הפזורה היהודית ספרדית אחרי הגירוש-משפחת זכות.

                       משפחת זכות.

פיליפ מלך צרפת לא שמע מן הסתם, על משפחת זכות, משפחה יהודית מכובדת שהתגוררה בארצו. ספק אם בכלל התעניין בנתיניו היהודים . כל שידע עליהם אותו מלך, שמשום מה כונה " היפה היה דבר אחד : שהוא רצה את כספם בקופתו המדולדלת, ואותם, הרחק ממנו.

בקיץ שנת ר"ו ( 1306 ) פקד לגרש את יהודי ארצו, ורכושם הוחרם. לא הייתה זו פעם הראשונה, שיהודי צרפת נאלצו לעזוב הכול, ולמצוא לעצמם פינה מסבירת פנים יותר.

גם משפח זכות, שאחד מבניה היה רבי אברהם הזקן, הייתה בין הגולים. כמו רבים מהפליטים גם הם פנו לספרד הסמוכה, שם התיישבו בקסטיליה.

בשנת רי"ב – 1452 – נולד בעיר סלמנקה שבספרד בן לרבי שמואל זכות, צאצא לרבי אברהם הזקן. הילד שאף נקרא הוא אברהם, כתב לימים על משפחת אביו, כי " כולם עמדו בשמדות קסטיליה על תלם בעבודת השם ית' ובתודתו " גם אמו הייתה ממשפחה מיוחסת ש " לא פסקה תורה ממנה מימים קדמוניות ".

רבי אברהם למד תורה מאביו. בספרו הוא מביא מה ששמע מאביו, בטעם להזכרת בני רב פפא בעת סיום מסכת, מפני שמועיל לשכחה. אבל רבו המובהק היה רבי יצחק אבוהב ( השני ) שמפיו קיבל את ידיעותיו בתלמוד ובפסוקים, וגם בחכמת הקבלה. תלמידים רבים למדו אצל רבי יצחק אבוהב, הנודע שבהם היה רבי יעקב בירב, מחדש הסמיכה בארץ ישראל.

רבי אברהם עוד ראה בילדותו את רבי יצחק קנפנטון, גאון קסטיליה. מראה " החסיד העניו דרוח אלהין קדישא ביה " הותיר בו רושם עז, כשגדל, כתב, כי מי שראה את פניו כרואה פני השכינה.

רבי אברהם זכות היה לאחד מחכמי ספרד בדורו. רבי שמואל שולם, מי שהדפיס את ספר היוחסין לראשונה, כתב כי היה " חכם גדול ובקי בחדרי התלמוד בבלי וירושלמי, ספרא וספרי והמפרשים כולם על ציצית לשונו, כאשר יבין שמועה מי שיעיין בספר זה "

בארמון ההגמון.

באוניברסיטה של עירו שלמנקה, למד רבי אברהם את חכמת האסטרונומיה, המתמטיקה והאצטגנינות. לא עבר זמן רב, והתלמיד הפך למלמד. הגמון העיר, הרוי גונסאלו דה ויוירו, אסטרונום בפני עצמו, הבחין בתוכן היהודי המוכשר, וצירף אותו לסגל המורים האוניברסיטה.

מלבד תפקידו כפרופסור לאסטרונומיה ומתמטיקה, שירת רבי אברהם זכות גם כתוכן החצר בארמונו של ההגמון דה ויוירו, הוא חיבר כמה וכמה ספרים באסטרונומיה, העיקרי שבהם היה  " החיבור הגדול ".

את הספר כתב בציוויו של ההגמון ולכבודו. לצורך עבודתו הוא נעזר בכתביהם של חכמים יהודים שקדמו לו, ביניהם רבי יהודה בן אשר, הרלב"ג ורבי יהודה בן ווירגה בעל " שבט יהודה ".

עבודה חשובה אחרת של רבי אברהם זכות היה שכלולו של האצטרולב . היה זה מכשיר לקביעת מקומם של גרמי השמים, שספנים השתמשו בו לצורך ניווט הדרך. רבי אברהם זכות התקין אותו מנחושת, במקום מעץ, כפי שהיה נהוג עד אז. הודות חכך היו המדידות מדויקות יותר.

