אחרית לאיש שלום-עורך ר' שלמה הלוי נר"ו

תולדותיו

הרב שלום משאש נולד לאביו, הגאון רבי מימון זצ״ל, בעל ׳אוצרות שמים׳ בעיר מכנאס שבמרוקו ב־כב׳ בשבט תרס״ח (1908 למניינם).

בצעירותו למד תורה ושימש את גאוני חכמי ישראל וקדושיו שבאותו הדור. שקדנותו העצומה הביאתו להתבטא: ״ואוכל לומר בפה מלא אשרי ילדותינו שלא ביישה את זקנותינו שאף רגע אחד לא הלך לריק חס ושלום״       (הקדמת ׳מזרח שמ״ש׳ עמ׳ י׳).

עוד בהיותו צעיר לימים נודע כבקי עצום בש״ס ובפוסקים ותוך זמן קצר נחשב לאחד מגדולי בעלי ההוראה בדור הקודם ובדורנו אנו עד כדי כך שכל השאלות החמורות ביותר שעלו על שולחנם של הרבנים הראשיים, וחברי בית הדין הגדול היו מועברים אליו לעיונו ופסיקתו.

רבו העיקרי בתלמוד ובפסיקה הלכתית הנו רבו הנערץ, הגאון המופלא הרב יצחק אסבאג זצ״ל, שאותו מזכיר הרב בכל הזדמנות בדחילו ורחימו.

ספרו: ׳מזרח שמ״ש׳ העוסק בהלכות איסור והיתר נכתב בעמקות נפלאה עוד בהיותו בן 17 שנה, ונדפס בשנת ה־25 לחייו(תרצ״ג – 1933).

במרוקו ייסד חברת ׳דובב שפתי ישנים׳ שהתמסרה בראשותו להוצאת והדפסת ספרים מכתבי יד של גאוני יהדות מרוקו הקדמונים, וזאת בשל הצער הגדול שהיה לו בראותו כתבי יד של רבנים גדולים מונחים כאבן שאין לה הופכין.

בשנת תש״ד, לאחר שניצל הרב זצ״ל ממחלת הטיפוס, קיבל על עצמו כר׳ שמעון בר יוחאי בשעתו כשיצא מהמערה, לתקן תקנה גדולה לטובת הציבור. כך הקים במסירות נפש גדולה עם רבותיו וחבריו, כשהוא היוזם והרוח החיה, גשמית ורוחנית, את ישיבת ׳כתר תורה׳ במכנאס שהכשירה רבנים ותלמידי חכמים.

בהיותו במכנאם על אף היותו רב צעיר, ניהל את בית הספר ׳תלמוד תורה׳ בו למדו יותר מאלפיים תלמידים, בו זמנית, וכמעט כל תלמיד במכנאס עבר תחת שבטו. הרב שהיה ידוע בנועם הליכותיו היה אהוב ונערץ על ידי תלמידיו וראשי הקהל.

בשנת תש״ז (1947) נבחן על פי חוקת הממשלה במרוקו על ידי הרב שאול אבן דנאן, הרב הראשי למדינת מרוקו וראב״ד העליון לערעורים, מחבר ספר ׳הגם שאול' כדי לשמש כדיין בקזבלנקה.

בשנת תש״ך (1960) בהיותו בן 52 עלה לכהן כהרב הראשי וראב״ד בקזבלנקה ואחר כך במרוקו כולה.

ב׳ בשבט תשל״ד (1974) – פטירת בן דודו הגאון הרב יוסף משאש זצ״ל ששימש כרב ראשי בחיפה. הוצע לרב משאש לקבל משרת הרבנות הראשית בחיפה. ההצעה נדחתה, בין היתר בעקבות לחציו של האדמו״ר מחב״ד, רבי מנחם מנדל שניאורסאהן זצוק״ל. אך בעקבות כך החל משא ומתן להביאו לארץ לכהן בה ברבנות.

בשנת תשל״ח (1978) הגיע לירושלים לשמש בה כרב ראשי. שני הרבנים הראשיים לישראל דאז, מרן הגאון הרב שלמה גורן זצ״ל, ויבדל״א מרן הגאון הרב עובדיה יוסף שליט״א, פעלו יחדיו להביאו ממרוקו לירושלים. הם אהבוהו אהבה עזה ומתוך הכרה עמוקה בגדלותו וביכולתו לאחד בין כל העדות והגוונים שבירושלים, עיר האחדות והשלום, פעלו נמרצות להכתרתו כרבה של העיר. התנאי היסודי של הרב משאש זצ״ל היה שהדבר לא יגרור מחלוקת.

