מורשת יהדות מרוקו

242- פיוט — סי׳ יעקב

תִּשְׁבִּי צֳרִי לְבָבִי / זִכְרוֹ כצוּף וָמָן —

צוּרִי, שְׁלַח וְחוֹבִי / אַל יַאֲרִיךְ זְמַן:

יֶלֶד אֲשֶׁר בְּתֹךְ יָם / גָּלוּת יִהוֹדְךָ —

הוֹצִיא שְׁטָר מְקֻיָּם / חָתוּם בְּיָדְךָ

שָׁרִיר מְאד וְקַיָּם / לִפְדּוֹת יְחִידְךָ:

יֹאמַר, רְאֵה כְּתָבִי / חָזָק וְנֶאֱמָן

צוּרִי, שְׁלַח וְחוֹבִי / אַל יַאֲרִיךְ זְמַן:

עֵדִים מְאֹד כְּשֵׁרִים / חַגַּי וְיִרְמְיָה

חָתְמוּ בְּתוֹךְ סְפָרִים / יוֹאֵל וִישַׁעְיָה

קוֹמָה רְפָא שְׁבוּרִים / הַנִּקְרָאִים בְּיָ-הּ:

חָלְיָם רְפָא כְּנָבִיא / רִפָּא לְנַעֲמָן

צוּרִי, שְׁלַח וְחוֹבִי / אַל יַאֲרִיךְ זְמַן:

קוֹל אֶשְׁמְעָה בְּאָזְנִי / מָה לָךְ, בְּנֵי, וּמָה?

הוֹצֵא כְּתַב יְמִינִי / זֶה — וַאֲקַיֵּמָה

לֹא יַעֲבֹר זְמַנִּי / עַד חוֹב אֲשַׁלְּמָה:

אַחִישׁ זְמַן וְאָבִיא / רוֹעֶה וְנֶאֱמָן

צוּרִי, שְׁלַח וְחוֹבִי / אַל יַאֲרִיךְ זְמַן:

בִּנְיַן דְּבִיר עֲדָתְךָ, / צוּר, מַהֲרָה. וְחִישׁ־

יֶשַׁע לְבֶן אֲמָתְךָ / בַּעֲבוּר יִצְחָק, וְאִישׁ־

תָם, בִּנְךָ בְּכוֹרְךָ / הַנֶּאֱבָק בְּאִישׁ:

שַׁ-דַּי, נְחַם לְבָבִי / הָאֵ-ל הַנֶּאֱמָן

צוּרִי, שְׁלַח וְחוֹבִי / אַל יַאֲרִיךְ זְמַן:

בּוֹרְאִי, זְכוֹר בְּרִיתְךָ / מֵאָז לְאַב הָמוֹן

וּלְמַחֲזִיק בְּדָתְךָ / מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן

וּכְאָז בְּתוֹךְ נְוָתְךָ/ מִרְעֶה תְנָה לְצֹאן:

פֶּן יֶחֱזַק כְּאֵבַי / וֶהְיֵה לְרַחְמָן

צוּרִי, שְׁלַח וְחוֹבִי / אַל יַאֲרִיךְ זְמַן:

הַבֵּן, אֲשֶׁר מְגֹרָשׁ / מֵחֵטְא הִדִּיחֲךָ —

שׁוּבָה לְאָב, וְתִירַשׁ / בָּתֵּי מְנוֹחֲךָ

עִיר הַיְּקָר וּמִגְרָשׁ / כִּי בָּא מְשִׁיחֲךָ:

וּלְיוֹשְׁבִים בְּשֶׁבִי / יִהְיֶה לְרַחֲמָן

צוּרִי, שְׁלַח וְחוֹבִי / אַל יַאֲרִיךְ זְמַן:

242) הנושא: עתירה לגאולה, מיועד ל״הבדלה״.

תשבי… — אליהו התשבי, אשר הוא רפואת לבבי, ואשר זכרו מתוק לחכי, אתה צורי, שלח נא אותו, ואל יעכב חובי זמן הגאולה. ילד… — כנוי לישראל, ע״ש הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים (ירמי לא, כ) — המודה לך גם כשהוא שקוע בתוך ים הגלות, הנה הוציא שטר בו התחייבת לו לפדותו. יאמר — הנושא: ילד. כנביא ריפא לנעמן — אלישע (מי־ב ה, יד). קול אשמעה… — דברי הי. לא יעבור זמני… — אני הי בעתה אחישנה (ישעי ס, כב), זכו — אחישנה, לא זכו — בעתה (סנה' צח.). הנאבק באיש — ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו (ברא׳ לב, כה). לאב המון — אברהם אע״ה. הבן…שובה לאב — אתה הבן המגורש מארצו, שובה בתשובה מן החטאים אשר גרמו את גלותך. ותירש…כי בא משיחך — באשר יבוא משיחך. יהיה — הנושא: אב.

https://www.youtube.com/watch?v=3tNcEf-dm84

https://www.youtube.com/watch?v=8C2dkrzs8kE