מורשת יהדות מרוקו

76 – אָנֹכִי הַיּוֹם אֲשִׁירֶהָ

לשמחת חתן וכלה. לקדיש. שיר מעין אזור בן שש מחרוזות. בכל מחרוזת שמונה טורים. שלושה טורי ענף א, שני טורי ענף ב ושני טורי ענף ג. הטור השמיני מעין אזור ואליו מצטרף הרפרין. הטורים מתחלקים לשתי צלעות. טורים ד, ו מתחלקים לשלוש צלעות.

משקל: שמונה הברות בצלע א, שבע הברות בצלע ב. בטורים המשולשים ארבע הברות בצלעית.

כתובת: פיוטים מיוסדים לשמח חתן וכלה ועל שבע ברכות, סדורות בהם ערוכות.

 נועם ׳אל נא מרחמים תתיאש׳. סימן: אני דוד.

מקור: א-ל ע״א; ק-לא ע״ב.

אָנֹכִי הַיּוֹם אָשִׁירָה / לֵאלֹהֵי הָרוּחוֹת

אַדִּיר נֶאֱזָר בִּגְבוּרָה / מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת

לוֹ אֶפְצְחָה שִׁיר וְזִמְרָה / וְגַם שׂבַע שְׂמָחוֹת

צוּר נָעֲלָה / אֵין לוֹ תִּכְלָה / בְּרֹב גִּלָה

5-וְצַהֲלָה גַּם לִתְהִלָּה / בָּרָא חָתָן גַּם כַּלָּה

חָתָן רַךְ טוֹב / בֶּן אֲחִיטוּב / הָאֵל הַטּוֹב

תִּזְבֹּד אוֹתוֹ זֶבֶד טוֹב / יְהִי בֵּיתוֹ כְּגַן רָטֹב

מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב / וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה'

נְהַלֶּלְךָ יָ-הּ צְבָאוֹת / הָאֵ-ל גְּדוֹל הָעֵצוֹת

10-כִּי תְּהִלָּהּ לְךָ תֵּאוֹת / בִּשְׁחָקִים וַאֲרָצוֹת

הַתָּרַת לָנוּ נְשׂוּאוֹת / וְאַסְרַת אֲרוּסוֹת

אוֹר עֵינִי / צוּר מָגִנִּי / רְצֵה חִנִּי

הָרֵם קַרְנִי / וַחֲתָנִי / בָּרֵךְ בִּבְנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנִי

וְגַם בֵּיתוֹ / זוֹ הִיא אִשְׁתּוֹ / וְכַלָּתוֹ

15-יוֹשֶׁבֶת בְּצֵל קוֹרָתוֹ / שָׁאַל מִמְּךָ בִּתְפִלָּתו

1-אנכי היום אשירה: על-פי שו׳ ה, ג. לאלהי הרוחות: כינוי לקב״ה, על-פי במ׳ טז, כב. 2. מהולל בתשבחות: על-פי תפילת ׳ברוך שאמר׳. 3. שובע שמחות: על-פי תה׳ טז, יא. 5. ברא… כלה: על-פי ברכות הנישואין ׳אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה…׳ 6. חתן רך וטוב: לשון של הומור, על-פי בר׳ יח, ז לציין את צעירותו ואת טובו. בן אחיטוב: בן טובים, על-פי שמ״א, כב, והשתמש בשם פרטי במשמעותו הכללית. 7. תזבוד אותו: על-פי בר׳ ל, כ. 8. מצא… מה׳: על־פי מש׳ יח, כב. 11. התרת… ארוסות: מברכות האירוסין. 13. ברך… ומזוני: הם הדברים התלויים במזל, על־פי מו״ק כח ע״א. 14. ביתו… אשתו: על-פי יומא ב ע״א. 15. בצל קורתו: על-פי בר' יט,ח.

יָהּ אֶל רָם בְּרַחֲמֶיךָ / מֶלֶךְ יוֹשֵׁב כְּרוּבִים

כְּשַׂמֶּחֲךָ יְצִירֶךָ / שָׂמַח רֵעִים אֲהוּבִים

וְצַו אוֹתָם בִּרְכָתְךָ / זַרְעָם שִׂים כַּכּוֹכָבִים

20-יִשְׁרְצוּ / וְיִפְרְצוּ / וְיָפוּצוּ

וְיַעַלְצוּ / אֲנָחוֹת מֵהֶם יָנוּסוּ

וּתְנַהֲלֵם / וְתַעֲלֵם / וְתַנְחִילֵם

עִיר הֶקְדֵּשׁ עִיר שָׁלֵם / וּמִכָּל צָרָה תַּצִּילֵם

פּוֹדֶה וּמַצִּיל ה' / וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה'

25-דְּבַר נְבִיאֲךָ הָקֵם / לָהֶם שׁוֹכֵן מְעוֹנִים

וְאַמְּצֵם וְחַזְּקֵם / בְּבָנוֹת וּבְבָנִים

בְּתוֹרַת אֵל יִהְיוּ עוֹסְקִים / מְלֵאִים כָּרִמּוֹנִים

מִצְוֹת רַבּוֹת / מִדּוֹת טוֹבוֹת / וַחֲשׁוּבוֹת

נֶאֱהָבוֹת / לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן עֲרָבוֹת

30-וְתִנְצְרֵם / וְתִשְׁמְרֵם / וְתַעַזְרֵם

כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֵם

שׂוֹשׂ יָשִׂישׂוּ בַה' / וַיָּפֶק רְצוֹן מָה'

וְסִימָן טוֹב וְהַצְלָחָה / יִהְיֶה לַעֲדָתֵנוּ

וְקוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה / יִשָּׁמַע בְּאַרְצֵנוּ

35-וַאֲזַי תִּהְיֶה הַרְוָחָה / בְּבִיאַת מְשִׁיחֵנוּ

בֶּן יִשָׁי / יוּבָל לוֹ שָׁי / יָשִׁיב נְגוּשָׂי

גַּם נְפוּצָי / וּמְגֹרָשַׁי / יוֹרֶה דֶּרֶךְ לַאֲנָשָׁי

יִנּוֹן שְׁמוֹ / מָה טוֹב טַעְמוֹ וּנְאוּמוֹ

עֵת יָבוֹאוּ יִלָּחֲמוּ / כָּל הַגּוֹיִים עַל עַמּוֹ

40-יִבְטַח בְּשֵׁם ה' / וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה'

דִּיצָה וְרִנָּה וְגִלָה / גַּם אַהֲבָה וְאַחְוָה

וְקוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה / וְקוֹל שָׂשׂוֹן וְחֶדְוָה

תִּתְבַּשֵּׂר זֹאת הַקְּהִלָּה / כָּל הַיּוֹם הִיא מְקַוָּה

אֱיָלוּתִי / וְעֶזְרָתִי / בְּךָ שָׂמְתִּי

45-מְגַמָּתִי / וְתִקְוָתִי / כִּי אֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתִי

נָא אַל תִּדֹּם / לִבְנֵי אֱדוֹם / שָׂרְפוּ הֲדֹם

עֲשֵׂה לָהֶם כִּסְדֹם / דּוֹדִי הַצַּח וְהָאָדֹם

כִּי אֶל נוֹקֵם ה' / וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה'.

16. 16. עזרי מעם ה׳: תה׳ קכא, ב, ורמז לאישה שהיא ׳עזר כנגדו׳. 17. יושב כרובים: כינוי לקב״ה, על-פי תה׳ צט, א. 18. כשמחך… ואהובים: ברכה שישית משבע ברכות הנישואין. 19. זרעם שים ככוכבים: על-פי בר׳ כב, יז. 20. שרצו: שמי א, ז. 24. ומכל צרה תצילם: תה׳ כד, ט. 31. כצינה רצון תעטרם: תה׳ ה, יג. 32. שוש ישישו בה: יש׳ סא, י. 34. קול… שמחה: על-פי יר׳ ז, לד; טז, ט; לג, יא. ברכה ז׳ משבע ברכות. ישמע בארצנו: על-פי שה״ש ב, יב. 38. ינון שמו: הוא המשיח על-פי תה׳ עב, יז, וראה: סנהדרין צח ע״ב. 41. דיצה ורינה: ברכה שביעית מברכות הנישואין. 46. הדום: כינוי לבית המקדש. 47. דודי הצח והאדום: שה״ש ה, י. 48. אל נוקם ה׳: נח׳ א, ב. ועתה… ה׳: על-פי במי יד, יז.

8 – אהלל אל שומר את הבטחותיו

לפדיון הבן. יא טורים כפולים בחריזה מתחלפת.

חריזה: אאבבגג.

משקל: אחת עשרה הברות בטור.

כתובת: פיוט לפדיון הבן נועם ׳בני אל חי׳ סימן: אני דוד בן חסין. [נ״י: יסדו רבי דוד ן׳ חסין נר״ו בפדיון נכדו סעוד. נועם ׳יה שים גיל׳] [נ״י 3 : יסדתי לסעודת פדיון הבן…].

אֲהַלֵּל אֵל שׁוֹמֵר אֶת הַבְטָחוֹתָיו / אֲשֶׁר שָׂם בְּמִצְרַיִם אֹתוֹתָיו
נָתַן לָנוּ חֶמְדָּה טוֹבָה וּקְדֻשָּׁה / תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה

יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר אָהַב, אֲשֶׁר רָצָה / בִּדְבִיקָה, בַּחֲשִׁיקָה בַּחֲפִיצָה
דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ יָצָא בְּעֵמֶק עָכוֹר / וַיַהֲרֹג ה' כָּל בְּכוֹר

וְלֹא נָתַן אֱלֹהֵינוּ מַלְכֵּנוּ / אֶת הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֵל בָּתֵּינוּ
דְּבָרָיו שִׂים עַל לִבְּךָ אַל תִּשְׁכָּחֵם / לְקַדֵּשׁ כׇל בְּכוֹר פֶּטֶר כׇּל רֶחֶם

בֵּן חֹדֶשׁ יָצָא מִכְּלַל נְפָלִים / פָּדֹה תִּפְדֶּה בַּחֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים
נָתֹן תִּתֵּן בְּשִׂמְחָה אֶת כַּסְפְּךָ / אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה לְפָנֶיךָ

חִישׁ לְבָרֵךְ וְקֹדֶם שֶׁתִּפְדֵהוּ/  אֱמֹר לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא
סְעֹד בֶּן זֶה, אַל חַי יוֹשֵׁב כְּרוּבִים / זָכֵּהוּ לְתוֹרָה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים

יְהִי חָכָם בְּתוֹרַת יְקוּתִיאֵל / בְּחַיֵּי אָבִיו וְכָל קְהַל יִשְׂרָאֵל
נְבָרֵךְ צוּר שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ / אֱלֹהֵינוּ הַזֵּן אֶת הָעוֹלָם כָּלוּ

1. 1. שומר את הבטחותיו: על-פי הגדה של פסח. אשר… אותותיו: על-פי תה׳ עח, מג. את: חסר בדפוסים. 2. חמדה טובה קדושה: על-פי נוסח ברכת המזון, וכאן כיוון לתורה. תורה… מורשה: דב׳ לג, ד. 3. בדביקה, בחשיקה בחפיצה: לשונות של אהבה וחיבה, על־פי בר״ר פ, ו. 4. עמק עכור: יהו׳ ז, כד ועוד, וכאן כינוי למצרים. ויהרג… בבור: על-פי שמי יג, טו. 5. ולא… בתינו: על־פי שמ׳ יב, כג. 6. לקדש… רחם: כנגד הצלת הבכורות, על-פי שמ׳ יג, ב. 7. בן… נפלים: שבן חודש כבר אינו בכלל נפל, על-פי שבת קלה ע״ב. 7. פדה… שקלים: על-פי במי יח, טו-טז. בשמחה: על שנתן לך ה׳ בן בכור. אל… לפניך: על־פי דב׳ כו, ג. ובנ״י: ׳בימיך׳. 9. חיש לברך: על פדיון הבן. לשם… הוא: תפילה הנאמרת קודם לקיום מצוות ולתפילות שונות. 10. סעוד: ברכה לרך הנפדה, ועל-פי נ״י1 רמז לשם נכדו. ושם הגרסה ׳סעוד תסעוד אותו יושב כרובים׳ וכן בנ״י 3. יהי חכם: בנ״י 3,1 : יזכה ללמוד. יקותיאל: כינוי למשה על-פי ויק״ר א, א. בחיי ישראל: על דרך לשון הקדיש. 12. נברך… כלו: רמז לייעוד הפיוט, שנאמר בסעודת המצווה של פדיון הבן על-פי הפיוט ׳צור משלו אכלנו׳.

