יהדות מרוקו עברה ותרבותה-אליעזר בשן-2000- חכמים נודדים


יהדות מרוקו עברה ותרבותה-אליעזר בשן-2000- חכמים נודדים

יהדות-מרוקו-עברה-ותרבותה

חכמים נודדים

שמם של חכמי פאם יצא למרחקים, והם היו מבוקשים על ידי קהילות אחרות. קהילת תיטואן פנתה בסוף המאה ה־16 לחכמי פאס לשלוח להם חכם להנהיגם, ור­' חיים ביבאס מפאס עבר לתיטואן. ר׳ יעקב בן מלכא עבר לתיטואן ונפטר בה בשנת תקל״א(1771), וכך עשה ר׳ אפרים בן אברהם מונסונייגו, בן המאה ה־18.

החל במחצית המאה ה־18 עברה ההגמוניה חלקית מחכמי פאם לחכמי מכנאס, ובסוף המאה ה־19 וה־20 זכו ליוקרה רבה חכמי תפילאלת ממשפחת אביחצירא, וחכמי מוגדור ממשפחת פינטו ואחרים. לחכמים אלה הופנו שאלות מקהילות אחרות.

היו חכמים שעברו גם ממקום למקום, וכך היו מצויים אותם שמות משפחה במקומות שונים.

בראשית המאה ה־18 עבר ר׳ שלמה אדהאן מתפילאלת לתיטואן. ר׳ יהודה קוריאט השני, יליד תיטואן, עבר למוגדור בשנת תקמ״ז(1787). ר׳ אברהם בן משה טולידאנו, יליד מכנאס, כיהן בתור הרב הראשי בטנגייר החל ב־1792 עד פטירתו ב־ 1833. במאה ה־19 פעל ר׳ שאול נחמיאש בווארזאזאת, ובסוף ימיו פעל במראכש. רי ברוך בן שלמה אסבאג, יליד מראכש, כיהן בתור דיין בסאפי. ר׳ אליהו אלמאליח ממוגדור עבר לטנגייר והיה חבר בבית הדין, לימד בישיבה ונפטר ב־1906. ר׳ שלמה בן יוסף הכהן צבאן כיהן בדבדו, במאזאגאן, באזמור ובאוג־דה, ונפטר ב־1949. ר דוד צבאח(1869־1956), יליד רבאט, כיהן במאזאגאן.

על נדודי חכמים לארצות אחרות מצוי מידע מפורט החל מהמאה ה־16 ואילך. ר' שמעון לביא מפאס עבר ב־1549 לטריפולי. שמואל מרוקונום, שלפי שמו היגר ממרוקו, היה החכם הראשון שכיהן בטרנסילוואניה.

ר׳ משה אלפלס, בן המאה ה־16, שפעל בשלוניקי ובוונציה, חיבר ספר בשם ׳ויקהל משה׳, ונציה שנ״ז, הכולל 25 דרושים, בהם מנה את המקומות שבהם ביקר ודרש: 'דרוש שלישי לימדתי לתלמידי יעקב בן יקיר… ודרש אותו בטיטואן יום ראשון של פסח, דרוש רביעי למדתי לתלמידי רבי אברהם קרודו ודרש אותו בטיטואן שביעי של דפסח׳, 'דרוש חמישי דרוש דרשתי בטיטואן כשסיימתי ספר הואיל משה'. דרושים יא, טו, בא ׳דרשתי… במרואיקש; דרוש יז ׳שדרשתי לחופת בת אחי במרואיקוש׳, ניתן להסיק שהיה לו תלמיד שבא מתיטואן לוונציה או לשלוניקי, והוא ביקר בתיטואן ובמראכש, שבה התגוררה בת אחיו. ואולי הוא עצמו היגר משם.

לא רק חכמים היגרו ממרוקו למזרח התיכון, אלא גם סוחרים, ומהם שנשארו ויסדו קהל משלהם. בזמן שלטונו של סולימאן המפואר(1520־1566) היה בשלוניקי קהל מוגרבים בן 25 משפחות מתוך 21 קהלים. ייתכן שהמוגרבים כללו גם מהגרים מאלגייר ותוניס. לחכמים שבאו ממרוקו למזרח היה קהל כזה עשוי לשמש בסים חברתי וכלכלי.

מצבתו של משה סג'למאסי משנת ת״ח (1648) מצויה בעיר מיסטרה במוריאה. שמו מעיד על העיר ממנה היגר לכאן.

ר׳ יצחק עוזיאל מפאם היגר לוונציה, ובליוורנו הוא חתום על פסק דין בשנת שע״ה(1615), ולאחר מכן עבר לאמשטרדם.

חכמי מרוקו החל במאה ה־17 ואילך היו באים לקהילות באיטליה כדי לממן ולהדפיס את חיבוריהם, ומהם שנשארו שם, ואחרים חזרו למרוקו או המשיכו לארץ־ישראל.

ר׳ יעקב חאגיז, שנולד בפאס ב־1620, הדפיס שבעה ספרים בוונציה, בליוורנו ובווירונה החל בשנת ת״ז (1647) ואילך, וב־1658 עלה לירושלים. ר׳ יעקב ששפורטש, יליד אוראן ב־1610, כיהן בתלמסאן ובסלא, עבר לאמשטרדם, ללונדון ולהמבורג שבה נפטר ב־1698. ר׳ יצחק ארובס מתיטואן בן המאה ה־17, עבר לוונציה, שבה הדפים את ספרו 'אמת ואמונה׳, תכ״ז.

