שני פיוטים על קום המדינה לר׳ מסעוד בן יצחק שבת-יוסף שטרית
שני פיוטים על קום המדינה לר׳ מסעוד בן יצחק שבת
א. פיוט על מלחמת העצמאות
הפיוט נכתב, כנראה בקזבלנקה, לאחר שוך הקרבות של מלחמת העצמאות. המשורר מתאר בו את ההדים של קרבות אלה ושל המצב ששרר אז בארץ כפי שהגיעו לקהילתו. הוא רואה בניצחון ישראל על אויביו סימן לגאולה(טורים ו״5), מעלה את שיתוף הפעולה של הצבאות הערביים נגד המדינה החדשה(ט׳ 7-5), מתאר את מעשי הגבורה של חיילי צה״ל, שנלחמו מעטים נגד רבים (ט׳ 9-8) וחלשים נגד חזקים בהרבה מהם (ט׳ 13-10), ומציין את השתתפות הבחורות והנשים במלחמה נגד הפולשים (ט׳ 12). הוא גם מעלה על נס את הניצחון המזהיר של חיילי צה״ל(ט׳ 17-14) ואת היוקרה הרבה שזכה לה עם ישראל בעמים בתוצאה מכך (ט׳ 19-18). הוא מעלה לבסוף את האפשרויות החדשות שנוצרו עם הקמת המדינה והניצחון על האויבים — קיבוץ הגלויות עם פתיחת העלייה החופשית (ט׳ 23-20), בניית הארץ ושיקומה (ט׳ 25-24) וחיי עצמאות לעם ישראל (ט׳ 27-26).
ר׳ מסעוד בן יצחק בן שבת, שחיבר את השיר, נולד בדרום־מערב מרוקו, בקהילת אקא שבפאתי צפון הסהרה, ברבע האחרון של המאה ה־19. כיהן ברבנות בקהילות הכפריות של עמק הסוס(במיוחד באראזאן) עד אחרי מלחמת העולם השנייה. לאחר מכן התיישב בקזבלנקה, ושימש בה שוחט ובודק עד לפטירתו בה׳ בניסן תשי״ט. הוא הרבה לכתוב שירים בעברית ובערבית יהודית על קדושים וצדיקים ועל ענייני גלות וגאולה, וכן חיבר שיר לימודי ארוך על הלכות השחיטה. הוא גם תרגם את ההגדה של פסח לברברית יהודית על פי הזמנתם של האחים חדידה שהיו מו״לים ומוכרי ספרים בקזבלנקה. כינס חלק גדול משיריו העבריים ומעטים משיריו הערביים־היהודיים בספרו שבכתיבת יד רנה ישיר. חלק משיריו הערביים־היהודיים הודפסו בקזבלנקה על דפים בודדים או בצורת חוברות דקות וחלק אחר מפוזרים עדיין בכתבי יד שמקורם בקהילות עמק הסוס.
השיר כולל מדריך שחלקו השני משמש רפרן פרט לסטרופה האחרונה, ובן ארבע־עשרה סטרופות בנות שני טורים ובעלות תבנית מעין־אזורית. הן גם מתחילות בססמה מתוך הרפרן — מ״מ [=מחזק ממנו], מבנה החריזה תת אבאאת גדגגת הוההת וכו׳. חפיוט נושא לחן של פיוט עברי אחר.
השיר מופיע בשני מקורות שונים שבכתיבת יד, בכ״י מרדכי קנינו ובב״י רנה ושיר של המחבר עם שינויים קלים, שיובאו בהמשך. דומה שהגרסה שבאוטוגרף שופצה במקצת בידי המחבר עם כינוסה בדיואן שלו, ומשום כך תשמש לנו כאן הגרסה שבכ״י מרדכי קנינו גרסת היסוד של השיר. כתובת השיר במקור הראשון, בלא עימוד: ״פיוט, סי[מן]: אני מסעוד שבת חזק; נו[עם]: לצור גואלינו״. בכ״י רנה ושיר, בלא עימוד, מופיעה הכתובת־פיוט על גאולת ישראל; נועם: לצור גואלינו; סימן: אני מסעוד שבת״.
הערות המחבר:. אני מודה כאן למרדכי חדירה מנתניה, שמסר לי פרטים על כתב־היד של תרגום זה, שהיה ברשותו, ושצילום ממנו נמצא כיום בידי.
על ר׳ מסעוד ועל שירים שונים משלו ראה שיטרית, פיוט ושירה, על פי מפתח השמות.
1 – אֲהַלֵּל צור קוני ואגדלנו, / כי הוא מציל עני מחזק ממנו
מ״מ אל פודה וגואל, / זכר את בריתו
לעמו ישראל, / תוך ארץ ישראל, / ציון עיר עוז לנו.
