שירת האבנים-אשר כנפו-שלום אלדר-שירה מופלאה על מצבות בתי העלמין במוגדור-מי חיבר את הכתובות שעל גבי מצבות הקברים?

מי חיבר את הכתובות שעל גבי מצבות הקברים?

מחברי הכתובות לא השאירו את שמם על הקברים. רק מצבות בודדות מגלות לנו את זהות מחברן. אחת מהן היא מצבת קברו של רבי דוד יפלח, מגדולי הפייטנים של מרוקו.

על קברו של יצחק בן יעיש הלוי ז״ל חרוטה כתובת ארוכה מאוד עם אקרוסטיכון: יצחק בן יעיש הלוי ז״ל. מי חיבר את השיר על המצבה הזאת? האם רבי דוד אלקיים?

המורכבות וצחות הלשון של השיר מצביעות עליו כמחבר, אף על פי שידוע כי היה סכסוף קשה ביניהם.

אלכסנדר לוי מג׳נבה צילם את מרבית הקברים במוגדור. הוא בנה אתר שנקרא  my genealogyבאתר זה הוא פרסם את תמונות הקברים עם שמות ותאריכי הפטירה (כאשר הצליח לפענח אותם). האתר נסגר, ולאחרונה מר גורג׳ סבט ממרוקו מחדש את האתר.

וכאן נשאלת השאלה – מי הם מחבריהן של הכתובות הנפלאות שעל המצבות?

יש לציין בראש וראשונה את רבי דוד אלקיים שהיה ללא ספק מחברן של עשרות כתובות על מצבות מוגדור. ידוע לנו מעדויות שונות שזה היה חלק מפרנסתו. כי הוא לא רק בנה את הקבר, הוא גם חרט את האותיות ובעיקר חיבר את נוסח המצבה. ובהיותו משורר, היה יכול להוציא מתחת ידו רק דברי שירה אותם חרט על הקבר. כמובן, הוא לא היה יחיד בעיר שבנה וחרט מצבות. בוני המצבות (או בני משפחת המנוח) היו פונים אליו בבקשה שיחבר את הכתובת, או היו פונים לרבנים ומשוררים אחרים שגם הם השתדלו להוציא מתחת ידם דברי שירה.

מחברים ידועים אחרים הם רבי יוסף מלכא זצ״ל. נכדו, חיים מלכא ז״ל, העביר לנו העתק של שמונה טיוטות למצבות בכתב ידו של סבו. על אחת מהן רבי יוסף מלכא אף נותן הוראות באשר לגודל האותיות:

״פרכמאה מא יחדאס סי אלכתבא בנקוט (על השיש אין צויד לשים ניקוד)

אלקלמא די ״פה״ מא יתקונס מסרוקא מעא אלקלאם (המילה ״פה״ לא צריכה להיות מחוברת למילים״.). שאלנו את חיים מלכא, נכדו של המשורר, מי חיבר את הכתובת שעל קברו של רבי יוסף מלכא עצמו? הוא ענה שייתכן שהיה זה ידידו רבי אהרן חסין (רבה של מוגדור) ואולי הוא עצמו חיבר אותה.

רבי חיים שושנה זצ״ל ממראכש חיבר כתובות מצבות לתושבים רבים ממראכש. לימים, הוא פרסם אותן במרוכז בספרו ״רחש לבי״. אבל הוא חיבר נוסחים גם לערים אחרות וביניהן למוגדור. הכתובות למצבות של רבי דוד כנאפו ושל רעייתו הרבנית דונה כנאפו הן מפרי עטו. ומי שחיבר את הכיתוב היפהפה שעל קבר רבי דוד אלקיים, מחברן העיקרי של הכתובות במוגדור, היה כנראה ידידו רבי מרדכי זעפרני ז״ל אשר העלה על הכתב גם את כל הדיוואן שלו. דיוואן זה פורסם בזמנו על ידי בניו של זעפרני עם מבוא של פרופסור יוסף שטרית. והינה, בגוף השיר, אנו מגלים את המשפט הבא: ״על כן חרט איש יהודי שורות אלו.״ והרי ידוע שבמגילת אסתר, מרדכי נקרא ״איש יהודי״. מכאן אנו למדים כי רבי מרדכי זעפרני הוא מחבר הכתובת על מצבתו של רבי דוד אלקיים.