35 – אל אלהים אשיר שירה

בשבחה של תורה. בפיוט שלוש מחרוזות. בכל מחרוזת חמישה טורים. שלושה טורים ראשונים בני שלוש צלעות, שתיים ארוכות והאמצעית קצרה. בטור הרביעי חמש צלעיות קצרות. הטור החמישי הוא טור קצר המסיים במילה ׳ספר׳.

חריזה: א/א/ב ג/ג/ב ד/ד/ב ה/ה/ה/ה/ה ו.

משקל: שמונה הברות בצלע א, שלוש הברות בצלע הקצרה ותשע הברות בצלע המסיימת.

כתובת: שירים נבחרים מיוסדים לחג השבועות למעלת תורתנו הקדושה ובהם על עשרת הדברים וזה יצא ראשונה נועם ׳יעלת חן העלמה נעימה׳. סימן: אני דוד חזק. [נ״י: פיוטים לחג השבועות לנשמת ולקדיש ולעשרת הדברות וזה יצא ראשונה…]

אֶל אֱלֹהִים אָשִׁיר שִׁירָה / וְזִמְרָה / כִּי לוֹ יֵאוֹת שֶׁבַח וְרִנָּה

נָתַן לָנוּ תּוֹרָה תַּמָּה / תְּמִימָה / אֶלֶף דּוֹרוֹת אֶצְלוֹ טְמוּנָה

יִקְרֶה הִיא מִפְּנִינִים / וְהוֹנִים / וּפִטְדַת כּוּשׁ לֹא יַעַרְכֶנָּה

בָּהּ אֲנַצֵּחַ יִצְרִי / וַאֲשַׂמֵּחַ יוֹצְרִי / אָשְׁרֵי שׁוֹמְרֵי / וְגַם נוֹצְרֵי / אֶת דִּבְרֵי

 הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר

דְּרוּשָׁה בְּשִׁבְעִים פְּנִים / נְכוֹנִים / פְּשַׁט רֶמֶז וְסוֹד וּדְרָשָׁה

וְכָלַל בָּהּ מִצְווֹת אֶל רָם / מִסְפָּרָם / שֵׁשׁ מֵאוֹת וְעֶשֶׂר וּשְׁלוֹשָׁה

דִּבְרוֹת שְׁתַּיִים הוֹרָה / אַל נוֹרָא / תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה

מְבוֹאָרִים מְפוֹרָשִׁים / בִּזְרָעִים מוֹעֵד וְנָשִׁים / טְהָרוֹת נִזְקֵי אֲנָשִׁים / קָדָשִׁים

הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר

חֲמוּדָה רַבַּת מַעֲלַת / תְּהִלָּת / יִקְרַת הִלַּת פְּאֵר וּגְדוּלָה

זִיוָהּ / הוֹדָהּ וַהֲדָרָהּ / וּפְאֵרָהּ / לְאָמְרוֹ דּוּמִיָּה תְּהִלָּהּ

קָדוֹשׁ תְּנָה חַיֵּי וּבְנֵי / וּמְזוֹנֵי / לָעוֹסְקִים בָּהּ יוֹמָם וְלַיְלָה

וַאֲנִי תְּפִלָּתִי / לְךָ אֱלֹהַּ יְשׁוּעָתִי / אַחַת מֵאִתְּךָ שָׁאַלְתִּי / בִּקַּשְׁתִּי

לְקַיֵּים אֶת דִּבְרֵי הַסֵּפֶר.

1. 1. כי… ורנה: השבח והרינה מתאימים לו, והוא על דרך לשון התפילה: ׳כי לך נאה ה׳ אלהינו… שיר ושבחה הלל וזמרה…׳(תפילת ישתבח). 2. נתן לנו תורה: על-פי ברכת התורה: ׳… אשר… ונתן לנו את תורתו׳. תמה תמימה: על-פי ׳תורת ה׳ תמימה משיבת נפש׳(תה׳ יט, ח). אלף… טמונה: שהתורה קדמה לבריאת העולם והייתה גנוזה אצל הקב״ה תתקע״ד דורות קודם הבריאה וכ״ו דורות מאדם הראשון עד משה רבנו (שבת פה ע״ב). 3. יקרה היא מפנינים: על-פי מש׳ ג, טו. והונים: צורת ריבוי של הון מיוסד על לשון הכתוב ביח׳ כז, לג. (והשווה חזן, פרג׳י, עמ׳ 45). ופטדת… יערכנה: גם אבן טובה כאותה הפטדה הבאה מארץ כוש אף היא אינה שוה כלום כנגד התורה. והלשון על-פי איוב כח, יט. 4. בה אנצח יצרי: בעזרת התורה ולימודה יכול האדם לנצח את היצר הרע כמאמר הגמרא בקידושין ל ע״א. אשרי… נוצרי: מיזג הפייטן שני פסוקים: ׳אשרי שומרי משפט׳ (תה׳ קו, ג), ׳אשרי נוצרי עדותיו׳ (תה׳ קיט, ב) ומתוך הישענות על פסוקי המקרא העמיד הפייטן צורות נסמך שלא לפני סומך כצורת הריבוי בארמית הבבלית. 5. את… ספר: לשון הכתוב בדב׳ לא, כד. 6. דרושה: נדרשת, דורשים ומפרשים דבריה. בשבעים פנים: שכן שבעים פנים לתורה (במד״ר יג, טו) וכולם נכונים בדרכם. פשט… ודרשה: הן ארבע הבחינות לפירוש התורה וסימנם פרד״ס – פשט, רמז, דרש, סוד ומקור העניין הוא בזוהר, ויקרא קי (וראה: משנת הזוהר, עמ׳ שע). 7. מספרם: של המצוות. שש.. ושלשה: הן תרי״ג מצוות התורה (מכות כג ע״ב). 8. דברות… נורא: כדברי המדרש ׳ב דיבורים (מעשרת הדברים) שמעו ישראל מפי הקב״ה…׳ (שהש״ר א). תורה… מורשה: דב׳ לג, ד. 9. מבוארים מפורשים: דברי התורה שבכתב. בזרעים… קדשים: בשישה סדרי המשנה, בתורה שבעל-פה, שבלעדיה אין מובן להרבה מצוות הכתובות בתורה. 10. הלא… ספר: על-פי מל״א יא, מא, יד, טו, ועוד הרבה. 11. חמודה: כינוי לתורה, הקרויה ׳חמדה גנוזה׳(שבת פה ע״ב). רבת מעלות תהלות: רבת מעלות ותהלות. יקרת הלת: היקרה שבאורות. 12. זיוה הודה והדרה: על-פי לשון המדרש (בר״ר סח, ז) ׳בזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה׳. לאומרו דומיה תהילה: למי שבא לספר שבחה והודה של התורה ־ דומיה תהילה, כלומר יאה לשתוק שאין אדם יכול לאמר כל שבחה, והוא על-פי תה׳ סה, ב: ׳לך דומיה תהילה אלהים׳. 13. קדוש: כינוי לקב״ה, על-פי יש׳ נז, טו, ועוד. חיי ובני ומזוני: בנים, חיים ומזונות: אלה שלושה דברים התלויים במזלו של אדם (מו״ק כח, עא) ומבקשים מן ה׳ שיתנם לו. וכאן מתברכים בהם לומדי התורה. בה: בתורה. יומם ולילה: על-פי ׳והגית בו יומם ולילה׳(יהו׳ א, ח). 14. ואני תפלתי לך: תה׳ סט, יד, פונה אני אליך בתפילה. אחת… ביקשתי: על-פי תה׳ כז, ד: ׳אחת שאלתי מאת ה׳ אותה אבקש׳. 15. לקיים… הספר: כי תזכני לקיים את המצוות ואת דברי התורה. והוא על דרך אס׳ ט, כט.

בְּתוֹךְ קָהָל וְעֵדָה.

בשבחה של תורה, שיר מעין אזור בעל מדריך דו טורי ושש מחרוזות. בכל מחרוז שלושה טורי ענף וטור אזור. כל טור מתחלק לתשיים

בְּתוֹךְ קָהָל וְעֵדָה / בֵּית יִשְׂרָאֵל וְיהוּדָה

תְּנוּ לֵאלֹהִים תּוֹדָה / נָתַן לָנוּ כְּלִי חֶמְדָּה.

אֲלֵיכֶים אִישִׁים אֶקְרָא / בְּנֵי אֵל עֶלְיוֹן כֻּולְּכֶם

הַמִּצְוָה וְהַתּוֹרָה / שִׁמְעוּ נָא וּתְחִי נַפְשְׁכֶם

מִכָּל עַם בָּחַר בָּכֶם / ה' אֱלֹהֵיכֶם

לֶקַח טוֹב נָתַן לָכֶם / הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה.

נֶגֶד כָּל עַם וְאֻמָּה / נוֹדַעַת אֲלֵיכֶם חִבָּה

דָּת הֲגוּנָה נְעִימָה / מִנֹּפֶת צוּפִים עֲרֵבָה

כַּמָּה וְכַמָּה טוֹבָה / בְּלִי חֵקֶר וְקִצְבָּה

גַּם מִנִּי יָם רְחָבָה / אָרְכָה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ.

ה' בָּא מִסִּינַי / וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ

נִגְלָה לְכָל הֲמוֹנָי / יְרֵאָיו וְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ

הִנְחִילָם דָּת נָאֲמוּ / בָּרָא בָּהּ אֶת עוֹלָמוֹ

שְׁמֵי עֶרֶץ מֵרוֹמוֹ / אַף יָדוֹ אֶרֶץ יָסְדָה

דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ / דִּבְרוֹתָיו הִשְׁמִיעָנוּ

אֶת כְּבוֹדוֹ אֶת גָּדְלוּ / עַל רֹאשׁ הָהָר הֶרְאָה לָנוּ

הַיּוֹם הַזֶּה רָאִינוּ / בְּעֵינֵינוּ מַלְכֵּנוּ

לֹא קָמָה רוּחַ בָּנוּ / וְגַם נְשָׁמָה לֹא עָמְדָה.

וְתוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל / שָׁם וּלְכָל גּוֹי כֵּן לֹא עָשָׂה

אֵין כָּאֵל וּמִיכָאֵל / יְשֻׁרוּן עֵדָה קְדוֹשָׁה

בְּרִיךְ שְׁמֵיהּ דְּקֻדְשָׁא / בְּרִיךְ הוּא רָם וְנִשָּׂא

בָּחַר בָּנוּ וְרָצָה / מִמִּצְרַיִם לָנוּ פָּדָה.

דַּדֶּיהָ יְרַוְּוךָ / בְכָל עֵת בְּאַהֲבָתָהּ

שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה / יַשִּׂיג אָדָם בְּחֶבְרָתָהּ

לֹא יֻתַּן סְגוֹר תַּחְתֲּהּ / וּכְלִי פָּז תְּמוּרָתָהּ

זֶרַע קָדֵשׁ מַצַּבְתָּהּ / יִשְׂרָאֵל קָהָל וְעֵדָה.