כי הוא מציל עני מחזק ממנו.
מ״מ נשבח שמו. / לעזרת עבדיו
5 – היה בעת קמו / גוים בם נלחמו / אויבינו שונאינו.
כי הוא מציל עני מחזק ממנו.
מ״ם יעצו עצתם / כל בני קטורה,
גם מצרים אתם, / על כל בני איש תם, / בני בריתנו.
כי הוא מציל עני מחזק ממנו.
10 – מ״מ מחסד אל עליון, / במתי מעט היו
עם יושבים בציון;/ נתנם אל עליון / על במות אויבינו.
כי הוא מציל עני מחזק [ממנו].
מ״מ סלה כל אבירים, / וביד החלשים
נפלו הגבורים; / קרן עמו הרים / והשפיל אויבינו.
כי הוא מציל עני מחזק ממנו.
מ"מ ערכו המלחמה / בחורים ובתולות
עם בני האמה, / ,ואנשי מצרימה / גם הם יד נתנו.
כי הוא מציל עני מחזק ממנו.
מ״מ וה׳ הנלחם / עם כל אויבי עמו;
מקורות וביאורים
ו מעיל עני מחזק ממנו: תהלים לה, י.
- זכר את בריתו: על פי ויקרא כו, מב.
- עיר עוז לנו: ישעיה בו, א.
- בל בני קטורה: כינוי לעמי ערב. על פי המדרש קטורה היא הגר, אמו של ישמעאל.
- בני איש תם: בני ישראל, יעקב אבינו, שהיה ״איש תם יושב אהלים״(בראשית כה, כז).
- סלה בל אבירים: על פי איכה א, טו; הביס את צבאות ערב החזקים מאוד.
- קרן עמו הרים: על פי שמואל א ב, י ומקורות מקראיים נוספים.
בחורים ובתולות: רמז להשתתפות הנשים בלחימה במלחמת העצמאות. עם בני האמה: צאצאי הגר וישמעאל, היינו עמי ערב.
15 – ישמעאל ובני חם / הוריד ארצה נצחם; / גם הם יד נתנו.
כי הוא מציל עני [מחזק מטנו].
מ״מ דלקו אחריהם / ורדפום עד חובה;
לא עמדו לפניהם, / כבשו כל עריהם; / ושללם לקחנו.
כי הוא מציל עני מחזק ממנו.
מ״מ שמעו כל האומות. / מלכים ושרים
חתמו בחתימות, / ישראל באומות / עזים הם כזמנו.
כי הוא מציל עני מחזק ממנו.
20 מ״מ בקיבוץ אחיהם, / עמי אזרו חיל
לעלות אליהם; / אך נאותה להם / וישבו אתנו.
כי הוא מציל עני [מחזק ממנו],
מ״ם תקות כל העברים / לשכון בהר ציון,
זקנים ונערים, / בתולות, בחורים /יחדיו ירנינו.
כי הוא מציל עני [מחזק ממנו].
מ״מ חוברו לח וחד / לבנות ולנטוע
25 הארץ כאחד; / חלק לכל אחד / בתוכה יתנו.
כי הוא מציל עני [מחזק ממנו].
מ״ם זמירו לאלהים / אל חי גאות עשה
חירות מאויביהם; / בנים משוביהם / פדה ה׳ אלהינו.
כי הוא מציל עני [מחזק ממנו],
ורדפום עד חובה: על פי בראשית יד, טו. התיבה ״חובה״ משמשת כאן כינוי למקום רחוק.
שמעו בל האמות… עזים הם ממנו: הכוונה להסכמי שביתת הנשק שנחתמו בין ישראל לבין חלק ממדינות ערב.
: בקבוץ אחיהם.״: הכוונה לעלייה ההמונית בשנים הראשונות לעצמאות ישראל; אך נאותה להם וישבו אתנו: על פי בראשית לד, בג.
יחדיו ירנינו: ישעיה נב, ח.
חוברו לה יחד: התחברו כל תושבי הארץ לבניין הארץ, על פי תהלים קבב, ג.
זמירו לאלהים אל חי גאות עשה: על פי ישעיה יב, ה.
שינוי נוסח בב״י רנה ושיר
21- עת ערבו המלחמה / בחורים ובתולות: עת נצחו מלחמה, / בחור גם בתולה. 15 יד נתנו: יצאו מארצנו; 25 כאחד: ביחד.
מ״מ _קךשו שם אל חי, / כל קהל ישראל,
עמי, רעי, אחי; / ואז נשמת כל הי / תהלל יוצרינו.
נשמת כל חי תברך את שם אלהינו.
29 ואז נשמת כל חי: רמז לכך שהפיוט הוא רשות לנשמת מתפילת היוצר.