מורשת יהדות מרוקו

שבוע טוב חברים

ביוזמתה ובעידודה של מדריכת התיירות ענת לוי-כהן, אני מביא כאן בפניכם את סיפורו של חנניה לוסקי ז"ל

את האיש לא הכרתי באופן אישי ולא ראיתיו מימי. 

את כל המובא כאן נמסר לי על ידי ענת לוי, היא שהכירה אותו אישית במסגרת נסיעותיה הרבות לארץ מארוק והיא המביאה כאן את סיפורו ואת תמונותיו ולכן אתן למלים שלה לספר אודות האיש מיהודי מראכש. 

להלן מייל שקיבלתי מענת היום : 

קברו של חנניה לוסקי ז"ל

 (א) אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב: 
(ב) כִּי אִם-בְּתוֹרַת יְהוָה חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה:
(ג) וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל-פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכל אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ: 
(ד) לֹא-כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם-כַּמּץ אֲשֶׁר-תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ: 
(ה) עַל-כֵּן לֹא-יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים: 
(ו) כִּי-יוֹדֵעַ יְהוָה דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תּאבֵד:

ענת לוי כהן

להלן מייל שקיבלתי  מבן אחותו של חנניה לוסקי ז"ל

אוסיף גם בתמונות באדיבותה של ענת לוי-כהן 

ענת לוי-כהן הי"ו וחנניה לוסקי ז"ל

הודעה: אלי שלום
אני כותב לך בשם אימי ביטון סבין שגרה בעפולה היא הנצר האחרון לבית משפחת לוסקי אבי אימי ברוך לוסקי היה דמות מאוד ידוע במלאח במארקש הוא היה בעל חנות תבלינים לו נולדו שלושה ילדים מכלוף,חנניה ז״ל ואימי שתבל״ח חנניה נולד בשנת 1935 במארקש הוא למד ראיית חשבון והיה משכיל ומלומד מאוד הוא היה עילוי בתורה ושמר על אורח חיים דתי .

הוא לא נישא מעולם את כל חייו לאחר עליית אחותו  בשנת 1965 לישראל לטיפול באביו שחלה לאחר מות האב בשנת 1971 וקבור בבית העלמין במארקש לא רחוק מאשתו ובנו מכלוף החליט לא לעלות לישראל בשום מקרה וקיבל החלטה לטפל ולשמור על בית הכנסת במלאח ולה הקדיש את כל חייו עד יומו האחרון חנניה היה איש למופת עניו צנוע ואיש תורה ומצוות לפני כשנה ביקרנו אימי ובנה גד את חנניה במארקש כי נודע לנו על הדרדרות במצבו הבריאותי.

אני יכול רק להגיד (אחיינו גד) כי התחננו אליו שיעזוב הכל ויעלה עמנו לארץ אחר הוא דחה זאת על הסף הוא אמר שהוא יקבר ליד אחיו ודאג מתוקף היותו גם איש חברת קדישה במארקש שדאג לכל הקהילה היהודית במארקש כי המקום ליד אחיו ישאר אך ורק ליום מותו לזכות ולהיקבר לידו.

רבים מהאנשים שפגשנו במארקש אומרים כי איש מיוחד כמהו לא נראה מעולם דור שפשוט נכחד  חנניה דאג תמיד לבקר את החולים בבתי חולים כל מי שהייתה לא בעיה מול הממסד תמיד הושיט יד לעזרה דאג לכולם תמיד שמישהו חיפש איזה קבר של קרוב משפחה ידע לעזור ולכוון עשה השכבות לכל יהודי שנטמן בבית העלמין במארקש.

דאג בבית הכנסת לתפילות שחרית מנחה וערבית שיהיה מניין ואין דבר שהתריד אותו יותר מבית הכנסת בימים אלה אנו בישראל אימי ואני אחיינו בסיוע של מר יצחק אוחיון חברו הטוב איש יקר שמסייע לנו רבות ומתגורר במארקש לאסוף כמה שיותר צילומים ופרטים על הדוד המיוחד שלא זכינו כל כך להכיר ביום החודש לפטירתו הגענו למארקש ועשינו לא כבוד גדול על פועלו באזכרה רבת משתתפים לעילוי נשמתו בביתו של רבי פנחס הכהן זצ״ל ובאזכרה נכחו רבים וטובים מחבריו בימים אלה אנו התחלנו בכתיבת ספר תורה לעילו נשמתו ואנו נעדכן בהמשך על ההתקדמות בכתיבת הספר שמגיע לאיש צדיק זה על פועלו.

