רבי חסדאי קרשקש-זאב הרוי
רבי חסדאי קרשקש-זאב הרוי
גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי היא סדרת חיבורים מונוגרפיים על חייהם וכתביהם של האישים הבולטים בתולדות ישראל בשדה המחשבה, ההלכה והתרבות. החיבורים מתרכזים בשני תחומים: תולדות החיים והסיפור האנושי, תוך הדגשת חשיבותה של האישיות על רקע זמנה ומקומה; והיצירה הספרותית והרוחנית, תוך הדגשת תכניה, תרומתה הייחודית והשפעתה לדורות. החיבורים עוסקים באישים שפעלו למן העת העתיקה ועד המאה העשרים. מטבע הדברים, לא נכללו בסדרה כל גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי אלא דמויות נבחרות, שתרמו תרומה מכרעת לתרבות ישראל וטבעו חותם ניכר לדורות.
מחברי הספרים בסדרה זו הם החוקרים המובהקים בתחומם. עם זאת, הספרים פונים לציבור קוראים רחב ומוגשים בלשון שווה לכל נפש. עורכת הסדרה היא פרופ׳ אניטה שפירא, וחברי המערכת הם פרופ׳ משה אידל, פרופ׳ אברהם גרוסמן, מר צבי יקותיאל ופרופ׳ יוסף קפלן. העורך הראשון: פרופ׳ אביעזר רביצקי.
ר' חסדאי קרשקש
ר׳ חסדאי קרשקש, איש ברצלונה וסרגוסה, היה דיין ואיש הלכה ושימש מנהיגם של יהודי כתר אראגון בפרעות 1391 ולאחריהן. הוא היה יועץ של מלכים, פולמוסן, מדען, ופילוסוף יהודי מן המקוריים ביותר בכל הזמנים. הוא חיבר את ספר המופת האנטי-אריסטוטלי אור ה׳ והיה מבקרו הגדול והנועז של הרמב״ם. ביקורתו המהפכנית על הפיסיקה האריסטוטלית השפיעה על הדורות של גליליאו וניוטון, והוא הסרים את תפיסת היקום המודרנית. גישתו לזמן ולמרחב, לאינסוף, לדטרמיניזם ולאהבה השפיעה על שפינוזה. היה בו שילוב נדיר של מאמין תמים ופילוסוף ספקן, אירוני וחריף. הספר מתאר את התמורות ביהדות ספרד בימיו ומנתח את הגותו, וכך נמצא הקורא למד מדוע נכלל ר׳ חסדאי קרשקש בין גדולי הרוח והיצירה של העם היהודי.
זאב הרוי הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית בירושלים וראש החוג למחשבת ישראל. חתן פרס אמ״ת למחשבת ישראל לשנת תשס״ט. מחקריו הרבים עוסקים בפילוסופיה היהודית לדורותיה, ובפרט ברמב״ם, בר׳ חסדאי קרשקש ובשפינוזה.
פרק ראשון
לפני 1391
ר' חסדאי קרשקש (1340 לערך – 1410/11) נולד בברצלונה למשפחה ברצלונית ״.ותיקה ונכבדה של רבנים וסוחרים. בהקדמתו לספרו הפילוסופי הגדול, ׳אור ה׳ הוא מזכיר את שמו העברי המלא: חסדאי ב״ר יהודה ב״ר חסדאי ב״ר יהודה ב״ר חסדאי ב״ר יהודה. השם ״קרשקש״ היה שמו הפרטי הלועזי של אביו, ר׳ יהודה ב״ר חסדאי. לפי הנוהג שהיה מקובל בקטלוניה, שם המשפחה של אדם היה שמו הפרטי של אביו. אביו של חסדאי קרשקש כונה אפוא ״קרשקש חסדאי״, וסבו כונה כמותו ״חסדאי קרשקש״. הוראתו של השם המסקרן ״קרשקש״(בקטלאנית: Cresque; באראגונית: Crescas] אינה ידועה, אבל יש הסבורים שהוא נגזר מן הפועל הלטיני crescere (״לגדול׳/ ״לצמוח״) ומשמעו: שתגדל ותצליח! שמה של אמו של קרשקש היה רגינה. היו לו אח בשם שמואל ואחות בשם ונגס.
הו, ברצלונה ברצלונה! עיר נמל שוקקת ויפהפייה על הים התיכון הכחול, בירת קטלוניה. בשנות צעירותו של קרשקש חיו בה כ־40,000 תושבים, ביניהם כ־3,000 יהודים; אוכלוסיית קטלוניה כולה מנתה כ.000450. איש, ביניהם כ־18,000 יהודים. בעקבות המגפה השחורה שפקדה את חצי האי האיברי בשנים 1350-1348, והִכְתַה קשות בברצלונה, צנחו מספרים אלה, אולי ברבע או בשליש. באותם ימים הייתה קטלוניה חלק מכתר אראגון – לצד ממלכות אראגון, ולנסיה, רוּסיוֹן והאיים הבָּלֶאַרִיים. מלכו של כתר אראגון היה פירי הרביעי, שכונה ״בעל הפגיון הקטן״ על שום הפגיון הקטן שהיה נושא עמו תמיד כדי לדקור בו את מי שעמד בדרכו). הוא שלט ביד רמה ובהצלחה יחסית יותר מחצי המאה (1387-1336), אף שהסתבך במלחמות רבות מבית ומחוץ. בתקופה זו הגיעה שליטתו של כתר אראגון עד לארצות רחוקות כגון סרדיניה, סיציליה, ג׳רבה ואף דוכסות אתונה.
יהודי ברצלונה גרו בשני רבעים, שנקראו בקטלאנית calls. למילה call אטימולוגיה כפולה: היא מורה על "רחוב צר״ או ״סמטה״(מן המילה הלטינית .callum, שפירושה רחוב), אבל משקפת גם – לפחות בתודעה העממית – את המילה העברית "קהל״. הרובע היהודי הגדול (call major) הוקם בתוך חומות העיר העתיקה במאה העשירית, והרובע היהודי הקטן(call menor) הוקם בשנת 1257 מחוץ לחומות. אפשר לבקר היום באתר ההיסטורי של הרובע היהודי הגדול. להסתובב בסמטאותיו הצרות והאפלוליות המוקפות בניינים גבוהים ישנים, ולראות שרידים אחדים (כגון כתובות בעברית) מן הימים שהיה שכונה יהודית ססגונית והומה אדם, ובה בתי כנסת, בית מדרש, תלמוד תורה, מקווה, אטליז, שוק דגים, בית תמחוי, בתי מלאכה וחנויות. בין יהודי ברצלונה היו חצרנים ופקידים בשירות הכתר, רופאים, סוחרים אמידים ובעלי מלאכות: אורגים, צובעים, חייטים, סנדלרים, צורפים, נפחים ועוד. בעיר פעל גם בית בושת של יהודיות, ששכן בטירה החדשה (castell nou), בין הרובע היהודי הגדול לרובע היהודי הקטן.
רבי חסדאי קרשקש-זאב הרוי