ארכיון יומי: 7 בספטמבר 2014


ר' דוד חסין – אנדרי אלבז וא.חזן

 

144 – יום בו דר עליות

 פיוט תוכחת מוסר תשיב אנוש מעברות שבידו שאדם דש בעקביור דוד חסין תהלה לדוד

 

יום בו דר עליות / ידין כל נברא

        אוי להם לבריות / מעלבונה של תורה

 

אנוש הלא תבוש תהיה נחפר נכלם

עת יביא במשפט אלהים חי עולם

א"ת ברוא"יו ע"ל כ"ל נסת"ר ונעלם

יוכיח לגבר אשר דרכו נסתרה                               אוי להם…………………

 

נאה לנו לבכות וגם להתענות

על דברי הקצ"ף והקפדנות

ולשו"ן מדבר"ת דבר"י לצנו"ת

כמתלהלה אשר זיקים ירה                       אוי להם……………

 

יתר לבבנו נסלד בחילה

על הזכרת ה' לשוא ולבטלה

מא"ו דאי"ת לי"ה ממלכ"ה דחיל"א

לָא משתבע בשמיה למגן ולשקרא                אוי להם………..

 

דן ידין בגויים מלא גויות

רב אדם בגזל ומעוט בערות

תולי"ן עיניה"ם בנשי"ם יפיפיו"ת

מיד הרהור לא יצאו ומידי עברה               אוי להם………..

 

ודבר שפתים בקטטות ומריבות

שלום לא ידברו יחפצון קרבות

שבי"ב אי"ם יבע"ר כיקו"ד אש להבות

לבדקא דמיא דמי האי תגרא                   אוי להם………………

 

דברי עונות גברו כתבור וחרמון

בנשך ומרבית זה על זה ישימון

ואי"ש אחי"ן יונ"ו אונא"ת ממו"ן

במדה, במשקל ובמשורה                     אוי להם…………….

 

בתלא כחדא הויא חזקה

סרסורי עברה וברי הזקא

קנא"ה וכבו"ד ונפ"ש שוקק"ה

מוציאין האדם מן העולם במהרה            אוי להם…………..

 

נצב חומת אנך אל יושב כרובים

באונאת דברים לאחרים עולבים

מלביני"ם םנ"י חבריה"ם ברבי"ם

עד אזיל סמקא ואתי חורא              אוי להם……………..

 

את חטאם ישאו אוכלים למעדנים

ובלא ברכה המה נהנים

לה' ולישרא"ל גוזלי"ם ומונים

לאיש משחית להם רעות וחברה               אוי להם…………

 

 

הבוטחים על חילם ובעשרם יתהללו

עין אם יעלימו מאביון בצר לו

כחטא"ת סדו"ם עונ"ם יגדילו

דבר בליעל עובד עבודה זרה                   אוי להם………………

 

רע יקרא מרבה שיחה עם האשה

שוחה עמקה מצודתו פרושה

ממה"ר להחמי"ץ שאו"ר שבעיס"ה

יצר לב האדם צוציתא דנורא                   אוי להם……………

 

נחפשה זאת נחקרה הלא היא ברבת

מבני עמנו דברי חל בשבת

קד"ש מחללי"ם משתמשי"ם בב"ת

מלך כבודה נשמה יתרה                         אוי להם…………………

 

אמיץ לבו נכון בה' בוטח

בשוט לשון ישיב אחרים יוכיח

במעשי"ן תהל"ה יבי"ט ישגי"ח

פן יאמר טול קיסם, יאמר לו : טול קורה           אוי להם…………………..

 

חסידים ואנשי מעשה צדיקים

יתפשו ילכדו על עברות דקים

בעמד"ם למשפ"ט עליה"ם מדקדקי"ם

קרוביו וסביבו מאד נשערה                    אוי להם……………………..

 

זה ה' קוינו לו ויושיענו

עינינו תלויות עד שיחננו

כרח"ם א"ב ע"ל בני"ם ירחמנ"ו

ואת משפטנו יוציא לאורה                      אוי להם………………….

 

רבת אלהים לי טוב מסחר כסף

אהבתי אדוני לבבי לו כוסף

עבודת"ו אבח"ר אקד"ם בנש"ף

אנכי לה', אנכי אשירה                              אוי להם………………..

