מורשת יהדות מרוקו

יד. נהגו להקפיד שהמצות תהיינה ״עגולות״ דוקא:

יד. כן הביא בספר כוס אליהו(עמוד ט״ז) ובספר נו״ב (עמוד קס״ד), והטעם עדה״ס עוגות מצות, וסתם עוגה עגולה היא, והוא רמז שהקב״ה ית״ש אין לו ראשית ולא תכלית וכמצות העגולות, וראה בזה באוצר טעמי המנהגים (עמוד רס״ח), ובאוצרות המגרב (פסח):

טו.נהגו שהזרוע יהיה צלוי, והביצה מבושלת:

טו.כן המנהג וכמובא בשו״ע או״ח (סימן תע״ג ס״ד), ובמקור חיים לרח״ד הלוי(.סימן קפ״י סי״ב):

טז.נהגו להכין חרוסת בבית, ואלה מרכיביה: אגוזים טחונים, תמרים מרוסקים, שקדים טחונים, צמוקים מרוסקים, תפוחים מרוסקים, קנמון וזנגביל:

טז.כן המנהג, וראה באוצר המכתבים (אלף קכ״ח), ובספר כוס אליהו(עמוד י״ח), ובספר לקט הקציר (עמוד של״ה), ובספר מקור חיים (סימן קפ״ח ס״ט):

יז. נהגו להשתמש לצורך המרור בחסה, ויש נהגו בשורש מר הנקרא חזרת, ויש שמשתמשים בשניהם יחדיו:

יז. כן המנהגים בזה, וראה בקיצור שו״ע להר״ב טולידאנו(סימן שי״א סי״ח), ובספר פה ישרים (עמוד כ״ז), ואפילו שחסה אינה מרה, כיון שהקלחים קצת מרים, וסופה להקשות חשוב מרור, וכן משמע בגמ׳ פסחים:

יח. נהגו רבים להניח על שלחן הסדר שושנים:

יח. כן הביא בספר נוהג בחכמה (עמוד קס״ב), ומקורו מהמדרש על הפסוק כשושנה בין החוחים, מה שושנה זו מתוקנת לשבתות וימים טובים, כך ישראל מתוקנים לגאולה, ואין לך עת יפה לזה כליל פסח ליל הגאולה:

יט. נהגו בתפלת ערבית של פסח כסדר זה: מזמור החג, טוב להודות, קדיש וברכו, וכשחל בשבת כסדר זה: מזמור לדוד הבו לה׳ וכו', (וי״א במה מדליקין), לכה דודי, מזמור שיר ליום השבת, ומזמור החג:

יט. כן המנהג וכמובא במחזורים ישנים, והכל ע״פ הכלל, תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם:

כ. נהגו שאין אומרים ״ברכת מעין שבע״, בפסח שחל להיות בשבת, ויש נהגו לאומרה, ונהגו שאין אומרים ״שלום עליכם״ ושאר הסדר, בפסח שחל בשבת:

כ. הנה המנהג פשוט לא לאומרה, וכמובא בספר מקראי קודש בשם הגר״ש משאש, ובספר נתיבי עם (.עמוד רכ״א), אלא שהביא שם שמנהג בית אל לאומרה, ובספר מקור חיים (פרק קפ״ט ס״ז), כתב שרוב קהלות ישראל נהגו לא לאומרה עיי״ש, וכן דעת מרן הגרע״י בספרו יביע אומר (ח״ב סימן כ״ה) שהרבה להוכיח שאין לאומרה עיי״ש, ומ״מ שמענו שהיו מקומות במרוקו שנהגו לאומרה, והבאנו כן כדי שנדע שגם הם אינם קטלי קני באגמא, אלא שמהיות טוב שלא להכנס לסב״ל, להמנע מלאומרה, או לאומרה בלי שו״מ, ובענין שלום עליכם לא נהגו לאומרו כדי שלא ישנו התינוקות, וראה בזה באוצר טעמי המנהגים (,עמוד רע״ח):

נתיבות המערב-הרב אליהו ביטון-מנהגי פסח-חלק ג'