סאלי וחכמיה-א.ח.אלנקוה

רבי חיים בן עטר הקדמון

מגדולי חכמי סאלי במאה החמישית למניינינו. נודע כמרביץ תורה דגול, כרבה של סאלי וכראש הישיבה בה.

בשנת התס״ה נסע למקנס ושהה בה כשלוש שנים ולאחר מכן חזר לסאלי.

אוהח״ק נכדו כתב עליו בהקדמה ל״חפץ ה׳״: ״וישבתי ללמוד תורה לפני מורי ורבי הרב המפורסם, אדוני זקני מורי, אשר נודע בשערים שמו, המפואר, החסיד, העניו כמוהר״ר חיים אבן עטר זלה״ה״. מכאן אנו רואים שאצלו למד בצעירותו.

על חסידותו כתב – ״ושלא עבר עליו חצי לילה בשינה, אפילו לילי תמוז, מלקונן ולספוד כאישה אלמנה על חורבן בית אלוקינו בבכי גדול ולהשלים בתלמוד עימי״.

רבותיו של רבי חיים הזקן היו ר׳ אלישע אשכנזי ור׳ חייא דיין, שדרי״ם מארץ ישראל שהביאו לו כתבי קבלה.

שגי תלמידיו הגדולים היו נכדיו אור החיים הקדוש ור׳ שמואל דאבילא. נינו הוא הגאון ר׳ אליעזר דאבילא עליו נספר.

גכדתו פאדוניה בהיותה נערה, נודעה בקדושתה ובתבונתה. יום אחד פנתה אליו בבקשה יוצאת דופן ־ שיתיר לה להניח תפילין, למרות היותה פטורה ממצוות עשה שהזמן גרמן כגון התפילין. היא חשה שלצורך התעלותה הרוחנית היא צריכה להניח תפילין, סבה הקדוש, ידע שהיא תעשה זאת בצינעא, לשמה, לא למטרת פרסום והתגדלות חיצונית.

יתכן והוא ראה שלבחינתה ולשורש נשמתה, ראויה היא לכך וכך היה, פאדוניה הניחה תפילין והיה זה טבעי ומובן שהיא תינשא לנכד הקדוש – אור החיים הקדוש.

כמיכל בת שאול שהניחה תפילין, לא היה לה ולד עד יום מותה.

רבי חיים טולידאנו

רבי חיים טולידאנו – המהרח"ט של סאלי, רבי חיים טולידנו ב״ר יהודה חי בסאלי בסוף המאה החמישית ובמאה השישית למניינינו.

שימש כמורה צדק. נולד בשנת הת"ס ונפטר ב־י"א בשבט התקמ"ג.

נראה חתום באיגרת בשנת תר"י עם רבי יעקב בן רבי חיים ביבאס. עמוד ל

חיבר שו״ת המהרח״ט של סאלי (כת״י).

ליקוטי דינים ודרושים.

קונטרס רשימת הנפטרים – על חכמי המערב משנת התע״ד עד לשנת התקל״ז.

למד אצל הרב משה בירדוגו – המשבי״ר, ידידו של אוהחה״ק.

רבי חיים נהג בכל ערבי ימים טובים לשלוח את משרתו לחפש עניים ואורחים שנקרו לעיר ולהזמינם לביתו. הוא היה נזהר בדברי הזוה״ק על ענין חובת הכנסת אורחים עניים בחגים, משא״כ בשבתות, ״וזריתי פרש חגיכם״ פרש חגיכם קאמר ולא פרש שבתכם. משמע מהזוה״ק שבשבת יכול אדם להכניס אורחים לביתו. בימים טובים הוא מחוייב בכך.

ערב יום טוב אחד, חיפש משרתו אורח ולא מצא. שב הוא אל הרב ואמר לו כי לא מצא. הרב דרש ממנו שילך ויחפש עד שימצא. המשרת חיפש והנה הוא שומע קול בכי מבית העלמין, המשרת נכנס ומצא איש רוכן על קבר ובוכה. שאל המשרת את האיש, מה קרה, ענה לו האיש כי איבד את כל רכושו בים ואינו מוכן ללכת משם. שב המשרת וסיפר את הדבר לרב, אמר לו הרב, לך ואמור לאיש שיבוא לחגוג עימנו ואני אשיב לו את ממונו.

 

האיש הסכים, לאחר ששמע את הבטחת הרב, להתארח אצלו. בצאת השבת הלכו הרב, המשרת והאורח לשפת הים. הרב אמר לו ־ אתה תראה הרבה מטמוניות העולות מן הים, אך קח רק את שלך. הרב הרים את מטהו, גלי הים נעו במהירות והנה אל חוף הים הושלכו חפצים רבים ורכוש רב, האיש המשתאה ניגש ולקח את ארגז האבנים היקרות שלו וישב הים לאיתנו. (א)

בספר ״תקנות חכמי מכנאם״ הודפסה תעודה ובה נכתב: ״נתבקש בישיבה של מעלה, אחיו, החכם השלם, הדיין המצויין כמוהר״ר חיים טולידאנו, היום יום ג׳ בשבת, י״א לשבט תקמ״ג לפ״ק ורוב חסידותו והנהגתו הטובה עם כל עובר ושב, כהנהגת אחיו הנזכר ויותר ( רבי דניאל ) והוא היה אב״ד בעיר סלא יע״א, וישב בנו במקומו הלא הוא ידי״ן ורוחי כהה״ר יוסף טולידאנו זיע״א, זכות כל חוזה אשר דבר יחזה״.

תגובה אחת על סאלי וחכמיה-א.ח.אלנקוה

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

ספטמבר 2012
א ב ג ד ה ו ש
« אוג   אוק »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  
רשימת הנושאים באתר