ארכיון יומי: 25 באוקטובר 2014


השירה היהודית העממית – לערובי-י.לסרי

הקצידה הזו, שיש אומרים שמבוסס היא על מקרה אמיתי, ארוכה מאוד ולכן אביא אותה ברשותכם בקטעים ואסיים אותה בהקדם……רצוי לשמוע את הקצידא יחד עם מילות הקצידא….

מחבבת בן שושןבן שושן

אהבת בן שושן

 http://youtu.be/kulmJHm_4N0

אופלליל ייא טול הזרי , וועלאש מולוע ביהום

ולאורך הלילה ארכו הזיותי, ומדוע אני מאוהב בם ?

 

ווזאני לפיראק פססבאח בכרי, וולחבאב קללת מזיהום

והפרידה מהם בבוקר השכם ואהובי בחוסק בואם

 

וולחבאב תוולאוו מגייריין, אולא קררת לכיר פיהום

וידידי היו לנעגנים ואף לא ידעתי טובת כולם

 

אוחקק נאבי סיד ננאס, מא נווכל גיר רבבי עליהום

נשבע אני בנביא אדון בני אנוש, ועליהם משגיח ריבון העולמים

 

וואנא ללי מתחחנת מן סגגרי

הן אנוכי שהתייסרתי מנעורי ( 2 )

 

סבאתני טפלא זינתא מא כאן, סרת גיר כלפא נזרי

שבתה אותי עלמה ויופיה נדיר, נמצאתי בפסיעה מתרוצץ

 

סרת פי כלפא נזרי

נמצאתי  בפסיעה מתרוצץ

 

סלבת עקלי בטטולא וותתיהאן, אנא סגיר מאזלת דררי

טרפה דעתי בזקיפות קומתה ובתהיה, אני צעיר עודני נער

 

אנא גשים מאזלת גררי

אני פתי עודני, תמים בניכר

 

מא נוויתבס לעשק ישררב לבהאן, נסיר תאצל פי קלוב

לא חששתי כי אהבה תצרוב אצבע ובוהן, ואהיה לכוד בלבבות

 

סעאב ווכסאן, אנא גשים מאזלת גררי

קשים ורעים, אני פתי עודני תמים

 

וואנא ללי מתחחנת מן סגרי

אני שהתייסרתי כבר מנעורי

 

וואנא ללי חסלת פי בלייא ווסבאתני קולת זינהא

אני שנלכדתי בנערה ושבתה אותי, ביופיה הכביר

 

בעיון כחל כזרת פייא כללאתני, פי תמחינא

בעינני שחורות הביטה בי, והותירתני עמוס דאגות למכביר

 

לממא לית ביתמשייא, חקית סארי פוסט סבינא

המשכתי ואני במצעד מהלכי, מלמלתי לעצמי בזו הברירה

 

הייא פלאצל רומייא, ווסמהא מרייא מולירא

היא נוצרייה במוצאה, ושמה מארייא מולירא

 

בעד לכתאם נפדח סררי, בעד לכתאם נפדח סררי

בתואנה זו נתגלה סודי, בתואנה זו נתגלה סודי

 

חין זאבני רבבי וונעיד ללי כאן, סמחולי ווקבלו עדרי

מאחר ולזה הביאני האל, אספר מה היה, סילחו לי וקבלו גרסתי

 

סמעו חדיתי סייאדי בקלוב חנאן, תראו כאן עייא צברי

שמעו שיחתי רבותי בלבבות חוננים כי פקעה סבלנותי

 

צעב ווסקא ווכסרת דראהמין, על לוואלדין

קשיים ויגע והפסד ממונות, על ההורים

 

עליהא וועלא לכוואן, אנא גשים מאזלת גררי

עליה ועל אחיה, אני פתי עודני נער

 

וואנא ללי תמחחננת מן סגרי

אני שהתייסרתי מנעורי

http://youtu.be/kulmJHm_4N0

קהלת צפרו – רבי דוד עובדיה ז"ל

 

