מורשת יהדות מרוקו

מנהגי חג פסח

א-נהגו רבים שאין מבקרים בבית הקברות כחודש ניסן, אם לא לצורך אזכרה או לקברות צדיקים:

א-כן המנהג פשוט, והביאו בספר נתיבי עם (סימן רכ״ד סי״ג), והטעם משום שהוא כעין יו״ט כידוע, וראה בזה בשו״ת מי חיים (ח״ב או״ח סימן קל״ב), ואולם לצורך אזכרה בזמנה נהגו לילך וכמובא שם בנתיבי עם, וכמו כן לקברות צדיקים הולכים, וכמובא בבן איש חי(פ׳ וישב הכ״ב), ובכה״ח (סימן תר״ע ס״ק כ״ג) והביאם הבית היהודי(ח״ג סימן מ״ד ה״ז), וראה עוד בזה בספר פני ברוך על אבלות (עמוד שצ״ו):

ב-יש נהגו להמנע מאכילת זתים שחורים בחודש ניסן, ויש שאינם מקפידים בדבר, ויש גם נהגו שאין אוכלים דגים בניסן:

ב-כן הביא בספר נהגו העם (שונות), ובספר מים חיים (סימן ק״צ), ובנו״ב(עמוד כ״ח), והטעם כי היו רגילים להביאם בבית האבל, והימים הללו ימי שמחה, וי״א כי המצוה עכשיו בזכירת יציאת מצרים וזתים מביאים שכחה, ויש שאינם מקפידים בדבר, וכמבואר באוצרות הפוסקים (פסח) עיי״ש, ובענין דגים כן הביא באוצרות המגרב (פסח), כי הם לשון דאגה ואין לעורר דאגה בזמן שמחה:

ג-נהגו להשתמש בכלים מיוחדים לפסח, וכמעט ואין כלים להגעלה, פרט לעלי והמכתש, וכשהם מגעילים כלים ומכניסים אותם למים קרים, אומרות הנשים ושונות ״כשר ללא ספק״, ויש נהגו להגעיל כלים כבר מראש חודש ניסן:

ג-כן המנהג פשוט, והוא בגלל בעיות ההגעלה המסובכים, ומשום כן היו מזרזים עצמם בהגעלה, וראה בזה בקובץ מנהגים לר״ש דנינו(פסח):

ד-נהגו שאין טועמים מהמצות עד ליל הסדר:

ד-כן המנהג ומובא בקיצור שו״ע להר״ב טולידאנו(סימן ש״ט ס״ז) בשם הכה״ח, והכל משום חביבות המצוה כידוע, וראה בבאה״ט (סימן תע״א סק״ה):

ה-נהגו להפטיר ״וערבה לה׳״ בשבת הגדול, גם כשחל ערב פסח בשבת:

ה- כן הביא בנהגו העם (פסח) ובנוהג בחכמה (עמוד רל״ו), וכן דעת מרן הגרע״י ביביע אומר (ח״ד סימן ט״ל):

ו-יש נהגו כשבת הגדול אחרי מנחה, לקרוא מתוך ההגדה בציבור:

ו-כן הביא בנהגו העם (פסח), וראה בזה בשו״ע (סימן ת״ל), ובכה״ח שם (סק״ח), ובספר אוצר כל מנהגי ישורון (עמוד רצ״ג):

נתיבות המערב-הרב אליהו ביטון-מנהגי פסח