ארכיון יומי: 3 בספטמבר 2014


Presence juive au Tafilalet-Revue Brit 31-Dr Dan Manor  Rabbi Yaakov Abehssera, l'homme et sa pensee

Brit – Revue des Juifs du Maroc

Redacreur – Asher Knafo

Dr Dan Manor

 Rabbi Yaakov Abehssera, l'homme et sa pensee

Cet article est un condense (par son auteur) du texte de Dan Manor : Kabalaet Morale au Maroc. Editions Yad Ben Zvi, Jerusalem, 5742.

Rabbi Yaakov Abehssera, est ne au Tafilalet en 1807 il comptait parmi les personnalites les plus remarquables des juifs d'Afrique du Nord. Son empreinte est visible dans la tradition populaire et son image est connue dans toutes les couches de la population marocaine. Chaque annee est organisee en son souvenir, une Hilloula (celebration de la date de sa mort) avec de nombreux participants. Son portrait se trouve present dans toutes les maisons avec ceux d'autres personnages admires tel celui de Maimonide. Mais les sources populaires qui peuvent nous donner des details sur sa vie sont seulement au nombre de deux.

  1. "Maasse Nissim", un recueil d'histoires elaborees au coeur de la famille, des proches et des fideles qui se sont repandues parmi les juifs du Maghreb. Abraham Mougrabi les a publiees en ajoutant quelques-unes entendues de la bouche de "personnes dignes de foi". "Maasse Nissim" est un recueil semblable aux recueils connus comme "Shivhe Ha'ari", (Louanges de rabbi Ytshak Louria), Shivhe HaBecht, (Louanges du Baal Chem Tov), Chevah Haim (Louange de rabbi Haim Vital) et d'autres encore. De ce texte, on comprend le personnage de Rabbi Yaakov Abehssera, homme exemplaire, faiseur de miracles et de merveilles selon le besoin, Tsadik parfait, sujet de toutes les conversations.
  2. Les prefaces ajoutees a ses livres constituent une autre source ; trois d'entre elles furent ecrites par ses fils. Contrairement aux histoires, elles sont plausibles et decrivent en traits generaux son savoir et son travail litteraire. Cependant on y trouve quelques details biographiques.

Arbre genealogique 

On ne trouve pas de traces de l'arbre genealogique de la famille dans les sources hebraiques ecrites entre le XVIIe et le XIXe siecle comme les chroniques et la litterature des Responsa. Dans ces sources paraissent les families bien connues qui ont laisse leur empreinte sur la communaute juive, comme les families Eben Danan, Eben Tsur, Toledano, Serero, Berdugo … Sur la famille Abehssera aucun mot. C'est seulement avec l'apparition de Rabbi Yaakov Abehssera que la tradition populaire a commence a s'interesser a ses ancetres et a designe Rabbi Chemouel Elbaz comme le fondateur de la dynastie. Selon cette tradition, Rabbi Chemouel devait prendre le bateau jusqu'au Maroc un vendredi, mais le voyage fut repousse au samedi a cause d'un probleme technique. Pour eviter la profanation du Shabbat il a navigue sur une Natte – hassera -A cause de ce miracle son nom a ete change en Abehssera.

En effet, parmi les grands sages de Fes au XVII siecle, il y avait un Hakham du nom de Chemouel Elbaz. Cependant, Rabbi Chemouel Abehssera etait connu dans les communautes orientales et au Maghreb comme venant de Damas. C'etait un homme modeste qui se tenait assis sur une natte dans la synagogue alors que tous les prieurs etaient assis sur des oreillers et des coussins, c'est pourquoi on le surnommait Abehssera. Nous comprenons par la que cette appellation signifie une certaine moralite de conduite et non un miracle. La tradition populaire a, selon l'habitude, mele les deux personnages et en voici le resultat.

La version la plus logique est celle de Rabbi Eliahou Abehssera, selon laquelle le fondateur de la dynastie etait le Rabbi Aiouch : "Voici nos origines, notre pere fondateur etait le sage parfait… Rabbi Aiouch Abehssera." Puisqu'il a copie les faits d'un arbre genealogique, comme il le dit lui-meme, « .II ne faut pas douter de leur verite 

גאוני-מש.-אביחצירא-ר-יוסף-אביחצירא

גאוני משפחת אביחצירא

מסכת חיים של עמל בתורה ועבדת ה'גאוני משפחת אביחצירא

עריכה כתיבה וסגנון : שלמה מיארה

ושאבתם מים בששון

עוד יסופר אודות הבאר הנזכר.

