מורשת יהדות מרוקו

בראיון מיוחד סיפר הרב לחיאני:

בשנת תשי״א הגיע השליח הרב שלמה מטוסוב במטרה להרחיב את הפעילות ולהקים מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק״ בכל רחבי מרוקו. הרב מטוסוב התגורר בקזבלנקה והוא ביקש שישלחו לו את אחד מתלמידי הישיבה במקנס שיסייע לו בעבודתו, להמשיך להקים ולפקח על עוד מוסדות ברחבי המדינה. פנו אלי בהצעה לקבל את התפקיד הזה, ואחרי שהתייעצתי עם רבותיי, הרב טולידנו [רבה של מקנס] וראש הישיבה הרב יצחק סבג שבירכו אותי שאצליח בעבודתי, נתתי את הסכמתי.

בעיר הראשונה שבה ביקרתי התברר לי שהילדים נאלצו לבקר בבית הספר גם בשבתות. אספתי את אנשי הקהילה בבית הכנסת ודיברתי על ליבם על החשיבות של הקמת תלמוד תורה "אהלי יוסף יצחק״, ואף הדגשתי שלא יתכן שהילדים ימשיכו ללמוד בבית הספר הממשלתי בשבת. באותה עיר היה ממשל צבאי, וכאשר המושל הצבאי של העיר שמע שכינסתי את אנשי העיר ודרשתי שלא ישלחו את ילדיהם לבית הספר בשבתות, הדבר הכעיס אותו עד מאוד והוא ראה בזה פגיעה בסמכותו. הוא זימן אותי ונזף בי על שבאתי לעיר מבלי לקבל רישיון מראש מהמשרד הצבאי בעיר הבירה כנדרש, ועל שאני ממריד את אנשי הקהילה. אמרתי לו שבאתי בשליחות הרבי מליובאוויטש והסברתי לו את משמעות יום השבת כיום קדוש עבור היהודים. בהמשך גם הגיע ראש העיר והסברתי להם שאי אפשר שלא להקים תלמוד תורה, אם הילדים היהודים מבקרים כעת בשבת בבית הספר תוך חילול השבת הקדושה, ובסופו של דבר הם הסכימו לבטל את הגזירה הזו.

אמרתי למושל שנודע לי שגם בכפרים הסמוכים הילדים לומדים בשבת, והייתי רוצה שהפטור יחול גם עליהם. כנראה שמצאתי חן בעיניו, והוא הסכים שאמסור זאת בשמו לממונים בכפרים הסמוכים, וכך אכן היה ובעזרת השם הצלחנו לבטל את הגזירה הזו גם בעוד מקומות באותו אזור.

על פעילות זו כתב הרב לחיאני דו׳׳ח לרבי וקיבל מענה מעודד. בשנים הבאות פעל בתחום הכשרות במרסי שבצרפת, ואף זכה להגיע אל הרבי ולקבל הוראות בעבודתו. כיום הרב לחיאני מכהן כרב בעיר אשדוד.

דו״ח נסיעות לכפרים

בארכיונו של הרב מטוסוב נמצאות רשימות ובהן דו״חות מנסיעותיו לעיירות ולכפרים. הנה הצצה לרשימה מהחודשים תשרי תשי״ב – אדר תשי״ג:

