ארכיון יומי: 3 ביוני 2024


שלמה א' גליקסברג-המדרשה הגבוהה ללימודים רבניים במרוקו -1967-1950פעמים 131 תשע"ב

ה. קמפוס המדרשה

יוזמי המדרשה והעומדים בראשה השתדלו שמקום הלימודים יהיה מתוכנן ומעוצב בצורה של קמפוס מודרני, בדומה למרכזי לימוד מודרניים מקבילים. במועצת הרבנים השלישית דיווח יצחק דהן שלימודי המדרשה עתידים להתקיים בבניין תלמוד תורה ש׳קרוב ביותר להתקיים׳, והדגיש שנעשים מאמצים שהחדרים יהיו ׳משוכללים ומתאימים לרוח הזמן׳.

אולם בניית הבניין לא הסתיימה עד פתיחת שנת הלימודים הראשונה, ככל הנראה בשנת 1950, ומשום כך התקיימו תחילה לימודי הקודש בבתי כנסת שבעיר ובאולם בית הדין, ולימודי החול התקיימו בבניין הפקולטה למשפטים של המכללה המרוקנית ברבאט. בראשית מאי 1952 עברה המדרשה למשכנה הקבוע בבניין התלמוד תורה ברחוב הנרי פופ. בתזכיר הכללי משנת תשי״ב הודגש כי ׳זה בנין מפואר ומשוכלל כלול מכל מצרכים מודרניים. בקומתו השלישית של הבניין היו כיתות הלימודים של המדרשה; מכאן ואילך התקיימו לימודי החול ולימודי הקודש באותה הכיתה. בקומה השנייה היו חדרי הפנימייה, כל כיתה והחדר שלה. ובקומה הראשונה היו חדר האוכל והמטבח.

  1. 1. סגל ההוראה

מנהלי המדרשה בראשיתה, ר׳ שאול אבן דנאן, הנשיא, וז׳אק (יצחק) דהן, המנהל הכללי, שאפו לגייס סגל הוראה איכותי. סגל ההוראה התחלק לשלוש קבוצות: רבנים מקומיים חברי בתי הדין, מורים מקצועיים מרבאט, לא־יהודים ברובם, ושליחים מארץ־ישראל.

  • תחילה הזמין ר׳ שאול אבן דנאן את ר׳ יצחק חזן, מחבר ׳שו״ת יחווה דעת׳ ולימים חבר בית הדין בקזבלנקה, לשיעורי מבחן, וגם התלמידים התבקשו לחוות את דעתם עליו. לבסוף נבחר לתפקיד המורה לתלמוד של המחזור הראשון (כיתה א) ר׳ דוד אלעסרי מהעיר סלא, שהיה באותה עת דיין בבית הדין האזורי ברבאט, ושהושאל מתפקידו לחצי יום הוראה. הוא לימד בחלק מן השיעורים גם את המחזור השני. לתפקיד המורה לתלמוד של המחזור השני(כיתה ב), נבחר ר׳ מסעוד אוחיון, שאף הוא היה מהעיר סלא, ושהיה תלמידו של ר׳ רפאל אנקווה. מלבד לימוד הש״ס כללה תכנית לימודי הדיינות גם שיעורי הלכה, בעיקר מחלק ׳אבן העזר׳ של ה׳טור׳ ו׳שולחן ערוך׳. שיעורים אלו לימד ר׳ שלמה אילה, ומאוחר יותר הצטרף אליו פעמים מספר ר׳ יהושע ממן. [נולד בצפרו, היה דיין וראש ישיבה בעיר צאפי וראש אב בית הדין במראכש. לימים עלה לארץ־ישראל ושימש דיין בנהריה, בבאר־שבע ובבית הדין הגדול לערעורים בירושלים. מחבר הספרים ׳שו״ת עמק יהושע׳ ו׳שתי ידות׳(׳יד רמה׳ ו׳יד חרוצים').]