אצטרולב – לפי אבן שושן – מכשיר שהשתמשו בו בימים שעברו למדידת גובה השמש והכוכבים וכן למטרות נוטות

הפעילות המדעית הוציאה את שמו של רבי אברהם זכות כאסטרונום בעל שם עולמי, בזמנו. בעל " שלשלת הקבלה " כותב כי, אמרו עליו שעצתו בחכמת הכוכבים נאמנה לגויים ומלכיהם כעצת אחיתופל בשעתו. " והאומות בעצמם פסלו ושברו כל הלוחות הקודמות אליהן והסירום מגבירות, קיימו וקבלו עליהם מעשה ידיו להתפאר, ולא שינו את תפקידם.

כאות הערכה איליו כונתה אחת מבקעות הירח על שמו, " זכות " עד היום. זו, אגב, לא הנקודה היהודית היחידה על מפת הירח. מקום אחר שם מכונה " אבנזרא ", על שם רבי אברהם אבן עזרא, והר נוסף נקרא " רבי לוי " על שם רבי לוי בן גרשום, הרלב"ג.

יבשה חדשה.

סוף המאה ה – 15 ותחילת המאה ה – 16 הייתה תקופת התגליות הגדולות. בתוך חמישים שנה גילו יורדי הים את רוב חלקי העולם הבלתי ידועים עד אז. המפורסם מבין אותם מגלים היה כריסטופורוס קולון, שנודע בשמו כריסטופר קולומבוס.

את מוחו של קולומבוס העסיק אז חלום, מכיוון שלאדמה צורת כדור, אפשר להגיע בהפלגה מערבה, לאסיה ולהודו. עד אז הכירו באירופה רק את הדרך היבשתית לאותו חלק עולם.

אלא שמשמוש הרעיון, שקולומבוס קיווה להפיק ממנו רווחים נאים, דרש ממון רב. במשך שנים הוא ניסה לעניין מלכים בהשקתה, בתמורה לרווחים שיופקו מהתגלית. אבל בכל מקום שפנה אליו נתקבל בזקיפת גבות ובלעג. אחד המעטים שהאמינו בו וברעיון שלו היה רבי אברהם זכות.  

כעבור שש שנים הצליח קולומבוס לשכנע את מלכת ספרד לתמוך ברעיון. רבי אברהם נתן לו לוחות אסטרונומיים, כדי שיסייעו לו במסעו. הוא גם הראה לו, כנראה, כמה ספרים באסטרונומיה, במיוחד זה של רבי אברהם אבן עזרא.

ספטמבר 1492 יצאה המשלחת בדרכה מערבה. המסע היה רב תלאות, ובשלב מסוים איימו אנשי הצוות במרד. לבסוף קרה הנס, ביום ה – 35 נשמעו קריאות של הצופה : " אדמה, אדמה ", ולנגד עיניהם של המלחים נגלו חופיהם של איי בהמה. קולומבוס הביט, מן הסתם, בלוחותיו, וידע כי לחכם היהודי חלק חשוב בהצלחתו. הוא עצמו, אגב, האמין עד סוף ימיו כי הגיע להודו.

לוחותיו של רבי אברהם זכות גם הצילו פעם את חייהם של קולומבוס ואנשיו. היה זה במסעו הרביעי ליבשת החדשה. מזונם  אזל, ואנשי שבט הקזיקים סירבו לספק לו אוכל ושתייה. מכיוון שידע לפי הלוחות שבידו כי צפוי ליקוי לבנה, איים עליהם כי ישלול מהם את אור הירח והשמש.

כשהחל  הליקוי מיהרו הללו להתחנן לפני קולומבוס כי יסלח להם. הוא עשה את עצמו מתפלל, הליקוי הסתיים, כמובן, ומאז לא הספיקו הילידים להקפיד למלא את בקשותיו של הזר, ששלט בשמים. הלוחות, עם הגהותיו של קולומבוס שמורים כיום בסביליה.

אלא שכל שירותו למלך, מעמדו כאחד מחכמי היהודים וההערכה הבין-לאומית שהביא לארצו, לא עזרו, כשהגיעה שנת רנ"ב. באותה נשה הצליחו פרדיננד ואיזבלה, מלכי ספרד, לסלק את רגלו של אחרון המוסלמים מן המדינה, והם חשו כי בשלו התנאים לניקוי ספרד גם מיהודיה. מה שקרה בהמשך היה לכתם אפל ענק בתולדותיו של חצי האי האיברי.

2 תגובות על הפזורה היהודית ספרדית אחרי הגירוש-משפחת זכות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
מאי 2012
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  
רשימת הנושאים באתר