָ וּתְרַחֵם עָלַי 
וַאֲשִׁיבָהּ
 רַגְלִי / אֶל עֵדֹתְךָ 

אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ.

 

13 את… יצרי: שנטיתי אחר תאוות לבי ורצונותי. איך אוכל: אחרי כל זאת. לבוא עדיך: לשוב לפניך ולהתקרב אליך. 15. ואני… בא: על-פי בר׳ לז, ל. 16. לא… טובה: אין בידי מצוות ומעשים טובים ואף לא לימוד תורה. 17. אכן: למרות האמור קודם. קרובה ישועתך: על-פי יש׳ נו, א. הישועה קרובה, שכן אתה נענה לחוזרים בתשובה. 18. דמי… בכפי: אני הוא האשם בצרותי, על-פי יה׳ ב, יט: ׳דמו בראשו׳, ועל-פי שו׳ יב, ג: ׳נפשי בכפי׳. איך… פי: איך אוכל לספר חטאיי. הקשיתי ערפי: התעקשתי שלא ללכת בדרכיך, והלשון על־פי שמ׳ לב, ט. נגדך: כנגדך, כנגד מצוותיך. 21. בושתי נכלמתי: על־פי עז׳ ט, ו. ממות לי מר: עכשיו אני מתחרט ומר לי ממוות. 22. מה… נאמר: על-פי בר׳ מד, טז. 23. בשרי טמר: שיער בשרי נסתמר, והוא על-פי איוב ד, טו. 24. נתון… נוצרתי: שיצר הרע קבוע באדם מעת יצירתו, על-פי סנהדרין צא ע״ב. 25. עיות… אותי: קלקל את דרכי וגרם לי לחטוא. 26. אך… להכעיסך: יצר הרע הוא הגורם לי לחטוא, ואין לי בזה כל כוונה להכעיס או למרוד בה׳ אלא חולשת האדם הנכנע ליצר. 27. חשבתי… ולילי: עשיתי חשבון נפשי וחשבון חיי, על-פי מש׳ טז, ט: ׳לב אדם יחשב דרכו׳. 28. לשוב: והגעתי למסקנה כי עלי לשוב  בתשובה.

 

30- סְלַח נָא אֲבַקֵּשׁ מִמֵּךְ, אָבִי
אֶל
 תֵּפֶן אֵל פִּשְׁעֵי, רִשְׁעֵי וְחוֹבִי
בְּמִשְׁפָּט
 אַל תָּבִיא / אוֹתִי עִמֶּךְ 

אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ.

 

יָדַעְתִּי כִּי רַחֲמֶיךָ מְרֻבִּים 
יְמִינְךָ
 פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים 
35-שׁוּבוֹ
 שׁוֹבָבִים / תִּקְרָא בְּפִיךָ

אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ.

 

ה' בְּלִבִּי שִׂמְחָה נְתַתָּהּ
בְּשָׁלֹשׁ
 מִקְרָאוֹת אֲשֶׁר אָמַרְתָּ 
בָּהֶם
 לֹא מָטָּה / רַגְלֵי בְּדִינֶךָ

אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ.

 

נַמְתָּ הָרָעוֹת בָּרָאתָ יֵצֶר
40-גַּם
 תַּדְרִיךְ אָדָם בְּדַרְכֵי ישֶׁר
וּכְחֹמֶר
 בַּיָּד הַיוֹצֵר / אֲנִי בְּיָדְךָ 

 אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ.

 

חַזֵּק לְבָבִי כּוֹנֵן אֲשׁוּרַי
לַעֲבֹד
 אוֹתְךָ בִּשְׁנֵי יִצָרָי
לְמַעַן
 הוֹרַי / שָׁמְרוּ בְּרִיתֶךָ 

 אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ.

