מורשת יהדות מרוקו

שבת ויצא

דודי ירד לגנו — רמל-מאיא או צביהאן

ידיד נפש — נועם ״מזולזלת״ בקשה — אעיר כנשר, או: זכור שבת לשמרה

(156) — בקשה — סי׳ אני סעדיה שוראקי חזק

אָעִיר כַּנֶּשֶׁר / קִנִּי מֵאֹשֶׁר / לֵאמֹר מִזְמוֹר שִׁיר / לְיוֹם הַשַׁבָּת:
נוֹדֶה שִׁיר מִזְמוֹר / בְּמָּרָה אָמוּר / זָכֹר וְשָׁמוֹר / אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת:
יוֹם קָדּוֹשׁ סֶלָה / בְּמַחְשֵׁב עָלָה / בּוֹ מַעְשָׂיו כִּלָּה / וְגַם בּוֹ שַׁבָּת:
סוּת יְפִי סוּתָן / וּבְגִנַּת בִּיתָן
כִּי הַשֵּׁ"ם נָתַן / לָכֶם הַשַּׁבָּת:

עַל עַרְסוֹתֵיכֶם / שִׂימוּ לְבַבְכֶם / בְּמוֹשְׁבוֹתֵיכֶם / בְּיוֹם הַשַּׁבָּת:
דּוֹדִים לוֹ דִּרְשׁוּ / צֳרִי צוּף דִּבְשׁוּ / חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ / וּמִדֵּי שַׁבָּת:
יוֹם תַּעֲנוּגִים הוּא / יַיִן מִשְׁתֵּהוּ / לֶחֶם אִכְלֻהוּ / הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת:
הַצָּרִים קָמִים / שׁוֹאֲלִים לִפְעָמִים
מָה יוֹם מִיָּמִים ? / תָּשִׁיב: מִשַּׁבָּת:

שִׂמְחַת רַעְיוֹנַי / עִם סוֹד חֶזְיוֹנַי / דִּבֶּר יְיָ / שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת:
וְאָדָם בָּרָא / בִּדְמוּת וְצוּרָה / לְהַלֵּל נִבְרָא / כָּל–יוֹם הַשַּׁבָּת:
רִקְמָה הִלְבִּישׁוּ / וּבְפַז שִׁבְּצוּ / תַּעֲנוּג עָשׂוֹ / כָּל–יוֹם הַשַּׁבָּת:
אוֹרוֹ גַּם הוֹדוּ / נָתַן בְּיָדוֹ
לִשְׁמֹר וּלְעָבְדוֹ / חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת:

קָרָא בְּשֵׁמוֹת / חַיּוֹת וּבְהֵמוֹת / לְיוֹצֵר יְמוֹת / מוֹעֵד וְשַׁבָּת:
יוֹצֵר–כָּל בָּרָא / מִצַּלְעוֹ עֶזְרָה / לִהְיוֹת לוֹ חֶבְרָה / לִפְנֵי הַשַּׁבָּת:
חָזָק חַי נֶעְלָם / אֶת עַמּוֹ כֻּלָּם / יִזְכּוּ אֵל עוֹלָם / שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת:

כנפי שחר

(56ו) הנושא: קימה ל״בקשות״ בלילי שבת.

קני — בני ביתי או קהלתי. במרה אמור — שמירת שבת היא אחת מעשר מצוות שנצטוו במרה (סנה׳ נו:). במחשב עלה — והיא אחת מעשרה דברים שעלו במחשבה (פדר״א ג). סות יופי… — מלבוש מפואר. ובגנת ביתן — בבית הכנסת. ערסותיכם — מטותיכם. דודים — חביבים. לו דרשו… — דרשו ברבים מתיקות יום השבת. שמחת רעיוני… — שלוות הנפש בעוה"ז וסוד הטובה לעוה״ב רמוזים בכפל ״שבתון שבת״. ואדם ברא — וברא אדם. תענוג עשו — עשה אותו, את יום השבת, תענוג. אורו… — מסר לו התורה לעסוק בה (פדר־א יב). ליוצר… — שגם להקב״ה קרא שם