הרב זצ״ל נפטר בשיבה טובה ובדעה צלולה עד הרגע האחרון ממש, בגיל 95, ב׳שבת הגדול׳ י׳ בניסן תשס״ג, בביתו בירושלים. בהלוויתו הספידוהו גדולי וגאוני ישראל מכל העדות. הם העלו על נס את מידותיו התרומיות, את התמסרותו הגדולה לעסוק בשאלות המסובכות ביותר שעלו על שולחנם של רבים מדייני ישראל, להם שימש ככתובת לפתירת ספיקותיהם.

הניח משפחה גדולה, מבורכת ומפוארת, ובראשם ׳אשת חבר׳ הרבני ג׳מילה שתחיה לאורך ימים ושנים, שבזכות התמסרותה לרב ולמשפחתה זכה הרב להתמסר לתורתו, ובנו הרה״ג דוד משאש שליט״א, שכתב עליו הרב רוחם השמ״ש׳ פר׳ יתרו ׳בן יקר גדלתי ורוממתי בתורה ובדרך ארץ כלול ביופיו והדרו וכיום נבחר בשנית לרב ראשי לעי״ת ( עיר תפארה) פריז׳ בנים ובנות נכדים ונינים עושקים בתורה ובעבודה.    

מתוך ההסכמות לספריו:

כתב הראשון לציון, הגאון מרן הרב עובדיה יוסף שליט״א, בהקדמתו ל׳שמ״ש ומגן' חלק ב׳: ׳…כבוד הרב הגאון הגדול, מבצר עוז ומגדול, המאור הגדול לממשלת התורה, רבה הראשי של ירושלים… נודע בשערים המצויינים בהלכה, בשקידתו ובהתמדתו, בתורתנו הקדושה. כבר זכה להוציא לאור את חיבוריו הגדולים ׳תבואות שמ״ש׳, על ארבעת חלקי ה׳שולחן ערוך׳… בהם הוא צולל בעמקי ים התלמוד והפוסקים בחריפות ובקיאות עצומה ובתוכם בירור להלכה ולמעשה גם לבעיות אקטואליות בעידן הטכנולוגיא, אשר הזמן גרמן וסמכות פסיקתו היא בעלת משקל רב בעולם התורה׳.

הרב הראשי לישראל, הגאון הרב שלמה גורן זצ״ל, כותב על הרב משאש וספריו: ׳חשיבות מיוחדת נועצת לספרים אלו, באשר מחברם – הגאון הרב שלום משאש שליט״א (זצ״ל) עתיר ניסיון עצום משנים מרובות בבירור הלכות מסובכות בהיותו יושב על מדין ודן דין אמת לאמיתו, עשרות בשנים בארץ ובחו״ל. ספריו אלה הם תרומה גדולה לגנזי הרוח של היהדות, ונכס יקר לכל שוחרי התורה בארץ ובעולם… ויהי רצון שיפוצו מעיינותיו חוצה לכבוד התורה והוגיה…׳ (בהקדמה ל ׳שמ״ש ומגן/ חלק ב׳).

הרב הראשי לישראל, הגאון הרב אברהם שפירא שליט״א, בהקדמה ל׳שמ״ש ומגן׳ חלק ב׳: ׳תורתו של הגאון הגדול המפורסם, … ידועה בשערים המצוינים בהלכה, ושמו הולך לפניו כאחד מגדולי הרבנים, דיין מובהק ומנהיג דגול. ספריו הנכבדים המלאים זיו, בקיאותו וחריפותו נודעים למשגב באהלי תורה…. תורת שלום ואמת בפיו, וספריו הנכבדים המלאים זיו בקיאותו וחריפותו… וספריו הם מספרי התשובות והפוסקים החשובים בדור. והם אור עולם לכל תלמידי חכמים׳.

הגאון הרב מאיר מאזוז שליט״א, ראש ישיבת ׳כסא רחמים׳ בבני ברק כתב: ׳ספרו… מלא מאור נוצץ, פסקים והלכות מאוששות וערוכות בשפה ברורה ובדרך מישרים, כאורח רבותינו חכמי ספרד הקדמונים׳          {׳שמ״ש ומגן/ חלק ב/ סימן נ״ג, עמ׳ ד׳).