ארכיון יומי: 14 באוקטובר 2014


עליית יהודי האטלס-יהודה גרינקר

 

עליית יהודי אטלס – יהודה גרינקר הספר נכתב בשנת 1973

הזועק והמזעיקיהודי האטלס 555

עוד לפני ההפגנות, עוד לפני שהמוסדות ישבו על מדוכה זו, חש יהודה גרניקר שיום זה בו נקרא כולנו לעליית הצלה מתקרב ובא. בהיותו " בתוך העניינים " כשבמרוקו התחילו הסימנים הראשונים לתהפוכות, הוא זעק והזעיק להחיש עליית יהודי מרוקו, ובמיוחד את עליית יהודי כפרי האטלס הנדחים והמנותקים, העלולים להיות מטרה ראשונה לפגיעה ולכליה.

בעל פה ובכתב, עם אישים ומוסדות, לא הרפה מהנושא של הסכנה המרחפת על יהודי מרוקו ועל צו השעה להוציאם ולהושיעם בעוד מועד. ביום 20/08/1955 הוא כותב ליהודה ברגינסקי ז"ל, חבר הנהלת הסוכנות וראש מחלקת הקליטה :

" בזה אני מרשה לעצמי לפנות אליך ערב ישיבת הועד הפועל הציוני ומבקש ממך להעביר את קול קריאתי לחברי הוועד הפועל : הצילו את אנשי הכפרים הפזורים בקצווי מרוקו ! על עצם טיבו של חומר זה כבר דובר רבות.

הדברים ברורים ואינם זקוקים להוכחות נוספות. אפילו מר ציגל אשר היה מהמחמירים ביותר נאלץ להודות כי חומר אנושי זה של אנשי הכפרים במרוקו הוא מן הטובים והנוחים ביותר לקליטה ולהתיישבות.

נכון הוא שאם ייפול דבר מה בארץ זו אזי יהודי קזבלנקה וערים אחרות עלולים להיות הנפגעים הראשונים. אולם אל לשכוח שאם, חס וחלילה יתרחש דבר כזה בכפרים הפזורים צפויה השמדה וכליון מוחלט תוך שעות מספר, ולא יהיה פוצה פה ומצפצף, בו בזמן שלעזרת אנשי ערי המרכז עומדים, השלטונות, המשטרה והצבא.

זכרו נא אפוא, ואני חיי לחזור על זה : לאנשי הכפרים צפויה השמדה, ולכן, הצילו !

השבוע הייתי במראכש. כאשר נודע לאנשי הכפרים דבר בואי לעיר זו, התאספו מאות יהודים מכפרים שונים ואמרו לערוך הפגנה לשם עלייתם. הפצרתי בהם שלא לעשות כן – לטובתם. וכאשר אסיים עבודתי אשב עמהם ונתיעץ יחדיו איך להיחלץ מהמיצר. וכך עשיתי.

לאחר שהתפניתי מהעבודה ישבתי אתם ובשיחה קלה הרגעתי אותם. והם בתמימותם מאמינים לי ומקווים לסייעתא דשמיא, וכי בקרוב אביא להם את הבשורה.

ואני שואל עד מתי נוסיף להבטיח. כי הרי הבטלתי להם בשם הסוכנות והמדינה להעלות אותם ומדוע לא נקיים את הבטחותינו, לפחות לאותן 700 משפחות מ-40 הכפרים אשר רשמתי והבטחתי להם שבקרוב יעלו ! ומאז ההבטחה עברו כבר עשרה חודשים !

עשו נא את הכל למען נוכל להזיז את אנשי הכפרים, ולהעלותם ארצה, לטובתם, לטובת הארץ ולטובת כולנו. באותה חרדה פנה יהודה גרניקר גם למר שרגאי ז"ל, ראש מחלקת העליה דאז והתריע על הקשיים המערימים בדרכו בעניין עליית יהודי הכפרים שבאטלס ועל הסירוב משגלה מחלקת העליה במרוקו להקדים את עליית אנשי הכפרים על אף ההבטחות החוזרות ונשנות.

במכתב למהל מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית, בתאריך 18/01/1955 הוא כותב בין היתר :

אני מבקש מכם לזרז ולהחיש את עלייתם של אנשי הכפרים שבהרי האטלס וזאת משני טעמים :

1 – בגלל המצב הפוליטי המיוחד והחשש שפן בעוד זמן מועט יהיה מאוחר מדי להעלותם כי שערי מרוקו עומדים לפני נעילה. ובמקרה כזה יהודי הכפרים יהיו הראשונים לפורענות.

2 – זהו החומר האנושי המתאים ביותר להתיישבות בארת וחלילה לנו לעמוד מן הצד ולהשאיר יהודים אלה עזובים לנפשם. אני משוכנע כי יהודים אלה יהיו לברכה לארץ ומן הדין שנעשה מאמץ מיוחד להעלותם בהקדם להתיישבות. אין לי כל ספק שחומר אנושי זה עולה הוא בערכו מבחינה התיישבותית על כל חומר אחר שהכרתי במרוקו "

ולמנהל מחקת העליה במרוקו הוא כותב בתאריך 24/05/1955 :

" לפי דעתי זהו החומר האנושי הטוב ביותר לעליה ולהתיישבות במיוחד, ועולה פי כמה על אלה הנמצאים בערי המרכז. הם כולם אנשי עבודה, רגילים לעבודת אדמה ומסתפקים במועט. עלי להוסיף כי כל אנשי הכפרים הנמצאים דרומה לאטלס מהווים חומר מתאים להתיישבות בנגב הואיל והם חיים " הנגב המרוקני ".

