שלוחי חברון באמצע המאה הי"ח עד התיישבות חסידי חב"ד בחברון

רבי דוד ן' מרג'י
בשנת תקכ״ט (1769) סיבב בשליחות חברון בצפון־אפריקה ר׳ דוד ן' מרג׳י. הוא היה מעולי מרוקו שהתישב בחברון, וכבר בשנת תקכ״ג(1763) חתם עם חכמי חברון על אגרת־ שליחותם של ר׳ חיים רחמים באג׳אייו ור׳ יצחק זאבי. בשנת תקכ״ט הגיע בדרך־שליחותו לטריפולי שבאפריקה. במרוקו חיבר לכבודו הפייטן ר׳ דוד ן׳ חסין שיר, תחילתו: ״אנכי אשיח בלב שש שמח״. בשירו יאמר על השליח: ״ואייתי מתניתא בידיה ותוספתא, מילי דאגדתא ומילי דשמעתא״. נשתמרה גם אגרת שנכתבה מחברון לר׳ שלמה טולידאגו במכנאסא בדבר שליחותו.71
רבי אברהם רובייו ורבי רפאל שבתי הכהן
בשנת תקכ״ח (1768) נשלחו מחברון לפולין שני שלוחים ביחד: ר׳ אברהם ב״ר מרדכי רובייו ור׳ רפאל שבתי הכהן. הגיעה לידינו אגרת בדבר שליחותם שנשלחה מחברון לגביר ר׳ יעקב יערסלוב בברעסלא. באגרת נאמר: ״אם אמרנו נספרה תלאותיגו… כמה ירחי שוא ולילות עמל מינו לנו…צרות רבות ורעות סדורות ובאות לאלפים ולמאות… ובראותינו כי באו מים עד נפש, חלינו פני החכמים… כמוהר״ר אברהם רובייו נר״ו וכמוהר״ר רפאל שבתי הכהן נר״ו ללכת בשליחותינו למחנה קדשכם…״ בשנת תקל״ד (1774) כבר היו שגי השלוחים שוב בחברון.
ר׳ אברהם רובייו כבר חתם בחברון בשנת תקכ״ג (1763) על אגרת־שליחותם של ר׳ חיים רחמים באג׳אייו ור׳ יצחק זאבי. בשובו משליחותו חתם שם בשנת תקל״ה (1775) על אגרת־שליחותו של הרב חיד״א ועל אגרת־שליחותו של ר׳ משה הכהן סקלי. שליחותו זו ביחד עם ר׳ רפאל שבתי הכהן היתה שליחותו הראשונה. אחריהם יצא בשליחות הברון עוד שלש פעמים לאירופה המערבית: בשנות תק״ן—תקנ״ג(1790—1793), בשנות תקנ״ח—תקס״ב (1798—1802) ביחד עם ר׳ מיכאל הכהן, ושוב ביחד עם ר׳ ישעיה באג׳אייו. ועל שליחויות אלו יסופר להלן בפרוטרוט. (עיין עמ׳ 599—600).
שותפו בשליחותו הראשונה, ר׳ רפאל שבתי הכהן, חתם בשובו משליחותו בחברון בשנת תקל״ד (1774) ובשנת תקמ״ב (1782) על אגרות־שליחותו של ר׳חיים אברהם ישראל זאבי, ובשנת תקל״ה (1775) על אגרת שליחותו של הרב חיד״א ועל אגרת־שליחותו של ר׳ משה הכהן סקלי. בשנת תק״ן (1790) הסכים ביחד עם חכמי חברון לספר ״שמן המר״ לר׳ מרדכי רובייו, שנדפס ע״י בנו ר׳ אברהם רובייו בליוורנו תקנ״ג. בשנת תקנ״ב (1792) חתם שם על אגרת־שליחותם של ר׳ אפרים נבון ור׳ יהודה ליאון. וכנראה נפטר סמוך לזמן זה.
