הווי ומוסרת במחזור החיים-ר. בן שמחון

 

הנשים שרות וחורזות חרוזים.הווי ומסורת

בינתיים, ועד שהקהל יחזור מבית הכנסת, מתיישבות הנשים הזקנות, שרות וחורזות חרוזים לכבודה של כלת השמחה, הלא היא המיילדת. החרוז בא לבטא את שמחתה ואת תודתה של היולדת למיילדת. כמובן שאת אליהו, מלאך הברית ואת היילוד, לא שוכחים. אנו מביאים כאן כמה מהחרוזים : 

שיר לכבוד אליהו " הדליקו אורות "

סעלו לקנאדיל בזזית אסאפי

הדליקו נרות בשמן זית זך

 

סידנא אליהו, סנידא עלא כתאפי

אדוננו אליהו, על כתפי נסמך

 

סעלו לקנאדיל זידו למנארא

הדליקו נרות והביאו המנורה

 

אבייאד ישראל למכ'תארא

אשרי ישראל, אומה נבחרה

 

אבייאדי אנא ליום וללילה

מאושא אני ביום ובלילה

 

סידנא אליהו דאכ'ל אל מילה

אדוננו אליהו נכנס למילה

 

סעלו לקנאדיל, זידו לפתיילא

הדליקו נרות, והוסיפו פתילה

 

אבייאד ישראל בדדין למילה

אשרי ישראל בדת המילה

הנשים שרות וחורזות חרוזים.

בינתיים, ועד שהקהל יחזור מבית הכנסת, מתיישבות הנשים הזקנות, שרות וחורזות חרוזים לכבודה של כלת השמחה, הלא היא המיילדת. החרוז בא לבטא את שמחתה ואת תודתה של היולדת למיילדת. כמובן שאת אליהו, מלאך הברית ואת היילוד, לא שוכחים. אנו מביאים כאן כמה מהחרוזים :

כניסתו של " מלאך הברית " מלווה תמיד בפיוטים ושירים מיוחדים לכבודו

סכון האדאכ אללי דכ'ל לבאב דארנא ?

מי זה הנכנס אל פתח ביתנו ?

 

אילא מא נגדבס, סידנא אליהו זאיינא

אם אינני טועה, אדוננו אליהו בא אלינו

 

אבייאדי ביה, אנא, יא אימא, אבייאדי

מאושרת בו אני הו אימא, אשרי

 

פרחו לחבאב וזאדו זיראני

שמחו הקרובים וגם שכני

 

סכון האדאכ אללי טלאע לדרוז דסלאA

מי זה העולה במדרגות בית הכנסת

 

אילא מא נגדבס, אליהו טאלע יקרא

אם אינני טועה, אליהו עולה לקרוא ( בתורה )

על ראשה של המיילדת מורעפים מכל עבר, דברי שמחה והלל לבורא עולם, שהציל אותה מחבלי לידה, ורינה וצהלה לתינוק העומד להיכנס בבריתו של אברהם אבינו ע"ה. כל הבאים, קרובים ורחוקים, מרעיפים שפע ברכות על ראש היולדת המתוארת כמלכה, בשירים שלפנינו, ועל עוללה.

מאחר שיום הברית הוא יומו של אליהו זכור לטוב וגם יומו של התינוק העומד עוד מעט להיכנס בבריתו של אבי האומה, הנשים מנצלות רגע זה ומתפללות לבורא שהילד יגדל, ילמד ויחיה לאימו. את תפילותיהן, הן מבטאות בשירים הבאים.

הנשים שרות וחורזות חרוזים.

בינתיים, ועד שהקהל יחזור מבית הכנסת, מתיישבות הנשים הזקנות, שרות וחורזות חרוזים לכבודה של כלת השמחה, הלא היא המיילדת. החרוז בא לבטא את שמחתה ואת תודתה של היולדת למיילדת. כמובן שאת אליהו, מלאך הברית ואת היילוד, לא שוכחים. אנו מביאים כאן כמה מהחרוזים : 

אננפיסא ומוממו

היולדת והתינוק

 

אנפיסא צלטאנא, ומממו בתחאז

היולדת מלכה, ועל ראש התינוק כתר

 

מרצצע בדדייאמאנט, ווייאקות וויבריז

משובץ ביהלומים וספירים, ופז זוהר

 

שופהום פלפראצ, מן דהאב לעאלז

הבט בם על יצועו, מעצם השנב

 

וודדרעאן מפרוגין, מו דהאב לוויז

וזרועותיו יצוקות, ממטבעות זהב

 

וויזור לסריר, מן כייאר לחדיד תנסאז

סדיני המיטה, מאריגי משי שזורים

 

וורוואק מן ברוקאדו לזיל, סגל אינגליז

ווילונות קטיפה לנוי, מלאכת האנגלים

 

ווחזאבאת מכתובין, בסי חרוף עזאז

וקמיעות כתובים, באיזה אותיות יקרים

 

וומאן קראהום בלםרחא, וגנני וויהיז

והקורא אותם בגילה, ישורר ויעלוז ביקר

 

ווחזאב כתאמו, הווא אליהו הנביא לעזיז

וקמיע טבעתו, הוא אליהו הנביא היקר

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 159 מנויים נוספים

אוקטובר 2014
א ב ג ד ה ו ש
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  
רשימת הנושאים באתר