 

45- נֵר לְבֶן יִשַׁי תָּאִיר תַּזְרִיחַ 
אָז
 נָשִׁיר מִזְמוֹר וְלִמְנַצֵּחַ
נִיחוֹחַ
 רֵיחַ / עַל מִזְבְּחֶךָ 

אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ.

 

  1. 29. ואשיבה… עדותיך: תה׳ קיט, נט. 32. במשפט… עבדן: על-פי תה׳ קמג, ב. ימינך… שבים: על-פי פסוקי הסליחות (לך ה׳ הצדקה…), יד ימינך שלוחה ומושטת לקבל חוזרים בתשובה. 35. שובו שובבים: על-פי יר׳ ג, יד. 36. ה׳… נתת: על-פי תה׳ ד, ח. 37. בשלוש מקראות: הם הפסוקים שמהם משתמע שאדם חוטא בגלל יצר הרע שברא בו הקב״ה (ברכות לב ע״א; סוכה נב ע״ב), ׳שמעידין שיש ביד הקב״ה לתקן יצרנו ולהסיר יצר הרע ממנו׳ (רש״י, שם). 38. בהם: בזכותם. לא… בדינך: לא נענשתי ולא נפלתי. 39־40. נמת: אמרת, שבמאמרו של הקב״ה נברא העולם, ומאמר ה׳ הוא מעשה של בריאה ויצירה. נמת… אשר: אתה הוא שבראת את יצר הרע ואתה הוא שמידך באו הטוב והרע. ממך הרעות וממך דרכי אושר לאדם. 41. ובחומר… בידך: ואנו בידך כחומר ביד היוצר, על־פי יר׳ יח, ו. 42. כונן אשורי: כוון את רגלי ללכת בדרכיך. 43. בשני יצרי: על-פי ברכות נד ע״א ׳בכל לבבך – בשני יצריך ביצר טוב וביצר הרע׳. 44. למען: בזכות. הורי שמרו בריתך: האבות הראשונים אשר שמרו בריתך. 45. נר… תזריח: על-פי תה׳ קלב, יז. ועניינו לגלות את משיח בן דוד לפארו ולרוממו. 46. אז: בעת הגאולה. נשיר: נשיר לכבוד הגאולה. מזמור ולמנצח: כהתחלותיהם של מזמורי תהילים רבים (כגון תה׳ סו, א ועוד הרבה), וכאן כינויים למזמורים שונים.

רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן יִמְלֹךְ עָלֵינוּ 
יָפְיוֹ
, הֲדָרוֹ יִרְאוּ עֵינֵינוּ
50-יִשְׂמַח
 לִבְנוֹ / בִּישׁוּעָתְךָ

אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ.

 

וּמִקְדָּשׁ יִבָּנֶה יָדְךָ כּוֹנַנְתָּ 
לַגֹרֶן
 אֲרַוְנָהּ תָּשִׁיב שֶׁכִינָה
וּפְקֹד
 אֶת כַּנָּה / נָטְעָה יְמִינְךָ

אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ.

 

  1. 48. ראשון לציון: יש׳ מא, כז, כאן במשמעות המלך המשיח שהוא הראש והראשון במלכות ישראל. 49. יופיו… עינינו: על-פי יש׳ לג, יז: ׳מלך ביופיו תחזינה עיניך׳. 51. מקדש… כוננה: ׳מקדש ה׳ כוננו ידיך׳(שמ׳ טו, יז). 52. גורן ארונה: כינוי לבית המקדש, על פי שמ״ב כד, טז. 53. כנה: כינוי לכנסת ישראל, על-פי תה׳ פ, טז: ׳וכנה אשר נטעה ימינך׳.

תהלה לדוד-אפרים חזן ודו אליהו (אנדרה) אלבאז-אָבֹוא בֵיתְךָ אֵל בְּרֹב חַסְדֶּךָ.