תעודה מספר 69 

בעה״ו התקנ״ח – 1798

רבי דוד עובדיה

רבי דוד עובדיה

בראותם בהזותם יחידי קהל קדוש קהל צפרו יע״א שהחכם השלם הדיין המצויין כמהה״ר שלמה ס״ט בכה״ר מימון נ״ע הוא נושא במשאם של צבור והכנסת אורחים וצרכי צבור מוטלים עליו ואין לו שום הנאה מן הצבור כלל לא רב ולא מעט לכן ובכן נועצו לב יחדיו  לעמוד לימין החכם הנז' ונתנו לו השליש בהנאת בית הכנסת הגדולה הי״ג אשר פה צפרו יע״א דהיינו השליש בהאלרינטא׳ס – בהכנסה ממכירת עליות לספר התורה – ונדרים ונדבות וכיוצא בהם וכל הנאה שנוהגים ליהנות בה השלוחי צבור שמקודם לזה ולעמוד לשרת בקדש להיותו שליח צבור בין בחול בין בשבת בין בימים טובים לפי שראו שכל תנאי שליח צבור כלולים בוחכמה וענוה ויראת חטא ובעל מעשה ומרוצה לקהל וריקם מעבירות וקולו נעים ונאה דורש ומקיים ומזכה את הרבים בדרשותיו ומוסריו ותוכהותיו שהם נכנסים בלב כל שומעיהם כמסמרות נטועים  ודבריו נשמעים לבריות ורוח הבריות נוחה הימנו וראוי להיות שליח בין ישראל לאביהם שבשמים, ואלה שמות האנשים אשר נקבו בשמות ונקש׳׳מ בדלב׳ ושח״ך כל א׳ למש״י ובכח הקוש״ח הודו והסכימו על החכם הנז' ככל האמור וזה שמותם הר׳ אברהם ן׳ הר׳ מרדכי ה״ן אלבאז ס״ט והר׳ דוד ן׳ שלמה הכהן והר׳ שלמה בכהה׳׳ר שלם ה״ן מאמן והר׳ אהרן ן׳ הר׳ יעקב הכהן והר׳ יוסף ן׳ הר׳ משה אצאייג והר׳ יוסף ן׳ מכלוף ה״ן המו והר׳ אהרן ן׳ מרדכי ה״ן אלבאז והר׳ מכלוף ן׳ הר דוד ה״ן המש והר׳ משה ן׳ כד״ה׳ר יוסף ה״ן אדהאן נ״ע והר׳ דוד ן׳ הר׳ משה ה״ן אזולאי והר׳ יוסף ן׳ אברהם ה״ן הדוש והר׳ יעקב ן׳ אברהם ה״ן אביטבול והר׳ מימון ן׳ אברהם ה״ן אסודרי והר׳ שלמה ן׳ עזראן והר׳ אהרן ן׳ הר׳ מסעוד ה׳׳ן שלוש והר׳ אברהם ן׳ שלם ה״ן אלקובי והר׳ עמור ן׳ מרדכי ה״ן אסולין והר׳ דוד ן׳ ה׳׳ר מוסא ן׳ יתאח והר׳ מוסא ן׳ הר׳ עמור ן׳ יתאח והר׳ יוסף ן׳ הר׳ יעקב ן׳ שרביט וידיע ן׳ ישראל והר׳ מוסא ן׳ הר מסעוד ן׳ יתאח והר׳ סאלם ן׳ מכלוף ן׳ חמו והר׳ מימון אחיו והגזבר הנאמן ירא את ה׳ מרבים כה״ר יהודה אזייני ס״ט והר׳ סמהון ן׳ הר׳ יהודה ה״ן הרוש והר׳ שמעון ן׳ משה ה״ן אצאייג והר׳ יהודה ן׳ אברהם סיסו והר׳ יהודה ן׳ משה עולייל והר׳ מכלוף ן׳ אהרן הכהן והנגיד של חברת קוברי מתים הר׳ מאיר ן׳ שמואל היין חותא והר׳ יהודה ן׳ מכלוף ה״ן הרוש והר׳ מימון ן׳ יעקב ה״ן חמו שכלם נקוש״ה על כל האמור מלבד שאר הק׳׳ק שמתפללין בב׳׳ה הנז' שכלם כאחד הסכימו למנויו של החכם הנז׳ ולראיה וזכות ביד החכם הנז׳ וביד יחידי הקהל וחת״ם בד׳ לאייר חדש זו ש׳׳ש בת ציון לפ״ק.