1. 1. בתוך קהל ועדה: לעיני הכול, על־פי מש׳ ה, יד. 2. נתן… חמדה: על אשר נתן לנו כלי חמדה, התורה, על-פי משנה אבות ג, יד, והביטוי ביר׳ כה, לד. 3. אליכם אישים אקרא: על-פי מש׳ ח, ד. בני… כולכם: הלשון על-פי תה׳ פב, ו. 4. שמעו… נפשכם: על־פי יש׳ נה, ג. בהקשר של תורה ומצוות. מכל… אלהיכם: על-פי לשון הברכה ׳אשר בחר בנו…׳. 6. לקח… לכם: על-פי מש׳ ד, ב. והמשכו ׳תורתי אל תעזבו׳. התורה והעבודה: השווה משנה אבות א, ב. 7. נגד… ואומה: לעיני הכול, שכן התורה ניתנה בפומבי. נודעת אליכם חיבה: על-פי תה׳ יט, יא. 9. כמה… וקצבה: על-פי הגדה של פסח ׳על אחת כמה וכמה… ונתן לנו את התורה…׳. 10. גם… מדה: על-פי איוב יא, ט. 11. ה׳… למו: דב׳ לג, ג. 12. יראיו וחושבי שמו: על-פי מל׳ ג, טז. 13. דת נאומו: דברי תורתו. ברא… עולמו: שהקב״ה הסתכל בתורה וברא את העולם (בר״ר א, ב). 14. שמי… יסדה: שמים וארץ ברא ה׳ בתורה, וראה מש׳ ג, יט. 15. דודי… לו: שה״ש ב, טז. 16. את… לנו: על-פי דב׳ ב, כ. 18. לא… בנו: מן המראה הגדול, הלשון על-פי יהו׳ ב. יא. וגם… עמדה: כששמעו ישראל ׳אנכי ה״ פרחה נשמתן והקב״ה הוריד טל של תחייה והחיים (שבת פח ע״ב). 19. ותורה בישראל שם: על-פי תה׳ עח, ה. ולכל… עשה: על־פי תה׳ קמז, כ. 20. אין… ישורון: על-פי דב׳ לג, כו(וראה ביאורנו לשיר עז שורה 1). 21. ברין… הוא: על-פי הלשון בקדיש. 23. דדיה… באהבתה: על-פי מש׳ ה, יט. 24. שלום טובה וברכה: על-פי ברכת השלום בתפילת העמידה. 25. לא… תמורתה: על-פי איוב כח, טו; רז. 26. ישראל קהל ועדה: על-פי הדרש ל׳כל קהל עדת ישראל׳ פסחים עח ע״ב.

אזיל דמעתי

על מות חתנו, ר׳ אלעזר בן לחדייב. קינה בתבנית מעין אזורית בת תשע מחרוזות ומדריך דו-טורי. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור אזור. כל הטורים דו-צלעיים מלבד טור האזור.

חריזה: א/אא/א ב/ג/ב/ג/ב/ג/א ד/ה ד/ה ד/ה/א וכו'.

משקל: חמש הברות בצלע הראשונה ושבע הברות בצלע השנייה.

כתובת: קינה קוננתי אל הלקח ממני הידיד חתני, נבון וחשוב, מתהלך בתומו צדיק, כה״ר (= כבוד הרב רבי) אלעזר בן לחדיב נ״ע(= נפשו עדן). תמרור ׳יום עמי הגלה׳.

סימן: דוד בן חסין.

מקור: א- סד ע״ב; ק- פד ע״א.

אֲזִיל דִּמַעְתִּי / אַגְדִּיל אַרְבֶּה יִלְלָתִי
אוֹיָה לִי כִּי אָבַדְתִּי / כְּלִי חֶמְדָתִי

דְּעוּ אֵיפֹה כִּי / אֱלֹהַּ עִוְּתָנִי

אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי / נָסַע וְנִגְלָה מֶנִּי

5-מָתוֹק לְחִכִּי / מִצּוּף דְּבַשׁ בִּלְשׁוֹנִי
רוּחִי וְגַם נִשְׁמָתִי

וִיהִי לְאֵבֶל / כִּנוֹרִי וְעוּגָבִי
יוֹם נָד מִתֵבֵל / יְדִיד נַפְשִׁי אֲהוּבִי
כח הַסֵּבֶל / חָלַף הָלַךְ מִקִּרְבִּי
10-נְפוּגוֹתִי נִדְכֵּיתִי

דְּמוּת מַרְאֵהוּ / יִתְאֲבוּ כָּל לְבָבוֹת
נַפְשׁוֹ אִוָתְהוּ / אָזְנַי עָלָיו קַשׁוּבוֹת
אַיָּה אֵיפֹה הוּא / חִפַשְׂתִּיהוּ בָּרְחוֹבוֹת
בִּקַּשְׁתִּי וְלֹא מָצָאתִי

15-בָּנָיו הַיְּקָרִים / יְלָדִים מוּם אֵין בָּהֶם
רַכִּים צְעִירִים / סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם
בּוֹכִים תַּמְרוּרִים / וְאֵם תַּעֲנֶה לָהֶם
אוֹי לִי כִּי חָרְבָה בֵּיתִי

נוֹתֵן וְנוֹשֵׂא / בָּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה
20-נִכְנַס וְיוֹצֵא / לַתוּר לִדְרֹשׁ בְּחָכְמָה
אוֹת לֹא אֶנְשֶׁה / כָּל יְמֵי הָאֲדָמָה
אִם זָכַרְתִּי נִבְהַלְתִּי

חֲסָדִים מָלֵא / וּמִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ
בִּשְׁמו מְעֻלֶה / מַעֲשָׂיו בִּמְקוֹמוֹ
25-בְּזָכְרִי אֵלֶּה / עָלַי מֵעַי יֶהֱמוּ
יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי

סְפוֹד אַבִּיעַ / דִּמְעָה יִזְלוּ עֵינַי
וְלֹא אַרְגִּיעַ / כָּל יָמַי וְכָל שָׁנָי
עַל אִישׁ קוֹבֵעַ / עֵת לַעֲשׂוֹת  לָה'
30-אֱלֹהֵי תְּהִלָּתִי

יָהּ שׁוּב מֵחֲרוֹן / אַפְּךָ מֵעָלֵינוּ
צַו אֶת אַהֲרֹן / וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ
יַעֲלוּ דּוֹרוֹן נִשְׁמָתוֹ יְעַדְּנוּ
שָׁמַע נָא תִּפְלָתִי / צוּר יְשׁוּעָתִי

35-נַחֵם עֲגוּמִים / צוּר בַּעַל הַנֶּחָמוֹת
וּלְצַדִּיק תָּמִים / תַּנְחִיל יָהּ יֵשׁ עוֹלָמוֹת
וּלְקֵץ הַיָּמִים / תְּחַיֶּה הָעֲצָמוֹת
וּתְהִי זֹאת נֶחָמָתִי / צוּר יְשׁוּעָתִי

2. 2. כלי חמדתי: חתני היקר לי, על־פי הו׳ יג, טו. ועל־פי מגילה ו, ע״א. 3. דעו… עותני: על-פי איוב יט, ו. 4. אנוש כערכי: על-פי תה׳ נה, יד. נסע ונגלה מני: עזבני וגלה, על-פי יש׳ לח, יב. 5. מתוק לחכי: על־פי שה״ש ב, ג. 6-5. מתוק… נשמתי: לשונות של חיבה. 7. ויהי… ועגבי: על-פי איוב ל, לא. 8. יום נד מתבל: יום בו נסתלק מן העולם. 9. כח הסבל: של היסורין, על-פי נחמי ד, ד ׳כשל כח הסבל׳. 10. נפוגותי נדכיתי: נהייתי חלש ומדוכא, על-פי תה׳ לח, ט. 11. דמות… לבבות: בשבח מראהו החיצוני. 12. נפשי אותהו: נפשי חשקה בו מרוב חיבה ואהבה. אזני עלי קשובות: לשמוע דבריו הנעימים. 13. איה איפה הוא: שאלה של צער וגעגועים. 14-13. חפשתיהו… מצאתי: על־פי שה״ש ג, ב. 15. בניו… צעירים: רמז שמת עול ימים והניח ילדים קטנים. 16. סר צלם מעליהם: על-פי במ׳ יד, ט. מגעם שהיה מגן עליהם מת. 17. ואם תענה להם: ואם תנסה לענות להם ולנחמם. 18. אוי… ביתי: על-פי ברכות ג ע״א. 19. נותן ונושא באמונה: על-פי שבת לא ע״א. 20. נכנס… בחכמה: היה קובע עתים לתורה. 21. לא… האדמה: לא אשכח לנצח. 22. אם… נבהלתי: זכרונו מעורר בי בהלה מגודל חרדת האסון. 23. ומתהלך בתומו: מתנהג בתמימות, על-פי מש׳ כ, ז. 24. בשמו מעולה: שקנה לו שם טוב, על־דרך אבות ד, יג. מעולה: נמשך גם לאחריו. 25. עלי מעי יהמו: ירעשו מרוב געגועים וזכרונות. 26. יגעתי באנחתי: אנחותי החלישוני. 28. ולא ארגיע: לא אשקוט. 29. עת לעשות לד׳: כאן: ביטוי לקביעת עתים לתורה, על-פי תה׳ קיט, קכו. 30. אלהי תהלתי: על פי תה׳ קט, א. 31. שוב… מעלינו: הסר מידת הדין מעלינו, על־פי שמי לב, יב. 32. צו… בנו: שיבוץ מורכב על-פי וי׳ ו, ב ובמ׳ כ, כה ולפי ששם חתנו של המשורר אלעזר לכן מבקש כי אהרן ואלעזר בנו יביאו עידון לנשמתו. 33. יעלו… יעדנו: על-פי זבחים ז ע״ב ׳עולה דורון היא׳. 34. צור ישועתי: כינוי לקב״ה, על-פי תה׳ פט, כז.. יש עולמות: על-פי אבות ה, יט ושו״ט מש׳, ח ׳עתיד הקב״ה להנחיל לכל צדיק וצדיק שלוש מאות ועשרה עולמות לכך נאמר ׳להנחיל אוהבי יש׳(מש׳ ח, כא). 37. ולקץ… העצמות: שיזכה לתחיית המתים, על-פי יח׳ לז, ה. וכעין נוסח האשכבה ׳ולקץ הימים תעמידהו׳. 38. זאת נחמתי: על-פי תה׳ קיט, ט. צור ישועתי: על-פי תה׳ פט, כז.

תהלה לדוד החדש

אֻמְלָלָה רֻטָּשָׁה – קינה לאשה-א

תמרור: ארים על שפאים סימן: אני דוד

אֻמְלָלָה רֻטָּשָׁה, הָאֵם עַל הַבָּנִים-ב

אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא, וְרָחוֹק מִפְּנִינִים-ג

נָשִׂים שַׁאֲנַנּוֹת, שְׂאוּ קִינָה בְּמָרָה .בּוֹטְחוֹת-ד וַעֲדִינוֹת,

לִסְפּוֹד לִבְכּוֹת לְצָרָה-ה. קַדְּשׁוּ עֲצָרָה-ו, בְּמִסְפֵּד מַר כַּתַּנִּים-ז.

 עַל אִשָּׁה כְּשֵׁרָה, עִזְבוּ שִׁירִים וְתַנִּים:

יִרְאַת הָאֵל שָׁמְרָה, כַּדָּת וְכַתְּעוּדָה-ח. גַּם הָיְתָה זְהִירָה, תָּמִיד בִּתְלַת כַּחֲדָא-ט.

חָלָה נֵר וְנִדָּה-י, הִיא סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים-יא. גַּם בְּטֻמְאַת לֵדָה, לְבָנוֹת וְלַבָּנִים-יב:

דָּת יְהוּדִית-יג חָשְׁקָה, בְּאַהֲבָה וְחִבָּה. וּבְמִצְוַת הַצְּדָקָה, הֲנָיָתָהּ מְקַרְבָא-יד.