כיסופי גאולה-אָנָּא בְכֹחַ גְּדֻלַּת דָּתֶךָ -תהלה לדוד-רבי דו בן אהרן חסין, פייטנה של מרוקו-כולל ביאור הפיוט

 אָנָּא בְכֹחַ גְדֻלַּת דָּתֶךָ

 בבקשת הגאולה. שיר שווה חרוז בן שישה טורים דו-צלעיים וברצף אקרוסטיכון ישר והפוך. חריזה: א/ב א/ב א/ב וכו׳. משקל: ברוב הצלעיות עשר הברות.

כתוגת: פיוט על אותיות א״ב ותשר״ק. נועם ׳יא לאיים לא תלומני׳. והוא נו׳נעם] ׳אהלל שם האל׳.

מקור: ק- יב ע״א

 

אָנָּא בְכֹחַ גְדֻלַּת דָּתֶךָ / הַקְשֵׁב וּשְׁמַע זַעֲקָתִי

חִישׁ טוּבְךָ יִגָּלֶה כְאִמְרָתֶךָ / לְעָבְדְךָ מְגַמָּתִי נִלְאֵתִי

סְבֹל עֹל פֶּרֶךְ צָרֶיךָ / קְשֹׁב רִנַּת שִׁיר תָּאַבְתִּי

תְּבַשֵּׂר שָׁלוֹם רָב קְרָאתִיךָ / צַוֵּה פְרֹס עַל סֻכָּתִי

5-נִין מִבֵּית לַחְמִי כָּבוֹד יִזַמֶּרְךָ / טוּב חֲסָדָיו זָכָרְתִי

וְגָרֵשׁ הָאָמָה דָרָה גְּבוּלְךָ / בְּעֻזֶּךָ אֱיָלוּתִי

 

ביאור לפיוט: 1. אנא בכוח: על-דרך התפילה הידועה ׳אנא בכח גדולת ימינך׳. 2. כאמרתך: כמו שאמרת והבטחת. לעובדך מגמתי: כל כוונתי לעבוד אותך. נלאיתי: נמשך אל הטור הבא, נלאיתי סבול עול. 3. פרך צריך: הצרים המשעבדים בי בפרך, על-פי שמי א, יד. קשוב… תאבתי: אני תאב וצמא שה׳ ישמע את שירתי ותפילתי לגאולה. קשוב רינת שיר: על־פי תה׳ יז, א. 4. תבשר שלום: על-פי יש׳ נב, ז. שלום רב: על-פי תה׳ קיט, קסד. קראתיך: קראתי אליך בתפילתי. צוה… סוכתי: צווה לפרוס עלינו סוכת-שלום. 5. נין מבית לחמי: כינוי למלך המשיח, על-פי שמ״א טז, א. כבוד יזמרך: על-פי תה׳ ל, יג, וכאן מציין את דרך הזמרה. 6. וגרש חאמח: על-פי בר׳ כא, י, כינוי לבני ישמעאל השוכנים בארץ ישראל. אילותי: כינוי לקב״ה, על-פי תה׳ כב, כ.

אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ-פיוט לשבת-רבי דוד בן אהרן חסין-פייטנה של יהדות מרוקו

  1. אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ

שיר בן שני חלקים: קטע פתיחה וכרוג׳. בקטע הפתיחה שבעה טורים דו־צלעיים בחריזה אחידה. בכרוג׳ חמישה טורים בחריזה שונה. החרוז האחרון חורז עם קטע הפתיחה (׳מעין אזור׳) וחוזר אל הפתיחה..

כתובת: פיוט שבת. טעם ׳אלקים על כל יכול׳. סימן: אני דוד חזק. [לקראת חלק 2]: ויכ׳רוג טעם ׳רבו נסי פלאיך.

אֱלֹהִים דְּבַר בִּקְדֵשׁוֹ / יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ.
נָטַע שַׁחַק וְחִדְּשׁוֹ / וְעַל יָמִים יָסַד אַרְצוֹ.
יוֹם שְׁבִיעִי כִּלָּה חֶפְצוֹכׇּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ 
דְּבַר מִצְוָה לָהּ תָּרוּצוּלֹא תִּכָּלְמוּ לֹא תֵּבוֹשׁוּ.

