סיפורי הנביאים-מוחמד בן עבד אללה אלכיסאאי-محمد بن عبد الله الكساءي ـ قصص الانبياء- תרגום לעברית אביבה שוסמן-סיפור אברהם, עליו השלום

סיפורי הנביאים-מוחמד בן עבד אללה אלכיסאאי-محمد بن عبد الله الكساءي ـ قصص الانبياء– תרגום לעברית אביבה שוסמן-סיפור אברהם, עליו השלום

אחרי כן אמר נמרוד לתרח: ״בנך זה צעיר לימים ואינו יודע מה הוא שח. קחהו אפוא והיטיב עמו, ואולי יחזור בו מדעותיו״. לקחו תרח בידו ואמר לו: ״בני, יש לי זכות אצלך; אבקשך אפוא כי תמכור פסילים כפי שעושה אחיך״. אמר אברהם: ״כיצד זה אמכור דבר המאוס עליי?״. הוציא לו אביו פסל גדול ופסל קטן ואמר לו: ״מכור את הגדול בכך וכך ואת הקטן בכך וכך״. יצא אברהם, ועמו שני נערים שהחזיקו בפסילים, והיה אומר: ״מי יקנה מה שאינו מזיק ואינו מועיל?״. ואיש לא הסכים לקנותם ממנו. אחר כך היה מטביל את שני הפסילים במים ואומר: ״שתו!״, והיה קושר חבל ברגליהם וגורר אותם, והבריות מביטים בו ואינם מרהיבים עוז בנפשם לאמור לו דבר.

[פעם] ניגש אליו איש זקן ואמר לו: ״מכור לי פסל שאעבדהו״. אמר לו [אברהם]: ״הוי זקן, איני יושב כאן אלא כדי ללעוג להם, והם לא נועדו שיעבדו אותם״. עזבו הזקן, ניגש אל אחיו הארון, קנה ממנו פסל ונשאו על צווארו. נפל [הפסל] ונשבר. שב הזקן אל הארון ואמר: ״מכרת לי אלוה שבור״. אמר לו אברהם: ״מה תעשה באלוה שביר?״. הלכו שניהם אל תרח. {133} אמר לו תרח [לזקן]: ״קחהו ועבדהו, שהריני מתיר לך לעבדו״.

אחר כך באה אל אברהם אישה זקנה ואמרה: ״הוי אברהם, מכור לי פסל״. הוציא לה את שני הפסילים ואמר: ״בחרי לך את זה, הגדול, כי בו יש יותר עץ להסקה״. אמרה: ״איני רוצה בו להסקה אלא כדי לעבדו; כבר היה לי אלוה, אך הוא נגנב יחד עם בגדים רבים״. אמר אברהם: ״אלוה לא ייגנב; לו אלוה היה, כי אז שמר על בגדייך ועל עצמו גם יחד. אך לו עבדת את אלוהי השמים והארץ, כי אז השיב לך את בגדייך״. אמרה: ״אם אראה את חפציי [הגנובים] אאמין בו״. קרא אברהם לאלוהיו פעם אחר פעם, והנה החפצים לפניו, אחרי שגבריאל הביאם. אמר לה אברהם: ״אלה חפצייך, וביניהם פסלך״. לקחה הזקנה את חפציה, שברה את פסלה באבן והאמינה באלוהי אברהם. אחר כך החלה מתהלכת בעיר כּוּתַ׳א־רַבַּא ואומרת: ״הוי אנשים, עבדו את אלוהים, בוראכם ומפרנסכם״. הגיע הדבר לאוזני נמרוד וציווה לכרות את ידיה ואת רגליה, אך כאשר נעשה הדבר, התפלל אברהם למענה שיינתן לה כוח סבל. אז הוריד אלוהים את מלאכיו, ועמם [מבנה בצורת] כיפה ירוקה, ואמרו לה: ״קומי, אישה, והיכנסי לכיפה זו״. אחר כך השקוה משקה מגן עדן, ואלוהים השיב לה את ידיה ואת רגליה ואת יפי מראה. ישבה זקופה בכיפה ונישאה באוויר, עד שעמדה על ראשו של נמרוד ואמרה: ״אני פלונית אשר עשית בי מה שעשית; אבוי לך, נמרוד; אני אירש גן עדן, ואתה תירש גיהינום״. אז האמינו באברהם יותר מאלף איש מתושבי כות׳א־רבא. ציווה נמרוד לנסרם במסורים ולהשליכם לאריות, אך ה לא אכלום, ואחר כך – לכלבים, ואף הם לא אכלום.

ובמלאות לאברהם ארבעים שנה ירד אליו גבריאל ואמר לו: ״הנה אלוהיך שולח אותך אל נמרוד הארור; הילחם בו אפוא מלחמת קודש; אל תירא ואל תיחת מפניו, כי אני [אלוהיך] אשמרך ואתן לך ניצחון עליו״. ניגש אברהם אל דלתו של נמרוד וקרא בקולו הרם ביותר: ״בני עמי, אמרו כי אין אלוה מבלעדי אלוהים וכי אני, אברהם, שליח {431} אלוהים״. נחרד נמרוד מכך והזדעזע, קרא לשרים ולשרי הצבא והושיבם על כיסאותיהם; את חייליו עם רמחיהם ועם כלי נשקם העמיד סביבו, ואת האריות והפילים העמיד שורות־שורות לימינו ולשמאלו. וכאשר הזכיר אברהם [שוב] את אלוהים, החלו האריות, הפילים, הבהמות והכלבים נכנעים ומתרפסים לפניו. אז קרא: ״בני עמי, אמרו: ׳אין אלוה מבלעדי אלוהים הבורא כל דבר׳״. אמרו לו אחדים מהשרים: ״מי אתה, איש?״. אמר: ״אני אברהם בן תרח, שליח ריבון העולמים, וקורא אני לכם לעבדו״. אמרו: ״מיהו ריבונך?״. ענה: ״זה אשר ברא את הבריות כולם״. אמר נמרוד: ״מלכותי גדולה יותר ממלכותו״. אמר אברהם: ״שקר דיברת; המלכות והשלטון הם אך לאלוהים ריבון העולמים״. אז געש כס מלכותו של נמרוד חגם הוא] אמר: ״שקר דיברת, אויב אלוהים; אלוהים הוא זה אשר ברא את הבריות כולם״.

סיפורי הנביאים-מוחמד בן עבד אללה אלכיסאאי-محمد بن عبد الله الكساءي ـ قصص الانبياء– תרגום לעברית אביבה שוסמן-סיפור אברהם, עליו השלום

עמוד 195