מַתָּנָה מְרֻבָּה. לְדַלִּים וְאֶבְיוֹנִים. בְּנַחַת וְשׁוּבָהּ-טו, בְּחֵן וְתַחֲנוּנִים-טז:

וְתוֹרַת חֶסֶד עַל, לְשׁוֹנָהּ כָּל יָמֶיהָ-יז. בְּדַרְכֵי שׁוֹכֵן עַל-יח, הִדְרִיכָה אֶת בָּנֶיהָ.

קָמוּ וַיְאַשְּׁרוּהָ-יט, יוֹדְעֶיהָ מִלְּפָנִים. בָּנוֹת וַיְהַלְלוּהָ-כ, מַלְכוּת וּנְשֵׁי רוֹזְנִים-כא:

דּוֹדִי-כב, נֵרָהּ תָּהֵל-כג, תַּשְׁפִּיעַ לָהּ טוֹבָתָךְ. מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל, תְּבֹרַךְ-כד, לְמַעֲנָךְ.

בָּעֳנִי אֲמָתָךְ, תִּרְאֶה-כה שׁוֹכֵן מְעוֹנִים. וּמְחֵה בְּחַסְדָּךְ, דֶּמַע מֵעַל כָּל פָּנִים-כו:

 רינת יעקב

א. ובה פתיחה והי בתים, ובכל בית ב׳ טורי ענף ובי טורי אזור. והטורים כפולי צלעות ומשקל הצלעות; ו׳ הברות לצלעות הראשונות, וזי הברות לצלעות השניות: ב. מליצה ע״פ הושע י, יד ודברים כב, ו: ג. עי׳פ משלי לא, י; ד. ע״פ ישעיה לב. ט: ה. ע״פ בראשית כג, ב: ו. ע"פ מ״ב י, כ: ז. ע׳׳פ מיכה א, ח: ח. ניתן לישבע עליה ששמרה כדת כל מצוות הי, וזה ע׳׳פ ישעיה ח, כ ובדברי המפרשים לשם: ט. יש אנשים ונשים אשר תופסים להם מצוה אחת ומחמירים בה, אך יש שאינם מסתכלים על המצוה אלא על מי שמצוה עליה, ומדקדקים ככל האפשר בכל המצוות כולן: י. והיינו שלא יאמרו חלילה שנסתלקה בעוון שלא שמרה מצות נדה וחלה והדלקת הנר, כאשר מצינו בסוף פרק ב׳ ממסכת שבת על שלש עבירות נשים מתות וכר. כי אדרבה האשה הזו היתה זהירה במצוות הללו ביותר: יא. ע”פ שה׳׳ש ז, ג והתום׳ בסנהדרין לז, א ד״ה והתורה, פירשו דבר זה על שמירה מנדה, כי תיכף כשאומרת האשה לבעלה דם כשושנה אדומה ראיתי, פורש ממנה מיראת הי: יב. בערי מרוקו היו נוהגות הנשים פרישות מן הבעל מ׳ לזכר ופי לנקבה, אך מנהג זה בטעות יסודו, וממינות הקראים יצא ונתפשט, ונתקבל אצל הנשים כתורה מסיני כי הקראים פירשו "עד מלאת ימי טהרה" עד אשר ימלאו ארבעים לזכר ושמונים לנקבה. והוא פירוש אפיקורסות וגילוי פנים בתורה עזלא כהלכה. וכבר ובינו הגדול הרמב״ם ז״ל כתב (פי״א מהלי איסורי ביאה הלכה טו), בזה הלשון; זה שתמצא בקצת מקומות שהיולדת זכר לא תשמש עם בעלה עד סוף ארבעים יום והיולדת נקבה עד סוף שמונים יום ואע”פ שאינה רואה דם, אין זה מנהג אלא טעות, ודרך אפיקורסות היא באותם המקומות, ומן הצדוקים והקראים למדו דבר זה, ומצוה לכוף אותן כדי להוציא מלבן דבר זה, ולהחזירן לדברי רבותינו שאמרו שתספור שבעה נקיים ותטבול ותהיה טהורה. ע"כ. והחרו אחריו רבנו הריב״ש בתשובותיו (סימן מ), וכן הרשב״ץ בתשובותיו ח״ג (סי׳ רלח), וכן כי רבינו המהריק״ש בהגהותיו לירד סי׳ קצ׳׳ד. ומרן בבית יוסף ירד סי׳ קצ״ד הביא מדברי מהרי״ק שגם כתב שהעיקר כהרמב״ם בזה. והנה אע״פ שהרמ״א והב״ח שם מצאו סמך לדברי המחמירים, מ׳׳מ גם אצל בני אשכנז לא נהגו כיום להחמיר בזה, כאשר העידו הרב חכמת אדם, וכן הרב ערוך השלחן. וגיסו של רבינו המחבר הוא ניהו רבה המלאך רפאל בירדוגו ז׳׳ל בספר תורת אמת יצא לעקור ולשרש מנהג מעוות זה שמצוה לבטלו. והחרה החזיק אחריו הגאון מוה׳׳ר פתחיה ברדוגו בשרת נופת צופים חיו״ד סי׳ ט׳׳ז שהאריך לבטל מנהג זה, ודחה את כל דברי הרב שמים החדשים. וכן דעת הרב בעל קרית חנה דוד ז׳׳ל כאשר הביא דבריו הגאון רבי מסעוד הכהן בעל פרחי כהונה בתשובותיו חיו״ד סי׳ ל׳׳ה, ועד אחרון מלך בירושלים הוא ניהו רבה מהר״ש משאש זצ״ל בשרת שמ׳׳ש ומגן ח״א חיו״ד סי׳ כ׳׳ו שדחה מנהג זה מכל וכל, והעיד על רבני מכנס שבטלו מנהג זה בימיהם, ושכן ראוי להורות. ועד אחרון הגרע״י בספרו טהרת הבית סי׳ י׳׳א האריך מאד מפי ספרים וסופרים לבטל מנהג זה שיסודו מן הקראים, ואין מקום להאריך כאן. והעיקר להלכה שאם פסקה מלראות דם והפסיקה בטהרה אם חלפו שבעה ימים לזכר וי״ד ימים לנקבה הרי זו טובלת וטהורה לבעלה: יג. ראה כתובות עב, ב: יד. מקרבת הנאה לעניים, ונותנת להם פת מוכנה בלא שיצטרכו לטרוח להשיגה מן האופה: טו. ע׳’פ ישעיה ל, טו ומובנו, בהשקט ובטחה במנוחה ושלוה, כמו נפשי ישובב (תהלים כג, ג): טז. ובדברי תחנונים ודברים רכים לפייס דעתם: יז. ע״פ משלי לא, כו: יח. כינוי להי׳׳ת: יט. ע״פ משלי לא, כח: כ. ע’׳פ ע׳’פ שם שם, כח: כא. שרגילות לעשות צדקות ומעשים גדולים, ואעפ״כ ישבחוה, כי גם ביניהן נתבלטה במעשיה הטובים: כב. כינוי להי״ת שהוא אהובינו ואוהבינו: כג. נרה תאיר: כד. ע״פ פזופטים ה, כד: כה. ע״פ ש״א א, יא: כו. ע״פ ישעיה כה, ח:

5 – אֵבֶל יָחִיד אֶעֱשֶׂה .

קינה בתבנית מעין אזורית בת ארבע מחרוזות ומדריך דו-טורי. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף א, טור ענף ב וטור אזור. כל הטורים דו-צלעיים.

משקל: שבע הברות בכל צלע.

כתובת: קינה קוננתי לאיש נכבד נושא ונותן באמונה. תמרור ׳הלנופלים תקומה׳. סימן: דוד חזק.

מקור: א-סד ע״א; ק-פג ע״א.

אֵבֶל יָחִיד אֶעֱשֶׂה / תָּמִיד כִּבְנוֹת יַעֲנָה
עַל מוֹת אִישׁ צַדִּיק נוֹשֵׂא / וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה. 

דִּמְעָה עָלָיו הוֹרִידוּ / נְעָרִים עִם זְקֵנִים
כִּי אֵיךְ פִּתְאֹם בָּא אֵידוֹ / צַדִּיק שׁוֹמֵר אֱמוּנִים 
5-קוֹנְנוּ נוּדוּ סִפְדוּ / עָשׂוּ מִסְפֵּד כַּתַּנִּים
כָּל יוֹדְעָיו מִלְּפָנִים / הַקָּהָל אַתֶּם רְאוּ
הִתְבּוֹנְנוּ וְקִרְאוּ / לַמְקוֹנְנוֹת וּתְבוֹאֶנָּה.

וּנְהוּ נְהִי וְנִהְיָה / עָלָיו בְּשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם
צָעֲקוּ : בִּיָּיא ! בִּיָּיא ! / בְּכוּ בָּכֹה כִּפְלָים
לְגֶבֶר נֶעְתַּק הָיָה / לַמָּוֶת מִן הַחַיִּים
מִי יִתֵּן רֹאשִׁי מָיִם / וְעֵינִי מָקוֹר דִּמְעָה
כִּי רִמָּה וְתוֹלֵעָה / הָיָה לֶעָפָר מָנָה

דּוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ / צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ
בְּקוּמוֹ וְגַם בְּשָׁכְבוֹ / קָבַע מָקוֹם לְתִפְלָתוֹ
לִבּוֹ נִשְׁבַּר בְּקִרְבּוֹ / וְעָנְתָה בּוֹ צִדְקָתוֹ
עִם יְשָׁרִים חֶבְרָתוֹ / נָהַג כַּדָּת, כַּשּׁוּרָה
וְגַם אָרַח לְחֶבְרָה / גַּם עַד שֵׂיבָה וְזִקְנָה

חַנּוּן בְּרַחֲמֶיךָ / אֶת אֲבֵלָיו נַחֵם נָא
זֶבֶד טוֹב תִּזְבֹּד בִּנְךָ / מִטּוֹבָה הַצְּפוּנָה
קָדוֹשׁ, צוּר, אֵין בִּלְתְּךָ / אֶל חַי, שׁוֹכֵן מֵעוֹנָה
בְּחֶמְלָה וַחֲנִינָה / לְנַפְשׁוֹ תִּתֵּן עֶדְנָה
וּמְנוּחָה נְכוֹנָה / בִּישִׁיבָה עֶלְיוֹנָה           קָדוֹשׁ

1. 1. אבל יחיד אעשה: על-פי יר׳ ו, כו. כבנות יענה: השוכנות במדבר ועסוקות בבכי כל ימיהם, על-פי מי׳ א, ח. 2. נושא ונותן באמונה: השאלה הראשונה שנשאל האדם בשעה שמכניסין אותו לדין ׳נשאת ונתת באמונה׳ י(שבת לא ע״א). 4. פתאום בא אידו: על-פי מש׳ ו, טו. צדיק שומר אמונים: על-פי יש׳ כו, ב. 7. התבוננו… ותבואינה: על-פי יר׳ ט, טז. 8. ונהו נהי ונהיה: השמיעו קינה ייללה, על-פי מי׳ ב, ד. בשברון מתנים: על-פי יח׳ כא, יא. 9. בייא בייא: ׳לשון זעקה וקובלנא׳(רש״י), על-פי יומא סט ע״ב. בכו בכה כפלים: ביטוי של צער כפול. 10. לגבר… החיים: על איש שנעתק מן החיים והלך אל המוות. 11. מי… דמעה: על-פי יר׳ ח, כג. 12. כי…מנה: על כי רימה ותולעה ועפר יהיו מעתה מנת חלקו. 13. דובר אמת בלבבו: על-פי תה׳ טו, ב. צדיק באמונתו: על-פי חב׳ ב, ד. 14. בקומו גם בשכבו: שחרית וערבית. קבע מקום לתפילתו: על-פי ברכות ו, ע״ב ׳כל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברהם בעזרו וכשמת אומרים לו אי עניו אי חסיד מתלמידיו של אברהם אבינו׳. 15. לבו נשבר בקרבו: בשעת תפילתו. על-פי יר׳ כג, ט. וענתה בו צדקתו: זכויותיו יעידו ויגנו עליו ביום הדין, על-פי בר׳ ל, לג. 16. עם ישרים חברתו: עם אנשים ישרים התחבר. 17. ארח לחברה: התחבר, על-פי איוב לד, ח. 19. זבד טוב תזבוד: תתן לו חלק טוב, על-פי בר׳ ל, כ. מטובה הצפונה: מהטוב הרוחני הצפון לצדיקים בעולם הבא, על-פי תנח׳ ויקהל, י. 20. קדוש… מעונה: כינויים לקב״ה. 21. לנפשו תתן עדנה: תתן עונג שייהנה מזיו השכינה. 22-21. בחמלה… עליונה: מנוסח האשכבה. בישיבה עליונה: על-פי פסחים נג ע״ב.