במאות ה־18 ־19: ר׳ חיים אבן עטר, יליד סלא 1696, עבר לפאס ב־1733. כחמש שנים לאחר מכן ברח לתיטואן בגלל הרעב, ושם החליט לעלות. הוא נסע לאלגייר, משם לליוורנו ב־1741, חזר לאלגייר ולאחר מכן עלה לארץ.

ר׳ מרדכי אצבאן, בשליש הראשון של המאה ה־18, כיהן בליוורנו, משם הפליג לקושטא, שבה הדפים את ספרו ׳זובח תודה׳, תצ״ג(1733), המשיך לחלב ועלה לארץ ב־1736. ר׳ אברהם אלנקאר, מחכמי פאס, היגר לליוורנו ב־1738, בעקבות רעב שהיה בעירו. ר׳ שלום בוזאגלו ממראכש יליד 1700, הפליג ללונדון ב־1745 ונפטר בה ב־1777. ר׳ יעקב בן נאיים מפאס פעל באלג'יר ונפטר בה ב־1804.

חכם שרוב ימיו עברו בנדודים היה ר׳ משה בן יצחק אדרעי, יליד אגאדיר (1774), שעבר למוגדור, לרבאט, למכנאס ולתלמסאן, וחזר לרבאט ולמוגדור. הוא הפליג ללונדון ב־1790, ומשם לאמשטרדם, שבה שהה כ־25 שנים. הוא חזר ללונדון, עלה לארץ־ישראל הדפיס ספר בירושלים בתשרי תר״ב(1841), ולא ידוע מתי נפטר.

ר׳ חביב טולידאנו, יליד מכנאס 1800, עבר לגיברלטר ב־1825 כדי להתרים למען יהודי מרוקו שסבלו מרעב. ב־1838 עבר לליוורנו, ובה הדפיס את ספרו 'פה ישרים,. ר׳ דוד זאגורי, בן המאה ה־19 ממוגדור, קבע ישיבה במראכש, לאחר מכן ברבאט, ולבסוף בפורטוגל בשנת 1857. ר׳ מסעוד הכהן, יליד תפילאלת, כיהן באלגייריה.

ר יהודה בן מויאל (1830־1911), יליד תארודנת, כיהן כדיין בסאפי בתרכ״ב (1862), ובתרל״ז(1877) נמנה עם חכמי מוגדור, עד עלייתו לארץ ב־1910, ולאחר זמן קצר נפטר.

במאה ה ־20: ר׳ יוסף משאש שנולד במכנאס ב־1892, כיהן בתלמסאן בשנים 1924־1940, עלה לארץ ב־1964, וכיהן בחיפה עד פטירתו ב־1974. ר׳ משה ויזגאן כיהן במוגדור החל ב־1960, ולאחר שש שנים היה דיין במראכש עד 1973, השנה בה עלה לארץ. ר׳ שלמה הכהן אזאגורי כיהן במאזאגאן ובאוגידה. ר׳ מכלוף אביחצירא כיהן בבני מלאל בשנים 1944־1949, לאחר מכן במראכש עד 1965, ואז עלה לארץ.

ר׳ משה מלכה, יליד 1911, כיהן משנת 1947 עד 1951 בתור הרב של הקהילות לאראש, קסר אלכביר וארזילה, באישור ממשלת ספרד. הוסמך לדיינות ומ־1953 עד 1955 כיהן בבני מלאל. מאותה שנה כיהן כחבר בבית הדין בקזבלנקה. מ־1961 היה סגן נשיא בית הדין תחת ראשותו של ר שלום משאש עד 1967, כשעלה לארץ ומונה לרב העיר פתח תקווה ואב בית הדין.

חכמים בגיברלטר: יהודי גיברלטר שרובם באו אליה ממרוקו החל במאה ה־18 ואילך, קיימו קשרים הדוקים עם חכמי מרוקו. היו חכמים בייחוד מתיטואן, שעברו לגיברלטר כדי לכהן בה. נמנה אחדים מהם בני המאות ה־18־19: הרב הראשון בגיברלטר היה ר׳ יצחק בן חסדאי אלמושנינו, שעבר לגיברלטר ב־1737 בגיל 25, משם עבר ללונדון ב־1781, ונפטר שם ב־1785. ר׳ אברהם רפאל בן יהודה קוריאט, יליד תיטואן 1717, כיהן בתור דיין בעירו, ומשנת 1787 במוגדור. עבר לגיברלטר ב־1792, משם לליוורנו, ונפטר בה ב־1806. שמואל רומאנילי פגש בגיברלטר ב־1787 את ראש הישיבה ר׳ יהודה הלוי מתיטואן. הדיין ר׳ שלמה אבודרהם ויתר על כהונתו בתיטואן ב־1792 לטובת כהונת דיין בגיברלטר. ר יוסף בן עיוש אלמאליח מסלא ורבאט היה בדרכו לארץ־ישראל, ויהודי גיברלטר הפצירו בו להישאר. ר׳ יצחק אבן ואליד עבר בשנת 1830 לגיברלטר ומונה לאב בית הדין בקהילה. ר׳ שמואל לעסרי(1795־1890) עבר מתיטואן לגיברלטר ב־1835, וכיהן בה בתור דיין עד פטירתו. בעקבות ההפצצות של צי צרפת על מוגדור ב־1844 ברח ר' יעקב בן שבת לגיברלטר, והרביץ תורה שם עד פטירתו ב־1858.

יהדות מרוקו עברה ותרבותה-אליעזר בשן-2000- חכמים נודדים- עמוד 122

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
מרץ 2024
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

רשימת הנושאים באתר