דמות ייחודית בסגל ההוראה היה ר׳ משה מלכה, לשעבר רבה של אלעראיש ולאחר מכן סגן נשיא בית הדין בקזבלנקה, ולימים הרב הראשי וראש אבות בתי הדין של העיר פתח־תקווה וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. בהקדמה לספרו ׳שו״ת מקווה המים׳ סיפר ר׳ משה מלכה: ׳בשנת השתי״א נתבקשתי על ידי יו״ר וועד הקהלות מר יצחק דהאן י״ץ [ישמרו צורו] לעזוב את האזור הספרדי בכדי למלאת תפקיד מורה לספרות ודינים בבית המדרש לרבנים שנתייסר באותה שנה ברבאט תחת הנהלתו של הרב הראשי כמוהר״ר [כבוד מורנו הרב ר׳] שאול אבן דנן שליט״א [שיחיה לאורך ימים טובים אמן], ולהיות שמלאכת ההוראה היתה חביבה אצלי קבלתי את ההצעה ולימדתי שם שנתיים׳. בתזכיר הכללי משנת תשי״ב נאמר שהוא הוזמן ללמד עברית ו׳בית יוסף׳. תלמידיו, בוגרי המחזור הראשון והשני, סיפרו שלימד גם תנ״ך, דקדוק עברי וספרות עברית מודרנית. הוא לימד למשל מסיפורי שמואל יוסף עגנון ומשירי חיים נחמן ביאליק, ותלמידיו נדרשו ללמוד בעל פה שירים.

מלבדו שאפה הנהלת המדרשה לקבל מישראל מורים למקרא, לעברית ולתלמוד. יצחק דהן, שהיה גם המזכיר הכללי של מועצת ועדי הקהילות במרוקו, שלח מכתב בעניין זה אל שר החינוך והתרבות של מדינת ישראל ד״ר בן־ציון דינבורג (דינור), וזה הפנה את הבקשה למחלקה לענייני חינוך ותרבות תורניים בגולה. המחלקה נענתה לבקשה, ובשנת 1953 הצטרף לסגל ההוראה במדרשה ר׳ יהודה סין, והוא לימד עברית, תלמוד והלכה.

ראשי המדרשה פנו אל המכללה המרוקנית ברבאט ואל בתי ספר כלליים בעיר בניסיון לגייס את מיטב המורים גם ללימודי חול. הם לא חששו למנות מורים לא־יהודים ואף מורות. מר טאבו (Tabou), מנהל משרד החינוך העממי במרוקו, שהיה נכון לסייע בכל עת שפנו אליו בנוגע למדרשה, הקצה על חשבון משרדו שתי מורות לצרפתית.- בפועל לימדו במדרשה צרפתית שלוש מורות: גברת דהאן (Dehan), גברת הוגה (Hugay) וגברת אוברטאן (.(Aubertin המורה להיסטוריה הייתה גברת לגארד(Lagard) שהייתה גם מורתו של הנסיך מולאי חסן(לימים חסן השני), בנו של מלך מרוקו מחמד החמישי. המורה היהודי לערבית אליהו מלכה, היה גם הוא ממוריו של הנסיך מולאי חסן(חסן השני).

עמוד 48

שלמה א' גליקסברג-המדרשה הגבוהה ללימודים רבניים במרוקו -1967-1950פעמים 131 תשע"ב

הילולת הרמח"ל – רבנו משה חיים לוצאטו ע"ה.

הילולת הרמח"ל – רבנו משה חיים לוצאטו ע"ה.
יום שני – כ"ו אייר – יום השנה ה277- לפטירתו ( 1707 – 1747).
רבנו הגר"א אמר עליו: "אור חדש – הופיע על פני תבל, ואילו היה חי, היה הולך ללמוד אצלו מוסר ".
על מה צריך להתפלל כיום, בעקבות "מלחמת שמחת תורה",
לאור דברי הרמח"ל במסילת ישרים (פרק יג, ביאור חלקי החסידות . ותנא דבי אליהו )
" כל אחד מאתנו צריך להצטער על כבוד הקב"ה וכבודם של ישראל
המחוללים בעולם , ובקרב הערב רב .
ולהתפלל על בנין בית המקדש וקיבוץ גלויות , ו גאולה ברחמים .
ספרו "מסילת ישרים", זכה להיות ספר המוסר הכי נלמד ב ישראל.
רבנו מחלק את ספרו ל- כ"ו פרקים בהם הוא מתווה את מטרת
בואנו לעולם, ואיך לתקן את מידותינו, שלב אחרי שלב.
על הספר הזה נכתבו פירושים קבליים רבים .
מאת: הרב משה אסולין שמיר
הרמח"ל מבסס את ספרו "מסילת ישרים", על דברי רבי פנחס בן יאיר, חמיו של הרשב"י:

"תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות . זריזות מביאה לידי נקיות. נקיות מביאה לידי פרישות. פרישות מביאה ליד ענוה. ענוה מביאה לידי יראת חטא. יראת חטא מביאה לידי קדושה. קדושה מביאה לידי רוח הקודש. רוח הקודש מביאה ליד תחיית המתים" (ע.ז. כ ע"ב).

להלן 10 ציטוטים מספרו "מסילת ישרים"
אותם כדאי ללמוד ולהפנים, לכבוד יום ההילולה, ובזכותו, הקב"ה ישפיע עליכם ועלינו מטובו,
ויגאלנו בחסד ברחמים, נושא עליו כותב הרמח"ל.


א . "יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו… וכשתסתכל בדבר תראה – כי השלמות האמיתית היא הדבקות בקדוש ברוך הוא יתברך.. כדברי דוד המלך: "ואני קרבת אלוקים לי טוב"(תהלים עג, כח)…
אדם לא נברא בעבור מצבו בעולם הזה, אלא בעבור מצבו בעולם הבא. אלא שמצבו בעולם הזה הוא אמצעי למצבו בעולם הבא, שהוא תכליתו".
(כעין מעבר מהפרוזדור שהוא העולם הזה – לטרקלין שהוא העולם הבא).

ב. "האדם לא נברא אלא להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו, שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול בכל העידונים שיכולים להימצא"

ג. "האהבה – שיהיה נקבע בלב האדם אהבה אליו יתברך, עד שתתעורר נפשו לעשות נחת רוח לפניו, כמו שלבו מתעורר לעשות נחת רוח לאביו או לאימו".
ד. "והנה שָׂמו הקדוש ברוך הוא לאדם במקום שרבים בו המרחיקים אותו ממנו יתברך, והם הם התאוות החומריות, אשר אם ימשך אחריהן הנה הוא מתרחק והולך מן הטוב האמיתי. ונמצא שהוא מושם באמת בתוך המלחמה החזקה. כי כל ענייני העולם, בין לטוב בין לרע, הנה הם ניסיונות לאדם".

ה. "מעתה וודאי הוא שהדקדוק שידוקדק על עניין המצוות והעבודה, מוכרח שיהיה בתכלית הדקדוק, כאשר ידקדקו שוקלי הזהב והפנינים לרוב יקרם, כי תולדותם נולדת בשלמות האמיתי והיקר הנצחי שאין יקר למעלה ממנו".
ו. "ואם יארע לו שימצא בחברת מי שילעג עליו, לא ישית לבו אל הלעג ההוא. אדרבא ילעג על מלעיגיו ויבזם, ויחשוב בדעתו כי אלו היה לו להרוויח ממון הרבה אם היה מניח מה שהיה צריך לזה מפני חבריו שלא ילעיגו, כל שכן שלא ירצה לאבד נשמתו מפני לעג".
ז. "שאפילו אם יפקח האדם על עצמו אין בכוחו להינצל, אילולי הקדוש ברוך הוא עוזרו (קדושין ל, ב), כי היצר הרע תקיף מאוד".
ח. "חיזוק גדול צריך האדם להתחזק ולהתגבר בזריזות לעשות המצוות, בהשליכו מעליו כובד העצלה המעכבת על ידו. ותראה שהמלאכים משתבחים במידה הטובה הזאת. והנה האדם הוא אדם ולא מלאך, על כן אי אפשר לו שיגיע לגבורתו של המלאך, אך וודאי שכל מה שיוכל להתקרב במדרגתו אליו ראוי הוא שיתקרב".
ט. "ואמנם מה שיוכל להגביר ההתעוררות הזה, הוא ההסתכלות ברוב הטובות שהקדוש ברוך הוא עושה עם האדם בכל עת ובכל שעה, והנפלאות הגדולות שעושה עמו מעת הלידה עד היום האחרון. כי כל מה שירבה להסתכל ולהתבונן בדברים אלה, הנה ירבה להכיר לעצמו חובה רבה אל הקל המטיב לו, ויהיו אלה אמצעים שלא יתעצל ויתרפה מעבודתו, כי הרי הואיל ואינו יכול וודאי לגמול לו טובתו יתברך, לפחות יודה לשמו ויקיים מצוותיו".
י. "כי איש מלחמה הוא )היצר הרע( ומלומד בערמימות ואי אפשר להימלט ממנו אלא בחכמה רבה ובהשקפה גדולה".