41 – קנו. אל הלקח ארון קדש

על מות רבי חיים טולידאנו. (ראה עליו: מלכי רבנן, עמ׳ לז-לח). קינה בתבנית מעין אזורית בת שלוש עשרה מחרוזות ומדריך. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור אזור הנחתם בסיומת מקראית או תלמודית. חריזה: א/ב א/ב ג/ג/ג/ב ד/ד/ד/ב וכוי.

משקל: שמונה הברות בכל טור.

כתובת: קינה היא קוננתיה אל שמועה כי באה אל הלקח פאר החכמים גזע ישישים, טוב עם אלהים ועם אנשים, החכם השלם כהה״ר (=כבוד הרב הגדול רבי) חיים טולידאנו זלה״ה (=זכרו לחיי העולם הבא) שבט אלוה בו נגעה, בחדש שבט שנת בישראל גדול שמו(תקמ״ג). תמרור ׳מי זה במר׳. סימן: אנכי דוד בן חסין חזק יצ״ו.

מקור: א- סו ע״ב; ק־ פו ע״ב.

אֶל הִלָּקַח אֲרוֹן קֹדֶשׁ / עַפְעַפַּי יִזְּלוּ מַיִם

צוֹם וַעֲצָרָה אֲקַדַּשׁ / כִּי נִגְזַר מֵאֶרֶץ חַיִּים

נוֹד אָנוּד וְאֶתְנוֹדָדָה / עַל מַרְגָּלִית טוֹבָה אָבְדָה

אֶחְגֹּר שֵׁק אֶלְבַּשׁ חֲרָדָה / וְאֹמַר לָמָּה לִי חַיִּים

כִּשְׂרֵפַת בֵּיִת אֱלֹהֵינוּ / סִלּוּקוֹ קָשֶׁה עָלֵינו-5

פְּרִישָׁתֵנוּ מִמֶּנּוּ / כְּמוֹ פּוֹרֵשׁ מִן הַחַיִּים

יָבַשׁ הַמַּעְיָן וְנִקְצָץ / הָאִילָן וְשָׁרְשׁוֹ עָשַׁשׁ

זֹאת יִזְכֹּר אֱנוֹשׁ יִתְאוֹשָׁשׁ / וְלֹא יַאֲמִין בַּחַיִּים

דָּא וַדַּאי עֲלֵיהּ בָּכֵינָא / אֲנַן הָכִי קָאֲמֵינָא

10-הֵי תּוֹרָה דַּעֲלַן מַגְּנָא / תּוֹרַת חָכָם מְקוֹר חַיִּים

וָאֹמַר רָזִי לִי אוֹי לִי / כִּי גָּדַל שִׁבְרֵי רַב חֵילִי

מֵעַל רֹאשִׁי הֵן סֵר צִלִּי / וַנִּבְחַר מָוֶת מֵחַיִּים

דָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ / עַוְלָה לֹא נִמְצָא בִּשְׂפָתוֹ

לְשֵׁם שָׁמַיִם תּוֹרָתוֹ / יִרְאַת ה' לְחַיִּים

15-בְּבוֹאִי לִכְתֹּב עַל סֵפֶר / כִּשְׁרוֹן מַעֲשָׂיו אֲסַפֵּר

אֵין דַּי לִכְתֹּב קְנֵי סוֹפֵר / כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים

נָאוֹת יָדָיו עַסְקָנִיּוֹת / מִשְׁתַּפְּכוֹת כַּמָּה דְּיוֹת

לִכְתֹּב בַּסֵּפֶר תּוּשִׁיּוֹת / סִפְרִי מֵתִים וְסִפְרֵי חַיִּים

חָסִין קָדוֹשׁ צוּר מִתְנַשֵּׂא / גּוֹזֵר וְאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה

20-לָקְחוּ אֶת הַמֵּתִים שֶׁ / כְּבָר מֵתוּ מִן הַחַיִּים

חָשׁוּב הוּא קָרְבָּן כַּפָּרָה / בְּעַד שְׁאֵרִית נִפְזָרָה

לִפְנֵי אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא / הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים

זִכְרוּ לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא / יִהְיֶה בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה

תִּשְׂבַּע נַפְשׁוֹ מִן הַטּוֹבָה / וְאָכַל מֵעֵץ הַחַיִּים

25-קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ – יִרְצְךָ יִשָּׂא פָּנֶיךָ

אֶל בִּנְךָ יְחִידֶךָ / עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים

יְצַו הָאֵל יוֹצְרִי קוֹנִי / חֲסָדָיו מִמָּךְ לֹא יָנִיא

וְהָיָה נֶפֶשׁ אֲדוֹנִי / צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים

. אל הלקח ארון: על-פי שמ״א ד, יט. ארון קדש: כינוי כבוד, על-פי כתובות קד ע״א. עפעפי יזלו מים: מרוב בכי, על-פי יר׳ ט, יז. 2. צום ועצרח אקדש: על-פי יואל א, טו. ר׳ חיים היה איש צדיק וחכם גדול ובעל מופת. כי… חיים: כי נכרת מן החיים, על-פי יש׳ נג, ח. ורמז לשמו. 3. נוד אנוד: אקוע על-פי יר׳ טו, ה ורש״י שם. ואמנודדה: אטלטל עצמי מרוב צער, על-פי יר׳ כד, כ. על… אכדה: מדמה את הצדיק למרגלית, על־פי מגילה טו, ע״א. 4. אחגר שק: לאות אבל, על-פי יש׳ טו, ג. אלכש חרדה: על־פי יח׳ כו, טז. למה לי חיים: על-פי בר׳ כז, מו. 5. כשריפת… עלינו: ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלהיט (ב״ב יח ע״ב). פרישתנו… החיים: הלשון על-פי קידושין סו ע״ב, והרעיון על-פי מו״ק כה ע״ב. 7. יבש… האילן: על-פי משנה ביכורים א, ו ועוד. עשש: רקב. 8. זאת… יתאושש: על-פי יש׳ מו, ח. ולא יאמין בחיים: על-פי איכה כד, כג. 9. דא… בכינא: על זה הצדיק אני בודאי בוכה, על־פי ברכות ה ע״ב. אנן הפי קאמינא: אנו כך אומרים, כלומר כך נספיד, על־פי עירובין כז ע״א וברכות נח ע״א. 10. הי… מגנא: היכן התורה של הצדיק שעלינו היא מגינה, שהרי הצדיק מגן על הדור, על-פי ברכות לא ע״א. תורת… חיים: על-פי מש׳ יג, יד. ורמז לצדיק ר׳ חיים ולתורתו. 11. ואומר… לי: לשון של צער וקינה, על-פי יש׳ כד, טז. רזי: לשון סוד של פורענות (רש״י) או רזון(ראב״ע). שברי: אסוני. רב חילי: כאבי רב. 12. הן סר צלי: הנה סר מגני שהיה מגן עלי בזכותו(רש״י) על-פי במ׳ יד, ט. ונבחר מות מחיים: לאחר מות הצדיק נעדיף למות מאשר לחיות, על־פי יר׳ ח, ג וכפרש״י שם. 13. דן… לאמתו: וזו היא מעלה לדיין(שבת י ע״א). עולה… בשפתו: על-פי מלאכי ב, ו. 14. יראת ה׳ לחיים: על-פי מש׳ ט, כג. 15. אין… סופר: אין די קני סופר לתאר כשרון מעשיו. כל הכתוב לחיים: על־פי יש׳ ד, ג. אלו קורות חייו של ר׳ חיים שהיה איש אשכולות, כתב ספרים על נושאים שונים ואף היה בעל מופת. 17. נאות… תושיות: ר׳ חיים השאיר אחריו כת״י רבים. ספרי שו״ת, ליקוטי דינים ודרושים, פסקי דינים והסכמות, ועל כך מרמז המשורר ׳נאות… תושיות׳. ידיו עסקניות: על-פי שבת יד ע״א. כאן: ידיו עסוקות תמיד בכתיבה. נאות ידיו: על־פי שבת קלג ע״ב ׳זה אלי ואנוהו׳ (שמ׳ טו, ב). 18. משתפכות כמה דיות: דיו רב נשתפך לכתיבת ספרים. תושיות: חכמות, ונמשך לפניו ולאחריו. ספרי… חיים: על-פי ראש השנה לב ע״ב. כאן: תיאור ממשי, ר׳ חיים כתב גם קינות וקונטרס רשימת נפטרים בו הזכיר שנות מות רבני המערב משנת תעד עד תקלג. 19. חסין… מתנשא: כינויים לקב״ה. גוזר אומר ועושה: מנוסח תפילת ׳ברוך שאמר׳. 20. לקחו… החיים: זו היא גזרתו ליטול נשמתם של אנשים. את… החיים: לקחו מן החיים עם המתים שכבר מתו, והוא על-פי קה׳ ד, ב. 22-21. חשוב… כפרה: על-פי מ״ק כח ע״ב. 22. אל גדול ונורא: על-פי דב׳ ז, כא. השם נפשנו בחיים: הנותן לנו חיים בזכות הצדיק ר׳ חיים, על-פי תה׳ סו, ט. 23. זכרו… הבא: ביטוי של כבוד לצדיק גדול שנפטר. יהיה… רבה: יזכה להיות בחברת מלאכים וקדושים על־פי תה׳ פט, ח. 24. תשבע… הטובה: הצפונה לצדיקים בעוה״ב. ואכל מעץ החיים: על-פי בר׳ ג, כב. כאן: יאכל ׳מעץ החיים הנטוע במחיצת הצדיקים׳(תנחומא האזינו, א). 25. קום… אלהיך: ברכה לבן, על-פי יונה א, ו. קום התפלל. ירצך ישא פניך: יקבל פניך ותפילתך ברצון. על-פי מלאכי א,ח. 26. אל בנך יחידך: על-פי בר׳ כב, ב ורמז שהותיר בן יחיד. עושר וכבוד וחיים: על-פי מש׳ כב, ד. וזוהי הבקשה למען הבן. 27. יצו… יניא: ה׳ יצוה חסדיו אליך ולא ימנע. 28. והיתה… החיים: על-פי שמ״א כה, כט. שנשמתו של הצדיק תהיה צרורה וגנוזה בצרור החיים בעוה״ב תחת כסא הכבוד. שבת קנב ע״ב. וסיים המשורר בברכה כפולה לנפטר ולבנו.

39. אֵל, בָּרוּךְ, גְּדוֹל דֵּעָה

שיר מעין אזור בן שבע מחרוזות. הטור האחרון של הסטרופה הראשונה משמש רפרין. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור אזור. כל טור מתחלק לשתי צלעות. במחרוזת האחרונה – שישה טורים.

משקל: בטורי הענף: שבע הברות בצלע א ושש הברות בצלע ב. באזור: שבע הברות בצלע א ותשע בצלע ב.

כתובת: פיוט. נועם ׳חזק נא לך אייחל׳. סימן: אני דוד חזק.פיוט על המילה

מקור: א- כח ע״א; ק- כט ע״א; נ״י 3097 – 13 ע״א.

אֵל, בָּרוּךְ, גְּדוֹל דֵּעָה / יָחִיד, אֵין זוּלָתוֹ!