בראשית שנת תקל״ג (1772) נשלח שנית בשליחות חברון לאירופה המערבית ר׳ חיים חיד־א יוסף דוד אזולאי. על שליחות זו, שנמשכה עד סוף תקל״ח (1778), כבר סיפרנו בפרוטרוט אגב שליחותו הראשונה.
באותה שנה, שנת תקל״ג, נשלח חברו של הרב חיד״א, ר׳ יעקב ב״ר חיים יוסף אלישר, ר׳ יעקב בשליחות חברון לארצות ערב. אביו ר׳ חיים יוסף אלישר היה באמשטרדם בשנת תע״ב אלישר (1712) ביחד עם ר׳ אברהם יצחקי והדפיס שם מתוך כתב־יד את הספר ״נגיד ומצור.״ לר׳ יעקב צמח, ובשנת ת״ץ (1730) היה בשליחות חברון בצפון־אפריקה, ובאיטליה עם ר׳ אליהו ן' ארחא.
הוא עזב את חברון ביחד עם הרב חיד״א ביום ערב ר״ח חשון תקל״ג, לילך למצרים דרך עזה ומדבר סיני. חיד״א רשם ביומנו: ״ערב ר״ח חשון יום ב׳ פרשת נח נסענו מחברון עם החר״י אלישר״. וביום ט׳ חשון הוא רושם שם, שעל גבול מצרים נתגלעו חילוקי־דעות בינו ובין ר׳ יעקב אלישר באיזה דרך לילך ״ודברתי להחרי״א [להחכם ר׳ יעקב אלישר] טובא תוכחתי ואמרתי לו: ׳נהי דבתורה אתה גדול ממני, אך בעניני העולם אינך מכיר כלום׳״.
בשנת תקל״ה (1775) היה בבצרה ובאותם הימים עלו הפרסים על העיר ויצורו עליה, ובמשך שנה תמימה סבלו היהודים מתגרת־ידם הקשה של הצרים. לבסוף הצליחו התושבים להדוף את האויב והיהודים ניצלו. לזכר הנס חיבר השליח שיר־הודיה בשם ״מגלת פרס״. בהיותו בבצרה שמע על מות אשתו בחברון, ונשא שם אשה אחרת.
- השיר נדפס בפעם הראשונה מתוך כתב־ידו ע״י נכדו הרב ראשון־לציון ר׳ יעקב שאול אלישר בראש ספר־דרושיו ״איש אמונים״, ירושלם תרמ״ח! וחזר ונדפס בקונטרס מיוחד בשם ״מגלת פרם״, בבגדאד בשנת תרס״ו: ונדפס שלישית ע״י יוסף מיוחם ב״ירושלים״ של לונץ, ט׳ (תרע״א),
עט׳ 285—326 : ונדפס רביעית ע״י החכם דוד סולימאן ששון ברבעון ,Jewish Quarterly Review .New Series, XVll (1926-1927), PP. 440 ff ונדפס חמישית ע״י א. אלמליח ב״מזרח ומערב״ כרך ג׳ (תרפ״ט), עמ׳ 311—324. הרב ר׳ יעקב שאול אלישר טעה (או הוטעה) לחשוב שר׳ יעקב אלישר השליח־המשורר היה בנו של ר׳ חיים ירוחם וילנא בן ר׳ יעקב וילנא אשכנזי (ואחריו נגררו אלמליח במאמרו הנ״ל ופריימאן ב״מעגל טוב השלם״ עמ׳ 49), אף שבראשי החרוזים הוא חותם בפירוש : בן חיים יוסף, ואביו ר׳ חיים יוסף אלישר היה ידוע ומפורסם וישב בחברון, כאמור לעיל. וכן די לקרוא את מכתבו לחיד״א שפרסם אלמליח שם, כדי לראות שכותבו היה ספרדי.
שלוחי חברון באמצע המאה הי"ח עד התיישבות חסידי חב"ד בחברון
עמוד 591
כתיבת תגובה