יהדות מרוקו עברה ותרבותה-אליעזר בשן-2000-הדפוס ותפוצת הספרים המודפסים
הדפום במרוקו במאה ה־16
הדפוס הגיע למרוקו יחסית מאוחר. בית דפוס עברי ראשון פעל בפאם בשנים 1515־1522. מכונת הדפוס הובאה מליסבון על ידי שמואל בן יצחק נדיבות ובנו יצחק. ניתן להניח ששמואל רכש את ניסיונו אצל אליעזר טולידאנו, שניהל דפוס בליסבון בשנים 1489־1492. המהדורות של דפוסי ליסבון 1489 ופאס דומות בצורת האותיות ובעיצוב העמודות.
בדפוס זה לא הודפסו חיבוריהם של חכמי מרוקו, אלא ספרים שהיה להם כנראה ביקוש בקרב למדנים. ואלה הספרים:
1-הספר הראשון שהודפס היה מסכת ראש השנה, הטקסט באותיות רש״י, ובגודל זהה לפירוש.
2-׳פירוש הברכות והתפילות׳ לר׳ דוד בן יוסף אבודרהם, רע״ז. שישה עותקים של ספר זה מצויים בספריות, שניים מהם שלמים.
3-מסכת עירובין באותיות מרובעות. מצוי עותק שלם.
4-מסכתחולין, ואולי גם חגיגה. (יש לשער שהודפסו יותר מסכתות.)
5-הלכות הרי״ף;
6-'ספר האזהרות׳ לר׳ יצחק בן ראובן, רפ״ב;
7-טור יורה דעה – מצויים ארבעה עותקים שלמים והחמישי כמעט שלם.
8-טור חושן משפט, ואולי משנה תורה לרמב"ם.
לא ברור מדוע נסגר בית הדפוס. מכל מקום, לאחר מכן היתה הפסקה בהדפסה מקומית עד סוף המאה ה־19.
עד שלא היה דפוס במרוקו היו יצירות החכמים נדפסות בחו״ל. בדרך כלל היה המחבר או יורשו נודד עם כתב היד לאחת הערים שבהם היה בית דפוס, ומבקש מתורמים לממן את הוצאות הדפוס, לאחר שקיבל המלצות מחכמי המקום. הספרים הראשונים הודפסו בוונציה, החל בשנת רפ״ב (1522), ולאחר מכן בערים אחרות בארצות שונות. היו ספרים שהודפסו בהדפסות חוזרות בכמה מקומות.
המספר הגדול ביותר של ספרים הודפס בירושלים עד ימינו, מהם ספרים שהודפסו לראשונה ואחרים הם צילום של הדפסות קודמות, או מהדורות חדשות. בנספח 2 בסוף ספר זה מובאת רשימת הספרים לפי הסדר הכרונולוגי של התחלת ההדפסה, וגם לפי מקומות ההדפסה.
׳חברת דובב שפתי ישנים'
הרב רפאל אהרן בן שמעון יליד סלא (1848־1928) עלה עם אביו דוד לירושלים ב־1854. הוא היה בנו של מייסד עדת המערבים בירושלים, והגיע לפאס בשליחות ועד העדה בתרמ״ז(1887). כאן מצא ׳ארגזים מלאים כתבי יד מלאי חכמה ודעת וחוקי אלקים והמה טרף לשיני עשי ועיניו זלגו דמעות, כפי שכתב. הוא לקח אתו כתב יד של סידור כמנהג ה'תושבים׳ והדפיסו בירושלים בדפוס של שמואל הלוי צוקרמן, בשם ׳אהבת הקדמונים׳ תרמ״ט, בסיועם של שלמה ושמואל הכהן מפאס. הוא הדפיס את הפיוטים לאחר שהגיה אותם על פי מה שהודפס בסידור ׳שפתי רננות׳, לפי מנהג טריפולי, ונציה תע״א, ושילב בהם שינויים בהשפעת קבלת האר״י. כפי שכתב, עד אז היה שליח הציבור מתפלל מתוך סידורים שנכתבו בכתב יד.
בשובו לפאס בשליחותו השנייה בתר״ן (1890), יזם בתמוז אותה שנה הקמת חברה בשם ׳דובב שפתי ישנים׳, שמטרתה להדפיס את יצירותיהם של חכמי פאם. כאן כינס אסיפה בעזרתו של ר׳ יצחק מאימראן וכתב 'כל משטרי החברה ותנאיה׳, כלומר תקנון. מספר החברים שהצטרפו לחברה ביום היווסדה היה 18, וכל אחד מהם הביא סכום מסוים לקרן. הספר הראשון שהודפס היה של משה אבן צור, ׳צלצלי שמעי, נא אמון תרנ״ב. מימן את ההדפסה החכם שלמה אבן צור שהיה מצאצאי המחבר, וכיהן בתור גזבר של החברה. באותה שנה הודפס שם חיבורו של יעב״ץ ;עת לכל חפץ׳, הצטרפו חברים נוספים, מהם 26 בפאם, 3 במכנאס ואחד בדבדו, ששמם הודפס בהקדמה לספר של יעב״ץ ׳משפט וצדקה ביעקב׳ חלק א, נא אמון תרנ"ד.
לפני שר' רפאל בן שמעון עזב את מרוקו הגיעה אליו פנייה מר' יום טוב ישראל ונשיאי הקהילה בקהיר לקבל את כהונת החכם של מצרים. תחילה דחה את ההזמנה לבסוף ניאות לקבלה ובשבט תרנ״א (1891) התמנה לתפקיד זה ולאחר שנתיים מונה על ידי הממשל בתור חכם באשי. רק לאחר כתשע שנים בתרס״ג (1903) הודפס החלק השני של ׳משפט וצדקה ביעקב׳ באלכסנדריה. הסיבה – ׳רוע המצב המדיני במארוקו כל בטחון החיים והרכוש והכבוד נהרס; כפי שכתב ר׳ רפאל בן שמעון בהקדמה לכרך זה. והכוונה למרידות השבטים והמהומות במרוקו מאז מותו של חסן הראשון(1894) בסוף המאה ה־19 ובשנים הראשונות של המאה ה־20, והמגפה בפאם, שבה נספו ראש החברה ר׳ רפאל אבן צור אב״ד פאס ובני משפחתו. התורמים להדפסה היו יהודים מטנגייר, מדבדו, מאלכסנדריה ומקהיר.
בין המסייעים לחברה היה ר׳ יוסף חיים בנו של אב״ד טנג'יר מרדכי בן ג־ו, שסייע בין השאר בהעברת הספרים מטנגייר לפאס.
ר׳ שלום משאש ור׳ יעקב בן שלמה בירדוגו, חבר בבית הדין בקזבלנקה (נפטר בתשי״ט), יסדו במכנאם את ׳חברת דובב שפתי ישנים׳ על פי התקדים של ר' רפאל בן שמעון. הם הדפיסו תשעה ספרים. בהקדמה לספרו של ר׳ מימון בירדוגו, 'לב מבין׳, מכנאס תש״א, נזכרים שמותיהם של 65 חברי החברה שמימנו את ההדפסה,ביניהם תושבי קזבלנקה, סלא וצפרו, ובתמיכתן של ׳נשים צדקניות במקנאס׳,
יהדות מרוקו עברה ותרבותה-אליעזר בשן-2000-הדפוס ותפוצת הספרים המודפסים
עמוד 141