ארכיון יומי: 10 באוקטובר 2014


Le mariage trad. chez les juifs marocains

 

LE MARIAGE TRADITIONNEL CHEZ LES JUIFS MAROCAINS – ISSACHAR BEN-AMI

kessoua kbiraלעילוי הנשמות הטהורות אסתר וגלאוסיה וייזר ז״ל

A Sidi Rehal, mercredi matin, les hahamim viennent chez la fiancee, et, en presence du marie, ils evaluent la valeur de la dot. Le jeune homme annonce le montant du sdaq qu'il offrira a sa femme. Le pere de celle־ci demande generalement une augmentation, que le marie accorde. On conduit ensuite la mariee au mikve pour le bain rituel. Au retour, on l’emmene dans une maison proche de celle du marie, ou on lui fait l'azmomeg. Pendant que des femmes chantent et dansent, d'autres appliquent du henne sur sa tete et la peignent. Ses cheveux sont noues et transformes en une multitude de fines nattes.

 Apres le maquillage, on lui couvre la tete, et toutes les femmes presents s'approchent d'elle et implorent sa benediction, en disant:

 "Couvre-nous de ta protection!

O Dieu, qui protege cette tete, protege-nous!

 Protege mes enfants, mon mari et tous les gens!

Sois benie et heureuse! "

 La mariee est dans un etat particulier de grace et sa baraka est fort recherchee.

 Elle est alors habillee et couverte d'un festoul. Pendant ce temps, les islan conduisent le fiance au bain et l'aident a se laver. Au retour. a l'entree de sa maison, cinq tamzwarat l'attendent. Chacune prend une pousse, qu'elle trempe dans l'eau de fleur d'oranger, et donne cinq coups au marie  encore juche sur sa mule, pendant que I'assistance lance des cris de joie.

Ces coups sont donnesdans un but de purifaction. Au Maroc' les fiances sont parfois l'objet de cette coutume.

 On l'installe sur une table, ou il attend la venue de la mariee. On envoie la meme mule afin de ramener la jeune fille, qui est deja prete. Son pere ou son frere la souleve et la depose sur la monture, que chevauche son petit frere ou celui du marie. La majorite des personnes qui l'accompagnent tiennent des bougies et des torches; les femmes dansent, battent du tarr et chantent:

"Qu'elle lui porte la benediction,

O mere, quel bonheur!

 La fiancee est benie,

quel bonheur!

De l'argent et des enfants,

o, mere, quel bonheur!

 II lui donnera l'aisance,

quel bonheur! "

Les hommes prennent part aux chants et les jeunes gens tirent constamment des coups de fusil. Quand le convoi arrive pres de la maison du marie, sa mere sort avec une cuvette pleine d'eau, ou elle fait tremper les pieds de la mariee. Ensuite, elle lui met sur sa main du beurre et du miel, que la fille plaque au mur. On lui donne aussi un oeuf, qu'elle brise au seuil de la porte; elle y trempe sa main et l'applique encore au mur. Son pere la souleve et la depose surla mertba – c'est une table basse qui sert pour la ceremonie nuptiale' le Talomon est totalement ignore des juifs de l'Atlas – . Le marie montre au rabbin une piece qu'il veut offrir a la mariee.

 L'assistance crie: "Trouee, trouee, la piece ne vaut pas! Apres avoir beni le vin, le rabbin verse le contenu du verre dans un autre recipient et brise le verre contre la table; Le marie et les jeunes gens montent ensuite sur la terrasse et lancent des bouteilles. Ceci est considere comme une protection contre le mauvais oeil des gens. La mariee est alors deposee dans le srir ou alcove, ou elle trouve une bougieallumee, – " Le mariage doit etre consomme toute lumieres allumees…pour que la mariee soit toujours devant son mari comme une lumiere eblouissante " –  une jarre d'eau et un bol avec de la fleur d'oranger. En entrant, sa mere ou la soeur du marie asperge le mur avec le parfum. Les assistants sont invites a un diner. Ils doivent immanquablement gouter au moins a trois plats: boulettes de viande, poulet et dessert. Les maries recoivent de la langue de vache preparee avec des amandes, des raisins secs, des oignons, de la cannelle, du sucre, des dattes et du miel. ils prennent leur repas au lit, en meme temps que les jeunes gens et les jeunes filles. C'est une marque de faveur que le marie accorde a ses amis et a tous ceux qui lui sont chers.

הערצת הקדו.-יהודי מרוקו-י.בן עמי

 

 הערצת הקדושים בקרב יהודי מרוקו – יששכר בן עמי. 

שירי ההילולא והזיארהחוברת 5

הפיוט והשירה מהווים אמצעי חשוב לביטוי היחס לקדוש בהילולה הנערכת ליד קברו, בבית־הכנסת או בבית, וכן בכל ביקור אצל הקדוש. בעזרת השיר והפיוט מבקשים החוגגים לבטא את התרוממות רוחם ואת אהבתם והערצתם לצדיק.