החתונה היהו. המסורתית במרוקו י.ש

החתונה היהודית המסורתית במרוקוחתונה יהודית מרוקאית 1111

אוניברסיטת חיפה 2003

מקדם ומים כרך ח

מאת יוסף שיטרית ואחרים

בלא להכליל יתר על המידה ניתן להגיד, שמבחינת תרבותן היהודית המקומית התקיימו ארבע קבוצות של קהילות עם הבדלים רבים בין קבוצה לקבוצה ואף בין קהילה לרעותה בתוך כל קבוצה וקבוצה, ובכלל זה במכלול מנהגי החתונה. נציין כאן את המאפיינים של ארבע קבוצות אלה ושל תת־הקבוצות העיקריות שהן כוללות.

א. הקבועה הראשונה היתה מורכבת מן הקהילות – והן הרוב המכריע – שהיו דוברות ערבית יהודית והתקיימו באזורים עירוניים ובאזורים כפריים בעלי נוכחות ערבית מאז ימי הביניים המוקדמים. קבועה זו כללה קהילות עירוניות גדולות, קהילות עירוניות למחצה וקהילות כפריות, שהיו מפוזרות ברוב אזורי מרוקו. נציין כמה תת־קבוצות בקבוצה זו:

1- קהילות עירוניות למחצה וכפריות מהעתיקות שבקהילות מרוקו, ששכנו בעמקים שבפאתי מדבר הסהרה, באזור תאפילאלת בדרום־מזרח, כמו ריסאני (סגילמסה הקדומה), ארפוד, קצר אסוק; באזור תינגיר, כמו תינגיר עצמה, אספאלו ופרכּלא; באזור הדרעה בדרום מרכז, כמו תאגונית, זאגורה ומחאמיד לגזלאן. מנהגי החתונה של קהילות אלה היו שונים ביחס לכל יתר הקהילות במרוקו, הן מבחינת גיוונם והרצף שלהם הן מבחינת מועד טקס החופה והקידושין, שחל במוצאי יום שני במקום בוקר יום רביעי או מוצאי יום רביעי ביתר הקהילות.

2–קהילות עירוניות, כפריות וכפריות למחצה בצפון מזרח מרוקו שהיו קרובות לגבול עם אלגייריה ועמדו משום כך בקשר הדוק עם הקהילות היהודיות הסמוכות שמעבר לגבול, כמו תלמסאן, מגנייה, עין-תמושנת ווהראן/אוראן. ביניהן יוזכרו פה אוג'דה, גרסיף, ברגנת, תאורירת וכן קהילת דבדו, שהוקמה על פי המסורת הנהוגה שם בידי מגורשי סיביליה, כנראה עוד לפני הגירוש של 1492. באוג׳דה ובנותיה דיברו ערבית יהודית הקרובה במבניה לדיאלקטים של מערב אלג׳יריה.

3-קהילות עירוניות, כפריות וכפריות למחצה ששכנו באזור הסוס שבדרום מערב הארץ, כגון תארודאנת, תייוות, אולאד ברחיל, אוולוז, איליג, איגיל נ־וגו, וקהילות רבות נוספות כמו אקה וטאטה ששכנו בפאתי הסהרה המערביים.

4-קהילות נוספות עירוניות, עירוניות למחצה וכפריות ששכנו באזורים ההרריים וברמות של רכס האטלס הגבוה, כגון מראבש, דמנאת ובני מלאל.

5-קהילות עירוניות בערי החוף האטלנטי של דרום מרוקו – אזמור, מאזאגאן/אל־ג׳דידה, סאפי/אספי ואגאדיר.

6-קהילות עירוניות חדשות שצמחו במאות האחרונות על רקע התכניות לפיתוחה הכלכלי של מרוקו והתפתחו הודות להגירה מתמשכת אליהן של יהודים מקהילות רבות מן הצפון ומן הדרום. האחת היא מוגאדור (אצווירה) שנוסדה בשנת 1766, ובסוף המאה ה־19 מנתה כעשרת אלפים יהודים. השנייה היא קזבלנקה, שעד סף המאה ה־19 כללה מאות ספורות של יהודים, ובתחילת המאה ה־20, עם נוכחותם המתעצמת של הצרפתים, משבה מהגרים יהודים ולא יהודים מכל עברי מרוקו. אחרי הטלת הפרוטקטורט הצרפתי ב־1912 ובמיוחד לאחר מלחמת העולם הראשונה, כשהחליטו הצרפתים להפוך את קזבלנקה לנמל העיקרי של מרוקו, הלכה הקהילה והתרחבה עד שמנתה כ־75,000 יהודים בשנות החמישים.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 130 מנויים נוספים

ספטמבר 2014
א ב ג ד ה ו ש
« אוג   אוק »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930  

רשימת הנושאים באתר