והואלו לבאר שאם יחידי הקהל הנז'׳ הסכימו ועלתה הסכמתם לסלק לכל הש״ץ שכל בתי כנסיות שבעיר הלזו צפרו יע״א גם החכם כההר״ש הנז׳ כאחד מהן ולראיה חת״פ עה״ך והשו״ב וקיים.

אברהש א׳׳א יעקב אציני סי״ט היים יוסף הכהן ס״ט

וצריך לאודועי שאם הסכימו הרבנים ושלוחי צבור של הכא צפרו יע״א ויחידי ק״ק צפרו הנז׳ על בנין בית הכנסת שרצה לחדש החכם השלם הדו״מ כהה״ר שלמה הנז׳ והסכימו ע׳׳י לבנותה ולזכות בה אין במתנה ההיא ממש ויחזור השליש הנז׳ לזכות הקהל כבראשונה וקיים.

אברהם א״א יעקב אציני סי״ט

אחר שהסכימו יחידי קהלנו הנז״ב בקושח׳׳ך והצבור שמתפללין בב״ה הגדולה הנז׳ שנתרצו להיות החכם הנזכר ש״ץ בב״ה אף ידינו תכון עמו גם זרועינו תאמצנו בכח ההסכמה שהסכימו להיותו ש״ץ ולזכות בהנאת השליש של ב״ה הבז׳ ולעמוד ולשרת בה כי ידענו נאמנה שהוא דורש ומקיים ולראיה חת״פ ארבעה ימים לאייר חדש זו ש״ש והבית אשר בנה שלמה לפ״ק וקיים.

אברהם א״א יעקב ן׳ אציני                    יעקב א״א א״א כהה״ר יופף זלה״ה ארהאן ס׳׳ט

מסעוד בן עמור ן׳ יתאח סי״ט יהודה סירירו יש״ץ סליט״א

יפה הסכימו הקהל יש״ץ והחכמים לבל תהיה האמת נעדרת ולהרים דגל התורה גם זרוענו תאמצנו  ולראיה ח״פ.       הצעיר אהרן אפרייאט

גם אנחנו מהנמנים לדבר מצוה מסכימים ע׳׳י הקהל שהסכימו לדבר הזה והכל שו״ב ואמת ונכון וקיים.

שלמה א״א יהושע בן חותא סי״ט חיים יוסף הכהן סי״ט מסעוד א״א חיים יופף הכהן סי״ט

שלמה א״א אהרן אלבאז סי״ט

גם אנחנו מסכימים על כל האמור לעיל                 משה א״א מימון נ״ע הכהן סיל״ט

נעשו מזה שני טופסים וזה ניתן ביד כההר״ש הנז'.

