ג'ולייט חסין-לעיצוב דמותה של גיבורת תרבות סול חאגוייל ממרוקו-קַסִּידַת סוּלִיקָה-מאת ארז ביטון

ַסִּידַת סוּלִיקָה

מאת ארז ביטון

א.

סוֹלִיקָה, דְּמוּת יְדוּעָה בַּפוֹלְקְלוֹר שֶׁל יַהֲדוּת מָרוֹקוֹ.

נַעֲרָה שֶׁנּוֹדְעָה בְּיָפְיָהּ בְּכָל הָאָרֶץ,

מְסֻפָּר עָלֶיהָ, שֶׁכַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ שִׁמְעָהּ לְבֶן הַמֶּלֶךְ

 הַנָּסִיךְ בֶּן אִדְרִיס

לָקַח אוֹתָהּ לְאַרְמוֹנוֹ בְּרַבַּת

לְאַחַר זְמַן נִמְצְאָה מֵתָה

בְּתוֹךְ אַפִּרְיוֹן, עֲדָיֶיהָ

אוֹמְרִים שֶׁהָיְתָה יָפֶה בְּמוֹתָהּ יוֹתֵר מִבְּחַיֶּיהָ.

מֵאָז נִכְתְּבוּ עָלֶיהָ שִׁירִים וּמַעֲשִׂיּוֹת רַבִּים.

ב.

אֲנִי חוֹזֵר וּמְדַפְדֵּף בִּי,

כָּאן עַל מִדְרָכוֹת רָמַת־גַּן אֲנִי מְדַמֶּה לִי שֶׁקֶט

לַמְרוֹת שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ וְשׁוֹמֵעַ אֶת הָרַעַשׁ הַגָּדוֹל

כְּמוֹ מַכָּה עָלָה אָז שְׁמֵךְ בְּאָזְנֵי

בִּמְסִבַּת חֶבְרָה מָרוֹקָאִים

מֵעֲקוּדָה בַּצַּלַּחַת וּפִלְפֵּל מְבֻשָּׁל בַּצַּלַּחַת

וְיַיִן קוֹלוֹמְבֶּר בְּכוֹסוֹת

וּמַפִּית נְקִיָּה עַל הַבִּרְכַּיִם.

כְּמוֹ מַכָּה הֶעֱלוּ אָז אֶת שְׁמֵךְ

מִסָּבִיב לַכּוֹסוֹת וּשְׁמֵךְ אֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי

מָסָךְ, רַכּוּת וְיֹפִי עָדִין בַּאֲנָשִׁים

כְּמוֹ אָרוֹמָה שֶׁל קִנּוּחַ בְּשֶׁטֶף הַשִּׂיחָה

מִסָּבִיב לְשֻׁלְחַן.

רַק אֲנִי כָּךְ הִרְגַּשְׁתִּי

עָלָה לִי הַדָּם לַמֹּחַ,

נִשְׁפָּךְ לִי הַיַּיִן עַל הַמַּפִּית הַנְּקִיָּה

שֶׁעַל הַבִּרְכַּיִם.

וַאֲנִי חוֹזֵר וּמְדַפְדֵּף בָּךְ וּמְדַפְדֵּף בִּי

נוֹגֵעַ וְלֹא נוֹגֵעַ בְּתַמְצִית זִכְרְךָ מֵעֵבֶר לְדוֹרוֹת.

מִן הַמֵּאָה הַשָּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה הָאַרְבַּע עֶשְׂרֵה,

עָנָן שֶׁל זִכָּרוֹן רַךְ

 לֹא נִתְפֶּשֶׂת יוֹתֵר מִשֶּׁנִּתְפֶּשֶׂת

וְעוֹשָׂה טוֹב וְעוֹשָׂה רַע כְּמוֹ מְשֻׁגָּע

עִם רִיר בַּסַּנְטֵר, כְּתָמִים בַּחֻלְצָה

וְלֹא נָעִים בְּשִׂיחָה

בִּשְׁבִילִי לֹא הָיִית אָרוֹמָה לְקִנּוּחַ

שֶׁל עֶרֶב שֶׁל חֲבֵרָה מָרוֹקָאִים.

ג.

זָ׳אני לְפְרָאק פְּסְבָּח בְּקְּרִי

בָּאָה עֲלֵי מַכַּת הַפְּרֵדָה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר

וְכָל קְרוֹבֵי נֶחְבְּאוּ אֶל הַקִּירוֹת

אֲבָל אֲנִי אֶת הֵד צֶלֶם לָכַדְתִּי מִן הַקִּירוֹת.

הֵי אִמָּא אֵיךְ בֶּן בֹּקֶר עָבְרוּ חַיִּים שְׁלֵמִים

אֵיךְ עָבְרוּ חַיֵּי בֶּן בֹּקֶר.

ד.

אַתֶּן זְקֵנוֹת הַבַּיִת הַמְּהַלְּכוֹת רָכִיל

אַתֶּן שֶׁסַּכְתֵּן אֶת רַגְלַי בְּשֶׁמֶן מָרָקֶשׁ

תְּנוּ לִי בְּרָכָה בַּדֶּרֶךְ לְרַבַּת

כִּי אֵין דֶּרֶךְ מִן הַדֶּרֶךְ לְרַבַּת.

אֶתֵּן נַעֲרוֹת הַמֶּלַח

אֲחָיוֹת לְמַעֲשֶׂה הַלֶּחֶם בַּפֶרָאן,

לְמִשְׂחַק הַתְּמָרִים בָּעֶרֶב,

תְּנוּ לִי בְּרָכָה בַּדֶּרֶךְ לְרַבַּת.

כִּי אֵין דֶּרֶךְ מִן הַדֶּרֶךְ לְרַבַּת.

תִּמְתַּק לָךְ דַּרְכֵּךְּ בַּדֶּרֶךְ לְרַבַּת

אֲחוֹתֵנוּ לְמִשְׂחַק הַתְּמָרִים בָּעֶרֶב

תִּמְתַּק לָךְ דַּרְכְּךָ לְרַבַּת

אֶת שֶׁהִמְתַּקְתְּ אֶת עֵינֵינוּ הַזְּקֵנוֹת.

שֶׁאִי שָׁלוֹם בַּדֶּרֶךְ לְרַבַּת.

ג'ולייט חסין-לעיצוב דמותה של גיבורת תרבות סול חאגוייל ממרוקו-קַסִּידַת סוּלִיקָה-מאת ארז ביטון

עמוד 52