יחס דת האסלאם לדתות האחרות"-בת יאור-מגרב

המגרב

55- יהודים ומומרים במארוקו(לערך 1790)

בדרך־כלל היהודים מחויבים לשלם לקיסר [סולטאן] סכום שנתי מסוים בהתאם למספרם, וזוהי הכנסה נכבדה, שאינה קשורה בנגישותיו השרירותיות. סידי מוחמר [1790-1757] פטר את יהודי מארוקו מן המס הזה, ועל מקומו אילץ אותם לקנות ממנו סחורה, שאותה ימכרו כמיטב יכולתם, וישלמו לו פי־חמשה משוויה; על־ידי כך סבלו הרבה יותר מאשר אילו שילמו את המם השנתי.

55-הפלייה לאחר המרת־דת

כאשר יהודי או נוצרי מקבל עליו את דת האסלאם, מיד מלבישים אותו לבוש מאורי ומסובבים אותו ברחובות על גב סוס, בליווי נגינות ובמעמד עם רב. אחרי־כן הוא בוחר לו שם מאורי וקובע לו איש המאמצו כילד, ומאז לעולם הוא קרוי אביו. אולם אין זה אלא אימוץ שלהלכה, שכן בשום־פנים אין הוא חייב לכלכלו. המומר החדש אינו רשאי לשאת אלא אשה כושית, או בת של מומר; ויוצאי־חלציו אינו נחשבים מאורים אמיתים עד דור רביעי.

ו. לאמפרייר

56-סוכניו וחצרניו של הסולטאן(לערך 1790)

האנשים האלה אם גוי ואם יהודי הם רק כלי המלך, כל עת אשר ישרת בם המלך הם כלי יקר לא תגע בו יד פן יבולע, אם יסתיר המלך רגע פניו מהם בגללם לנצח יאבדו רואיהם יאמרו אים, נוראים הם ולא נאהבים, נכונים הם להרע ולהיטיב לא ידעו. לא ימלאו רק מחרבות אחרים; אומרים לאביהם ולאמם לא ראיתיו, אחיהם לא יכירו, בניהם לא ידעו. איש ברעהו מחמאות פיו וקרב לבו יקריב לו מנחה, והוא שב מנכליו להכין לו כלי־מוות. מושכים האבירים בחבלי התוחלת ויסחבו הצעירים בחתת; על־פני מרומי גדולתם הרחיבה שאול נפשה תחת רגליהם. רק הדבר יצא מפי המלך ואינם. במשלם ייאנח עם ובאבדם תעלוץ קריה. לא כמות כל האדם ימותון רובם ופקודת כל האדם לא יפקד לכולם… אחד מאלף מצאתי אשר מטובו היטיב, ואחד בכל אלה לא מצאתי אשר בא עד קצו. הם הנקראים סא״חאב א״ל סול״טאן (ר״ל אוהבי המלך, ועניינו חובבי השליט). על כן כי יאמרו אליך פלוני נשא מן המלך עד שחקים רחם עליו, התפלל בעדו או בעדך, אז שם בסד נפשו, אז יכונן להשחית. כי תשמע לאמר: פלוני מאצילי בני הארץ הוא, מפינות העם, מזרע הפרתמים, לא תאמן; חי ה׳ שקר הם דוברים למען החניפו כי יראים ממנו; הוא רק אבן מערמות העפר כי היתה לראש־פינה עד ישיג המלך את חפצו. למשרתי המלך אין מערכות במעלות הרוממות, חפץ המלך ממית ומחיה מוריש ומעשיר משפיל ומרומם. על כן רגע יעלו שמיים רגע יירדו תהומות ולעד נפשם ברעה או בטובה תתמוגג. לו ידעתי כל זה מני שים רגלי עלי ארץ מערב לא תקרינה אותי כאלה היום. כך מי יגיד לנו האותיות?

ש. רומאנליי, משא בערב, אצל הירשברג

יחס דת האסלאם לדתות האחרות"-בת יאור-מגרב