ר' דוד בוזגלו ותרומתו ל״שירת הבקשות״-דוד אוחיון-כמשורר
ב. כמשורר
כאמור, הפיטן הידוע ממרקש ר׳ חיים עטר היה מורו של ר׳ דוד בוזגלו הצעיר. הוא היה מגיע בשבתות לקזבלנקה ושם, לאחר שהכיר בגדולתו של תלמידו, הוא הודה בפני כולם כי דוד בוזגלו הצעיר עולה עליו בשירת הפיוטים. הלה אינו מסתפק בכך והוא מחליט ללמוד מערבים את אומנות המוסיקה האנדלוסית. הוא ישב בחברתם הסתופף בצילם, ועד מהרה למד וספג בדקדקנות את כל רזי המוסיקה האנדלוסית. בין השאר הוא למד על בוריין קצידות רבות.
כאן אנו מגיעים לתחנה נוספת בחייו של ר׳ דוד. הוא מנצל את היכרותו עם המוסיקה הערבית, את יכולתו ושליטתו הרבה בשפה העברית ואת עומק ידיעותיו ביהדות, כדי לכתוב שירים ופיוטים רבים.
על הדרך בה כתב את שיריו מספר הפיטן ניסים שושן, תלמידו של ר׳ דוד בוזגלו:
" כאשר ר' דוד התלהב מאחד השירים השעביים שהתנגן לו ברדיו, הוא היה קוראע לח אליו וזה היה בדרך כלל בימי חמישי. הייתי מגיע אליו לביתו והיה אומר לי, "קח עט ונייר ותתחיל לכתוב". תכתוב "עולם" והה מאיית לי ע.ו.ל.ם תכתוב "צור" והיה מאיית לח צ.ו.ר כדי שלא אטעה, כך החה מכתיב ומאיית לי את מילות כל הפיוט"
שירים ופיוטים אלה הוא הרכיב על לחנים מהמוסיקה האנדלוסית, כמו גם, על לחנים ערביים חדשים וביניהם שירים מצריים, שהגיעו למרוקו דרך התקליטים והסרטים שהיו אהודים מאוד במרוקו בשנות רד40 וה־50. התרכיבים שעשה הפכו אותו עד מהרה למשורר מקובל נוסף להיותו פיטן. בהחדרת הלחנים המצריים (לחנים ״שעביים״) הוא הכניס תמורות בטעמם המוסיקלי של יהודי מרוקו, והללו אימצו ברצון רב לחנים אהודים אלה. בהזדמנות זו אציג בפני הקוראים חלק מהפיוטים הרבים שכתב. חלקם הם פעולת תרכיב ללחנים אנדלוסיים וחלקם הורכבו על לחנים שעביים ממרוקו או ממצרים. בכך הוא ממשיך בדרכי של ר׳ ישראל נג׳ארה מצפת, שהרכיב פיוטים על לחנים תורכיים מאמצע המאה ה־16. השיר הידוע ״קולי עלאס״ היה נפוץ מאוד בשנות ה־ 50 בקרב ערבים ויהודים כאחד:
ר׳ דוד בוזגלו מוכיח את יכולתו הרבה בחיבור פיוטים הבנויים סביב עקרון המטרוז ־ שילוב של עבריים. וערבית מרוקאית. על כך ראה אצל יוסף שטרית, ״השירה הערבית יהודית שבכתב בצפון אפריקה״.
קולי עלאס, ליום מחלס
עלאס יא ג'זאלי, עלאס יא ג'זאלי
מסיתי וכליתיני קולי עלאס
ר׳ דוד בוזגלו מרכיב על לחן ידוע זה את המילים הבאות בשיטת ״המטרוז״ (שירה דו לשונית: עברית וערבית מוג׳רבית).