קהלת צפרו – רבי דוד עובדיה ז"ל

תעודה מספר 106

התקע"ד – 1814 – ב"ה

בראותם בחזותם יחידי קהלינו יש״ץ ה״ה החשוב ומעולה הנבון כה״ר משה אלבאז יצ״ו והחשוב ומעולה הר׳ שלמה ה״ן מאמאן והחשוב ומעולה הר׳ אברהם אלבאז והחשוב ומעולה הר׳ מכלוף ה״ן עטייא והנגיד החשוב ומעולה הר׳ שלמה אדהאן והחשוב ומעולה הר׳ אהרן הכהן והחשוב ומעולה הנבון הר׳ דוד ה״ן מאמאן והחשוב הר׳ יוסף ה״ן חמו דידי׳ אדבדובי והר׳ יעקב ה״ן אביטבול והחשוב הר׳ משה ה״ן צרולייא שהן היום כלנו כצאן תעינו  אין מנהל  אותנו ואין מנהיג ונשאר כצאן אשר (אין) להם רועה  לית דין ולית דיין כי כל איש הישר בעיניו יעשה  ונהיה חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו  מיד עמדו על עמדם וקמו קימה שיש בה הידור ונתכוונו לש״ש ונמנו וגמרו למנות דיינים ומנהיגים מחדש ויגמור אלוה בעדם ונתקיימה עצתם ומחשבותם לטובה ובחרו להם שני ת״ח מבחר המין טובים השנים, ויהיו לנו לעינים, ה״ה החכם השלם והכולל הדו״מ כהה״ר יהודה בכה״ר משה אלבאז והחי הש׳ והכולל הדו״מ כהה״ר מאיר בכה״ר יחייא נ״ע ה״ן צבע ומנו אותם וקבלו אותם עליהם ועל זרעם  אחריהם מהיום הזה והלאה לדין ולהורות ולשפוט בין איש ובין רעהו כאשר עיניהם תחזינה מישרים, ולית מאן דימחא בידייהו ויימר להון מה עבידתו וכל מה שיעשו מהיום הזה והלאה עשוי ומקובל ומרוצה עליהם בספ״י כאשר כתוב וחתום ביד החכמים הנז׳ באורך ולהיות כי ראו והתבוננו יחידי קהלינו הנז׳ שכה״הר מאיר צבע הנז׳ מיצרך צריך וצריך סעד לתמכו ולהחזיק בידו באשר ימצא פנאי לעסוק בדינים ובצרכי הרבים וכיוצא לכן נדבה רוחם אותם ונכמרו רחמיהם אליו ונתנו לו הרביע בבה״כ הגדולה הי״ג שבמתא צפרו יע״א ליהנות ממנה מכירותיה מהיום הזה והלאה ובכן אמרו לנו אח״מ יחידי קהלינו הנ״ב בזה״ל כתבו והתמו ותנו ביד כהה״ר מאיר הנז׳ שנתננו לו הרביע בבה״כ הנ״ז ליהנות מפירותיה בשט״ו שיטרח ויעסוק בצרכינו ובשכר בטלתו שמתבטל מעסקיו ועוסק בצרכי הרבים כאמור בפנים וכ״ז דוקא כ״ז שהוא מרוצה לנו ובעת שיעלה על דעתינו לסלקו מהנאה זו הרשות בידינו ולית מאן דימחא בידן דאדעתא דהכי נתננו לו מתנה זו מעכשו ועדיין צריכין אנו לבאר באיר הטיב שמתנה זו שנתננו לו אינה מתנה החלטית אלא ליהנות ממנה כ״ז שאנו רוצים וחפצים בו בדלא למימר כבר הנהיג שררה בפנינו והחזיק בה ובלי שום ט״ו אלא שיהנה ממנה עה״ד האמור ורצה וקע״ע החכם הנז׳ בספ׳׳י ויובן שהרביע של בה״כ הנז׳ שנתננו לו הוא מהמחצית שהיה ביד כהה״ר שמעון אזולאי דהיינו שיתחלק המחצית הנז׳ לשני חלקים הרביע יהנה ממנו כהה״ר שמעון אזולאי והרביע יהנה ממנו כהה״ר מאיר הנז׳ והמחצית ישאד לזכות הקהל יש״ץ לעשות ממנו מה שלבם חפץ כקדם וכבתחילה ע״כ הואילו לבאר יחידי קהלינו הנז' ולראיה ביד כהה״ר מאיר הנז' שכן הודו לפנינו הקהל הנז' וצוו לנו לכתוב ולחתום וליתן בידו ח׳׳פ והי״ז בשלהי אב יה״ל ש״ש ה ת ק ע ד ליצי׳ וקיים.

שלמה א״א יהושע כן חותא ס״ט יעקב ן׳ חיים ס״ט נעשה מזה ב׳ גופות זה ניתן ביד הקהל הנ״ב וכיוצא בו ניתן ביד החכם הנד.

סופרי בית דין. ליד הדיינים מינו סופרי בית הדין תפקיד אותו מילא רבי יעקב אבן צור בפאס, ונראה שהם היו רושמים את טענות בעלי הדין וכותבים את פסקי הדיינים.

סופרי כתובות ושמאי נדונייא. משרה זו נראה שלא הייתה במינוי. ברם הרבנים שזכו בה בדור הראשון הורישו אותה לבניהם מדין שררה. בצפרו נתונים היו ענייני הנישואין ושומת הנדונייא בידי הרבנים ממשפחת אלבאז.

