יהדות מרוקו עברה ותרבותה-אליעזר בשן-2000 הדפום העברי הראשון בזמן החדש
הדפום העברי הראשון בזמן החדש
טנג'יר: הדפוס העברי הראשון בזמן החדש הוקם בטנגייר, שבה הדפיס שלמה בן חיון ב־1891 את השבועון ׳קול ישראלי בערבית יהודית. היו לו שני סוגי אותיות מרובעות ואותיות רש״י. הוא גם הדפיס הגדות של פסח בתרגום לקשטיליאנית. הוא הדפיס את חלקו הראשון של הספר ׳חמד בחורים׳ הלכות בערבית יהודית, וחלקו השני הודפס בקזבלנקה. מיצירותיהם של חכמי מרוקו הדפיס שלמה בן חיון רק את ספרו של שאול נחמיאש, ׳גבעת שאולי, תרס״ה. בית הדפוס נסגר ב־1928.
מ־1905 ואילך הודפסו יצירותיהם של חכמי מרוקו גם בדפוסים אחרים שקמו בערי מרוקו. על הספרים שהודפסו בצפון אפריקה, ראו נספח מסי 3.
בפאס היו תשעה בתי דפוס עבריים. בדפוס ׳אלארד׳ בבעלותו של גוי צרפתי היו גם אותיות עבריות, והוא הדפיס טופסי הזמנות לבית הדין בעברית, החל ב־1918 או 1919.
הספר הראשון, ׳שבחי פסחי, הודפס על ידי אהרן עטר בדפוס של שלמה בועזיז בתרפ״ו. לאחר מכן עבר המדפיס למכנאס, והקים בה בית דפוס. בדפוס בפאם לא
היו אותיות עבריות עם ניקוד וטעמי המקרא, לכן הוזמן הספר הנ׳יל להדפסה בג'רבה עם ניקוד וטעמי המקרא, וכן נעשה לספר 'יקרא דשכבי לחברת גומלי חסדים׳ הכולל קינות, פאס תרפ״ו, שאף הוא הודפס בג'רבה.
מראכש: בשנת תרפ״א (1921) יסד אפרים אלקסלסי בית דפוס בעיר, ובאותה שנה הודפס רק ספר אחד – 'שיר ידידות'. בתרצ״ב הודפס הספר של יצחק אבירזל, 'כפר ליצחק׳,
קזבלנקה: משה עמאר, שירד מהארץ ב־1915, הגיע לקזבלנקה והחל לעבוד בדפוס צרפתי, וב־1919 פתח בשותפות עם שלום אלבאז דפוס עברי ראשון בעיר. חלק מהספר ׳חמד בחורים׳, הלכות בערבית יהודית, הודפס כאן בתרע״ט. כמו כן הודפס ספר השירים של יעקב כלפון, ׳יגל יעקב׳, תר״פ (לערן). השותפות נמשכה עד 1927.
ב־1929 פתח עמאר בית דפוס משלו, והדפיס בו חוברת בשם ׳תיקון שנהגו לומר ק״ק המערבים בירושלים׳, לצורך לימוד ליום יום במקום ׳חוק לישראלי. את הציוד לדפוס רכש בגרמניה ובצרפת ובית הדפום שלו נקרא אידיאלי. בנו של משה עמאר פיתח את בית הדפום, ובשנות ה־50 ואילך היה לחברת הדפוס החשובה ביותר במרוקו.
בעיר זו הוקמו בתי דפוס נוספים: ב־1929 פעלו בה בתי דפוס של יהודה ראזון, של מרדכי ומסעוד דהאן, ושל האחים אלבאז. ב־1951 פעלו בה בתי דפוס של חיות ודהאן, חאדידה, לוגאסי, בוסקילה ושושן.
מכנאס: השותפים שרביט וחזן, בעלי דפוס בפאם, פתחו סניף במכנאם. שלמה בועזיז מפאס עבר ב־1927 למכנאס ופתח בה בית דפוס. הספר העברי הראשון שהודפס כאן היה ׳ישמח ישראלי, תרצ״א, פיוטים שהובאו לדפוס על ידי ׳חברת יחזקאל הנביאי. ב־1939 פתחו כאן האחים צייאג בית דפוס.
במוגדור הקים מאיר חדידה בית דפוס, והספר היחיד שהודפס כאן היה של מאיר קורקוס, 'בן מאיר', תרפ״ה, שכבר הודפס בירושלים בתרע״ג.
באוג׳דה הדפיס משה חלואה בשנת תשי״א(1951) חוברת בשם ׳פיוט מי כמוך׳ לפורים בשביל חברת רשב״י, וכן פיוט על רשב״י בשביל ׳חברת הזוהר׳ בתאורירת.
נסיונות להקים בתי דפוס היו גם ברבאט ובתיטואן, אך הם לא עלו יפה.
חלק מהספרים זכו להדפסות חוזרות, מהם בשינויים ועם פירושים נלווים – סימן לכך שהספרים היו מבוקשים. עם ספרים אלה נמנו: אברהם אזולאי, ׳חסד לאברהם׳ (הודפס 11 פעמים); שלום בוזאגלו, ׳מקדש מלך׳(9 פעמים); אברהם אזולאי, ׳זהרי חמה׳(7 פעמים); שלמה אדהאן, 'בנאות דשא'(6 פעמים); דוד אבן חסין, ׳תהלה לדודי(4 פעמים), ועוד.
רשימת ספרים שיצאו עם מבוא וביוגרפיה על המחברים ראו בנספח 4.
מקומות מגוריהם של החכמים היוצרים
רוב החכמים שכתביהם הגיעו לידינו חיו בערים, מהם שעברו ממקום למקום.
היו חכמים בודדים שחיו בכפרים. חכמים במספר הגדול ביותר פעלו בפאס, אחריהם במכנאם. רשימת מקומות מגוריהם ופעולתם של החכמים היוצרים, ראו בנספח 5.
יהדות מרוקו עברה ותרבותה-אליעזר בשן-2000 הדפום העברי הראשון בזמן החדש
עמוד 143