מורשת יהדות מרוקו

אֶל-אֹהֶל יָעֵל

אוֹתוֹ יוֹם
הִיא שָׁבָה מִן הַמַּעְיָן הַזּוֹלֵף
מִן הַמִּרְעֶה, מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים,
נוֹד הֶחָלָב עַל-כֶּתֶף יָמִין וְנוֹד מַיִם עַל-כֶּתֶף שְׂמֹאל
וְהִתְיַשְּׁבָה לָנוּחַ בְּפֶתַח הָאֹהֶל,
בְּצֵל עֵץ הַדֹּלֶב, זִמְרַת הָרוּחַ וְשִׁירַת הַחוֹחִיּוֹת,
מִמְּקוֹמָהּ רָאֲתָה מִישֶׁהוּ קָרֵב,
הָיָה זֶה סִיסְרָא
הִיא זִיהֲתָה אוֹתוֹ עַל-פִּי יְפִי מַדָּיו, יֵשׁ לְהָנִיחַ,
מִשְׁבְּצוֹת הַזָּהָב וְזַהֲרוּרֵי קוֹבַע הַנְּחֹשֶׁת
הִיא יָצְאָה לִקְרָאתוֹ,
וְסִיסְרָא נָס
הָיָה וּבָא לִקְרָאתָהּ, כֻּלּוֹ תָּשׁוּשׁ, מְבֹהָל וּמִשְׁתַּעֵל
בְּהַגִּיעוֹ לִטְוָח שְׁמִיעָה, 'הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט-מַיִם מִכַּדֵּךְ' בִּקֵּשׁ בְּקוֹל חָלוּשׁ.
'בּוֹא פְּנִימָה אֶל צִנָּת הַצֵּל', הֵשִׁיבָה יָעֵל
אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי,
בִּפְנִים הָיָה סוֹפוֹ!
אַחַר שֶׁנִּרְדַּם,
הִיא נָטְלָה פַּטִּישׁ וְאִזְמֶל, יֵשׁ אוֹמְרִים אֶת יְתַד הָאֹהֶל, וְתָקְעָהּ
בְּרַקָּ
תוֹ, פְּנִימָה עַד הַסּוֹף,
וּבְבֹא בָּרָק,
וּכְבָר כּוֹס מֵי תּוּתִים וְרִמּוֹנִים בְּיָדָהּ
הֻשְׁלַךְ הַמֵּת בְּמוֹרַד הָהָר, הַרְחֵק מִן-הָאֹהֶל,
בִּשְׂדֵה קוֹצִים, בֵּין חוֹל וּסְחִי, מַאֲכָל לָעוֹרְבִים, שֶׁקֶץ לְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם.

דן אלבו © 2015