תולדות היהודים באפ' הצפ.ח.ז.ה

מהלכו של המרד

המרד בתפוצותתולדות. הירשברג

לכתחילה היהודים ואויביהם נמלטו אל אלכסנדריה, אבל כאן הצליחו היוונים להכות את היהודים. לפי מסורת חז"ל נחרב אז בית הכנסת הגדול של אלכסנדריה. ואולם כישלון זה לא דיכא את רוח המורדים. היוזמה עברה, כך ממשיך אבסביוס, אל יהודי קיריני, בהנהגתו של לוקואס, לאחר שלא יכלו לצרף את אלה – כלומר את יהודי אלכסנדריה שהוכו, עשו שמות במצרים והחריבו את אזוריה.

הקיסר נאלץ לשלוח נגדם את מארקיוס טורבו בראש גייסות רגלים, צי מלחמה ופרשים. לאחר קרבות רבים תחת לוקאס מלכם. דברים אלו אירעו בשנה השנייה של המרד ובשנה השלישית, שהייתה שנתו האחרונה של טראיאנוס וראשונה של אדריאנוס.

לארם-נהריים, שגם בה התקוממו היהודים, נשלח באותו זמו לוסיוס קוויטוס ; הוא שנתמנה לנציב ארץ ישראל, כאות הוקרה על שדיכא את יהודי ארם נהריים ועשה בהם שפטים. עד כאן תיאורו של אבסביוס.

בהיסטוריה של רומי מאת דיו קאסיוס, שכתב אותה במחצית הראשנה של המאה השלישית, מוקדש קטע מיוחד למלחמה זו, וזו לשונו : " וטראיאנוס יצא משום כך וכעבור זמן קצר התחיל לחלות. ואז השמידו היהודים בקיריני את הרומאים ואת היוונים, בהעמידם בראשם את אנדריאס.

ואת בשרם – של אויביהם – אכלו ובני מעיים שלהם עשו חגורות, ובדמם משחו את עצמם ; ואת עורם לבשו על עצמם ; ורבים ניסרו באמצע את הגולגולות. אחרים השליכו לחיות טורפות ; אחרים הכריחו להילחם זה בזה.

כתוצאה נהרגו בסך הכול 220.000 איש. במצרים עוללו הרבה דברים דומים. וכן בקיפרוס, כשבראשם עומד אחד ארטמיון ; וגם שם איבדו 240.000. ומשום כך אסור לשום יהודי לבוא לאי הזה. ואם אחד, אנוס מפני הרוח, נזרק על האי, הורגים אותו. את היהודים ניצחו עוד – מצביאים – אחרים, וגם לוסיוס שנשלח על ידי טראיאנוס.

אותו חלק בדברי דיו קאסיוס, שבו נמצא קטע זה, הגיע אלינו רק בסיכומו של כסיפילינוס, מעתיק־מסכם בן המאה האחת־עשרה, ויש הרוצים לזקוף את הגוזמאות בתיאור האכזריות למעתיק זה, כי דיו עצמו נחשב לסופר אובייקטיבי, שלא היה נגוע בשנאת יהודים.

 אולם לנו נראה, כי הוא מצא תיאור זה במקורותיו ודאה חובה לעצמו למוסרו, כשם שמסר סיפורים בדומה לזה על עמים אחרים. התעמולה נגד היהודים באלכסנדריה הפיצה את המעשיות על אכזריות היהודים בקיריני וב­מצרים והן מצאו אזניים קשובות.

 באחד הפאפירוסים המצריים מימי מרד זד, מת­פללת אֶבִדַימוֹנִיס הזקנה אל האלים, שישמרו על בנה לבל יצלו אותו האויבים. על דרכי התעמולה הזאת בתקופה זו ועל התעמולה הנגדית של היהודים נרחיב להלן את הדיבור.

ידיעות קצרות נשתמרו עוד אצל סופרים אחרים. ארטימידורוס דאלדיאנוס * ( המאה השנייה ) מוסר בקטע קצר על רוח הקנאה שמילאה את יהודי קיריני. גם לאחר שנוצח לוקואס נמשכו הקרבות בארץ זו. אורוסיוס (המחצית השנייה של המאה הרביעית) מציין במיוחד את ההרס הרב שנגרם בכל ארץ לוב, עד כדי כך שהקיסר אדריאנוס נאלץ להעביר לשם מתיישבים חדשים, ואלמלא הם אי־ אפשר היה לחדש את יישובה של הארץ.

