ש"ס דליטא-יעקב לופו-״ הקרע ו״ההיפרדות״ מהרב שך

ח. הקרע ו״ההיפרדות״ מהרב שך

הסדקים בין הרב שך לרב יוסף נתגלו במהלך הקדנציה הראשונה של ש״ס. התחזקות מעמדו של אריה דרעי בש״ס במקביל לדעיכת מעמדו של הרב פרץ היו מסימני השינוי. רק זיקנתו המופלגת של הרב ובריאותו הרופפת שריתקה אותו למיטתו(12 שנים לאחר הקמת ש״ס) גרמו להרפיית אחיזתו. מאז הפך הרב עובדיה יוסף למנהיגה היחיד והבלתי מעורער של ש״ס, וזכה עם הימים לעוצמה פוליטית גדולה מזו של עמיתיו האשכנזים. עוצמתו חרגה מעבר לחוג הספרדי החרדי והשפיעה על שכבות רחבות בקרב עדות המזרח. מאז קום המדינה עלו אליו לרגל ראשי ממשלה ופוליטיקאים יותר מאשר אל כל ״גדול״. עם זאת עדיין קיימים אלפי בני תורה ספרדיס/מזרחים שאישיותו המאגית של הרב שך מהלכת עליהם קסם והם נשמעים לחלוטין ל״דעת תורה״ העולה מתוך החוגים הליטאים.

ההתנתקות הפוליטית של מצביעי ש״ס מ״אגודת ישראל״, הצלחתה של ש״ס בכנסת והתבססות מנהיגותו התורנית והציבורית של הרב יוסף, לא הביאו לידי צמיחתו העצמאית של עולם תורה ספרדי לצד עולם התורה הליטאי. מערכות היחסים המורכבות של ספרדים/מזרחים חרדים שמצד אחד התנערו מפטרונותה הפוליטית והציבורית של המנהיגות הליטאית, אך מצד שני המשיכו להיות שותפים לעולם הישיבות הליטאי ותלויים בו, הן אשר ניווטו לאורך השנים את היחסים הנפתלים שהתפתחו בין הרב שך לתנועת ש״ס.

אריה דרעי, מנהיגה של תנועת ש״ס, הוא אשר ניווט את התנועה בין שני הקטבים. משעה שהרב פרץ התפטר מהממשלה מתפקידו כשר פנים, על רקע פרשת יהודית מילר, תפס אריה דרעי שהיה מנכ״ל משרד הפנים את המנהיגות. היתה זו תקופת הפריחה של אריה דרעי שבתפקידו זה סייע רבות למגזר החרדי ובפרט לישיבות הליטאיות, ומשום כך זכה לתמיכה הפוליטית של הרב שך. בביקור שערך דרעי בישיבת פוניביץ, זכה לקבלת פנים חמה ונלהבת של הרב שאמר עליו בפומבי: ״מה שדרעי עשה במשרד הפנים בתקופה קצרה לא עשו עסקנים שקדמו לו אפילו בארבעים שנה״.

הקרע בין הרב שך לש״ס החל להחשף לקראת הבחירות לכנסת ה־12, בדצמבר 1988. בעקבות הצלחתה של ש״ס, ובעיקר עקב פעילותו הנמרצת והצלחתו של אריה דרעי כמנכ״ל משרד הפנים ועליית קרנו בקרב המגזר החרדי, החלו עסקנים אשכנזים מ״אגודת ישראל״ לעשות לאיחוי הקרע בין חצרות החסידים לנאמני הרב שך. נערכו פגישות רבות, כנסים וועידות, בארץ ובחו״ל, למציאת נוסחה שתשלב את החסידים עם הליטאים ברשימה מאוחדת לכנסת. חשדותיו של הרב שך ש״אגודת ישראל״ טומנת לו פח בעניין שריון מקומות ברשימה לכנסת, השפיעו עליו להכריז על הקמת מפלגה חדשה ״דגל התורה״ – מפלגת הפלג הליטאי ב״אגודת ישראל״.

ש״ס נפגעה מהקמת ״דגל התורה״. הלא היא עצמה היתה מזוהה במפלגתו של הרב שך והנה הוא מקים מפלגה, אליטיסטית ואשכנזית, שתתחרה במפלגה שזה עתה הקים.