הייתה זאת אמת צרופה בפיהם כאשר אמרו לי : " העבירו אותנו לארץ, תנו לנו אדמה ואני ניאחז בה בציפורניים, אנו נשינו וטפינו…."

ואכן חושו הבריא של יהודה גרניקר לא הטעה אותו. הוא הרגיש בסכנה המתקרבת ובאה ועשה ככל אשר היה ביכולתו כדי להציל יהודים וכדי להחיש את עלייתם בעוד מועד וראיה לכך : ביוני 1956, כאשר מרוקו קיבלה את עצמאותה הועמדו שם היהודים במצב חמור.

תחת לחץ הלאומנים הערבים, הכריזה ממשלת מרוקו על ניתוק קשרי הדואר עם ישראל, על איסור יציאה והגירה של יהודים לישראל. הגבולות נחסמו לחלוטין והמשטרה קיבלה פקודה מפורשת שלא להרשות ליהודים לעזוב את מרוקו לא בדרכונים קולקטיביים, כפי שהיה נהוג לפני כן, ולא בדרכונים בודדים, תוך איום בעונשים חמורים על מי שיפר הוראה זו.

השלטונות סגרו את משרדי העליה בכל רחבי מרוקו ובראשם המשרד הראשי " קדימה " שבקזבלנקה. משרדי הסוכנות היהודית קיבלו פקודה להפסיק את פעולותיהם תוך עשרים וארבע שעות. 23 שליחים, רובם מישראל, קיבלו צווי גירוש באשמת " הפרת הסדר הציבורי על ידי הסתה לעליה " וכוחות הבטחון בנמלים ובגבולות נצטוו לפקוח עין על יהודים שניסו להימלט ממרוקו.

כך נשאר המצב למשך תקופה ממושכת בהשפעת הלאומנות אשר זה עתה השיגה את עצמאותה ותאוות השלטון העבירה אותה על דעתה.

יהודים בודדים הצליחו, מי בשוחד ומי בדרכים אחרות\ לעזוב את מרוקו ופניהם לצרפת, לקנדה או לישראל. חוט העליה לא נותק, אם כי היא לא נמשכה בממדים גדולים, עד אשר השלטון התבסס במרוקו וקצת ליברליות הורגשה ביחסו ליהודים.

ובסופו של דבר גם אנו וגם יהודה גרניקר זכינו לראות חלום בהתגשמותו. יהודי האטלס ויהודים רבים ממרוקו יושבים אתנו היום, עובדים ומסודרים ומעורים בחיי מולדתם מקלטם.

המוסיקה שלי – קישורים לשירים

ר' דוד חסין – אנדרי אלבז וא.חזן-אֲנִי לְצוּר גְּאוֹנִי

תהלה לדוד 001

 73 – אֲנִי לְצוּר גְּאוֹנִי.

לשמיני עצרת. שיר מעין אזור בן אחת עשרה מחרוזות. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור אזור.

חריזה: אאאב גגגב וכו׳.

משקל: שבע הברות בכל טור.

כתובת: פיוט לשמיני עצרת, רמוז בו פז״ר קש״ב(= פיס, זמן, רגל, קרבן, שירה, ברכה).

נועם יאזמרה בעודי׳. סימן: אני דוד בן חסין חזק.

מקור: א- לט ע״א; ק- מה ע״ב.    

           

   אֲנִי לְצוּר גְּאוֹנִי / אֲשׁוֹרֵר בְּהֶגְיוֹנִי

   בְּיוֹם הַשְּׁמִינִי / עֲצֶרֶת לה'

   דּוֹדִי שׁוֹכֵן שֶׁמִּיַּמָּה / נוֹתֵן לִפְתָאִים עָרְמָה

   צִוָּה עֵדָה שְׁלֵמָה / לָחֹג חַג ה'

   וְהִקְרַבְתֶּם בִּגְרִיעָה / פָּרִים עֲשָׂרוֹת שִׁבְעָה

   לְהַשְׁמִיד וְהַכְּנִיעָה / אוֹיְבֵי עַם ה'

   דִּגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה / נָסֵב יַחַד בִּמְסִבָּה

   יוֹם שְׁמִינִי בְּחִבָּה / גָּדוֹל יוֹם ה'

   בְּשִׂמְחָה וּבְצָהֳלָה / גיצה רִנָּה וְגִילָה

   שִׂמְחִי עֵדָה כְּלוּלָה / יוֹם עָשָׂה ה'

   נחשה רֶגֶל מְיֻחָד / וּמֻזְמַן לֹא נִכְחַד

   וְגוֹרָל עַל פַּר אֶחָד / מִי יַקְרִיב לה'