פעם אחרת אירע, שהיהודים המתגוררים בסמיכות לציון הק׳, נזקקו למי שתייה. בני הכפר החלו לחפור הבאר ותכבד העבודה. משהתחילו להעמיק ולחפור הנה נתגלתה סלע גדולה וקשה שמנעה מהם את המשך החפירה, וכל נסיונם עלה בתוהו.

בכפר הסמוך לציון הק׳ התגורר ערבי גיבור חיל בעל בשר וארוך קומה אשר חיתתו מוטלת על כל הבריות, ובהליכתו ברחובות העיר כולם היו נסים מפניו ונחבאים מיראתו כי נפל פחדו עליהם.

ויהי היום ויהודי המקום רואים אותו גוי עומד ובידו פטיש ליד ציונו של הקדוש. המה ראו ויראו כי בהלה אחזתם ויקרא אליהם וידבר עמם בלשון רכה גושו נא אל תראו מפני.

ויגשו וישאלוהו פשר הדבר. ויען ויאמר:

כי בהיותו עובר ליד הציון, הנה הוא רואה אדם בעל צורה זקן נשוא פנים, מעוטר בשיבה, ויצווהו ליקח פטיש בידו ולשבר הסלע שבעומק הבאר. ואכן לקח הוא הפטיש ומיד בהלקותו בסלע נשבר לרסיסים ויזובו מים. וישמחו כולם שמחה גדולה, וגם הגוי ההוא מאותו היום והלאה נהפך לאוהב היהודים.

אחרי מות הכהן הגדול

לימים סיפר הגה׳׳ק רבי מאיר זי״ע, שעד לעת עתה גם הערבים משתטחים על קברו, ורועדים מקדושתו, וכה היה.

פעם אירע ריב בין שני ערבים, האחד נושה בחבירו והלה מכחישו. התובע ויתר מליקח את הנתבע לדין ולמשפט, רק ביקשו לילך עמו על קברו של הרב ולישבע לו. הנתבע נעתר לבקשתו, והלך עמו ואכן נשבע לו על קברו של רבי מכלוף. אולם האמת היתה עם הנושה, והנתבע לשקר נשבע.

מיד נשמעה קול ירייה מבלי לראות מהיכן יצא הדבר, ונהרג הנשבע לשקר.

בתקופה מאוחרת יותר חובר פיוט אודות רבי מכלוף בן יוסף, מתוך פיוט זה ניתן לשפוט הן על גדלותו של הרב ועוסקו בכל תחומי התורה, הן על מדותיו ומעשה נפלאותיו בחיו ובמותו. בפיוט זה נזכר ג״כ מה שסיפר הגה״ק הבבא מאיר זי׳׳ע(ראה לעיל) שגם הערבים יראים מדמותו של הק׳:

אני בשיר ואוסיף נבחר מזהב וכסף. לכבוד רבי מכלוף בן יוסף ממשפחת אביחצירא:

נודע שמו בשערים במדינות ובכפרים מצויינים ומוכתרים מראהו כמלאך נורא:

ידע פרדס התורה. במשנה וגם גמרה תורתנו זכה וברה אבן יקרה מאירה:

מלא בדעת וחכמה. תורתו תורה תמימה. ויראה וענוה שלמה דרכו דרך ישרה:

שפתיו ברור מלילו. בל שאלות יבואו לו. וישיב לכל שואל לו. תשובה זכה וברה:

הנה מקום דירתו בתארג׳ליל קבורתו, בישיבה עליונה מנוחתו, נשמתו בצרור החיים צרורה:

בטבת עושים הילולא ושמחים כל הלילה. כי נדר בו רם ונעלה. כל הלילה עוסקים בתורה

נרתעים הגויים ממנו. כולם עושים רצונו. איש לא ירים ידו ולשונו. נפלה עליהם אימה ויראה:

יבואו חולה ועקרה. צדיק מבין מהרה. עולה שועתם לאל נורא. נרפא חולה ועקרה הרה:

דיין כל העולם עניני. זוכרני ופוקדיני בבנים זכרים חניני. למען שמן גדול ונורא:

חסין קדוש עונה אותו. כל שמבקש מאתו. גוזר והוא מבטל גזירה. כרשב׳׳י קדוש ונורא:

חזק עמך מכאל. ושלח לנו משיח הגואל. יבוא ויגאל ישראל. אומה קדושה וטהורה. לכבוד רבי מכלוף בן יוסף ממשפחת אביחצירא.

