מורשת יהדות מרוקו

כז. נהגו לקרוא לרב הקהלה או שליח ציכור ״לחזן׳:

כז. כן המנהג, וי״ל הטעם כי חז״ן ר״ת חכם זקן נשוי, וכך היו פני העדה ומנהיגיה מקדמא דנא:

כה. נהגו להקפיד לא לתפור בגד כשהוא על האדם, אא״כ ישים דבר בפיו:

כח. כן הביא בספר נהגו העם (ענינים שונים) בשם שלחן מלכות, וראה בזה בספר ויצבור יוסף (עמוד ק״א) ובאוצר טעמי המנהגים (עמוד תק״ד):

כט. יש נהגו לגנוז שערותיהם אחרי תספורת וגילוח במדת האפשר:

כט. כן נהגו בעיר דברו, והביא זה בספר נהגו העם (ענינים שונים), וראה בזה בספר קרית חנה דוד(יו״ד סימן א׳):

ל. יש נהגו לתפור יריעות של ס״ת ביום הכנסתו, אף ע״י נשים צדקניות, ויש מחמירים בדבר:

ל, כן הביא בנו״ב(עמוד קמ״ג), ותמה על מנהג זה שהוא סותר הלכה המובאה בשו״ת מהר״ם מלובלין סימן כ״ח עיי״ש, ובספר נהגו העם (ענינים שונים) הביא מנהג זה, וכתב שהיו תופרות, ומתירים לאחר מכן תפירתן על דעתן, עיי״ש:

לא. נהגו להקפיד מאד, שלא לאכול משקים מגולים שעבר עליהם הלילה:

 לא. כן המנהג, ומקורו מחז״ל (נדה י״ז) בשם הרשב״י שיש סכנה בדבר עיי״ש, וראה בערוך השלחן (יו״ד סימן קט״ז סכ״ב) ובבית היהודי(ח״י סימן ז׳ ס״א) ובמקורותיו:

לב. נהגו להקפיד לא לאכול ביצים בצלים ושומים כשהם קלופים, ועבר עליהם הלילה:

לב. כן המנהג, ומקורו מחז״ל הנ״ל, וראה בשו״ע בגר״ז(שמירת גוף ונפש ס״ז) ובבית היהודי ח״י (סימן ד׳ ס״א):

לג. נהגו להקפיד לא לכבות נר בפה:

לג. כך המנהג, והביאו בבית היהודי (חלק י' סימן כ"ט ל"ו) עיי"ש

לד. נהגו כסוגרים מעטפה, ואין מעוניינים שאיש יפתחנה, כותבים עליה ופגי״ן דגרמ״ה:

לד. כן הביא בספר נהגו העם (ענינים שונים) ור״ת שלו: ופורץ גדר ישכנו נחש דרבנו גרשום מאור הגולה, וראה בספר תורת חיים (ח״ג סימן מ״ז):

לה. נהגו הפוסקים לסיים תשובתם במלים וציי״מ וימי״ן, וליד חתימתם כותבים ס״ט יצ״ו:

לה. כן נהגו רבים מהחכמים ור״ת שלו: וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות, והטעם כי אפוקי שמעתתא אליבא דהילכתא סייעתא דשמיא בעיא, וס״ט ר״ת סיפיה טב או סין טין(תרגום רפש וטיט בישעיה נ״ז כ׳), וראה בחוברת אור תורה (תמוז תשמ״ג סימן ק״י), שכן דעת הרב הנאמ״ן יצ״ו, ומצאתי תשובה ארוכה בנושא זה בחוב׳ אור המערב (חוב׳ ה׳) וכן מסקנתו:

נתיבות המערב-הרב אליהו ביטון -מנהגים הקשורים למעגלי החיים –מנהגים שונים

עמוד 149