תפילה אחת מרבנו הרמח"ל,מתוך תקט"ו [515] תפילות אותן חיבר הרמח"ל.
"אל אחד ויחיד ומיוחד הנזכר בשמותיך, ומהם רועשים כל הצבאות שלך.
הרי כולם נכללים בתורתך, וכך מתלהטים בכל העולמות.
בשעה שישראל עוסקים בה }בתורה{, עשו למען תורתך, ותעביר מישראל כל חושך וכל צרה, שתהיה כופה בשמותיך כל מדרגות הטומאה להתרחק מישראל עמך, ומיד יאמר בהם:
"אשריך ישראל, מי כמוך עם נושע בה' , ואתה על במותינו תדרוך" (דברים לג, כט).
שאתה אלוקים אמת, ואלוקים אחרים הם אלילים שאין בהם כוח לפעול לפניך כלום, הרי ישראל בוטחים בך.
ואתה עזר שלהם, שנאמר: "בך ישראל בטח בה' – עזרם ומגינם הוא" (תהלים קטו, ט). הרי ביטחונם לפניך. מיד נאמר בהם:

מגן עזרך ואשר חרב גאותך ,
ויכחשו או י ביך לך,
ואתה על במותינו תדרוך )דברים לג, כט(.
"לישועתך קויתי ה'"

תפקידו של האדם בעולם:
בדבר שקשה לאדם – שם התיקון,
לאור הספר "דרך ה'" – מאת הרמח"ל.
הניסיון של האדם ב עולם – לבחור בין הטוב לרע.
"הנה כבר הקדמנו שעני ין העבודה שנמסרה לאדם, תלוי במה שנבראו בעולם עניני טוב ועניני רע, והושם האדם ביניהם – לבחור לו את הטוב… נמצא לפי השורש הזה, שהצלחות העולם הזה וצרותיו, תהיינה לשינוסה בם האדם בחלק מחלקי הניסיון,
ששערה החכמה העליונה היות נאות לאיש ההוא"
(דרך ה' חלק ב, פרק שלישי)

א. שבעים תיקונים לפס' האחרון בתורה "לעיני כל ישראל" – זה מקביל
לשבעים תיקוני הזהר על המילה בראשית.
ב. אדיר במרום
ג. אור הגנוז
ד. דעת תבונות
ה. חוקר ומקובל
ו. לישרים תהילה
ו. המאמרים
ז. מגדל עוז
ח. ספר השירים
ט. מסילת ישרים
רבנו הרמח"ל קבור בטבריה ליד רבי עקיבא,
ויש לו עוד ציון בכפר יאסיף.
עלה לגנזי מרומים בגיל .40
היה חתנו של הרשב"י כדברי הזהר
הרה"ג מרדכי שריקי שליט"א – ראש מכון רמח"ל בירושלים,
פרסם ספרים רבים בתורת הרמח"ל. אשריו ואשרי חלקו
בברכת תורת רבנו הרמח"ל ולומדיה
– משה אסולין שמיר

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 228 מנויים נוספים
יוני 2024
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  

רשימת הנושאים באתר