שירת האבנים-אשר כנפו-שלום אלדר-שירה מופלאה על מצבות בתי העלמין במוגדור

ארגון בית העלמין

כאשר נכנסים לבית העלמין מתגלות לעינינו שורות ארוכות ומסודרות של קברים. אלו בדרך כלל הקברים של שלושת או ארבעת העשורים האחרונים של חיי הקהילה היהודית במוגדור. אגב, השער הראשי ממנו נכנסים לבית העלמין אינו השער המקורי. אם נביט הרחק הרחק לתוככי בית העלמין נוכל לראות שער קטן. זה היה השער המקורי. לימים, פתחו שער גדול מול השער של בית העלמין הישן וכך כמעט איחדו אותם, רק כביש מפריד ביניהם. זה מסביר מדוע הקברים העתיקים ביותר נמצאים ליד השער המקורי.

כאשר נכנסים פנימה יותר, שוררת אנדרלמוסיה מוחלטת והקברים נוגעים זה בזה, אחדים אלכסוניים, אחרים לרוחב ואחרים לאורך. אחדים דבוקים ממש ואחדים עולים זה על גבי זה. ייתכן מאוד שסיבת אי הסדר הבולט הזה של קברים שבין 1877 ל-1935 היא – המגפות הרבות שפקדו את העיר ואילצו את הקהילה לקבור מדי יום ביומו עשרות מתים בחיפזון רב.

הקברים בבית העלמין שעליהם מגולפת צורת גוף וראש הם כאמור קברי נשים בלבד. אין הדבר כך בהכרח בבתי עלמין אחרים במרוקו. כאשר החלו לבנות מצבות משיש, ציור הגוף נעלם לחלוטין ובמקומו באו עיטורים שונים והתארכו הכתובות שעל הקבר וניתן דרור להשראת המשוררים שכתבו כתובות ארוכות ביותר. הכתובת של מרת יאקוט יפלח היא בת 61 טורים).

חשיפת הקברים והעתקת הכתובות שעליהם

לפני כמה שנים, שהינו חודש ימים במוגדור כדי להשגיח על שיקום כמה מן הקברים. בזמן שהתבצעו העבודות וככל שנחשפו מצבות, התחלנו להיווכח שדברים חשובים ואף נפלאים רשומים עליהן.

עברנו מקבר לקבר והתחלנו להעתיק ולצלם את הכיתוב. ככל שהתקדמנו, התחוור לנו, שחלק גדול מהקברים טמון מתחת לאדמה. ביקשנו מהשומר מעדר ומטאטא והתחלנו לחשוף מצבות. כך עלה בידינו לחשוף כמה עשרות קברים שהיו נעלמים לחלוטין מן העין.

לפנינו דוגמה לחשיפת קבר:

על קברו של בחור צעיר בשם שלמה אלקסלסי, קראנו את המילים הבאות: ״וקדרו שמיו של הבחור שלמה, לימין אחיו ינוח נעימות" (קברו של שלמה בן שאעוד אלקסלסי התרס״א-1901 )

כשראינו שורות אלו, תרנו אחר קבר האח. במרחק שני קברים מהקבר המדובר, בצבץ קצה של קבר שרוב רובו היה מכוסה באדמה ובצמחייה, וכך נתגלה קבר האח שנפטר שנתיים קודם. (קברו של אהרן לקסלאסי בן סאעוד תרנ"ט 1899 -למרבה הפלא, הקברים שחשפנו היו הקברים השמורים ביותר של בית העלמין.

כך עלה בידינו לחשוף קברים חשובים ביותר, כמו קבר רבי אברהם צאבח שהיה רב העיר; רבי מסעוד כנאפו שהיה חבר בית הדין תחת כהונתו של רבי יהודה בן מויאל; של מוזס קורקוס, שהיה מראשי העיר: של יהודית אשתו הראשונה. (אחרי מותה, הוא נשא לאישה את סטלה קורקוס הידועה, זו שהקימה את בית הספר לבנות במוגדור); של רבי יצחק בן הרב אברהם קוריאט, אחד מרבני משפחת הרבנים הידועה ועוד רבים אחרים. לאחרונה, זכינו לגלות את קברו של רבי חיים אפריאט, אחד משלושת מחברי"שיר ידידות״. עד עכשיו, איש לא ידע היכן הוא קבור.

לא הרחק מקברו של רבי יוסף כנאפו זיע״א, גילינו את קברו של יצחק בן יעיש הלוי. מיקומו של הקבר הזה לא היה ידוע. הוא אינו מופיע באתר של אלכסנדר לוי.⁴ יצחק בן יעיש הלוי היה תלמיד חכם משכיל ממוגדור, עיתונאי ומשורר שכתב כתבות, ביקורות נוקבות על קהילת מוגדור בעיתון היומי שהופיע בוורשה. הוא חיבר יחד עם המשורר רבי דוד יפלח את קובץ הפיוטים ״רוני ושמחי״ שקדם לקובץ ״שיר ידידות". הקבר גדול יותר מהקברים האחרים, הוא עשוי מסלע ים מלוטש והוא שמור להפליא. עליו נמצא שיר ארוך למדי(בדרך כלל, השירים הארוכים נמצאים על הקברים העשויים משיש).

שירת האבנים-אשר כנפו-שלום אלדר-שירה מופלאה על מצבות בתי העלמין במוגדור

עמוד 29