עליית צפרו.תרפ"א .1921. יעקב וימן

עליית צפרו – תרפ"א – 1921 – יעקב וימן

ותהליך קליטתה בארץ ישראל

עבודה סמיניורית בהדרכת ירון צור

במסגרת הקורס :

ציונות ועלייה מצפון אפריקה

תשרי תשמ"ז – אוקטובר 1986

המביא לאתר : אלי פילו

באדיבותו של מר יעקב וימן

העלייה מצפרו – תרפ"א

הסיבות לעלייה.

ראשית התארגנותה של הקבוצה מצפרו לעלייה הייתה לפי סיפורו של יצחק צבע, מנימוקים דתיים ומשיחיים. האב מרדכי ביקש לסיים את ימיו בארץ ישראל על פי האמונה, כי קבורה בארץ ישראל מכפרת על העוונות ומתי ארץ ישראל יקומו תחילה לימות המשיח. תוספתא, עבודה זרה, ד ג-ו.

עוד מספר תבע כי בין חברי הקבוצה הייתה מזלטוב אלבז, אלמנתו של רבי רפאל משה אלבז. בתחילה סירבו לצרפה לקבוצת העלייה בנימוק שלא תוכל להתקיים בארץ ישארל, אולם אז הופיע בעלה המנוח בחלומו של מרדכי צבע וציווה עליו להתיר לה לעלום עמם.

היא צורפה לקבוצה והביאה עמה טבעת מזל של הרב. בידי מי אשר הייתה הטבעת – היה מצליח בעסקיו וכך הצליחחה להתקיים בארץ בלא ליפול למעמסה על העולים האחרים. 

יונתן אסולין הדגיש בסיפורו את האלמנו המשיחי. עם הצהרת בלפור שמעו היהודים בצפרו כאילו בא המשיח ואז החלה התארגנות ספונטאנית לעלייה. הרב יעקב סודרי מציין את האמונה מרצון לחיות בירושלים כסיבת העלייה, הוא מוסיף ומספר ( לאחר סיפורו על ראשית ההתארגנות ) כי לאחר החלטת העלייה הופעל לחץ כבד על מימון סןדרי, אביו, מצד רבים מבני המשפחה כדי שלא יעלה משום התלאות הדרך והמצב הקשה בארץ ישראל, אולם בלהט האמונה הוא התגבר על התלאות והמצוקות.   

חיזוק לדבריהם מצאתי באחד ממכתביו של זאב ליבוביץ, מנהלך לשכת העלייה בירושלים אשר במסגרת תפקידו בא במגע עם רבים מהעולים ומסמכיו משמשים מקור חשוב להבנת התקופה. וכך כותב ליבוביץ : " בתקופה שהננו מציינים אותה בשם העלייה השלישית מזמן לזמן היו באים עולים מארצות המזרח לארץ ישראל  כי גם לירושלים.

בלי תעמולה נכונה נתגלגל שם ההד , כי ריחם ונחם ה' את ציון, נמסרו ידיעות מתובלות בפנטזיות, ובאו בלי ידיעת הארץ, בלי הכנה רוחנית לסבול הייסורים הכרוכים בבניין הארץ, לא מצויידים בהכשרה ורצון חלוציות "