הרב יוסף ראה בהקמת ״דגל התורה״ פגיעה קשה ביותר והוא החליט בעקבות מעשה זה לפרוש מהנהגת ש״ס. החלטתו גררה בעקבותיה ביקור פיוס היסטורי של הרב שך בביתו של הרב יוסף בירושלים. בביקור נאות הרב שך לחתום על קריאה שניסח אריה דרעי לכל בני התורה, ובפרט למזרחים, לתמוך בבחירות הקרובות בש״ס. היתה זו הפעם האחרונה שהרבנים שך ועובדיה שיתפו ביניהם פעולה.

מלחמת הבחירות בין ״אגודת ישראל״ וחב״ד לבין הליטאים וש״ס היתה אינטנסיבית וחסרת פשרות, והתקיימה תוך האשמות הדדיות בזיופים בקלפיות ובמעשי הונאה. לפי תוצאות הבחירות לכנסת ה־12, מיום 22 בדצמבר 1988, זכתה ש״ס בשישה מנדטים, ״אגודת ישראל״ בחמישה מנדטים ו״דגל התורה״ בשני מנדטים, ובסך הכל הוכפל כוחו של המגזר החרדי וייצוגו בכנסת היה גדול מאי פעם. אמנם הציבור החרדי במדינת ישראל גדל, אך אוכלוסייתו לא הוכפלה ביחס למגזרים אחרים. לפיכך, ברור היה מתוצאות הבחירות שציבורים לא חרדים רחבים הצביעו עבור מפלגות חרדיות, וש״ס היתה הנהנית המרכזית מכוחות אלו.

יש לציין שערב הבחירות, כשהתעורר חשש במחנה ״דגל התורה״ שהמפלגה לא תעבור את אחוז החסימה, ביקש הרב שך מתלמידי הישיבות בני עדות המזרח להצביע ל״דגל התורה״ ולא לש״ס. למרות התערבותו הפעילה של הרב שך נגד ש״ס גדל כוחה, תוצאה שהוכיחה כי ש״ס שואבת כוח גם מחוץ לעולם הישיבות.

חוסר הפרופורציה בין כוחה הפוליטי העולה של ש״ס בכנסת לעומת חולשתה בעולם הישיבות היה בעוכריה בזמן האירוע שנחרט בזיכרון הציבורי כ״תרגיל המסריח״. ערב ראש השנה תש״ן, בספטמבר 1989, ש״ס עמדה בשיא כוחה ואריה דרעי בשיא כוחו הפוליטי. שני השבועונים, העזלם הזה ויום השישי, המייצגים עמדות של ציבורים המנוגדים זה לזה, בחרו בו כאיש השנה. באותו קיץ הצליח דרעי לארגן באמצעות שמעון פרס, ביקור ממלכתי רב הוד והדר לרב יוסף במצרים, בהזמנת הנשיא מובארק. שמעון פרס, באמצעות חברי הכנסת חיים רמון ויוסי ביילין, שיתפו את אריה דרעי בסוד המהלכים הפוליטיים במדינה ובתוכניות העתידיות בתחום החוץ והביטחון. אריה דרעי נטה שמאלה ורקם מהלך של שינוי פוליטי גדול: הרחקת ש״ס מהימין, הינתקות מהאפוטרופסות של הרב שך, והפיכת ש״ם לשותפתה הימנית/דתית של ממשלת פרס. בתמורה שאף לקבל עמדות פוליטיות מכריעות, כגון משרד האוצר ותפקידים מרכזיים נוספים. מהלך כזה היה מאפשר לש״ס לפתח ללא הגבלה את מוסדות החינוך שלה ולהעמיק את אחיזתה בציבור הדתי. הסכם ההבנות בין ש״ס למפלגת העבודה (הסכם דרעי־רמון) כלל דיווידנדים פוליטיים נוספים, שהיו אמורים לשחרר את ש״ס לחלוטין מהתלות באשכנזים ולמקם אותה בראש שירותי הדת במדינה על חשבון מקומה של המפד״ל.

ש"ס דליטא-יעקב לופו-״ הקרע ו״ההיפרדות״ מהרב שך

עמוד 206