בְּשִׁיר חָדָשׁ אַבִּיעָה / אָשִׂישׂ עַל אִמְרָתוֹ

מִצְוַת מִילָה וּפְרִיעָה / צִוָּה עַם מַרְעִיתוֹ

לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ / שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ

5 נוֹדַעַת לָנוּ חִבָּה / עַד מְאֹד יְתֵרָה

כַּמָּה וְכַמָּה טוֹבָה / אוֹת בְּרִית טְהוֹרָה

וְדוֹחָה מִצְוָה רַבָּה / שָׁבַת הַחֲמוּרָה

וְיִצְרָא דַּעֲבֵרָה / יַעֲבֹר וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ   

לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ / שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ

יָדִיד מִבֶּטֶן קִדֵּשׁ / יָחִיד, צוּר עוֹלָמִים

10 צֶאֱצָאָיו בִּבְרִית קֹדֶשׁ / נִרְשָׁמִים, נֶחֱתָמִים

כָּל זָכָר בָּהּ יִתְקַדֵּשׁ / בֶּן שְׁמוֹנַת עַזִּים

וּלְהִתְעָרֵב בָּעַמִּים / לֹא נוּכַל כִּי חֶרְפָּה הִיא לָנוּ

לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ / שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ

דּוֹר לְדוֹר יְסַפְּרוּ / גְּדוֹלָה הִיא מִילָּה

אַב הָמוֹן בָּא בִּשְׂכָרוֹ / שַׁדַּי אֵלָיו נִגְלָה

15 וּלְאִישׁ מֹשֶׁה בְּחִירוֹ / עָלֶיהָ לֹא נִתְלָה

עֵת בְּמָלוֹן תְּחִלָּה / נִתְעַסֵּק וְלֹא מַל אֶת בְּנוֹ

לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ / שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ

וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים / בְּשִׂמְחָה מִצְוָתָהּ

וְעוֹד הֵם מְעֻתָּדִים / לָשׂוּשׂ בַּעֲשׂוֹתָהּ

מֵאָז מִבֵּית עֲבָדִים / יָצָאנוּ בִּזְכוּתָהּ  

20 זֶרַע קֹדֶשׁ מַצַּבְתָּהּ / הִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵנוּ

לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ / שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ

דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל / מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה

נֵצֶר פּוֹדֶה וְגוֹאֵל / זֶה שְׁמוֹ יִקָּרֵא

מְנַחֵם בֶּן עַמִּיאֵל / מִי כָּמוֹהוּ מוֹרֶה

וּבִשְׂכַר זֹאת מְזָרֵה / יִשְׂרָאֵל הוּא יְקַבְּצֶנּוּ

לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ / שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ

25 חוּסָה יָהּ עַל שְׁאֵרִית / נַחֲלָתֵךְ שַׁדַּי

זְכוֹר, הַבֵּט לִבְרִית / קַבֵּץ אֶת נְדוּדָי

קַרְנָם תִּשָּׂא, אַל תַּכְרִית / אֱמוֹר לַצָּרוֹת דָּי

אִסְפוּ לִי חֲסִידַי / כּוֹרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח

יִתְרוֹמַם וְגַם יִשְׁתַּבַּח / יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ,

שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ

1. 1. אל… דעה: מתוך ברכת יוצר של שחרית. יחיד… זולתו: על-פי תה׳ יח, לב; ועוד. 2. אשיש… אמרתו: על-פי תה׳ קיט, קטב. 3. מצות… ופריעה: על-פי הרמב״ם, הלכות מילה ב, ב: ׳כיצד מוהלין? חותכין את כל העור ואחר כך פורעיו את הקרום הרך שלמטה׳, וכדברי המשנה שבת יט, ו: ׳… מל ולא פרע את המילה – כאילו לא מל׳. עם מרעיתו: כינוי לישראל, על-פי תה׳ צה, ז. להכניסו… אבינו: לשון הברכה שמברך אבי הבן בעת המילה. 5. נודעת… יתרה: על־פי אבות, ג, יח: ׳… חיבה יתרה נודעת להם, שנקראו בנים למקום׳. 6. כמה… טובה: מתוך ההגדה של פסח: ׳על אחת כמה וכמה, טובה כפולה ומכופלת למקום עלינו׳. 7. ודוחה…החמורה: על־פי משנה, שבת יט, ב: ׳עושים כל צרכי מילה בשבת׳; נדרים לא ע״ב: ׳ר׳ ישמעאל אמר: גדולה מילה, שדוחה את השבת החמורה׳. 8. ויצרא דעבירה: על-פי ע״ז סט, עב, יצר של עבירת זנות. יעבר… איננו: על-פי תה׳ לז, לו, בעקבות המילה יתבטל יצר העבירה. 9. ידיד:כינוי לאברהם אבינו. צור עולמים: על-פי יש׳ כו, ד, והוא כינוי לקב״ה. 10.צאצאיו…נחתמים: על-פי הברכה שלאחר המילה: ׳… וצאצאיו חתם באות ברית קדש׳. 11. כל… ימים: על-פי בר׳ יז, יב. 12. ולהתערב… נוכל: על-פי מש׳ כד, כא. כי חרפה לנו: על-פי בר׳ לד, יד.13. דור… יספרו: על־פי תה׳ עט, יג. גדולה היא מילה: ביטוי זה הוא תחילתם של מדרשים רבים בעניין המילה. 14. אב המון: כינוי לאברהם אבינו, על-פי בר׳ יז, ד-ה. שדי… נגלה: לאחר שנימול, נגלה אליו הקב״ה, כנאמר בבר׳ א, יח. 16-15. ולאיש… בנו: על-פי שמי ד, כד-כו. וכן – ׳גדולה מילה, שכל זכיות שעשה משה רבינו לא עמדו לו, כשנתרשל מן המילה׳ (נדרים לא עב). 17. וקיבלו היהודים: על-פי אס׳ ט, כז. 18. לשוש בעשותה: על-פי מגילה טז ע״ב: ׳ששון־זה מילה׳. 19. מאז… בזכותה: על-פי פדר״א, כט: ׳בזכות דם ברית מילה גאלתי אתכם ממצרים, ובזכותה את עתידין ליגאל…׳ ובמדרשים נוספים. 20. זרע קודש מצבתה: על־פי יש׳ ו, יג. היא שעמדה לאבותנו: מתוך ההגדה של פסח. 22-21. משורשיו… נצר: על-פי יש׳ יא_׳ א. זה… יקרא: על-פי הברכה שלאחר המילה: ׳ויקרא שמו בישראל…׳ 23. מנחם בן עמיאל: כינוי למלך המשיח (ראה: פדר״א יט). מי כמוהו מורה: על-פי איוב לו, כב. 24. מזרה … יקבצנו: על-פי יר׳ לא, י. 25. חוסה… נחלתך: על-פי יואל ב, יז. 26. קבץ… נדודי: על-פי יר׳ מט, ה. 27. אמור… די: על-פי חגיגה יב ע״א: ׳אני אל שדי – אני הוא שאמרתי לעולם די׳, והשווה רש״י לבר׳ מג, יד. 27-26. זכור…די: נ״י מחליף סדר צלעיות ב׳ בשני הטורים. 28. אספו… זבח: תה׳ נ, ה. 29. ישתבח… מלכנו: בברכה שלאחר פסוקי דזמרה, והוא רמז לייעוד הפיוט.

 אֶעֱרֹךְ מַהְלַל נִיבִי

למוצאי שבת ולברית מילה ־ סיפור מעשיו ונפלאותיו של אליהו הנביא. שיר מעין אזור בין יט מחרוזות ומחרוזת פתיחה. בכל מחרוזת ארבעה טורים.

חריזה; אאאא בבבא גגגא וכו׳.

משקל: שבע הברות בטור.

כתובת: פיוט מפואר יסדתי לכבוד מעלת מבשר טוב אליהו הנביא ז״ל, ובשעת המילה אומר אותו. טעם ׳בברית דם המילה׳. סימן: אנכי דוד בן אהרן בן חסין חזק.

מקור: א- כג ע״א; ק- כ ע״א; נ״י 4712 ־ ט ע״א.