ג׳ תשרי – נסעתי לצפרו

 ד׳ תשרי ־ נסעתי לטמזא

ה׳ תשרי – חזרתי לקזבלנקה

כ״ד תשרי־ נסעתי לתאדלא

כ״ה תשרי – נסעתי למדזעם וחזרה לקזבלנקה

כ״ח תשרי – נסעתי למאראקעש

כ״ט תשרי נסעתי לאגויים – אסלין

ל׳ תשרי נסעתי לאגויים – מאראקש

א׳ מר חשון – נסעתי לקזבלנקה

ד׳ מרחשון – נסעתי לסעטמט וחזרה

ו׳ מר חשון – נסעתי למעקנעס

ז׳ מר חשון – נסעתי לבולמאן – צפרון

ח׳ מר חשון – נסעתי לתאורירט

ט׳ מר חשון ־ נסעתי למעקנעס – אאוזאן

י׳ מר חשון ־ נסעתי לקזבלנקה

י״ב מר חשון – נסעתי לסעטמאט וחזרה

כ׳ מר חשון – נסעתי למאראקעש

כ״ב מר חשון – נסעתי לבריזה וחזרה

כ״ג מר חשון – נסתי לשדה חיים וחזרה

כ״ד מר חשון – חזרתי לקזבלנקה

כ׳׳ה מר חשון – נסעתי למאראקש – תאמאסינת, אורזאנאת – תאורירת

כ״ז מר חשון – נסעתי לתלמסלא – אגדז – אסלים – תאאכוגאלת – אגדז

כ״ח מר חשון – נסעתי לכסבא – רבאט ־ דאגורא – ערואיאת, תמגונית

כ״ט מר חשון – נסעתי למחמיד – בני חיון, לכסבא

ל׳ מר חשון – נסעתי לשקורא – תיכרת מין דלימיני – אגויים

א׳ כסלו – נסעתי למאראקעש

ד׳ כסלו – חזרתי לקזבלנקה

ז׳ כסלו – נסעתי למעקנעס וחזרה

כ״ה כסלו – נסעתי לבני מעלאל

כ׳׳ו כסלו – נסעתי לתאדלא

כ״ז כסלו – חזרתי לקזבלנקה

ב׳ טבת – נסעתי למעקנעס

ג׳ טבת – נסעתי לצפרו

ד׳ טבת – נסעתי למעקנעס

ה׳ טבת – נסעתי לקזבלנקה

י׳׳ח טבת, נסעתי לסעטמט וחזרה

כ״ה טבת – נסעתי לצפרו

כ״ו טבת – נסעתי למעקנעס

כ״ז טבת – נסעתי לקזבלנקה

ז׳ שבט – נסיעה למאראקעש

ח׳ שבט – נסיעה לקזבלנקה

כ״ט שבט – נסיעה לסעטאט

כ׳׳ב אדר – נסיעה לסעטאט

כ״ג אדר – נסיעה לקזבלנקה

ג׳ ניסן – נסיעה למאראקעש

י״א ניסן – נסיעה למקנס

י״ב ניסן, חזרה לקזבלנקה

י״א סיון נסיעה לראבאט תשי״ג

י״ב תשרי – נסיעה למאראקש

ז׳ מר חשון – נסיעה למאראקש

ה׳ כסלו – נסיעה למקנאס

ו׳ כסלו – נסיעה לצפרו, בולמאן, מידלת

ז׳ כסלו – נסיעה לריש, קסאר סוק

ח׳ כסלו – נסיעה לריסאני, ארפוד, טנג׳יר

ט׳ כסלו – נסיעה לאולאד, בו עאמיד, אורזאזאת, מאראקש

י׳׳ב כסלו – נסיעה לאולאד זנאגיא, זאוויא, דימנאת, אלקלעד, בני מעהלאל

י״ג כסלו – לסעטאט, קזבלנקה

ג׳ אדר ־ לסעטאט וחזרה

ז׳ אדר למקנאס, צפרו

ח׳ אדר – חזרה לקזבלנקה".

ספר התקנות -יהודי ספרד ופורטוגל במרוקו 1753-1492

בעריכת שלום בר אשר

יוצאי ספרד ופורטוגל במרוקו ותקנותיהם; 1753-1492

לזכר פרופ׳ חיים הלל בן־ששון תהא מנוחתו כבוד 

מסגרת הדיון ומטרותיו

בהסטוריוגרפיה של הדורות האחרונים זכו התמורות החברתיות והכלכליות של יהודי פולין וליטא, הולנד ואיטליה, ובמידה מסויימת גם הקיסרות העותמאנית במאות הט״ז והי״ז לתיאור כללי מקיף ובסוגיות לא מעטות גם לניתוח מדוקדק. והגם שרבים העלו על נס את הקשרים שבין יהודי המרכזים היהודיים במערב אירופה ובים התיכון כגורם חשוב בפעילות הכלכלית והחברתית של בני ה׳אומה הספרדית׳ נשאר הקיבוץ היהודי שבמגרב כמעט חוץ למעגל זה. מילוי ליקוי זה יש בו ללמד לא רק על מעמדם הכלכלי והחברתי של יהודי המגרב, אלא יש          בו להאיר תופעות בתולדות התפוצה היהודית הספרדית, ואין צריך לומר את הקשרים שבין פזורותיה.