יהי זכרו ברוך

קברו של חנניה לוסקי ז"ל
צילמה ענת לוי-כהן הי"ו

זה האיש חנניה לוסקי זצ"ל

זה האיש חנניה לוסקי זצ"ל

באדיבותה של ענת לוי-כהן

באדיבותה של ענת לוי-כהן

לעילוי נשמתו של חנניה לוסקי ז"ל

התמונות באדיבותה של ענת לוי-כהן הי"ו

קברו של חנניה לוסקי ז"ל

באדיבותה של ענת לוי-כהן

באדיבותה של ענת לוי-כהן

"איש צדיק היה"

רבי חנניה לוסקי בן רבקה זצ"ל

חנניה ז"ל נולד חי וגדל כל חייו בעיר "מרכש" שבמרוקו

מאז עמד חנניה ז"ל על דעתו היה חבר מן המניין "בחברא הקדישא" המקומית,ללא שכר כמובן.

"חסד של אמת"

להיות חבר בחברא קדישא היה בזמנו לא רק פעולות הקבורה אלא הרבה מעבר לכך,כמובן ששירותי הרפואה בזמנו[שנות ה-40]לא הייתה במיטבה על כן כשהבחינו בקהילה באדם שהיה על ערש דווי[שכיב מרע],היו החברא קדישא מגיעים לביתו ויושבים לצידו וכל זה רק בכדי שכשתצא נשמתו יוכלו לקרוא איתו

"שמע ישראל ה'אלוקינו ה' אחד"

 ופעולה זו יכולה הייתה להימשך ימים ארוכים,ואפע"כ חנניה ז"ל היה תמיד המתנדב הראשון להיות על השכיב מרע עד צאת נשמתו,ואז היו ממשיכים בפעולות הרחיצה התכריכים והקבורה,וגם אז לא תמה השליחות של אנשי החברא קדישא,אלא גם היו סועדים את בני ביתו של המנוח לאורך כל הדרך.

חנניה ז"ל בין עיסוקיו היה סוחר בצעירותו,ולאחר מכן היה מורה בת"ת של ביה"כ ,"סלאת לעזמא" ולאחר שנים מונה חנניה ז"ל לשמש ביהכ"ס "סלאת לעזמא",חנניה ז"ל כאמור נולד גדל וחי בעיר מרכש כל חייו, היה לו זיכרון פנומנלי לפרטי פרטים.

שמות,מקומות, אירועים, דבר שהוא מאוד נדיר אצל אדם מצוי,מבקרים שהיו מגיעים לביקור ידעו תמיד שיש "היסטוריון במרכש הלו הוא חנניה ז"ל.

חנניה ז"ל היה איש טוב לב ובעל חסד "במתן בסתר" תמיד כך.

תכלה היריעה ושבחיו של חנניה ז"ל לא יכלו,מי שהכיר אותו ידע איזו אבידה היא הסתלקותו מן העולם.

האיש הצדיק הזה נקבר בערב ראש השנה,ומצב זה מבטל את יום השבעה ואת יום ה-30,כמו שהוא לא רצה להטריח אף אחד.

מהשמים רק לצדיקים משלימים ימיהם בערב ראש השנה .

רב חנניה לוסקי, או איך שקראנו לו בביתנו " דוד חנניה" איש יקר לנו גם בחייו וגם לאחר מותו,"אדם" בכל מאודו.

אם היה אדם חולה בקהילה היה רבי חנניה מיד נרתם למבצע ביקור חולים ולסיוע למשפחת החולה שלא יחסר כלום .

אני אישית מכיר את רבי חנניה האדם/האיש,זה 5 שנים בלבד,איש נעים הליכות ג'נטלמן אמיתי עדין נפש מאין כמותו מעטים הם האנשים שכמותו הוא מאחרוני "אנשי אמונה" האלו,משכים ומעריב בבית הכנסת,הראשון לפתוח את בית הכנסת ולהתחיל את התפילה, והאחרון לצאת ולסגור .

גבאי/שמש/דוד, מסור ונאמן

בביתנו הוא היה בן בית עד יום מותו . 

"יהי זכרו ברוך ותהי נשמתו צרורה בצרור החיים והשלום"

הכותב בצער וים של געגועים

מרדכי פרץ

באדיבותה של ענת לוי-כהן