אֶעֱרֹךְ מַהְלַל נִיבִי

לִפְנֵי אֱלֹהֵי אָבִי

לִכְבוֹד חֶמְדַּת לְבָבִי

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא

–5נָטַע הָאֵל בִּישֻׁרוּן

חֲבַצֶּלֶת הֲשָׁרוֹן

אִישׁ מִגֶּזַע אַהֲרֹן

מְשָׁרֵת צוּר מִשְׂגַּבִּי

כֹּהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן הוּא

10-פִּינְחָס הוּא אֵלִיָּהוּ

הַנָּבִיא יִקְרָאוּהוּ

הַגִּלְעָדִי הַתִּשְׁבִּי

יוֹם קִנֵּא קִנְאַת הָאֵל

הָרַג בְּכֹחַ וָאֵל

נְשִׂיא שֵׁבֶט יִשְׂרָאֵל-15

וּבַת צוּר שֶׁמָּה כָּזְבִּי

דִּין שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ

אִישׁ אֲרָמִית מִשְׁכָּבוֹ

קַנָּאִים הֵם פּוֹגְעִים בּוֹ

20-וַיֹּאמֶר אָרִיק חַרְבִּי

וַיָּקָם מִתּוֹךְ עֵדָה

רֹמַח בְּיָדוֹ הָדָה

וַיֶּחֱרַד חֲרָדָה

נִתְגַּבֵּר כְּמוֹ לָבִיא

דָּקַר בְּחַרְבּוֹ אוֹתָם-25

כְּדֶרֶךְ שְׁכִיבָתָם

 עַל הָאָרֶץ חֲבָטָם

 וּלְמֹשֶׁה אוֹתָם הֵבִיא

בִּשְׂכַר זֹאת אֵל חַי עוֹלָם

נָתַן לוֹ שָׂכָר מֻשְׁלָם-30

בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם

וַיְכַפֵּר עֲלֵי חוֹבִי

נִסִּים עֶשֶׂר וּשְׁנַיִם

בְּדִבְרֵיהֶם שְׁנוּיִים

-עָשָׂה לוֹ דַר שָׂמַים35

צוּר גּוֹאֲלִי אָבִי

אֱמֶת בְּפִיהוּ הָיָה

לְאַלְמָנָה עֲנִיָּה

עֵת אֶת בְּנָהּ הֶחֱיָה

וּלְנַפְשׁוֹ אָמַר שׁוּבִי-40

הַשֶּׁמֶן גַּם הוּא שָׁרְתָה

בְּרָכָה בּוֹ וְהָיְתָה

כַּד הַקֶּמַח לֹא כָלְתָה

וַתִּגְדְּלִי וַתִּרְבִּי

רוֹדְפִים אַחֲרֵי תֹּהוּ-45

הִכָּה בְּשֵׁבֶט פִּיהוּ

וַיֹּאמְרוּ : ה' הוּא

אֱמֶת וְאַתָּה נָבִיא

וְגָזַר אֹמֶר עָשָׂה

50- מִסְפָּר שָׁנִים שְׁלֹשָׁה

מָטָר לֹא נָתַן אַרְצָה

הוּא הַמּוֹצִיא הַמֵּבִיא

נָתַן לוֹ אֵל מַהְלְכִים

בְּעוֹלָם הַמַּלְאָכִים

55 – וּלְעִתּוֹת הַצְּרִיכִים

הוּא נִדְמֶה כַּעֲרָבִי

בַּקְּדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה

עָלֹה עָלָה בַּסְּעָרָה

אֱלִישָׁע אֵלָיו קָרָא

60-וַיֹּאמֶר : "אָבִי, אָבִי

נַפְשִׁי לַיְלָה אִוַתְהוּ

מִי יִתֵּן אֶמְצָאֵהוּ

פֶּתַח בֵּיתִי אֶרְאֵהוּ

יַשְׁקִיף בְּעַד אֶשְׁנַבִּי

65-חָסִין קָדוֹשׁ אֶקְרָאָה

אִישׁ אֲשֶׁר פָּנָיו רָאָה

הֵן כַּבִּיר יָדוֹ מָצְאָה

תְּשׁוּרָה אֵלָיו אָבִיא

חֵן חֵן לוֹ אִישׁ לוֹ נִגְלָה

70 -בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה

וּבִבְרִית דָּם הַמִּילָה

בּוֹ יָבֹא רָץ כַּצְּבִי

זָכוּר לְטוֹב יָאִיר נֵרִי

יְבַשֵּׂר צִיּוֹן עִירִי

75 -יֹאמַר לָהּ הִתְנַעֲרִי

מֵעֲפַר קוּמִי שְׁבִי

קוֹל זִמְרַת שִׁיר מַהֲלָלִי

יִרְצֶה צוּרִי גּוֹאֲלִי

וְלֹא דּוּמִיָּה לִי

80-כָל-עוֹד נִשְׁמָתִי בִי

1. 1. אערך… ניבי: אסדר דברי תהלתי. ניבי: לשון ניב שפתיים (יש׳ נז, יט). 3. לכבוד: שיר תהילה לכבוד אליהו. 5. בישורון: בעם ישראל. 6. חבצלת השרון: משל לאליהו שהוא כפרח חן. 7. מגזע: מבני בניו. 8. משרת: כוהן המשרת בקודש. 9. כהן… הוא: על-פי הלשון בבר׳ יד, יח. 10. פינחס הוא אליהו: כך אמרו חז״ל בילקוט שמעוני רמז תשע״א, וראה גם בבא־מציעא קיד ע״ב, ברש״י ד״ה ׳לאו כהן מר׳. 12-11. הנביא… התשבי: תארים לאליהו על-פי מל״א יז, א: ׳ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד׳. 13. קנא קנאת הא-ל: כנאמר על פינחס ׳בקנאו את קנאתי בתוכם׳(במ׳ כה, יא). 14. בכח ואל: כוח וגבורה. אל – לשון אייל, על-דרך הלשון ׳יש לאל ידי׳(בר׳ לא, כס). 15. נשיא… ישראל: הוא זמרי בן סלוא (במי כה, יד). 16. וכת… כזבי: שם, שם, טו. 21־22. ויקם… בידו: שם, שם, ז. 22. הדה: הושיט ידו, ראה יש׳ יא, ח. 24. נתגבר כמו לביא: על־דרך מאמרו של יהודה בן תימא (אבות ה, כ): ׳הוי עז כנמר… וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים׳, ודרשוהו(במ״ר כ, כה) על פינחס. 27. על… חבטם: כשראה פינחס מלאך נוגף בני שבטו של זמרי, שבט שמעון, חבט את שני ההרוגים בקרקע והתפלל למענם (שם, שם, כו, וראה גם סנהדרין פב ע״ב). 32-29. בשכר… ויכפר: כל העניין על-פי במי כה, יב־יג. 33. נשים עשר ושניים: נעשו לפינחס בשעה שהרג את זמרי. 34. בדבריהם שנויים: בדברי חז״ל הם אמורים, במדרש במ״ר כ, כו: ׳וקנא לשמו של הקב״ה, ועשה לו י״ב נסים…׳. 39-37. אמת… החיה: עובר המשורר לספר נפלאות אליהו, ומספר הנס של החייאת בן האלמנה על-פי מל״א יז, יז-כד. 40. ולנפשו: לנפש בן האשה. שובי: שובי לגוף המת. 43-41. השמן… כלתה: כמסופר במל״א יז, טז: ׳כד הקמח לא כלתה וצפחת השמן לא חסר׳. יש לקרוא את שני הטורים בהמשך אחד – השמן שרתה והייתה בו הברכה. 44. ותגדלי ותרבי: כמדבר אל כד הקמח, והשתמש בלשון נקבה כפי שזה בסיפור המקראי. הלשון על-פי יח׳ טז, ז. 45. רודפים אחרי תוהו: הם עם ישראל שעבדו לבעל בימי אחאב, וסיפור הדברים במל״א יח. 46. הכה בשבט פיהו: ניצח בוויכוח עמם. 48-47. ויאמרו… נביא: לאחר המופת קראו הכל ׳ה׳ הוא הא-להים׳, מל״א יח, לט. 49. וגזר אומר עשה: גזר בדבריו גזירה, והקב״ה קיים גזירתו. 51-50. מספר… ארצה: וגזירתו נתקיימה כי לא ירד גשם במשך שלוש שנים, כמסופר במל״א בפרק יז ובפרק יח. 52. הוא: אליהו. המוציא המביא: כביכול נתן הקב״ה את הגשמים בידיו, הוא מוציאם והוא מביאם, ראה תענית ב ע״א. 53. נתן לו אל מהלכים: על-פי זכ׳ ג, יז ועניינו: יש לו מעמד בעולם המלאכים, והוא יוצא ונכנס ביניהם וחשוב כמותם. 55. ולעתות הצריכים: בשעת הצורך. 56. הוא נדמה כערבי: יורד לעולם בדמות ערבי, כמסופר במסכת ברכות דף ו ע״ב. 60-57. בקדושה… אבי: מתאר המשורר הסתלקותו של אליהו בסערה השמימה כמסופר במל״ב פרק ב. 64-61. נפשי… אשנבי: מתאר געגועי המשורר וחפצו העז לראות את אליהו, לזכות לגילוי אליהו. 66-65. חסין: אדם שזכה לגילוי אליהו וראה פניו, אקרא לו חסין וקדוש. 67. הן… מצאה: שהרי השיג הרבה. כביר: הרבה ובערבית פירושו גדול, והלשון על־פי איוב לא, כה. 68. תשורה… אביא: אכבד אדם זה ואתן לו שי. 70-69. חן… לילה: האיש שאליו נגלה אליהו בחלום, ראוי הוא לכל התשבחות. 72-71. ובברית… כצבי: אליהו, מלאך הברית, מגיע לכל מעמד של ברית-מילה, ועושים לו מושב מיוחד, כנאמר בפרקי דברי אליעזר, כט. 74. יבשר ציון עירי: אליהו הוא מבשר הגאולה, כאמור (מל׳ ג, כג-כד):, ׳הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא…׳. 75־76. התנערי… שבי: על-פי יש׳ נב, ב. 78-77. קול… גואלי: מבקש המשורר, כי שירו יירצה ויתקבל אצל הקב״ה. 80-79. ולא… בי: הוא מכריז, כי ישיר שבחו של הקב״ה כל עוד הוא חי.

61 – אִם אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה בִּלְשׁוֹנִי

במעשה בראשית. שיר מעין אזור בן שבע מחרוזות. בכל מחרוזת שלושה טורים דו-צלעיים בענף א, שלושה טורים קצרים בענף ב וטורי אזור דו-צלעי.

חריזה: א/בא/בא/ב ג/ג/גג/ג ד/הד/הד/הו/ו/וו/ג וכו'.

משקל: בטורי ענף א – עשר הברות בצלע א וחמש הברות בצלע ב, ובענף ב שבע, ארבע, חמש הברות בטור בהתאמה.

כתובת: פיוט נועם ׳בי אבי, חון נא אמי׳. סי׳: אני דוד חזק. שיר מפואר [נ״י ־ 2: להח׳ הש׳ כהר״ר דוד ן׳ חסין נר״ו].

אִם אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה בִּלְשׁוֹנִי / נִפְלְאוֹתֶיךָ

נִפְלְאָה נִשְׂגְּבָה דַּעַת מִמֶּנִּי / אַגִּיד גָּדְלְךָ

יוֹם שָׁאַלְתִּי רַעְיוֹנִי הֱשִׁיבַנִי / דּוּמִיָּה לְךָ

וְאִי"לּוּ מָלֵא פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ / אֵין כֵּאלֹהֵינוּ / אֵין כַּאֲדוֹנֵנוּ

5-אֵין כְּמַלְכֵּנוּ / אֵין כְּמוֹשִׁיעֵנוּ

דְּעוּ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים / אֵין מִלְּבַדּוֹ

גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ וּגְבוֹהִים / גָּדוֹל כְּבוֹדוֹ

בְּכֶתֶר חָכְמָה בִּינָה חֲגַ"ת נָהִי"ם / גִּילָּה זִיו הוֹדוֹ

זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ / אוֹהֲבֵהוּ / וַאֲרוֹמְמֶנְהוּ

10-בֶּאֱלֹהִים נַעֲשָׂה חָיל הוּא / יָבוּס צָרֵינוּ

וְהִפְלִיא עֵצָה יָחִיד רָם וְנִישָּׂא / בְּתַעֲצוּמוֹת

בְּצֵרוּף אוֹתִיּוֹת תּוֹרָה קְדוֹשָה / בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת

הֶאֱצִיל בָּרָא וְיָצַר וְעָשָׂה / אַרְבַּע עוֹלָמוֹת

בָּרוּ"ךְ חַי הָעוֹלָמִים / רָם עַל רָמִים / מָלֵא רַחֲמִים

15-שַׁבְּחוּהוּ כָּל הָאֻמִּים / כִּי גָבַר חַסְדּוֹ עָלֵינוּ

דִּבֶּר וַיִּקְרָא אֶרֶץ וְשָׂמִים / וְכָל צְבָאָם

וּמָדַד בְּשָׁעֳלוֹ אֶת הַמָּיִם / לַיָּם הֱבִיאָם

שָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים וּבְמֹאזְנָים / בְּהִבָּרְאָם

עַל הַכֹּל בָּרָא אָדָם / בָּשָׂר וָדָם / צוֹר אֲשֶׁר קָדָם

20-וּנְשָׁמָה טְהוֹרָה / נָתַן בְּקִרְבּוֹ חֵלֶק מִמֶּנּוּ

חֲכַם לְבָב מָה – גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ / כֻּלָּם בְּחָכְמָה

אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁכָּחֶךֳ / שׁוֹכֵן שָׁמָיְמָה

כִּי-בַּמֶּה נֶחְשָׁב לִפְנֵי גְּדֻלָתֶךֳ / לַהֶבֶל דָּמָה

מַה-אָנוּ-מַה-חַסְדֵּנוּ / מָה-חַיֵּינוּ / מַה צִדְקוֹתֵינוּ

25-מַה-כּוֹחֵנוּ-מַה-גְּבוּרָתֵנוּ / מַה-יְשׁוּעָתֵנוּ

זֶה כַמָּה אֵלֶיךָ צוּרִי אֶתְפַּלֵּל / מִקִּירוֹת לִבִּי

שׁוֹמֵר מַה-מִלַּיְלָה שׁוֹמֵר מַה-מִלֵּיל / אֶשָּׂא עַל אוֹיְבִי

כָּל הַיּוֹם מְנָאֵץ שִׁמְךָ וּמְחַלֵּל / שׁוֹאֵג כְּלָבִיא

לְמָתַי תְּשַׁלֵּם לוֹ / אֶת גְּמוּלוֹ / כְּפָעֳלוֹ

30-יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבְנוֹ / תָּגֵל נַפְשֵׁנוּ

קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ לְמַעַן / אוֹיְבַי פְּדֵנִי

הִכּוּנוּ פְּצָעוּנִי וְכוֹס לַעַן / וָרוֹשׁ הִרְווּנִי

עַל חַסְדֶּךָ תָּמִיד אֲנִי נִשְׁעָן / לְהוֹשִׁיעֵנִי

נְהוֹדָךְ / נְגַדְּלָךְ / נְשַׁבְּחָךְ וּנְפָאֲרָךְ

35-נְרוֹמְמָךְ וְנַקְדִּישָׁךְ / וְנַזְכִּיר שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ

