שושלת חכמי ורבני מראקש -חביב אבגי.

אות ח

רבי שלמה חזאן בר מו״ה אלעזר חזאן זצ״ל, זכה לשתי שולחנות תורה וגדולה, היה עשיר וחבר שני חבורים שלחן הזהב ושלחן הטהור מל״ר, קיד טור ב. היה בדורו של רבי מסעוד בן מוחא ונזכר שם בכמה פסקים, ע״ש.

רבי דוד חזאן ממוגדור נוסח המצבה: הוא קבור בצמוד לקברו של רבי אברהם אזולאי זצ״ל. זאת מצבת הרב הגדול המקובל האלקי כמוה״ר דוד חזן ממוגאדור, שנתבש״מ יז׳ מנחם אב תקצ״ג(1733 [ראה תמונה] שמעתי סיפור מהרב שלום גבאי, רבה של מראקש כיום.

היה זה לקראת מחצית המאה השישית זמן פטירתם של שני הרבנים הנז״ל. בתקופה הזאת. מולאי עבד רחמן הוכתר במקומו של מולאי סלימאן. למרות היותו איש ישר שנטה חסד ליהודים, מסביבו בין יועציו היו שונאי ישראל. מספרים כי אחד מסגניו של המלך אהב לישון, ותמיד היה מאחר לישיבות של המלך. בימים ההם היה ריכוז יהודי גדול סמוך לרובע מגורים המוסלמי. שם היה גר הסגן הצורר הזה, והוא תלה תמיד את האיחור שלו בגלל הפרעות של היהודים. המלך התעניין ושאל מהו סוג ההפרעה? והואזיר ענה:

 היהודים מפריעים לי להירדם בלילה. בשבתות הם קמים לבקשות, בימי חול לזוהר ותיקון חצות, ובקיץ לסליחות. המלך שאל מה הפתרון! הווזיר ענה: פשוט יש להוציא אותם משם ולהעבירם למקום שלא יפריעו!. הציבור נרגש ונדהם כי שמע מהגזירה הממשמשת ובאה, הדבר הגיע לאוזניו של רבי חנניה הכהן זלה״ה, שהיה רב העיר, והוא היה ידוע כעניש וקטיל. רבי חנניה שתק ולא אמר כלום, עוד כמה ימים ונראה, פסק! עברו כמה ימים ״והואזיר״ השתגע, יצא לרחוב בועט ונוער כמו חמור… המלך ציווה לסגור אותו עד שיראה מה הוא יכול לעשות, הוא הבין שיד היהודים הייתה בדבר. המלך הזמין את שני הרבנים של מראקש ושל מוגאדור! הימים לא היו קלים, ימים של רעב ויוקר המחיה שלא נודע כמוהו בכל הזמנים. רבה של מוגאדור רבי דוד חזן כשקבל ההזמנה של המלך, מאד חרד לגורל בני הקהילה, כי חשב שגם על הקהילה במוגאדור, תלויה ועומדת איזה גזירה נוראה שירדה על ראשו. הוא הגיע למראקש מבלי לדעת על מה קרא לו המלך, לבו לא עמד לו במתח הרב, נפטר שם בעת בקורו ונקבר במראקש. אולם המלך בהזמנתו לשני הרבנים התכוון רק לבקש מהם למצוא מזור למשנה שלו. רבי חנניה הכהן זצ״ל, הופיע לבד לפני המלך ושמע את בקשתו להתפלל על משנה המלך, הוא הבטיח שיתפלל לרפואתו ואכן המשנה נרפא.

חרב נדבק לשולחן בחדר חטהרה

סיפור הרחיצה כפי שסופר לי ע״י הרב שלום גבאי נ״י, כי – בשעת הרחיצה של ר׳ דוד חזן, הרוחצים לא יכלו להזיז אותו, כי נדבק להם לשלחן הרחצה, וזה היה להם סימן ברור לדבר מה שמעכב. הם פנו לרבי חנניה, והוא עשה שאילת חלום ונענה ע״י הרב עצמו, שעליהם להביא מההיכל של בהכ׳׳נ שלו במוגאדור, את כד הדמעות של תיקון חצות, מהבכי של הרב על החורבן בלילות בתיקון חצות. המרחק למוגאדור מהלך שלושה ימים בתנאים של הימים ההם. הרב הודיעו בחלום שאין צורך לנסוע למוגאדור! כי הכד נמצא בהיכל של צלאת לעזאמא! וכן היה, הכד נמצא והלוויה יצאה למחרת. הרב גבאי המשיך לספר, ואמר:

יש עוד רבי דוד חזן ממראקש, דרשן ידוע וחכם תלמודי גדול, מספרים שהיה לו מנהג, שלא ישב ללמוד עד שהיה משקה את גרונו בכוסית אראק כך היה מנהגו מימים ימימה. פעם הוכיח רבי דוד אדם אחד שלא התנהג כראוי, הלה נעלב והגיב: משיכור כמוך איני צריך לקבל מוסר! תגובתו של הרב הייתה, הלשון שהוציאה עלי דברי לעז תיענש כעונשם של המרגלים. ואכן אותו אדם חלה ולשונו נשמטה מפיו עד לחזהו, ממש הראה להם דוגמה למה שקרא בדיוק למרגלים. חיפשתי את ציון קברו של רבי דוד חזן השני ולא הצלחתי לאתרו.

רבי יוסף חזאן המצבה עשויה מחתיכת שיש שהכתב בה מטושטש וניתן לזהות בה רק את השנה בלבד, שנת תרמ״א (1881).

רבי משה בן חיון מחכמי מראקש והוא בנו מו״ה מוסא אוחיון זצ״ל מל״ר, צ טור ג.

לא ידעתי שאפשר אבא והבן ישאו אותו שם: בעגה הערבית מוסא ומשה היינו הך וצ״ע. ויש מקרים שהאשה נשארה בהריון אחרי פטירת הבעל, ואז הרך הנולד נושא את שם אביו.

רבי שלום חיות נזכר בשטר תנאים של בתו, עם הבחור אברהם בן מכלוף מייארא בשנת (1939).

רבי ישראל חיות נוסח המצבה: שקדן בתורה כחשכה כאורה. רחים רבנן מלבשתו ענוה ויראה המון עומדים בבכייה. האיש הנדיב משכים ומעריב. רוח הבריות נוחה הימנו. אבי היתומים ואלמנות. והכל בסבר פנים יפות. מאכיל עניים מעדנים נלב״ע בן 52, זה שמו הטוב הח׳ הש והותיק כמוה״ר ישראל חיות ד׳ לחו׳ מר חשוון תשי״ד, ומצאתי שהוא בנו של רבי שלום הנזכר למעלה.

רבי דוד חכים גריגוס נוסח המצבה: נפש יקרה תדושן פה נטמן איש זרע ישרים. גומל חסדים עם המתים והחיים, עת עלתה נשמתו למרומים, זה השם דוד חכים גריגום. תאריך הפטירה הושחת ולא ניתן לקריאה.

רבי אברהם חליוה הא׳ נוסח המצבה: הח׳ הש׳ והכולל כמוה״ר אברהם חליוה, נתבש״ט א׳ בתשרי יום רה״ש שנת רע״ט [1519].

רבי אברהם חליוה הב׳ נוסח המצבה: הה׳ הש׳ שתורתו אומנותו למד ולימד, ביתו – בית ועד לחכמים. נין ונכד לרבי מרדכי בן עטר זצ״ל, ומסטרא דנוקבא לכה״ר הגאון מרדכי הצרפתי הראשון זצ״ל. נתבש״ט שנת תל״ח (1678) 62 שנה אחרי שנפטר סבו כמוה״ר מרדכי בן עטר זלה״ה, שנפטר בשנת ישב״ע (1622).

רבי משה חליוה נוסח המצבה: אבן פטדה מאירה / בעל משנה סדורה / באספקלריא מאירה. בכתב ובע״פ לקח לו והאיר, הרב המופלא הצדיק החסיד העניו כמוה״ר משה חליוה. ויקרא ביום יז׳ טבת שנת התרס״ה לפ״ק. (ראה תמונת המצבה )

שושלת חכמי ורבני מראקש -חביב אבגי–

עמוד קמב