   חֵלֶק שִׁבְעָה נִתְּנָה / וְגַם נוֹסִיף לִשְׁמוֹנֶה

   קָרְבָּן בְּשִׁיר וְרִנָּה / גָּדוֹל יוֹם ה'

   סדור אֶת תְּפִלָּתְךָ / וְהַזְכֵּר במוספיך

   גִּשְׁמֵי מָטָר אַרְצְךָ / יִפְתַּח לְךָ ה'

   יִהְיֶה הָיָה וְהוֹוֶה / יִשְׁלַח נָגִיד וּמְצַוֶּה

   סוֹדוֹתֶיךָ יְחַוֶּה / כִּי גָּדוֹל ה'

   נֹאמַר יַחַד כֻּלָּנוּ / הִנֵּה זֶה אֱלֹהֵינוּ

   בבא רוח אַפֵּינוּ / מָשִׁיחַ ה'

   חָזָק צוּר אֵין לוֹ עֵרֶךְ / בְּנֵה נָא אֶת דְּבִירֵךְ

   נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ / אֶת שֶׁמֶךְ ה'

  1. 1. לצור גאוני: כינוי לה׳ שעליו חזקי וגאוותי. כהגיוני: ברחשי לבי. 2. כיום… לה׳: ליום שמיני עצרת של סוכות, על-פי במי כט, לה. 3. דודי: כינוי לה׳, על-פי שה״ש א, יג. נותן לפתאים ערמה: על-פי מש׳ א, ד. 5. והקרבתם… שבעה: הם שבעים פרים המקריבים בשבעת ימי חג הסוכות כמתואר בבמי כט, יב-לד. בגריעה: כל יום מפחיתים ממספר הקרבנות. 6. להשמיד… ה׳: על־פי רש״י במי כט יח; סוכה נה ע״ב ובמ״ר כא, כד. ולהכניעה: להכניע, צורה מאורכת של הפועל. 7. דגלו עלי אהבה: על-פי שה״ש ב, ד ונדרש על אהבת ה׳ את ישראל יותר מכל שבעים אומות (תנחומא במדבר, י). 8. יום שמיני בחיבה: לפיכך נקראת עצרת, מלשון עכבה, ׳עצרו מלצאת, התעכבו לי מעט ולשון חיבה היא זה כבנים הנפטרים מעל אביהם והוא אומרלהם: קשה עלי פרידתכם, עכבו יום אחד׳(רש״י במ׳ כט, לה־לו). ולפיכך מקריבים ביום השמיני פר אחד שהוא כנגד ישראל (רש״י שם, לו). גדול יום ה׳: הוא יום שמיני עצרת. ׳משל למלך בו״ד שאמר לעבדיו: עשו לי סעודה גדולה. ליום אחרון אמר לאוהבו: עשה לי סעודה קטנה, כדי שאהנה ממך׳(רש״י שם סוכה נהע״ב). 10. יום עשה ה׳: תה׳ קיח, כד. 11. נחשב רגל מיוחד: על-פי סוכה מח ע״א ׳שמיני (עצרת) רגל בפני עצמו הוא׳. ומזמן לא נכחד: לא נעלמה בו גם ברכת הזמן היא ברכת שהחיינו דבר המעיד על ייחודו כחג, על-פי סוכה שם ושו״ע או״ח סימן תרסח סעיף א׳. 12. וגורל… לה׳: על פר של יום שמיני עצרת מגרילים פיס, סוכה שם, שם. 13. חלק…לשמונה: על-פי קה׳ יא, ב, ונדרש ׳תן חלק לשבעה אלו ז׳ ימי הסוכה וגם לשמונה – ביום השמיני עצרת׳(קה״ר יא, ב). 14. קרבן בשיר: על-פי סוכה שם שם, והוא פר אחד שמקריבין בשמיני עצרת בשירה. גדול יום ה׳: על־פי יואל ב, יא כאן: יום שמיני עצרת הוא חג מיוחד. 15. שדור את תפילתך: ערוך תפילתך. והזכר במוספך: הזכר בתפילת מוסף של יום שמיני עצרת. 16. גשמי מטר ארצך: ׳משיב הרוח ומוריד הגשם׳, וראה טור ושו״ע או״ח שם סימן תרסח סעיף ב׳. יפתח לך ה׳: על־פי דב׳ כח, יב. 17. יהיה היה והווה: כינוי לה׳ על שום נצחיותו. ישלח נגיד ומצוה: שליח, הוא המשיח, על-פי יש׳ נה, ד. 18. כי גדול ה׳: יום הגאולה. 19. הנה זה אלהינו: עדה״כ יש׳ כה, ט. 20. רוח… ה׳: על-פי איכה ד, כ. 21. חזק צור: כינוי לה׳. אין לו ערך: אין שיעור ודמיון לגדולתו. בנה דבירך: בנה את מקדשך. 22. נשמת ה׳: רמז לייעוד השיר.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

אוקטובר 2014
א ב ג ד ה ו ש
« ספט   נוב »
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  

רשימת הנושאים באתר