1. 1. אספרה בלשוני נפלאותיך: על-פי תה׳ ט, ב. 2. נפלאה… ממני: על-פי תה׳ קלט, ו. אגיד גדלך: מעל ליכולתי לספר גדולתך. 3. יום… השיבני: כשביקשתי לשבחך אמרו מחשבותי. לך דומיה: על-פי תה׳ סה, ב, וכאן משמעו ראוי לך לשתוק לפי שאי אפשר לספר גדולת ה׳ ונפלאותיו. 4. ואלו… לשוננו: על־פי תפלת ׳נשמת׳: ׳ואלו פינו מלא שירה כים… אין אנחנו מספיקין להודות לך…׳. 5-4. אין… כמושיענו: על-פי קטע הסיום בתפלת שחרית. 6. דעו… האלהים: על־פי תה׳ ק, ג. 7. גבוה… וגבוהים: על-פי קה׳ ה, ז, ורמז לעשר הספירות. 8. בכתר… נהי״ם: אלו עשר הספירות: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. וראה תשבי משנת הזוהר א, עמ^׳ קלא-ריח. 9. זה אלי ואנוהו: על-פי שמי טו, ב. 10. באלהים… צרינו: על-פי תה׳ ס, יד. 11. והפליא… בתעצומות: דברי התפעלות למעשה בראשית. 12. בצירוף… שמות: שבצירוף אותיות נבראו שמים וארץ. ראה ברכות נה ע״א, ובעיקר משנת הזוהר, א, עמי שפג. 13. האציל… עולמות: הם ארבעת העולמות המתוארים בקבלה: אצילות, בריאה, יצירה, עשייה (אבי״ע), וראה תשבי, משנת הזוהר א, עמי שפו-שצ. 14. ברון חי העולמים: על-פי החתימה של ברכת ישתבח, ורמז לעולמות הנזכרים. 15. שבחוהו… עלינו: על־פי תה׳ קיז, א-ב. 16. דבר ויקרא ארץ: על-פי תה׳ נ, א, וכאן עניינו מעשה הבריאה במאמר. ושמים וכל צבאם: על-פי בר׳ ב, א. 17. ומדד… המים: על-פי יש׳ מ, יב. לים הביאם: על-פי בר׳ א, ט־י. 18. שקל… ובמאזניים: על-פי יש׳ שם. 19. על… אדם: שהשליט האדם על כלל הבריאה, על-פי תה׳ ח, ז. 20. ונשמה טהורה: על-פי תפילת ׳אלהי נשמה׳. חלק ממנו: שהקב״ה נפח באפיו נשמת חיים, על-פי בר׳ ב, ז. 21. חכם לבב: כינוי לקב״ה, על-פי איוב ט, ג. מה… בחכמה: על־פי תה׳ קד, כד; צב, ו. 22. אשרי… ישכחך: על־פי תפלת מוסף של ראש השנה. 23. כי… גדולתן: על-פי יש׳ ב, כב. להבל דמה: כמוהו ככלום, על-פי תה׳ קמד, ד. 25-24. מה… ישועתנו: על-פי קטע מתפילת השחר. 27. שומר… מליל: על-פי יש׳ כא, יא. שומר… אויבי: עד כמה אשמור ואספור את הלילות והימים שבהם אני נתון תחת עול שעבוד הגלות. 28. בל… ומחלל: האויב במעשיו ובדבריו מחרף ומגדף את האל, על-פי יש׳ נב, ה. 30. יראו… נפשגו: על-פי הברכה המיוחדת לבני חו״ל לפני עמידה של ערבית. 31. קרבח… גאלה: על-פי תה׳ סט, יט, ומשובץ בפיוט ׳לכה דודי׳. 32. חכתי פצעתי: על-פי שה״ש ה, ז. 35-34. נהודן… מלכנו: על-פי קטע מן הברכה שלפני פסוקי דזמרה: ׳ברוך שאמר׳.

אביעה רננות אמלל—-קפה

השירים האישיים של רבי דוד מפוזרים בין השערים השונים והם כלולים במדורים שונים. זיקתם לתולדות המשורר, לשאיפותיו ולהשקפת עולמו ניכרת כבר בדברי הכתובת שהקדים המשורר עצמו לשיריו, ובהם הוא מספר לנו על נסיבות כתיבתו ועל הרקע המיוחד לשיר. שירים שונים שכתב המשורר על אירועים בחייו כוללים יסודות אוטוביוגרפים ומאפיינים אחרים של שירים אישיים, כגון הקינה שכתב על מות בנו וחתנו שמתו תוך שנה לנישואיהם. או שיר שבח שכתב לכבוד מי שתמך בו בשנת הרעב וכן מעשים של הצלה שהיו לו או למשפחתו.

לגדולי תורה. לכבוד ר׳ שלם די לאמאר מחכמי מזאגן, סוחר עשיר ומקורב למלכות (ראה עליו: מלכי רבנן דף קיב ע״ב¡ נר המערב, עמ׳ רלד).

שיר מעין אזור בעל מדריך דו־טורי ו־יא מחרוזות. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור אזור. טורי המדריך מתחלקים לשניים.

משקל: תשע הברות בטור ובצלע א במדריך. שמונה הברות באזור (לרוב) ובצלע ב במדריך.

כתובת: פיוט יסדתי ושלחתי להחכם השלם, מוכתר בכתר תורה וכתר מלכות, ויש לו שם בחכמת הקבלה, כהה״ר שלם די לאמאר. נועם ׳יפטירו שפתי׳. סימן: אני דוד בן חסין.

אַבִּיעָהּ רְנָנוֹת אֲמְלֵּל / אֵל אֱלֹהֵי מַעֲרָכוֹת
אָבוֹא בָּם אוֹדֶה וַאֲהַלֵּל / אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת

נִבְחַר הוּא מִמִּין הָאֱנוֹשִׁי
אֶעֱדֶנּוּ כֶתֶר לְרֹאשִׁי
5- יְדִידוּת רוּחִי וְגַם נַפְשִׁי
חָקַק בְּקִרְבִּי חָק תּוֹכוֹת

יָדָיו רַב לוֹ בֶּאֱמוּנָתוֹ
בְּהוֹן וְעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ
עֲדֵי עַד עוֹמֶדֶת צִדְקָתוֹ
10-שְׁתֵּי יָדָיו כְּאַחַת זוֹכוֹת

דַּעְתּוֹ דַּעַת זַכָּה וּבָרָה
בְּעִיּוּן וּבִסְבָרָא
וּמֵטִיל בְּגַנָּהּ שֶׁל תְּמָרָה
קְצָרוֹת וְגַם אֲרוּכּוֹת

15-וּמִכָּבוֹד יָקָר וְחָכְמָה
שָׁלֵם וּמִשְׁנָתוֹ שְׁלֵמָה
וְאַחֲרֵי עֲצָתוֹ הֵמָּה
דִּבְרִי מַלְכוּת הֵן נֶחְתָּכוֹת

דְּבָרָיו מִפָּז הֵם יְקָרִים
20-מְעֻטָּר בִּשְׁנֵי כְּתָרִים
וְעַל רֹאשׁוֹ הֵמָּה קְשׁוּרִים
כֶּתֶר תּוֹרָה, כֶּתֶר מַלְכוּת

בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת
דַּעְתוֹ הַשַּׂעֲרָה קוֹלַעַת
25-עַד מָקוֹם שֶׁיָּדוֹ מַגַּעַת
עֵינָיו כְּחֶשְׁבּוֹן בְּרֵכוֹת

נְאוֹת דֶּשֶׁא יִרְבַּץ וְיֵשֵׁב
מַעֲלָה מִמַּעַל לְחֵ"שֶׁב
וְלִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצֵּב 
30-יִמְצָא סַעַד גַּם סָמוֹכוֹת

חִלִּיתִי פְּנִי דָר כְּרוּבִים
יָשִׂים זָרְעוּ כְּמַיִם רַבִּים
לְקוֹלָם חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים
בְּכָל יוֹם שׁוֹנִים הֲלָכוֹת

35-סְחוֹר סְחוֹר יָהּ סוֹבְבֵהוּ
מֵעֹשֶׁק אָדָם פְּדֵהוּ
הוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ
בַּעֲקֵבָיו יִהְיוּ כְּרוּכוֹת

יֶחֱזוּ אוֹיְבָיו וְיִכָּלְמוּ
40-בְּחַרְבּוֹ יִשְׂכַּלֵמוֹ
וְגַם יִדְרֹךְ עַל בָּמוֹתֵימוֹ
כַּעֲנָבִים הַדְּרוּכוֹת

נֹפֶךְ סַפִּיר וְלֶשֶׁם שְׁבוֹ
הֵן שְׂפָתִי לָךְ יֶעֶרְבוּ
45-וְעַל סִפְרְךָ יִכָּתֵבוּ
שְׁמוּרוֹת וְגַם עֲרוּכוֹת. 

1. 1. אלהי מערכות: על־פי שמ״א יז, מה. 2. אבוא בם אודה: על-פי תה׳ קיח, יט. בם: ברנג ות. איש… ברכות: כינוי למהולל, על-פי מש׳ כח, כ. 3. נבחר…האנושי: שהוא איש המעלה. 4. כתר לראשי: שאני מתכבד בו והוא ראש לידידי. 6. חקק… תוכות: אהבתו חקוקה בלבי ובתוכי. משחק לשון, על-פי גיטין כ ע״א, ושם עניינו דרכי כתיבה. 7. ידיו רב לו: דב׳ לג, ז. ידיו… באמונתו: על-דרך ׳ויהי ידיו אמונה…׳(שמ׳ יז, יב). 9-8. בהון… צדקתו: על-פי תה׳ קיב, ג. 10. שתי… זוכות: שהוא נותן מלוא חפניים. 14-13. ומטייל… ארוכות: ציור לעיסוק בחכמת הקבלה (ראה חלמיש, מבוא, עט׳ 16 26). שלם: רמז לשם המהולל. 18-17. ואחרי… נחתכות: אחרי ששומעים את עצתו הטובה מתקבלת ההחלטה. המה… הן: אוגד כפול לחיזוק ובשינוי סדר המשפט. נחתכות: צורת נקבה לדוחק החרוז. 23-20. בשני… מלכות: על-פי אבות ד, יג וזכה ר׳ שלם גם למעמד אצל השלטון וגם להיות תלמיד חכם. 24. דעתו השערה קולעת: דבריו מדויקים ונכונים, על-פי שופ׳ כ, טז. 25. עד… מגעת: בכל עניין שהוא פונה אליו ונוגע בו, הלשון על-פי פסחים ח ע״א. 26. עיניו כחשכון כרכות: רואה דברים לעתיד ולרחוק. הלשון על-פי שה״ש ז, ה. 27. נאות דשא ירבץ: על-פי תה׳ כג, ב. 28. ממעל לחשב: על-פי שמי כח, כז. וברכתי כי תהיה מעלתו רמה אף מעל ל׳חשבון׳. 29. ולפני מלכים יתיצב: על-פי מש׳ כב, כט. 30. ימצא… סמוכות: יזכה לעזרת ה׳. 32. זרעו כמים רבים: על-פי במ׳ כד, ד. 33. לקולם חברים מקשיבים: לפי שיהיו למדנים וחכמים, על-פי שה״ש ח, יג. 34. ככל… הלכות: על־פי נידה, עג ע״א. 35. סחור… סוכבהו: הגן עליו והיה סביב לו. סחור סחור: על-פי ע״ז, יז ע״א. 36. מעושק אדם פדהו: תה׳ קיט, קלד. 37. הוד והדר תעטרהו: על־פי תה׳ ח, ו. 38. בעקיכיו יהיו כרוכות: על־פי ברכות ה ע״א, ועניינו שהוד והדר יהיו קשורים בו תמיד. 39. יחזו אויביו: יראו גדולתו וכבודו. 40. ישכלמו: יפגע בהם. 41. ידרוך על במותימו: על־פי דב׳ לג, כט. 42. כענבים הדרוכות: יהיו האויבים, ולשון נקבה בדוחק החרוז. 43. נופך… שבו: כינויים של שבח, על-פי שמות אבני החושן (שמ׳ לט, יב־יג). 44. חן שפתי: ד ברי שירתי הנאים. יערבו: יהיו לרצון וימצאו חן לפניך. 45. ועל ספרך יכתבו: שתזכור לי הדברים לטובה, על-פי תה׳ קלט, טז. 46. שמורות וגם ערוכות: על-פי שמ״ב כג, ה.