פרק ג….

שלשלת היחס

מכתב מאליהו

אילן גדול זה – משפחת אביחצירא, ענפיו מרובים, סבוכים ומסועפים. המשפחה כולה בכללותה, זרועה על פני אדמות שונות ורחוקות האחת מחברתה בארץ מולדתם, גידולם וטיפוחם. אדמת הארץ ההיא, ארץ מרוקו. ענפיה ארזי אל, מהם גדולי תורה ויראה, בעלי צדקה ורודפי חסד, יושבים על מדין, פרנסי צבור העוסקים באמונה ושאר אנשים כאחד העם.

מגילת היוחסין של משפחת אביחצירא, החלה מרבי עיוש זלה״ה. היחוס מרבי עיוש ולמעלה בקודש, אביו רבי יחייא הראשון. סבו רבי מכלוף בן יוסף, המכונה: אביחצירא. סב אביו, רבי יוסף. וסב סבו, הק׳ רבי שמואל אלבאז – אביחצירא. אינו חקוק במגילת היוחסין שנשתמרה בקרב בני המשפחה, ועיקרו מבוסס עפ״י המסורת בלבד. שלא כן מרבי עיוש זלה״ה ולמטה ממנו, בניו ובני בניו וכוי, כולם חקוקים וכתובים עלי ספר.

הראשון שמעלה על גבי הכתב את יחוס המשפחה, מרבי עיוש והלאה, הלא הוא מרן רבי יעקב זיע״א. הדבר אירע כשנה וחודשים קודם פטירתו, שנת תרל׳׳ט, אז הופנתה להרב שאלה, משני קרובי משפחתו, האחים: יוסף ודוד אביחצירא, שהתגוררו בעיר מקנאס, אודות יחוסה של המשפחה. הרב נטל את קולמוסו והחל מעלה על גבי הכתב את אשר למעלה ממנו.

הערת המחבר :ראה בהקדמתו של הגה״ק רבי אהרן, לס׳ דורש טוב. שם מזכיר הרב שראש המשפחה היה רבי שמואל אלבאז, ואחריו היה רבי מכלוף בן יוסף, הו"ד לעיל בפי הביטו אל צור חוצבתם, ובפי ברית כהונת עולם.

לאחר כשלוש עשרה שנה, אלול תרנ״ב. השלים את המלאכה, קרוב אחר מבני המשפחה שהתגורר בעיר פאס – רבי אליהו אביחצירא, ונקרא כל הכתב והמכתב הלזה על שם גומרו: מכתב מאליהו.

אותו כתב יחוס שמפרט מרן רבי יעקב ממנו ולמעלה עד לרבי עיוש, כדלהלן. הביא את חלקם של בני המשפחה לחקוק את היחוס הנ״ל, על שטרות כתובותיהם. ניתן למצוא זאת בכתובות שנכתבו ע׳׳י יוצאי ירך יעקב, מענף הבן השני הגה״ק רבי אהרן.

הכתובה הראשונה נכתבה בכת״י של הגאון ראב׳׳ד מקודש, רבי מכלוף אביחצירא זצ״ל, נכדו של רבי אהרן, עבור בתו תחי׳. בשטר הכתובה כותב הרב את היחוס עד רבי עיוש. לא זאת בלבד, אלא כאשר מגיע הרב לרבי יחייא שהיה סבו של אביו של מרן רבי יעקב, הוסיף לכתוב ג״כ את שם אחיו, הגאון הקדוש רבי יעקב שזכה לגילוי אליהו, והיינו רבי יעקב הקדמון, ככל הנראה ההוספה הלזו מחמת הערכתם והערצתם כלפיו, שכן רבי יעקב הנ״ל היה רבו של רבי מסעוד אביו של מרן רבי יעקב זי״ע. שטר הכתובה השני, נכתב בכת״י של הרה״ג רבי שמעון אביחצירא זצ׳׳ל, נכדו של רבי אהרן, עבור בתו.

מלבד כתובות אלו, ניתן לראות ג״כ את היחוס העולה ומטפס עד לרבי עיוש בכתובותיהם של בני משפחת אביחצירא מהעיר פאס.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

ספטמבר 2014
א ב ג ד ה ו ש
« אוג   אוק »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930  

רשימת הנושאים באתר