מורשת יהדות מרוקו

אחי הקבצו בואו –המהדורה החדשה

קינה^א קוננתי על חכם יודע ששה סדרי משנה בעל פה

תמרור: ידידי זכרו חיבה

סימן: אנכי דויד חזק

אַחַי הִקָּבְצוּ בּוֹאוּ / לְשֶׁבֶר זֶה קִנִּים שְׂאוּ
הִתְבּוֹנְנוּ וְקִרְאוּ / לִמְקוֹנְנוֹת וּתְבְוֹאֶנָה

נְהִי ונִהְיֶה חַדְּשׁוּ / בְּחוּצוֹת עִיר בַּקְּשׁוּ
הַנִּמְצָא אִישׁ בּוֹ נִקְבְּצוּ / כָּל שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה

כָּל סִדְרֵי הַמִּשְׁנָה גּוֹעִים / וּבְרֹאשָׁם סֵדֶר זְרָעִים
אָן פָּנָה יָפֶה אַף נָעִים / וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה ? 

יִצְרַח אֲהָהּ בְּמָרָהּ / סֵדֶר מוֹעֵד וְיִקְרָא
הַיּוֹם הַהוּא יוֹם עֶבְרָה / תִּשְׁכֹּן עָלָיו עֲנָנָה

דְּבָרִים מָרִים וְקָשִׁים / יִצְעַק יִצְרַח בָּדֶר נָשִׁים
לֵילוֹת כְּיָמִים יָשִׂים / יְקוֹנֵן כְּאַלְמָנָה

וְיַעַן סֵדֶר נְזִיקִין / כָּל פִּרְקֵי מַר צוֹעֲקִין
אֵיךְ הָיוּ אָכִּין וְרַקִּן / לְמָשָׁל וּלִשְׁנִינָה

יַחַד, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים / חִרְדוּ הֱיוּ מִתְכַּנְּסִים
לִסְפֹּד עִם סֵדֶר קֳדָשִׁים / מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה

דִּמְעָה יִקְבַּע לְדוֹרוֹת / וְיִבְכֶּה סֵדֶר טְהָרוֹת
מִי יָקוּם בְּרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת / לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה

חוֹן יָהּ וְרַחֵם עָלָיו / נִחוּם שָׁלֵם לֵאֲבֵלָיו
וּרְצֵה צוּרִי מִפְעָלָיו / חַטֹּאתָיו לֹא תִּמָּצֶאנָה

זִיו הוֹדְךָ עָלָיו הַשְׁרֵה / וְיִתְעַדֵּן בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה
נַחֲלֵי נַהֲרֵי / דַּאֲפַרְסְמוֹנָא 

קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ / אָמַר לוֹ כְּגִבּוֹר רוּץ
קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ / קִנָּמוֹן וּלְבוֹנָה

ביאור רינת יעקב

 א. ובה י״א בתים, ובכל בית ג׳ טורי ענף וטור אזור, ומשקל כל טור ח׳ הברות: ש לשון מספד ונהי, ודוגמתו ביחזקאל ב, י: ג. ירמיה ט, טז: ד. קריאות אבל, והכפל יורה על הריבוי, וראה מיכה ב, ד ובדברי הראב״ע שם: ה. בוכים בצעקה, כמו אם יגעה שור וגו׳(איוב ו, ה): ו. ע”פ שה”ש א, טז: ז. מליצה נאה ע״פ שמות יז, יב, וסיים רבנו בפסוק זה, כי ״אמונה״ זה סדר זרעים, כדאמר ריש לקיש (שבת לא, א), מאי דכתיב (ישעיה לג, ו), והיה אמונת עתין חוסן ישועות חכמת ודעת וגו׳ ״אמונת״ זה סדר זרעים. ״עתיך״ זה סדר מועד. ״חוסן״ זה סדר נשים. ״ישועות״ זה סדר נזיקין. ״חכמת״ זה סדר קדשים. ו״דעת״ זה סדר טהרות, ואפילו הכי יראת ה׳ היא אוצרו וכו׳: ח. לשון כאב, ראה לדוגמא שופטים יא, לה: ט. ע״פ צפניה א, טו: י. איוב ג, ה: יא. מליצה נאה ע׳׳פ מו״ק כה, ב ע״ש ודוק: יב. כי דומה לאלמנה שמת בעלה: יג. ראה סנהדרין מט, א וע״י לימוד אכין ורקין חזקו את לימוד התורה ולא ביטלוהו כיע״ש בדברי רש״י, ועתה בטלה תורה עם מיתת הצדיק, שישב ״אן ורק״ על לימודו: יד. ע״פ דברים כת, לז: טו. ראה עזרא י, א והבן כח המליצה: טז. ע״פ איכה ב, יט: יז. ע״פ מ״א ח, כת והרינה היא רינה של תורה, ואחריה באה התפילה: יח. ע״פ ישעיה נז, יח: יט. ע״פ

ירמיה נ, כ: כ. י״ג נחלי אפרסמון והם כינוי עמוק לעוה״ב, כיעוי׳ בתענית כה, א. ע״ש. ודבר זה עמוק, כי ירמוז אל ענין אורות העליונים החצובים ונמשכים מן שלש עשרה מכילן דרחמי, מה שאין שכל האנושי יוכל לצייר בדעתו שיעור וגודל העונג המגיע מהם: כא. ע״פ ישעיה מא, ד: כב. ע׳׳פ תהלים ים, ו: כג. ע״פ שמות ל, כג: