מי אתה, המעפיל מצפון אפריקה-דניאל בר אלי ביטון- ההעפלה הישירה מחופי אליג׳יר והבריחה מצפון אפריקה דרך נמלי אירופה.הספינה הראשונה: יהודה הלוי

הספינה הראשונה: יהודה הלוי

בתחילת שנת 1947 החל המוסד לעלייה ב׳ לפעול במגרב. לפי אפרים פרידמן(בן חיים), מטרת השליחות השלישית הייתה להביא לעלייה ״שתיצור תנועה גדולה וגדלה, מלווה ברגשי גאווה ובתודעת שליחות של יהודי צפון אפריקה כולה״. שאול אביגור, ראש המוסד לעלייה ב׳, התנה קבלת ספינה לצפון אפריקה בגיוס 500 מעפילים. הקהילה היהודית סייעה בידי הצוות ודאגה לממן רכישת ציוד ומזון עבור המעפילים במחנות המאולתרים בעיר אלג׳יר ובמחנה טנס בשם ״שלווה ובריאות״. על הצוות היה לעמוד במשימה שהוטלה עליו – לאסוף 500 מעפילים ראשונים כדי להוכיח שההעפלה מצפון אפריקה אפשרית. כמו כן נאלץ הצוות לעמוד בתחרות מצד הרוויזיוניסטים ותנועת הפועל הזמרחי. כבר בפברואר 1947 דיווח בן חיים למוסד לעלייה ב׳ על עליית 70 מעפילים פורשים למרסיי, ככל הנראה בספינה בן הכט, ושבצרפת הוכנו 50 מקומות על ידי הפועל המזרחי להכשרה(ועלייה) עבור יהודי מרוקו.

הצוות איתר מקום מבודד בקרבת מפרץ ליד העיר טנס[עיר נמל באלג'יריה א.פ], במרחק של כ־160 ק״מ מהעיר אלג׳יר. על השליח כלב קסטל הוטלה המשימה לארגן את מחנה שלווה ובריאות, שנועד כביכול לפעילות חברי תנועת הצופים, לקליטת מאות מעפילים. בעל השטח שבו הוקם המחנה היה יהודי בשם מולכו. אנשי קשר נוספים בקהילה שסייעו למפעל ההעפלה היו אלי גוזלן, יוסף חיון, האחים דוד  ורפאל זאגה ועייזר שרקי. סיוע משמעותי התקבל מג׳יל מוק, מזכ״ל המפלגה הסוציאליסטית בצרפת ושר בממשלת צרפת באותה שנה. אפילו מפקד המשטרה המקומית עצם עין לנוכח העפלת הספינה הראשונה – יהודה הלוי. השליחים גייסו הלוואות לרכישת ציוד ומזון למחנה מעשירי הקהילה היהודית באלג׳יר – סבאון יהונתן ומשפחת זאגה. הלוואות אלו הוחזרו למלווים. בתוניס סייע לצוות גביזון גבריאל. קשריו של פרידמן, שנטוו במהלך שליחויותיו הראשונות עם מנהיגי הקהילות היהודיות, נשאו פרי, והם התגייסו לסייע לצוות בעלייה לארץ ישראל.

בעיות טכניות עיכבו את הפלגת הספינה יהודה הלוי. מדי יום ביומו עסקו המעפילים בפעילות מחנאות וטיולים באזור כדי לא למשוך את תשומת לב התושבים. לאחר המתנה ארוכה עגנה הספינה יהודה הלוי במפרץ טנס, והמעפילים ירדו אל החוף ״כרגיל״. הם הועברו בסירות אל הספינה, כשהעלייה אליה נעשתה באמצעות סולמות וחבלים בסיוע חברי תנועת צעירי ציון. לאחר העלאת מאות אנשים הגיעה הז׳נדרמיה (המשטרה) המקומית ועצרה את המעפילים שנשארו על החוף עם יאני אבידוב, האחראי להעפלה מטעם המוסד לעלייה ב׳, והוחזרו לעיר אלג׳יר. לאחר 21 ימי מסע מפרכים בים, ב־31.5.47 עצרו משחתות בריטיות את הספינה בחיפה, ולמחרת גורשו מעפיליה לקפריסין. בדיווחי המוסד לעלייה ב׳ נמסר שבספינה היו כ־390 מעפילים.

למרות גירושם של המפעילים לקפריסין, הספינה יהודה הלוי ״הוכיחה לעולם היהודי, להסתדרות הציונית וליישוב בארץ ישראל שיהודי צפון אפריקה רוצים לעלות״. הפלגה זו הביאה ״להתלהבות עצומה והגבירה את הרצון לעלייה״ מרחבי המגרב.

מי אתה, המעפיל מצפון אפריקה-דניאל בר אלי ביטון- ההעפלה הישירה מחופי אליג׳יר והבריחה מצפון אפריקה דרך נמלי אירופה.הספינה הראשונה: יהודה הלוי

עמוד 98