מטרת הכתוב על המצבות

באצווירא, האוכלוסייה היהודית הייתה תמיד שווה בגודלה למוסלמית ולפעמים אפילו עלתה עליה בגודלה. בתי העלמין שלה הם מן המעניינים במרוקו. כאמור, בבית העלמין החדש נוכל למצוא רמה גבוהה מאוד של כתובות על הקברים. יותר נכון לומר, שמצויה על הקברים רמה גבוהה מאוד של שירה. שירה זו הינה פרי הכישרון הגדול של המשוררים העבריים שחיו בעיר. מלבד העניין שבכתיבה הנעלה הזאת, אנו יכולים להיווכח בכוח ההמצאה והחידושים של הכותבים השונים.

המשורר המוגדורייני יצחק קנפו כתב ב-1979: לפני 100 שנים היו במוגדור 25,000 תושבים, 13,000 מהם היו יהודים. לפני 35 שנה היו 7,000 יהודים ולפני 25 שנה 5,000 יהודים. בהקדמה של Le Mémorial de Mogador ירושלים 1992.

ככל שהתקדמנו והעמקנו במלאכת המחקר ופענוח כתובות המצבות, כך הלכה והשתפרה היכולת שלנו לפענח כתובות והמיומנות שלנו הפכה יותר ויותר מקצועית.

למדנו, שיש תשתית לשונית בכתובות (בחלק מן המצבות, כמעט תבניתית), אשר חוזרת על עצמה במגוון ניסוחים, וזו עזרה לנו לא מעט על מנת להתגבר על כל אותן מילים ואותיות שהושחתו מפאת הבלייה והזמן אשר הפליא בהן את מכותיו.

כמו כן, הרובד הלשוני שהושאל מתוך מקורות הספרות היהודיים למיניהם, סייע בידינו לא מעט לעשות את ההשלמות של אותו חסר שהצבענו עליו לעיל. וכפי שקורה בשירה, גם בסוגה זו של הקינה, מצאנו שמחברי הכתובות, אלו המוזמנות שנכתבו בידי אנשי מקצוע, וגם אלו שנכתבו בידי בני המשפחה, עשו שימוש בביטויים השאולים מן המקורות, תוף כדי הטייתם והתאמתם אל צרכיה של הקינה, אם זה לצורך חריזה או לצורך התאמת הכתוב למנוח.

אוצר ראשי התיבות שלנו הפך לעשיר יותר. למדנו להכיר את כל ראשי התיבות והקיצורים שעל גבי המצבות, במיוחד אותם ראשי תיבות וקיצורים הרבים והמגוונים אשר הוצמדו לשמות הנפטרים, על מנת לתאר את מעמדם החברתי או הרליגיוזי.

מטבע הדברים, כפי שגם נכתב בחלק מהמצבות, אין המצבה יכולה להכיל את כל הניתן להיאמר על הדמות השוכנת כבוד מתחתיה. על כן מצאנו לנכון לאסוף כמה שיותר מידע על כמה שיותר מהדמויות שהצלחנו לחקור אודותן, ואת הממצאים הבאנו בצמוד, לצד צילום המצבה והכתובת שעליה.

אשר כנפו, אחד משני מחברי המחקר, מהיותו יליד מוגדור שעלה ארצה כנער בוגר יחסית, הכיר וזכר חלק מהדמויות, בוודאי הדמויות של משפחתו הענפה. קשריו עם הצאצאים של חלק מבני מוגדור סייעו בידינו להשיג ולאסוף מידע נוסף על אודות חלק מהדמויות המובאות כאן.

שירת האבנים-אשר כנפו-שלום אלדר-שירה מופלאה על מצבות בתי העלמין במוגדור-מי חיבר את הכתובות שעל גבי מצבות הקברים?

עמוד 32