מורשת יהדות מרוקו

פרחה שנולדה ב1918 בעיירה טרודנט במרוקו הגיע לגיל מבוגר והיא בת 119 לא רשמי, למה לפי הסיפורים שלה היא בת 170… נולדה לפני כולם והכי כואב שגם  כל החברות שלה והנכדים מתו ורק היא נשארררה קלטסחחה…

בקיצור קראו לה לשחרר אותי בערבות  אמרה להם לא חותמת הְנַּנק יִבְּקָּא… לא רצתה שאני ילכלך לה את הבית… שנה שעברה אכלה 2.5 קילו של חרוסת כל החרוסת של הבית כנסת ששמרתי בבית. ואין לה לא סכרת ולא לחץ דם ולא כלום, חייה רעה אמרתי לה השבוע ראית מזל השכנה,וחווה הרומניה נפטרו חבל כל הטובות הולכות ורק את נשארת….

מה אני יגיד לכם עכשיו אני מחפש מקום לעשות בו את החג אולי נְמְשִׁי עֵנְד חְח'ת מַמַה דיִ שַׂכְּנַה פְבאר שבע… אם אתם מכירים אולי… קוראים לה ימנה בנת תמו נולדה בשנת 1911 יש לה כתם שחור לבן על הגב…. תעזרו לי בחייכם תעזרוווו אני בזזזזז"וווווו

ובהזדמנות זו : למסירה לבית חם ואוהב חתול גדול העונה לשם פרחה מתאים לבית שיש בו זקנים בני 120 לפחות,נוחה, והכי חשוב יודעת לנקות חלונות בלי למות…..

תמשיכו לעקוב אחרי מעללי פרחה מבטיח להמשיך לעדכן סימו

מסיפורי סימו וולד רבי מכלוף

במקהלת בית הכנסת האלג'רי    Le temple algerien(סלאת אל אוהראניין)

 היינו מופיעים באירועים כמו חגים ולרוב חתונות  לטכס הכתובה בלבד , המורה  אדון בנג'ו ניגן על העוגב כמו בכנסיה .המקהלה בה הייתי חבר שרה בקולות בנים בנות והיינו לבושים כמו כמרים ,שמלה מקטיפה כחולה עם כובע פונפון .

קְבְּל מְל עְרְס פְסּלָא יִקְראֻו אְל כְּתֻובָּה             לפני החתונה בבית כנסת קוראים בכתובה

מְל פִּיאנוֹ יְתְסְמָע  מְן אְל בָּלְכּון בָּרֻוך הָבָּא      מן העוגב שבמרפסת ישמע ברוך הבא

אְנאָס אִיעְתִיאֻו תְרֻומָה פְסְלָּא מְתֻוובָּא           אנשים יתנו תרומה בסל מהודר

דְרָאגֵ'ה פְל כּוֹרנֵט אֻול פְלִיסָאת דְל מְחְבָּא        סוכריות דראג'ה בקורנת וכסף של אהבה.

בזמן הטקס של אחד החתונות ,הודיעו לנו שהמלך מת , והיינו צריכים לחזור הביתה מפחד שמה הקיצוניים יבצעו משהו נגד היהודים.

פְחָאל פָּאפָּאזְ מְלָאבְסִין פְסְלָאת  אֻואֵהְּרָאן             כמו כמרים היינו לבושים בבית כנסת האלג'ראי.

מסייה בנג'ו פל פיאנו לבנאת איג'ינאו סופראן.          אדון בנג'ו בעוגב והבנות שרות בקול סופרן.

אִיתְלְע שְף יִסְכְּתְנָא אִיקֻול מָאת אְסְלְטָאן                   עלה האחראי השתיק אותנו ואמר מת המלך.

כְּל אֻואָחְד זְרָא אְל דָארוֹ מָכָּאִין אָמָאן.                    כל אחד רץ לביתו אין אמונה.

בית הכנסת  (סלאת בן הרוש) שייכת למר בן הרוש, בשם נעים זמירות ,היינו פזורים בקבוצות בבתי כנסת גדולים בערבי שישי ,שבתות בוקר וחגים.

בשבתות אחרי מנחה ,היינו נפגשים במן מועדון בו היינו מבלים לאחר התפילה ושתיית תה עם בגט וקונפיטורה, משחקים עם החברה לאחר ישיבה עם "הבוס"

מדי פעם קפצנו לאם הבנים שנמצא כמאה מטר מאיתנו, שם היינו שרים עם החסידים.

נָעִים זְמִירוֹת פְסְּלָא דִי בֵּן הָרֻוש               נעים זמירות בבית כנסת בן הרוש

אִיעְלְמֻנָא אְל פִּיוּטִים  מוֹרֵה אָזֻואֵלוֹס         מלמד אותנו פיוטים אדון אזואלוס

אְנְתְפְרְקוֹ אְל סְלָאֻואָת בְּלָא פְלֻוס               מתחלקים לבתי כנסת בלי כסף

לְעִיאָד אוֹל פְרָאח בְּלְ כּוֹמְפְּלֵה מְלְבֻוש        בחגים ושמחות בחליפה לבוש

עייש דוד