רבני פאס וחכמיה-פאס וחכמיה-כרך א' ר' דוד עובדיה
מרדכי בושבילא. חי במאה הה׳. יתכן ששם משפחתו בושכילא עם כ׳. מתואר כמקובל. בנו ר׳ יוסף רצה לעלות לארץ ישראל בשנת תצא״ו/1737. וקבל מכתבי המלצה לעזרה מחכמי פאס.
אברהם בן בטאו. חי במאה הו׳ במערב וכנראה עבר לגור בפאם הוא אבי ר׳ רפאל אליהו.
אליהו מבטאן חי במאה הו׳ והז׳. וידוע בהתמדתו ושקידתו על התורה. ויתכן שהוא בנו של ר׳ אברהם. ונקרא גם כן בשם רפאל אליהו. יתכן שהשם רפאל נתוסף לו בעקבות מחלה. והרב אבנר ישראל הצרפתי הרבה לשבחו ולהללו לחכמי צפרו ״ובא האות… קדיש דרבנן שקוד ללמוד תורה בדביקה וחפיצה ותשוקה גם בלילה… גלוי שהוא מבחירי הצדיקים ביראת חטא… ראש הסדר לרשומי העיר הזאת…״.
אברהם ביבאם. חי במאה הג׳ ובמחלוקת הנפיחה בשנת הרפ״ו/1526 נזכר בתור מלמד.
חיים ביבאס. בה״ר אברהם הנ״ל. בא עם המגורשים לפאס בעודו נער. למד למד תורה בפאס ואחר כך הוזמן על ידי קהילת העיר תיטוואן לכהן כדיין וכמרביץ תורה. ונתנו לו ולזרעו אחריו חזקת השררה על עניני שחיטה בעיר. על תאריך נסיעתו לתיטוואן כותב ר׳ יצחק בן וואליד שזה היה בשנת הר״ץ/1530. ואילו אנו מוצאים אותו בפאס עוד בשנת השכ״ח/1568, חותם עם חכמי פאס על התקנה האוסרת על אשה להיות עריבה לגוי בעד בעלה. בכתבי היעב״ץ נמצא כתוב שהוא ראה את האגרת שבה הוזמן על ידי הקהלה בתיטוואן וזמנה אייר שנת השל״ג/ 1573. רבי חיים נחשב מגדולי הרבנים בדורו, היה לו גם יד ושם בחכמת הקבלה ומתואר ביחס הכתובה ״…החסיד ועניו הדו״מ… מופת הדור… המקובל האלהי… מורינו ורבינו…״. לאחר פטירתו בנו רבי יוסף מילא מקומו ברבנות. וכן כמה דורות אחריו שמשו מבני בניו ברבנות ובהוראה בתיטוואן ובעיר סאלי.
ב י ב ל ׳: ר׳ יצחק בן וואליד, ויאמר יצחק ב, סי׳ קג וקה. כרם חמר, תקנות סי׳ כח.
משה ביבאם חי במאה הה׳. חתום עם ראשי הקהל בשנת התמ״ח/1688 על תקנה המגבילה את ההוצאות למסיבות. (כרם חמר, תקנות סי׳ מח).
שם טוב ביבאם חי במאה הה׳. נמצאת שאלה ממנו לחכמי המערב בענייני מיסים וזמנה שנת התנ״ו/1696.
יצחק ביבי חי במאה הד׳. וחתום על כמה תקנות בשנים שס״ה ושע״א/1605, 1611. עם הרבנים סעדיה בן רבוח, שמואל אבן דנאן, וידאל הצרפתי, אהרן בן חיים, יצחק בן זמירו, שמואל אבן חביב, יחייא בירדוגו ושאול סירירו. ובפס״ד מר׳ שמואל אבן דנאן משנת השע״ז/1617 מוזכר ר׳ יצחק בין הנפטרים. באוסף ר׳ יוסף בן נאיים נמצא קובץ כת״י פירוש לקהלת שחיבר ר׳ יצחק ביבי או שהעתיק אותו. כמו כן מוזכרים משמו בקונטרסי חידושים כת״י חידושים וביאורים לתנ״ך. (כרם חמר, תקנות פג, פד, פה).