ניתן להבחין בליטורגיה זו בסוגים שונים של שירה. סוג אחד הוא הפיוט הכתוב כולו בעברית והמושר באופן בלעדי על־ידי הגברים. מטרתו לפאר ולשבח את הקדוש, ולא פעם הוא חובר לאחר שהפייטן הבריא ממחלה בזכות הקדוש או שהיה עד לנס מסוים או לאחר ביקור אצל הקדוש שהרשים אותו. פיוטים מהסוג הזה נפוצים בכתבי־יד ובדפים בודדים, ורק חלק קטן מהם הובא לדפוס בקבצים שונים. סוג אחר הוא הפיוט הכתוב הן בעברית והן בערבית כאשר בית אחד כתוב בעברית ומיד אחריו בא בית בערבית או שהפיוט מתחיל בעברית ורק הבתים האחרונים כתובים בערבית. גם סוג זה מושר בעיקר על־ידי הגברים, אם כי הנשים מכירות בדרך כלל את הקטעים בערבית. סוג שלישי הוא השיר הכתוב כולו בערבית בצורת קסידה. זוהי בעיקר שירת הנשים לכבוד הקדוש, המאופיינת על־פי־רוב במקצב חזק שסוחף את החוגגים. גם גברים מצטרפים לשירה, במיוחד כאשר מושרות אותן הקסידות המפורסמות והידועות לכל מי שהשתתף אי פעם בהילולה.

לרוב מוקדשים הפיוט והקסידה לקדוש מסוים באופן בלעדי, אך בשירים רבים מוזכרים יותר מאשר קדוש אחד. בין הקדושים המפורסמים יותר, כמעט ואין קדוש שלא ידועים שירים ופיוטים המוקדשים אך ורק לו. שירים בלעדיים אלה מושרים בטכס ההילולה של הקדוש, לרבות בעת המכירה הפומבית של כוסות היין או המחייא לכבודו כאשר מעלים בשיר את ניסי הקדוש ומבליטים את התועלת שבשתיית כוס היין, וזאת כדי להמריץ את הקונים להעלות את הצעותיהם לקניית הכוס של הצדיק.

יש לחנים ותבניות שיריות מאוד מפורסמים החוזרים בשירים שונים כאשר רק התוכן משתנה. בהרבה שירים, ובעיקר בשירים בערבית מצוי למשל, הבית הבא:

זכותו תכון מעאנא                                  זכותו תעמוד לנו

חנא וישראל כוואנא                               לנו ולישראל אחינו

הודו לה׳ כי טוב                                     הודו לה׳ כי טוב

בית זה יכול להוות סיומת של שיר או יכול לשמש כפזמון חוזר של שיר. רואים בבית זה את השימוש של עברית וערבית בערבוביה, דבר שאינו יוצא דופן בשפת היום־יום של היהודים במרוקו.

 הערות המחבר : 

         ראה דוד בן חסין, תהלה לדוד, קזבלנקה 1931, עמי מח, ובו פיוט נפלא שכתב המחבר כאשר עלה לקברו של הקדוש הקבור באגיגה, כנראה במחצית השנייה של המאה השמונה־עשרה. צוין בפיוט ששמו של הקדוש לא ידוע: ״ואם שמך מהם נעלם…״.

           יש מאות רבות של פיוטים ושירים המצויים עדיין בכתבי־יד. ראה, למשל, את כתבי־היד שבספריה הלאומית בירושלים: כ״י מס׳ 4286 (״קינות… קצאייד״, מאת מימון בן דוד גיגי), כ״י מס׳ 4288 (״קצצת איוב״, מהמאה התשע עשרה), כ״י מס׳ 8°5596 ומס׳ 8°5595(בהם פיוטים על משפחת אביחצירא) וכ׳׳י זיני: כ״י מהאוסף הפרטי של ר׳ דוד עובדיה, ירושלים, וכתבי־היד שבמכון בן־צבי, ירושלים: כ״י מס׳ 2131 ובו פיוט על ר׳ כליפא ק־מלכא, ר׳ יצחק הלוי ור׳ דוד בן־ברוך; כ״י מס׳ 2065 ובו פיוט על ר׳ רפאל אנקאווה ור׳ עמרם בךדיוואן, וכ״י מס׳ 2102 ובו פיוט על ר׳ עמרם בךדיוואן. תודתי נתונה לד״ר י׳ שיטרית מאוניברסיטת חיפה, המכין עבודה על נושא זה, על שהסב את תשומת לבי לכמה מובאות שבכתבי־היד.          