 5- וּתְחוּם שַׁבָּת אַל תֶּהֶרְסוּאַלְפַּיִם אַמָּה בּוֹ קָצְצוּ 
יוֹם זֶה שִׂמְחוּ וְשׂוֹשׂ שִׂישׂוּתָּגִילוּ וְגַם תַּעַלְצוּ 
דִּבְרֵי תּוֹרָה לֹא יָמוּשׁוּמִפִּיכֶם אֶת הדִּרְשׁוּ 
חִזְקוּ אִמְּצוּ הִתְאוֹשָׁשׁוּמִבְּעוֹד יוֹם לוֹ הַכְנִיסוּ.

יִשְׂמַח בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹמֹשֶׁה עֶבֶד צוּר נֶאֱמָן 
10- נָתַן לוֹ חֶפְצוֹ וְחֶלְקוֹיְדִיד נֶפֶשׁ אָב הָרַחֲמָן 
עוֹבְדֵי פְּלִילִיָּה פָּקוֹוְשֻׁדְּדוּ כְּשֹׁד שַׁלְמָן 
בּוֹ יִתְהַלְּלוּ יִצְדָּקוּכָּל יִשְׂרָאֵל עַם לֹא אַלְמָן
יֹאכְלוּ יִשְׂבְּעוּ וְיִינָקוֹ/מִזִּיז כְּבוֹדָהּ יָמֹצּוּאֱלֹהִים

  1. אלהים דבר בקדשו: על-פי תה׳ קח, ח. יום השבת לקדשו: לשון עשרת הדברות, שמי כ, ח ודב׳ ה, יא. 2. נטע שחק: על-פי יש׳ נא, טז. תיאור מעשה הבריאה כמבוא לשבת. ועל… ארצו: על-פי תה׳ כד, ב. 3. יום… חפצו: על-פי בר׳ ב, ב. כל… תעשו: מצוות שבת, על-פי שמ׳ כ, ט. •4. דבר… תבושו: ראה שבת, סג, א. 5. ותחום… קצצו: שלא לעבור תחום אלפיים אמה לכל רוח, כפי שקצבו חז״ל. 6. יום… תעלצו: השווה שבת קיח ע״א. 7. דברי… דרשו: שכן לא ניתנה שבת אלא לתלמוד תורה(פסיקתא רבתי, כג ט). 8. חזקו… הכניטו: שכן מצווה להוסיף מן החול על הקודש. 9. ישמח במתנת חלקו: על־פי לשון תפילת העמידה בשחרית של שבת, וראה פוק״ת עמ׳ 77־78. משה… נאמן: על-פי המשך התפילה הנ״ל ׳כי עבד נאמן קראת לו׳, והוא על-פי במ׳ יב, ז. 10. חפצו וחלקו: היא מתנת-חלקו, השבת וראה שבת י ע״ב. ידיד… הרחמן: כיטיים לקב״ה, על־פי הפיוט הידוע של ר״א אזיכרי וראה פוק״ת, עמ׳ 33־37. 11. עובדי פליליה: כאן כינוי לעובדי עבודה זרה, שהשבת לא ניתנה להם. פליליה: על־פי'יש׳ כח, ז. ושודדו כשוד שלמן: על-פי הו׳ י, יד. 12. בו: בשבת שהיא מיוחדת לישראל. יתהללו… ישראל: על־פי יש׳ מה, כה. והשווה סיום האופן ׳ידי רשים נחלשים׳ לריה״ל(ירדן, שירי קודש,עמ' 40-37. ישראל..אלמן: על פי יר' נא, ה. 13. יאכלו…ימוצו: הוא ענין עונג שבת, השלון על פי יש' סו, יא.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
מרץ 2024
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

רשימת הנושאים באתר