הנזיר סינקלוס׳ סופר־דברי־הימים חשוב בקונסטאנטינופול ( בסוף המאה השמינית ובראשית התשיעית ), מספר על השמדת היהודים, שנלחמו בשכניהם היוונים בלוב, קיריני, מצרים, ועל הענשתם בידי אדריאנוס.

ספארטיאנוס ( סוף המאה השלישית וראשית המאה הרביעית ) הוא היחיד בת­קופה הקדומה המזכיר בקיצור את מרדם של יהודי ארץ־ישראל בראשית שלטונו של אדריאנוס. בהרחבת־מה עומד על עניין זה הקאתוליקיס הסורי בר־עברי, שנק­רא כך על שום מוצאו מהיהודים (1226—1286) : " ובשנה האחרונה ( לשלטונו של טראיאנוס ) התמרדו היהודים אשר באי קיפרוס, בסוריה ובחבש.

 גם יהודי מצרים המליכו עליהם מלך בשם לומינוס(!). הלה ריכז צבא ופנה לארץ־ישראל. גיסות רומי רדפו אחריו והרגוהו יחד עם רבבות יהודים בכל מקום.

מלומדים רבים תהו על הסיבות שהביאו להתלקחות זו, שלא קדמה לה שום התגרות מצד השלטון הרומי. כל אחד מהם הצביע על גורמים אחרים, שדחפו את יהודי מצרים וקיריני למרד: מניעים לאומיים או דתיים ( מלחמה באלילות ), או חברתיים וכלכליים.

 אין ספק שבקירינאיקה הרחוקה באה שנאת־יהודים של הגויים לידי גילויים גסים יותר מאשר באלכסנדריה התרבותית. ויש שייחסו למורדים מטרה של יצירת מדינה יהודית באפריקה או חידושה בארץ־ישראל.

התואר ׳מלך, שבו מכנה אבסביוס את לוקואם, מנהיג המרד, כאילו מעיד על אופייה המשיחי של התנועה ;, אף מצביעים בקשר לזה על מסעו של רבי עקיבא לאפריקה, ומוצאים סמוכים בינו ובין התלקחות המרד. אולם ספק אם מותר להסיק מסקנות מרחיקות־לכת מן השימוש בתואר ׳מלך, בייחוד מאחר שאישיותו ותפקידו אינם ודאיים, וכנגדו עומדת דמות מתחרה לכאורה, הנקראת בפי דיו קאסיוס בשם אנדריאס.

 אמנם, אפשר לפשר בין שני המקורות, כגון שהיו שני מנהיגים בשני שלבים של הקרבות, או שנקבל דעתם של רוב החוקרים בפרשה זו, הסגורים כי היו לו למנהיג המרד שני שמות, דבר שהיה שכיח דווקא בקרב יהודי מצדים ואפריקה.

אבל אפילו נצרף את כל הסיבות שעלולות היו לגרום להתפשטות התנועה, עדיין לא תצטייר לפנינו תמונה ברורה של המניעים הבלתי־אמצעיים להתעוררותה; דבר זה נסתר מעינינו. מכל־מקום את עצם המ­אורע של התקוממות מזוינת נגד רומי בארצות הגולה יש לזקוף על חשבונה של יהדות קיריני.

בספרות חז"ל נמצאו רמזים והדים עמומים למאורעות אלה. אולם קודם שבאים אנו להציעם עלינו לדון על שני המצביאים הרומיים, שעמדו בראש החיילות לדיכוי המרד, שמקורות חז״ל מרמזים עליו. האחד היה מארקיוס טורבו, שלא נזכר כל־עיקר בספרותנו, כנראה מכיוון ששטח פעולתו היה בקיריני ובמצרים.

לאחד דיכוי המתקוממים נצטווה מארקיוס למלא תפקיד דומה בדיכוי הברברים במאוריטאניה. המפקד השני היה לוסיוס קווייטוס, מנהיג הברברים במאוריטאניה, שעלה לגדולה בקיסרות הרומית. הוא עמד בראש גדודי הברברים המתנדבים, שהשתתפו במלחמה בדאקיה.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

אוקטובר 2014
א ב ג ד ה ו ש
« ספט   נוב »
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  

רשימת הנושאים באתר