"ארגב יא לעאלי, ורגב יא לעאלי
עמל פחך אסמק לעזיז אם לא בגללי
ספפית פיא עדיאני, גולי עלאס
לחרפה נתתני/ גולי עלאס
לחרפה נתתני/ גולי עלאס/ גולי עלאס/ דל נחלש"
והתרגום :
השקף אתה העליון, השקף אתה עליון
עשה למען שמך האהוב…אם לא בגללי
נתת לאויבי לשמוח לאידי, תגיד לי למה, תגיד למה לחרפה נתתני,
תגיד למה, דל נחלש"
גם השיר הידוע ״איילי וחיאני״, שיר ״שעבי׳׳ עממי ידוע משנות ה־ 50 קיבל צורה אחרת:
שיר זה ׳׳איילי וחיאני׳׳ והקודם לו ׳׳עלאס יא ג׳זאלי״ בוצעו והתפרסמו ע״י זמר ערבי מרוקני בשם פויתאח בראשית שנות ה־50.
צור שהחייני דרכו הנחני
בו כל מעייני עליו משעני
כי הוא עשני והוא קנני
לו הבדילני אורו עטני
צור שהחייני"
ואפשר להוסיף גם את הפיוט הבא המורכב על לחן אנדלוסי:
כוכב צדק לדורות זרח אורו
אחד היה אברהם בבני דורו
אשרבאביב שנותיו הכיר יוצרו
וירא שם במאורותיו את משטרו
הוא מרכיב פיוטים גם על השיר הערבי הידוע ״לי מסא לו ג׳זאלו״
חון על נגזלו עד מתי יקלו
צור חוצב להם חי רם גואלו
כך הוא עושה עם השיר הידוע ״מה לחביבי מה לו״:
מה לחביבי מה לו?
יא נאס דיאלי עלאס ג'דכאן
מה לביבי מה לו
דימא אנא מודא כיאלו
בפעולת התרכיבי שלו על השיר כותב ר׳ דוד:
מה לחביבי מה לו, עזב המשכן
מה לחביבי מה לו, געל הקרבן
בכל שיריו הוא מגלה תכונות משותפות: שליטה טובה ובקיאות רבה בערבית ספרותית ובערבית מדוברת, היכרות מעמיקה בעברית על כל תקופותיה (עברית מקראית, לשון חז״ל ולשון המשוררים מימי הביניים), השיבוצים המקראיים קיימים בשיריו. פעולת התרכיב דומה בצליל ובחריזה למקור הערבי, לשון הכתיבה עשירה בביטויים עזים בלשון מיוחדת. ר׳ דוד המשיך בכתיבתו,ועוורונו לא פגע ביצירתו ־ כתיבת פיוטים. הוא חיבר בשנות חייו בקזבלנקר עד לעלייתו ארצה ב־1965, שירים ופיוטים רבים בנושאים שונים: גלות וגאולה, שבח לה' שירים לאירועים (כמו חתונה וברית מילה). ר׳ דוד אף כתב שירים אישיים או שירים על ארועים שונים.
בשנות ה־40, עת שראה עדיין בעינו האחת, בילה לא מעט עם ערבים ושם העמיק את ידיעותיו בעולם הלחנים הערביים. לאחר שאיבד את מאור עיניו ב־1951, והוא בן 49 לחייו, פונה ר׳ דוד אל היצירה הדתית־תרבותית ואל היצירה סביב אירועים הסטוריים תוך שימוש בשירי מטרוז, כמו השיר לכבוד שחרורו של המלך מוחמד ה־5 ממאסרו ע״י הצרפתים, או הקינה שכתב לאחר רעידת האדמה בעיר אגדיר ב־1 במרץ 1960.
העדויות ששמעתי אומרות כי ר׳ דוד, בזכות תכונותיו המיוחדות, הצליח ללמוד מאמנים ערבים, ומאוחר יותר חזרו אליו ולמדו ממנו. ידוע גם, כי ערבים מחשובי הזמר האנדלוסי במרוקו נהגו להיועץ בר׳ דוד בעניינים הנוגעים למוסיקה האנדלוסית.
ר' דוד בוזגלו ותרומתו ל״שירת הבקשות״-דוד אוחיון–כמשורר
עמוד 151