אברהם ביטון חי במאה הג׳ והד׳. חתום על כמה תקנות בין השנים הש״ה— השל״ה/1575—1545. עם הרבנים נחמן אבן סונבאל, יצחק בה״ר יוסף נהון, יוסף טובי, אברהם חאגיז, יהושע קורקוס, יוסף ב״ר משה מונדס, שמואל בה״ר מימון אבן דנאן, אברהם עוזיאל, שם טוב ב״ר יעקב אמיגו, יצחק דונדון, שמואל חאגיז. אברהם אלמושנינו ואברהם אג׳ואילוס ז״ל.
(כרם חמר, תקנות, כב. כז, כח, וכט).
יחייא בירדוגו ב״ר אהרן. מחכמי פאס במאה הד׳ התום על כמה תקנות בין השנים השס״ה—השע״א. הוא עבר מפאס לתיטוואן ונתמנה שם לסגן רב העיר רבי יוסף ביבאס ונמצא חתום עמו בתשובה בשנת השע״ד/1614. הוא חותם בתקנות עם הרבנים הנ״ל בר׳ יצחק ביבי ועוד. (כרם חמר,
תקנות לא, פא, פג—פו פח—צא).
יעקב בירב ב״ר משה. נולד לערך בשנת רל״ה/1475 במקדה שבקאסטיליה, והיה מגדולי תלמידיו של ר׳ יצחק אבוהב. בשנת הגירוש היה בימי בחרותו ועבר לצפון אפריקה דרך הערים תלמסאן ואלג׳יר. בעברו את תלמסאן נתכבד לדרוש בבית הכנסת ועורר את התפעלות כל שומעיו.משם נתקבל לרבנות בקהילת פאס, והוא רק כבן י״ח שנה. בזמן מחלוקת הסמיכה כתב(: ״שת״ל מיום הגירוש… הייתי מורה הוראות בישראל ורב לחמשת אלפים בעלי בתים יהודים במדינת פאס… והייתי אז בן י״ח שנה ועדיין לא הייתי בחתימת זקן״. אולם שהותו בפאס קצרה היתה. יתכן ובגלל המחלוקת בין התושבים והמגורשים נאלץ לעזוב את פאס, הוא עלה לצפת דרך מצרים והתגורר תקופה קצרה גם בדמשק. היה גדול חכמי צפת וראש הישיבה המפורסמת ביותר בעולם בדור שלאחר הגירוש. בישיבתו למדו את שיטת הלימוד (העיון) הספרדית מקדמת דנא. על תלמידיו נמנו גדולי חדור ובתוכם המבי״ט ואף מרן ר׳ יוסף קארו היה לו כתלמיד. בשנת הרצ״ח יזם את חידוש הסמיכה והתפלמס קשות עם ר׳ לוי ן׳ חביב (רלב״ח) גדול חכמי ירושלים. הוא סמך את גדולי חכמי צפת, אולם רעיון חידוש הסמיכה לא הוגשם. ר׳ יעקב בירב חיבר ספר שאלות ותשובות חשוב (ויניציאה תכ״ג), אך רוב תשובותיו אבדו. אחדות מהן עדיין מצויות בכתבי־יד. הוא חיבר גם פירוש גדול על הרמב״ם לחלקים שאין עליהם פירוש ״מגיד משנה״. בדורנו פורסמה שיטתו על מסכת קידושין. נפטר בשנות הארבעים של המאה הט״ז, בשנת הש״א או בשנת הש״ו.
ב י ב ל ׳: מלכי רבנן; ר׳ מיכאל רבינוביץ, ספר היובל לב״מ לוין, ירושלים ת״ש; היים בנטוב ״שיטה על מסכת קידושין למהר״י בירב״, ספר בר אילן; ח״ז דימיטרובסקי, ״בית מדרשו של ר׳ יעקב בירב״, ספונות ז (תשב״ג), עמ׳ מא—קב; מ׳ בניהו, ״החשה של הסמיכה בצפת״, ספר יצחק בער, ירושלים תשכ״א.
רבני פאס וחכמיה-פאס וחכמיה-כרך א' ר' דוד עובדיה
עמוד 268
כתיבת תגובה