ראה א׳ חאדידא, קול ששון, קזבלנקה תשי׳׳ג: חיים סויסא, שמחה וששון, מהדורה ב׳ ע״י י׳ לוגאסי, ירושלים חש״ד: חיים סויסא, ספר ישמ״ח צדיק, החוברת החשובה ביותר ובה עשרים וחמישה פיוטים ושירים על קדושים שונים ושיצאה לראשונה בקזבלנקה בשנת 1945 : דוד בן חסין, תהלה לדוד, קזבלנקה 1931 (מהדורה מורחבת מאת אהרן בן חסין. המהדורה הראשונה יצאה לאור באמשטרדם בסוף המאה השמונה־עשרה), ובו שירים לכבודם של ששה שד״רים מא״י: יעקב ברדוגו, קול יעקב, לונדון 1844; יחייא בן מכלוף אר־דאהן, אני לדורי, קזבלנקה 1944: יהודה קסוס, וזאת ליהודה (הוצאת המחבר, ללא תאריך); ראובן אג׳ייני, ספר שפתי רננות, ירושלים תשל׳׳ג: יוסף יפרח (עורך), יגיל יפרח, חיפה תש״מ, עמי 268-257 (בקובץ מובאים 30 שירים על 29 קדושים ששרים בזמן מכירת כוסות לכבוד הקדושים); א׳ חזן, שירי פרג׳ שוואט, ירושלים תשל״ו: א׳ חזן, ״השירה והפיוט בצפון אפריקה — המשך וחידוש״, פעמים, 2 (קיץ תשל״ט), עמי 47-39: בן עמי — ר׳ דניאל: ,Haim Zafrani, Poe'siejuive en Occident musulman, Paris 1977; L. Brunot et E. Malka 276 .Textes jude'o-arabes de Fes,Rabat 1939, p

מורשת יהדות ספרד והמזרח- י.בן עמי

  4 – בין ספרדים ואשכנזים באמסטרדם.    יששכר בן עמי דף מס' 135.

                     מאת יוסף מכמן – מורשת יהודי ספרד והמזרחמורשת יהדות מרוקו

הנוהג להשתמש בתעתיק הפורטוגזי לשמות ההברות האשכנזיות נשאר בתוקפו במשך המאה התשע עשרה והשם הרשמי, כפי שהוא מוגש לאישור המלך, שכן לפי החוק היה על כל אגודה לקבל אישור מהמלך, הוא תמיד בהתאם להברה הספרדית כגון AHABATH ACHIM HALICHOT OLAM HAGAGASHA' 1875.

והנה, בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים אנו עדים למהפכה זוטא : בצד הברות בעלות שם פורטוגזי כגון ACHAWA 1894, צצים שמות לפי ההברה האשכנזית כגון TOUT 1898 ואין זה מקרה.

זו היא התקופה הראשונה, שיש בה צמיחה כלכלית ועלייה חברתית של האוכלוסייה עד כדי השתחררות מן ההשפעה הספרדית. נוסף לכך חדרה גם השפעתם של תלמידי הרב שמעון רפאל הירש, המדגיש בכתביו את המבטא הגרמני אשכנזי של מלים עבריות.

לא כולם מסוגלים היו להתאים את עצמם לגמרי למנהג החדש, וכך אנו מוצאים צורות של תעתיק, שהייתי מכנה אותן מבטאי אנדרוגינוס, חצי ספרדית וחצי אשכנזית כגון " rodfei sholoum, נראה היה, שסוף סוף הגיעו האשכנזים באמסטרדם לעצמאות לשונית.

גם האגודות הציוניות נוהגות לקרוא לעצמן לפי מנהג זה. תנועות הנוער של המזרחי, שנוסדו בשנת 1917, נקראות   zichroun jangakouw, our chodosjוכלי המבטא שלהם " מיזרוחו ". והנה בשנות השלושים של המאה העשרים קם זרם בתוך תנועת המזרחי, שרצה להגשים את רעיונותיו של משה לימנס.

תנועת הנוער של המזרחי באמסטרדם עברה להתפלל בהברה ספרדית, אמנם במתכונת ארצישראלית בשנת 1938. ברור שהשפיעו על החלטה זו המאורעות הדרמטיים של התקופה, שגרמו להקצנה במחנה הציוני.

החלטה זו, שנתקבלה והוגשמה על אפם ועל חמתם של רבני הקהילה ופרנסיה, משתבצת בהשקפת העולם הציונית של הנוער, שהעמידה את ארץ ישראל בראש מאוויו.

אולם עובדה היא, שאמסטרדם היית העיר היחידה בעולם, אשר בה התקיים מעבר זב בתפילה אל המבטא הארצישראלי לפני שנת 1940, ובלי שום ספק היה קל יותר להגיע לציד כזה שם, משום שקיימת הייתה קהילה בעלת מסורת ארוכה, שבה נהגה ההברה הספרדית בתפילה.

התעכבנו על עניין ההברה הספרדית, משום שהוא נותן לנו קנה מידה אובייקטיבי לקביעת השפעת הפורוטוגיזים על ההוכדיטשה יודן, אבל ההשפעה הייתה רחבה יותר וכוללת את כל תחומי התרבות. הכרת עליונותה של ההברה הספרדית הביאה בצידה התעסקות רבה בנושאי לשון, כמקובל אצל הספרדים בכלל.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

אוקטובר 2014
א ב ג ד ה ו ש
« ספט   נוב »
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  

רשימת הנושאים באתר